12391 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מה חיפש יעקב פרי, אחד המנהלים המצליחים ביותר במשק, בתהליך האימון האישי?
מאת: מגזין סטטוס   שמור מאמר למועדפים

מה חיפש יעקב פרי, אחד המנהלים המצליחים ביותר במשק, בתהליך האימון האישי? מדוע אפי לנדאו מתעסק בתהליך ולא בתוצאות? ולמה שמחת חיים טובה לעסקים? יעקב פרי ואפי לנדאו משתפים בחוויה האישית ונפתחיםרונית שווה כתבות נוספות

הקוטן קובע
מה בין אימון למערכות מורכבות



אחרוג ממנהגי ואפתח בפרולוג אישי, שהוא גם מעין גילוי נאות. בסוף שנות ה-90, וגם בראשית העשור שאחריו, עבדתי כעורכת בעיתון "גלובס". באותו עיתון עבד אז הכתב לענייני תקשורת אפי לנדאו. אז אחד הכתבים הבכירים והמקצועיים ביותר בתחום התקשורת, אדם אימפולסיבי, אכפתי מאוד, מהיר חמה ושש אלי קרב. היום לנדאו הוא מאמן בכיר ובעליה של חברת "Efi Landau Coaching - חברת אימון לשמחת חיים ואהבה". במסגרת עבודתי, הייתי עדה לתחילת השינויים שהתחוללו בלנדאו. האי-מיילים הנוקבים והעצבניים שלו התחלפו באי-מיילים מלאי ברכות, המסתיימים באיחולי אהבה ושלווה.

גם יעקב פרי - היום יו"ר בנק המזרחי וחברת ליפמן הנדסה, ובעבר ראש השב"כ וכן מנכ"ל ונשיא חברת סלקום - פגש את לנדאו בראשונה בעת שהיה עיתונאי. "הכרתי את אפי כשהיה כתב תקשורת ואני הייתי מנכ"ל ונשיא סלקום", אומר פרי. "בצד חילוקי הדעות שהיו לנו, בהתאם לטיב הקשר עם נציג של תקשורת מבקרת - הערכתי אותו כעיתונאי תקשורת בקיא מאוד בחומר המקצועי, הן הטכנולוגי והן הרגולטורי, שידע הרבה על כל תעשיית התקשורת בארץ ובעולם. אני וחברי להנהלה, ובכלל, שאר אנשי התעשייה - ראינו בו איש חשוב לצורך קידום נושאי התקשורת.

"גם אחרי שפרשתי מסלקום, בינואר 2003, היתה בינינו מדי פעם תקשורת, כי אפי שעדיין כתב בגלובס, טרח מדי פעם לשאול אותי על נושאים שקשורים בסלקום".

אז איך הפכו יחסי המסקר-מסוקר שלכם ליחסי מאמן-מאומן?
פרי: "בוקר אחד, כשכבר הייתי יו"ר המזרחי ויו"ר ליפמן, אמרה לי המזכירה שאפי מעוניין לדבר איתי. אני כבר הרגשתי מחוץ לתחום התקשורת, אבל המזכירה אמרה לי שהוא רוצה לדבר איתי על נושא אחר לגמרי. אפי סיפר לי שהוא עזב את העיתונות ושהוא מתרכז בחברה שלו לאימון אישי. הוא פירט בפני את עיקרי התורה, ואני מודה שאני הייתי די סקפטי.

"פה ושם קראתי ושמעתי על אימון, אבל לא התעמקתי. כל הנושא נראה היה בעיני ככניסה לעולם רוחני, שיכל להסיט אותי מהעולם המעשי שהייתי בו. לא הייתי מקורב לעיסוקים רוחניים, למרות שטובי חברי עוסקים בזה.

"גם הקפיצה של אפי מתקשורת לאימון - לבריכה שונה לחלוטין, רכה, שלווה, סבלנית - היוותה עבורי קונטרסט גדול מאוד. ניגוד בין הדעות שהיו לי עליו כעיתונאי לבין האדם שבא להציע לי אימון אישי".

