12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: יום הזיכרון לשואה והגבורה בגן הילדים
מאת: תמר בר   שמור מאמר למועדפים

יום הזיכרון לשואה והגבורה כתבה תמר בר נושא יום השואה והגבורה מעורר בנו, המחנכים חשש ולעיתים פחד מלעלות נושא קשה ובלתי ניתפס באכזריותו לילדינו הרכים. כל אחד מאיתנו נושא מטען רגשי כלפי יום זה. שנים רבות גננות חששו מלספר ולהתייחס לנושא השואה בגן שכן ,הנושא מעורר הרבה דילמות ערכיות ומוסריות יחד עם זוועות מראות ותיעודים שלא ניתן להבין ולהכיל. דעתי היא שחובה עלינו להתייחס ליום זה, כמובן נחסוך מהילדים סיפורים, תמונות ומראות אימה אך בהחלט חשוב להתייחס לנושא זה מהטעמים הבאים: • הכנסת חוקקה חוק :"יום הזיכרון לשואה ולגבורה" משנת 1959, יום שבו זוכרים ומנציחים את זכרם של שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה. על-פי חוק זה, ביום כ"ז בניסן נסגרים כל מרכזי הבילוי והבידור, וטקסי זיכרון מיוחדים נערכים בכל רחבי הארץ. עצרת הזיכרון הממלכתית לשואה ולגבורה מתקיימת בערב יום השואה ולמחרת בבוקר ב"יד ושם" בירושלים. • ביום זה מושמעת צפירת דומיה בת שתי דקות. • מתקיימות אזכרות בטקסים ממלכתיים. • יום השואה והגבורה הוא חלק מהחגים והמועדים בלוח השנה והינו חלק חשוב מהמורשת של העם היהודי. • בערב יום הזיכרון וביום הזיכרון כל כלי התקשורת עוסקים בנושא: העיתונים בדפים הראשיים מפרסמים עדויות, תצלומים, ראיונות, שידורי הטלוויזיה עוסקים בנושא התוכניות המשודרות מדי יום משתנות ומשדרות תוכניות בנושא, כך גם הרדיו ואף במחשב במסכים הראשיים עוסקים בנושא. • הילדים חשופים למתרחש, הם חשים שקורה משהו שאינו בשגרה,( תוכניות טלוויזיה הקבועות לא משודרות...) כך שגם אם לא נשוחח עם הילדים בגן על הנושא הילדים מרגישים שמשהו שונה ביום זה, אם לא נכין כראוי את הילדים הם עלולים להיכנס ללחצים וחרדות בשל תמונות קשות המוקרנות באמצעי המדיה השונים. • השואה הקשה שיהודים חוו הם בבחינת "לזכור ולא לשכוח" בתולדות העם היהודי ועלינו לספר אודותיה כבר בגיל הרך כדי ליצור בילדים שייכות ערכית תרבותית לעם ולמדינה בדיוק כמו כל חג ומועד שאנו מלמדים בגן. • העם היהודי חווה הרבה כאב, רצח והשפלות בחג החנוכה אנו מספרים על נס פך השמן, בפסח מספרים על יציאת מצרים מעבדות לחירות כך גם ביום השואה נספר על הגבורה נדגיש את הגיבורים ששרדו וחיים איתנו. מה נספר לילדים? בכול גיל נחזור ונדגיש את הגבורה של האנשים הטובים שנלחמו ברעים ובסופו של דבר ניצחו אותם. בגיל שנה – שנתיים- לא נשוחח כלל עם הילדים , נסתפק בעריכת שולחן עם נר זיכרון. בגיל שלוש ארבע- נספר לילדים שפעם לפני הרבה הרבה שנים בארץ רחוקה ושמה גרמניה חיו אנשים מאד רעים ושמם נאצים והם עשו מעשים מאד רעים לאנשים טובים ושמם יהודים. הנאצים עשו מעשים רעים כי ליהודים הייתה שפה שונה בה היו מדברים, הם היו קוראים בספר תורה, וחוגגים חגים אחרים מהגרמנים( ראש השנה, חנוכה, פסח, שבועות) והנאצים רצו שיהודים לא יהיו שונים אלא יהיו דומים להם אז הייתה מלחמה- מומלץ להקריא את ספרה של בת שבע דגן "מה קרה בשואה?" לא נרחיב בסיפורי הזוועות בשום אופן גם לא בגיל הבוגר יותר. בגיל ארבע חמש- נבחר בסיפור אחד אמיתי ונספר אותו, דווקא סיפור אחד יוצר אמפטיה והזדהות, התייחסות