12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פסילת ספרים
מאת: קרן זמיר-זרקו   שמור מאמר למועדפים

בהוראות מס הכנסה ותקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), נרשם שבעל מקצוע חופשי ינהל את ספרי העסק לפי תוספת ה' (המאגדת בתוכה את רשימת המקצועות). הוראות ניהול פנקסי החשבונות, משותפות למס הכנסה ולמע"מ וקובעות כי בעל מקצוע חופשי ישמור את התיעוד ואת מערכת החשבונות באחת השיטות ההמקובלות שתואמת את אופי העסק והיקפו.

בסעיף 3 שבתוספת ה' בהוראות נכתב באופן שאינו בהיר דיו מה ואיך ירשם בספר: "בספר לקוחות ינוהל חשבון נפרד לכל לקוח ובו ירשמו החיובים והזיכויים, אין חובה לרשום חיוב או זיכוי, אם תמורת השירות שולמה במלואה מיד לאחר מתן השירות".

הוראות ניהול ספרים מחייבות נישום/עוסק לרשום תקבול המתקבל בידיו בסמוך לקבלתו. חשוב להבהיר כי בפסיקה נקבע כי דווקא תקבולים קטנים שעשויים להישכח במהלך יום של פעילות בעסק, חייבים להירשם באופן מסודר בעת לקבלתם.

אי ניהול ספר לקוחות יכול להיות סיבה לפסילת ספרי הנהלת החשבונות של העסק על ידי מס הכנסה או מע"מ, ובשל כך הנישום עלול להיענש בכל הסנקציות הנובעות מכך.

סעיף 145ב' לפקודת מס הכנסה מעניק סמכות לפקיד השומה לנקוט בסנקציה חמורה ולפסול ספריו של עוסק בגין חוסר תקבול. פקיד השומה ימנע מנקיטת מהלך זה אם השתכנע כי הייתה עילה מספקת לאי רישום התקבול. מעבר לסנקציית פסילת הספרים עצמה, ישנן סנקציות אחרות המופעלות על הנישום עקב פסילת ספריו. חלק מהן סנקציות מוחלטות וחלקן סנקציות המופעלות בהתאם לשיקול דעתו של פקיד השומה.

המלצות הועדה ליישום מינהלי של הוראות החוק בעניין פסילת ספרים פורסמו בשנת 1992:

"הכלל המנחה בהפעלת שיקול הדעת במקרה של אי רישום תקבול יהיה כי סעיף 145ב' יופעל רק באותם מקרים בהם אי הרישום בצרוף שאר הנסיבות מורה על אחת מהשתיים:

א. קיים חשד כי הנישום ניסה להעלים מס.

ב. קיימת אצל הנישום שיטה לקויה של רישום התקבולים. הפעלת שיקול הדעת תעשה באמצעות בדיקה רחבה וכוללת של אי רישום התקבול במסגרת המערך הכללי של עסקו של הנישום. כלומר – הבדיקה לא תבודד את אי רישום התקבול, אלא אי הרישום ייבדק על רקע שאר נתוני העסק. רק על סמך בדיקה כללית ומקיפה של הנסיבות הכוללות והספציפיות של אותו נישום יחליט פקיד השומה האם לפסול את הספרים, או להסתפק באזהרה בלבד".

לפי דעת הועדה, אין סיבה להורות על פסילת ספרים בשל אי רישום תקבול, כאשר קיים רישום חלופי או מקביל של התקבול, באופן בו לפי שיטת ניהול הספרים של הנישום לא קיימת סבירות שהתקבול לא ייכלל בדוח על ההכנסה, ובעיקר נכון הדבר כאשר מדובר במערכת הנהלת חשבונות כפולה. בנוסף הדגישה הועדה, כדי לדעת האם השמטת הרישום הינה מקרית, על פקיד השומה המפעיל את שיקול דעתו להתייחס לרמת הציות בעבר וסבירות דוחות ההכנסה.

נכון לעכשיו, רוב העסקים מיוצגים בפני רשויות המס על ידי מייצגים (רו"ח או יועצי מס) שמנחים אותם, על פי רוב כיאות, איך עליהם לנהל ספרי חשבונותיהם. על אף זאת ישנם מקרים בהם מוצאות רשויות המס כי בעלי עסקים מסוימים סטו מהוראות ניהול הספרים. קורה שבעלי עסקים, אשר נתפסו בקלקלתם, העבירו את האחריות לכך על המייצגים שלהם, מתוך טענה להטעיה על ידם בכל הכרוך לניהול ספרי חשבונותיהם.
יש לציין כי האחריות בפועל לניהול ספרי החשבון מוטלת בכל עת על כתפי בעל העסק ועובדיו.
על מנת למנוע חילוקי דעות בין העסק למיצגו רצוי כי בעל העסק יקבל הנחיות בענין בכתב ממיצגו.

בשביל להתגונן כנגד פסילת ספרים ניתן לטעון שני סוגי טענות: האחד, כי כלל לא היה "תקבול" כמשמעותו בהוראות ניהול ספרים; והשני, כי היה תקבול, אך היתה "סיבה מספקת" לחוסר רישומו.

טענות כמו לחץ בעבודה או תקלות טכניות ברישום התקבול (למשל בקופה הרושמת) אינן מהוות סיבה מספקת לאי רישום התקבול. בית המשפט מפרש את המושג "סיבה מספקת" כהתרחשות של אירוע בלתי צפוי וחריג, כאשר כל מקרה ייבחן על פי עובדותיו.

כדאי לציין כי רשויות המס מייחסות חשיבות רבה לניהול פנקסי חשבונות והמגמה המסתמנת לאחרונה היא הגדלת האכיפה על העסקים בישראל, זאת כדי שספרי חשבונותיהם ינוהלו על פי דרישת החוק והם ישלמו מס אמת.

קרן זרקו זמיר, משרד עורכי הדין-עבירות מיסוי , עבירות מיסים , עבירות מס