פרי, לא היית אז בתחילת הקריירה, כמו רוב המתאמנים; כבר היה מאחוריך ניסיון עשיר מאוד, עם הרבה הצלחות. אז מדוע נענית?
"הייתי מצוי באותה תקופה באחד המשברים האישיים הכבדים בחיי. זה היה משבר אישי מאוד. ובנוסף אליו, עסקתי גם בשאלות לגבי דרכי המקצועית, שקלתי את הבחירות ביחס לג'ובים שלקחתי על עצמי, במיוחד התפקיד הבנקאי - האם הוא מאתגר אותי, האם הוא מתאים לי וכדומה. השאלות בתחום המקצועי התחברו למשבר האישי; ובדיוק אז בא אפי והציע לי להתנסות בתהליך האימון, היה לו עיתוי מהשמים, ואני החלטתי שאני רוצה לנסות".

לנדאו: "אני לא יודע אם אתה זוכר את הפגישה השלישית שלנו, פרי, אבל אני זוכר אותה היטב; וצריך להבין - הפגישה השלישית התקיימה שלושה-ארבעה חודשים אחרי הראשונה. פרי רצה להגיד לי בפגישה השלישית שהוא החליט לא להתאמן, כי הוא במשבר אישי וזה לא זמן מתאים. ואני אמרתי לו שאנשים צריכים לעבוד דווקא על המקום שבו הם לא רוצים להתאמן; דווקא שם צריך להתאמן. והאומץ של פרי היה מדהים, הוא אמר: יאללה, בוא נלך על זה".
פרי: "הרגשתי אז כל-כך רע, שחשבתי שיותר גרוע לא יכול להיות.

"אפי הדגיש בפני שאני עושה את כל עבודת האימון בעצמי. הבנתי שתידרש ממני חשיפה אישית גבוהה, ממש התערטלות. שאלתי את עצמי אם אני יכול לספר את כל כאבי, התלבטויותי ושאר ירקות בפני אדם זר; הרי בסך-הכל היתה בינינו הכרות צרה ותכליתית. זה לא היה קל להחליט ללכת על זה, אך לבסוף החלטתי שאני רוצה לנסות".

למה פרי קיבל שוק
"קיבלתי שוק כשאפי הודיע לי שכל אימון יתחיל ב-10 דקות מדיטציה", מספר פרי. "בכלל, אפי קבע לי כללים נוקשים ביותר: נפגשים פעם בשבוע לשעה וחצי. שעה וחצי בלי טלפונים, בלי מזכירות ובלי הפרעות - ולי זה בכלל לא קל. והמדיטציה? מעולם לא ניסיתי את זה קודם ולא ידעתי לאיזו רגיעה ולאיזה סטייט-אוף-מיינד זה מכניס אותך. ברבות הימים, מצאתי את עצמי עושה מדיטציה גם לבד. לא כל יום ולא כל שבוע, אבל אני מרגיש שאם אני עוצם את עיני, מרפה את הגוף, נכנס לעולם אחר ועושה מדיטציה - זה תורם לי למחשבה בהירה, להסתכלות ולטיפול שונה בנושאים בעייתיים; אני פחות אגרסיבי, אך לא בהכרח פחות יעיל".

איך התנהל האימון מבחינה מעשית?
פרי: "האימון היה מאוד שיטתי ומאוד דורשני. אפי שאל שאלות, ואני עשיתי את רוב הדיבורים והחשיפות. התלבטנו לגבי החלטות אישיות, ובעיקר לגבי החיים המקצועיים, ואני דיברתי. בסוף כל פגישה קיבלתי חומר לקריאה ועבודת בית - שאלות שצריך להשיב עליהן. ולא מדובר בשאלות בסגנון האמריקאי: אם אתה אוהב פסטה ברוטב עגבניות - סמן X".

