נושא המאמר: בעניין כשרות הוויסקי – וויסקי כשר
מאת: הרב שמואל זמלמן שמור מאמר למועדפים
בעניין כשרות הוויסקי – וויסקי כשר
פרק א' דין של וויסקי סקוטי שהתיישן בחבית של בורבון
הוויסקי בעצמו כשר כמו שיתבאר לקמן בפרק ב, אלא ש- 90% מהוויסקי הסקוטי מתיישן בחביות של בורבון (סוג וויסקי אמריקאי)
הבורבון מתישן אך ורק בחביות עץ אלון ולאחר היישון החבית תימכר לסקוטים, אלא שלפי החוק האמריקאי אפשר להוסיף עד 2.5% של בלנדד לבורבון (תערובת של יין או חומרי טעם לא כשרים), ובאתי לדון האם הוויסקי הסקוטי שהתישן בחבית שבה חשש שערבבו "בלנדד" אסור,כשר או לא.
טעמים לצידוד ההיתר
1. על אף שהתוספת היא של סתם יין או תמציות של טעם לא כשרות ,אין לטעון שתוספת זו היא לצורך טעם ובאלף לא בטל (בהמשך נדון בדין התוספת הזו האם היא בטלה ובכמה),כי הטעם הוא בשביל הבורבון האמריקאי. לכן אותו בורבון הוא אולי אסור, אבל הסקוטי הקונה חבית אמריקאית אינו מעונין בטעם האיסור הספוג בדופן של החבית אמריקאית ,ולכן הוא שוטף אותה, או אפילו שורף את החבית לפני השימוש בה, ובוודאי שיש לנו ההיתר של בעל המנחת יצחק (עיין שו"ת מנחת יצחק חלק ב ס' כה') שסובר שכשיש כמה גורמים ליישון החבית אפשר להתיר בביטול רגיל מדין זה וזה גורם.
2. בש"ע ס' קי"ד סע' ה יש מחלוקת בעניין ביטול יין נסך.הש"ך גורס שיין נסך בטל בששה רק במים והט"ז פוסק שאפילו בשאר משקים ביטולו בששה ולא צריך ששים כהש"ך.
בעל המנחת יצחק זצ"ל ובעל האגרות משה זצ"ל פסקו שהלכה כהט"ז (ברור ש- 2.5%
הוא יותר קטן מ 1/6 שזה 15% ויותר גדול מ 1/60 שזה 1.5% וגם ברור שאין שישים בכלי
נגד הבלוע בדפנות שלו אבל לכאורה יש פי שש ולכן הטעם בטל לפי הט"ז) .
3. אפילו נחמיר כמו הבעל האגרות משה שכותב שבעל נפש יחמיר בזה, יש הבדל תהומי בין
הבלנדד וויסקי המדובר שיודעים שיש תוספת (או ספק) איסור ורוצים לסמוך על ביטולו בין
המקרה שלנו מהטעמים הבאים.
• במדינותTENNESSEE, KENTUCKY אסור לפי החוק להוסיף שום תוספת.נראה שהבורבון של מדינות אלו הוא הנמכר ביותר( אם לא הרוב). בהסתמך על כך שבמדינות אחרות יש רק ספק ,אולי אפשר לומר כל דפריש מרובא פריש, ולכן יש לפנינו חבית בלי בליעת איסור.
• הרבה סקוטים אינם מעונינים בטעם הבורבון (קשה לעמוד על המציאות המדויקת) ולכן שורפים את החביות לפני שימושן ואולי יש להסתמך על זה בתור ליבון .
4. יש לטעון שבתערובת שלנו דנים באיסור דרבנן (יין נסך) שבו הרבה ספקות. ואולי ניתן לומר שבספק איסור דרבנן, בלח בלח, בשאר איסורים ,ולא דרך בישולו כמובא בט"ז ס' צ"ב ס"ק ט"ו, אין לומר חנ"נ ובפרט שהרמ"א בס' צ"ב סוף ס' ד' פוסק שכלי הנאסר מבליעת איסור אין אומרים חנ"נ ובמקרה כזה יש לנו בשופי בוויסקי הסקוטי שישים נגד בליעת אסור(אם בכלל היתה) הספוגה בחבית האמריקאית
לאור כל זאת נראה שלפי כל הדעות בין למרן הבית יוסף ובין לרמ"א יש להתיר וויסקי סקוטי המיושן בחבית בורבון שיש בה ספק שהיה פעם ערבוב איסור - וויסקי כשר
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י הרב שמואל זמלמן שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