לסיפורו של ילד אחד בשואה וליווי הסיפור שלו לכל אורך המלחמה. מסייעת לילדים להזדהות עם אירועי השואה מנקודת מבט מוכרת להם לעומת העובדה של אובדן 6 מיליון איש, שכן, מספר זה אינו נתפס. אני ממליצה על הסופרת בת שבע דגן, אישה יקרה שחוותה את השואה והוציאה מספר ספרים בנושא: "מה קרה בשואה?" "ציקה הכלבה מהגיטו"... נשתמש במלים הקשורות לנושא השואה והגבורה כשאנו מספרים על יום זה: שואה- אסון כבד ביותר בו נהרגו הרבה מאד אנשים. "גבורה", "יום זיכרון", "נאצים", "מחנות ריכוז", "גטו", "השמדה", "פרטיזנים" הצעתי ,להשתמש תמיד בצמד המלים: "יום השואה והגבורה" ונעסוק בנושא התקומה: סיפורי תקווה והצלה, עליית הניצולים לארץ, הקמת המדינה וצה"ל – הצבא המגן עלינו מכל אויב. הנושא של הגברת תחושת השייכות לעם ולמדינה תוך חיזוק הביטחון יהיה המשך טבעי וישיר לנושא יום העצמאות למדינת ישראל נדגיש ונרגיע את הילדים שכיום, לנו היהודים יש מדינה משלנו, ואנחנו חזקים ותמיד נשמור שהשואה לא תקרה בשני צפירה יום לפני יום הזיכרון לשואה והגבורה נסביר לילדים שתשמע צפירה ביום למחרת. בעת השיחה עם הילדים נמחיש להם קולות צופרים המעוררים אסוציאציות: אוטו מכבי אש, אמבולנס, מכונית משטרה נסביר שצפירה באה מהמילה צ.פ.ר. שתפקידה להתריע להזהיר ולהודיע על סכנה, להודיע שקרה משהו … להודיע על יום מיוחד. נספר לילדים כי תשמע אזעקה בגן ,בחצר,בכול מקום במדינה. הצפירה מזכירה לנו שעלינו לעמוד בדום, לא לזוז , ולא לדבר, נהיה בשקט ונזכור את האנשים הטובים שסבלו מאד ונזכור את הגיבורים האמיצים שניצלו וניצחו את הרעים. בעת הצפירה הגננת תשמש מודל לחיקוי ותעמוד דום, תרכין ראשה מטה, ולא תעיר לילדים אשר אינם עומדים דום,או מדברים נזכור שזה מעמד לא קל. מה לא נעשה? לא נכפה על הילדים עצב ממושך כמו:"היום אסור לצחוק". נמנע מחשיפה לצילומים מבעיתים. נמנע מלספר על שיטות ההרג האכזריים. לא מומלץ לדבר עם הילדים על רכבות ועל תאי גזים, על מנת לא לגרום לחרדה ולפחד. נמנע מלחשוף את הילדים לתוכניות טלוויזיה אך נסביר לילדים שכשהם יגיעו לביתם הם יגלו שבטלוויזיה לא ישדרו את התוכניות האהובות עליהם כי ביום הזה יקדישו את כל הזמן לזכור את האנשים הטובים שסבלו ע הם ניצחו את הרעים. תפאורה נפרוש על השולחן מפה שחורה, או מפה לבנה עם רצועה שחורה. נציב על המפה 6 נרות זיכרון, אפשר 6 פרחים לבנים, ניתן להניח ספרי ילדים בנושא, תמונות של ניצולים. אם יש בחצר הגן תורן עם דגל אז נוריד את הדגל לחצי התורן. נשמיע מנגינות אבל. רשימת סיפורים מומלצים לגיל הרך. • אמא ספרי לי, את היית שם- אוה ארבן, הוצ' הקיבוץ המאוחד. • מה קרה בשואה? דגן, בת שבע (1991) , סיפור בחרוזים לילדים הרוצים לדעת. הוצ' מאור. • דגן, בת שבע (1991), ציקה הכלבה בגטו, • סבתא מדוע יש לך מספר על היד ? ויס, סוזן (1999) אפרת, ויס. • תומי – לתומי ליום ההולדת השלישי בטרזין: 22 בינואר 1944, בדז'יך פריטה, 1999, • המגרה השלישית של סבא, ג'ודי טל- קופלמן (ידיעות אחרונות 2002). • איך למדתי גאוגרפיה, אורי שולביץ (כנרת 2009). • למה לנפתלי קוראים נפתלי, אלונה פרנקל, (מודן 2009). • ילד כוכב, ראשל אוספטר-דוייבּ, אייר: אוליביה לטיק הוצאת (כנרת 2009). שירים נרות שמחים, נרות עצובים /בת שבע דגן מה אומרת הצפירה / בת שבע דגן