במה האימון הזה שונה מפגישה עם פסיכולוג?
לנדאו: "פסיכולוגיה מסתכלת על רגשות, ודרכם אתה עושה עבודה על ההוויה שלך. באימון - במיוחד באימון אונטולוגי, שבו אני עוסק - עושים הפרדה בין תחושות ורגשות לבין המציאות.

האימון עוסק ביצירת בהירות בתמונת העולם שלנו. הבהירות אומרת שמצד אחד קיימת מציאות, ומצד שני יש רגשות, פרשנויות, שיפוטים, כעסים, כאבים וכו', המשמשים דרכים לשדרג את המציאות, ולהפוך אותה לפחות מפחידה, או ליותר מפחידה.

"העניין של האימון הוא ליצור אבחנה בין המציאות לרגשות. כשנוצרת בהירות כזאת, המתאמן יכול לראות אפשרויות אחרות להתמודד עם המציאות, אפשרויות שהיו חסומות בפניו קודם".

פרי: "וזה בדיוק מה שקרה לי. קודם כל, הייתי מאוד מופתע, ממש נדהם מעצמי, עד כמה הקביעות הנוקשות שלי לגבי חיי האישיים וגם המקצועיים הן תפיסות שאפשר וכדאי להרהר ולערער עליהן, ולבדוק האם יש לי בכלל ראייה נכונה ואמיתית של המציאות. האם הקביעות שלי הן אמיתות, או שהן מתרחשות רק ברמה התפיסתית.

"ברגע שאני מגיע למסקנה מבוססת שהצורה שבה אני רואה/תופס/חש את הדברים ניתנת, ואפילו נדרשת, לשינוי - זה נותן לי פתרונות לכל מיני מצבים שהייתי בתאקל לגביהם".

אתה יכול להביא דוגמה?
פרי: "באופיי ומתוך ניסיוני, אני ממעט להתעמת עם מצבים ארגוניים ויחסים אישיים בארגון. אני רוצה שמה שפחות ייפגעו, ולכן אני מחפש את שביל הביניים ומשתדל להגיע לקונצנזוס. ניתחנו את הנקודה הזאת והתאמנו עליה, והאימון שינה את ההתייחסות שלי למצבים חבריים ולמצבים תוך-ארגוניים, גם במערכת יחסי אנוש וגם בהחלטות מקצועיות. היום הולך לי הרבה יותר בקלות. אני מקבל החלטה הרבה יותר בשלווה, ואני לא מייסר את עצמי לאחר שהגעתי אליה. והיה לי ניסיון אדיר בניהול ובקבלת החלטות.

"היום אני משוכנע שחברי הנהלה צריכים לעבור אימון אישי-ארגוני, כלומר אימון אישי עם דגש ארגוני. תחשבו שאם לי - אחרי כל הניסיון העשיר שלי - האימון כל-כך הועיל, אז מה הוא יעשה למנהל צעיר יותר? אני אומר לך בביטחון טוטאלי שהאימון יכול לשנות באופן דרמטי את ההתייחסות החיובית של הפרטים לארגון, וטמון בו פוטנציאל גדול לשפר את ההישגים העסקיים".

קבלת החלטות מסודרת
לנדאו: "פרי סיפר לך על האימון שלו בנושא העימותים; הקושי הזה להימצא בעימות מאפיין הרבה מאוד אנשים, שחושבים: 'אם אני אתעמת אז לא יאהבו אותי', או 'אם אני אתעמת אז מישהו ייפגע', וזאת רק הפרשנות שלנו למצב. היו לי הרבה לקוחות שנמצאו במצב הזה".

פרי: "כשהייתי צריך לטפל במשהו שהריח כמו משבר, כלומר: מעורבים בו עוד אנשים, ומישהו, או קבוצה, צריכים להינזף או להיפגע - אז בעבר פעלתי באופן אימפולסיבי; פחות נשמתי נשימות ארוכות. היום אני עושה את זה אחרת. כשאני מגיע להחלטה שזו הדרך, אני הרבה יותר בטוח; עם בטחון עצמי ועם הכרה עצמית שאני פועל בצורה נכונה. עדיין, חשוב לי שתהיה מינימום פגיעה, זה תמיד עמד בראש מעייני; אבל תהליך קבלת ההחלטות שלי קל יותר, מובנה יותר, והפכתי לשלו ובטוח יותר בעשייה שלי, או באי-העשייה שלי.

"למעשה, האימון פותח עולם, שמאפשר למי שמתייחס לדברים ברצינות (ולא כמין אקספרימנט מעניין) לחשוב אחרת ולהגיע למסקנות אחרות, ולהשפיע על תהליכים ועל הסובב אותי. בעבר, למשל, הייתי מאוד קצר רוח ומהיר חמה. זה לא שנעשיתי אטי יותר או פחות יעיל, אבל כל התהליך החשיבתי שלי רגוע יותר; וזה בולט במיוחד במצבים שמצריכים טיפול חריג".

ומה ביחס לתהיות שהעסיקו את פרי כשהחל להתאמן? נראה שהיום יש לו תשובות ברורות למדי. פרי: "הגעתי להכרה שהבנק מאוד מעניין אותי. ואני לא יכול להגיד שהיה ניסיון שכנוע מצד אפי. אפי לא מגייס שום ארגומנטים לגבי ההחלטות של המתאמן. המסקנות לגבי עצמי הן לגמרי שלי, אני עושה אותן".

לנדאו: "הנחת הבסיס של האימון האונטולוגי היא שכל הפתרונות מצויים אצל המתאמן. האימון מקנה גישה איך להסתכל על הדברים, והאימון מציב סימני שאלה, אלה תפקידיו.

"בחיים קורים לנו דברים שמשפיעים על האופן שבו אנחנו מתבוננים על המציאות. אני קורה לזה 'חסמים', ובמסגרת חברת האימון יצרתי את 'מודל המחסומים'; לפיו כל הרגשות והפרשנויות שלנו ביחס למציאות מהווים מחסומים, שלא מאפשרים לנו לראות את תמונת המציאות כפי שהיא ולראות את כל אפשרויות הפעולה שלנו ביחס למציאות. באימון אנחנו מנסים להתבונן במציאות בלי כל אותן תובנות ומסקנות שיש לנו ביחס למציאות; תובנות ומסקנות שהתקבעו אצלנו, בגלל כל מיני דברים שקרו לנו בעבר".

בשלב זה שילב לנדאו את ידיו ונזכר בסיפור זן, שהאגדה מייחסת אותו לבודהה: "נזיר זן אחד הלך ביערות והסתובב מכפר לכפר כדי להפיץ את התורה וללמד. יום אחד הוא הגיע לנהר גדול, שבלתי ניתן לחצות אותו בשחייה. במשך שבוע הוא ישב על הגדה ובנה רפסודה, אחר-כך חצה את הנהר. כשהגיע לגדה השנייה העמיס הנזיר את הרפסודה על גבו והמשיך ללכת איתה בג'ונגל. האם היא רלוונטית עבורו בג'ונגל?

"יש לנו פרדיגמות שונות שמנהלות לנו את החיים", מסביר לנדאו. "כך שבעצם העבר מנהל לנו את החיים. לפני כמעט שש שנים התחלתי להתאמן, ובעצם התחלתי לחיות. אז בעצם התחלתי לנהל את חיי".

פרי: "אצל אפי התחולל שינוי עצום. הוא שינה את כל הטרמינולוגיה, את כל צורת הפנייה".

ואיזה שינוי התחולל אצלך?
פרי: "מאז שהפסקתי את האימון (לפני כשנה) אני חי בשולם עם עצמי. וזה דבר שאני לא זוכר בשנות חלדי. לא שהייתי מסוכסך עם עצמי, אבל היו לי התלבטויות רבות ביחס לחלק הארי של הדברים שהוגדרו על-ידי כחשובים וכקובעים. היום אני מאוד שלם עם עצמי. ואני מגיע באמצעות היסק הגיוני להשלמה".

ציפיות יש רק בכריות
בשנת 2004 הקים לנדאו את Efi Landau Coaching - חברה שהדגל שלה היה "אימון למנהלים בכירים", מתוך הנחה שכל טרנספורמציה ארגונית תתחיל מראשי הפירמידה, מהמנהלים הבכירים ביותר. החזון: להפוך את האימון הארגוני למרכיב בתשתית הארגונית אשר אי-אפשר בלעדיו, ממש כמו המחשוב. השיטה: האימון האונטולוגי. האמצעים: צוות נמרץ של מאמנים, הכולל את אורלי אופיר, שהיא גם מנהלת הפיתוח העסקי, יוסי בכור שהוא גם היועץ האסטרטגי של החברה, יגאל דוידוביץ, דפנה זהבי, יעל צור, ורד גושן ויורם גלי, שהוא מאמן צוותים מחברת Createams.

לנדאו: "החברה שלנו התחילה עם דגל של אימון אישי למנכ"לים. אחרי התהליך עם פרי, הבנתי שכדי לעשות טרנספורמציה בארגון, זה לא מספיק לאמן את המנכ"ל. בעקבות ההבנה הזו, יצרתי אימון לארגון - אימון להוויה ארגונית, ואני מבדיל בין אימון ארגוני, כמו שאני תופס אותו, לבין אימון בארגון".

מה זה אימון ארגוני?
לנדאו: "זה מודל שמשלב אימונים אישיים עם אימונים קבוצתיים באמצעות האימון האונטולוגי, כשאנחנו מדברים עם הצוות על הוויה ולא על תוצאות. מנהל רגיל לעבוד עם תוכנית עבודה ולהיות מוכוון תוצאות; האימון מדבר על הדרך ולא על התוצאות. אך ככל שתהיה יותר מוכוון תהליך ופחות מוכוון תוצאה, תגיע לתוצאה טובה יותר".

ואכן, כל כדורסלן יאשר את ההנחה הזו. אחוזי הקליעה של הכדורסלן עולים פלאים, כשרק הגוף עוסק בפעולת הקליעה. ברגע שהראש יהיה מעורב בתוצאה ויעסוק בשאלה האם הכדור ייכנס, רוב הסיכויים שהכדור לא ייכנס.

לנדאו: "העבודה על ההוויה הארגונית תיצור בארגון רמה גבוהה יותר של שמחת חיים ואהבה. האימון צריך להיות תשתית בארגון, וזה אומר אימון נון-סטופ".

פרי: "אחרי שהמאמן יוצא, המתאמן נכנס למוד של חשיבה, והוא מאמן את עצמו".

לנדאו: "ואני רואה את החזון הזה מתממש. אנחנו מאמנים כבר שנה חטיבה בסלקום, ובעקבות הכניסה שלנו כל מנהלות משאבי-אנוש בסלקום עוברות קורס אימון. ולמרות שאני לא זה שמעביר להם את הקורס, אני כל-כך מאושר מזה. אני מרגיש שזאת זכות גדולה, כי זה החזון שלי. עכשיו יהיו למנהלות האלו כלים לעסוק באימון".

לנדאו מראה לי שאלון שמופנה לאנשי החטיבה בסלקום, העוברים אימון. השאלון מתמלא בכל חודש, והשיפור בחלט ניכר; עלייה ברמת האמון, בתקשורת הבין-אישית, בסיעור המוחות, ובעיקר - בשמחת החיים.

לנדאו: "אנחנו מאמנים, כאמור, לפי השיטה האונטולוגית, המתמקדת ביחסים ובהקשבה. ואפשר לשפר את התוצאות העסקיות באמצעות יחסים והקשבה. והכוונה בהקשבה היא לדרך שבה תופסים את הדברים, כולל הדרך שבה אנשים תופסים אותנו; כלומר איזו הקשבה אנחנו יוצרים.

"למשל, אם מנהל נתפס על-ידי חברי ההנהלה כארוגנטי וכוחני - האחריות לכך היא עליו. מנהלים לא רוצים להיתפס ככוחניים, הם רוצים יחסים טובים והם, כמובן, רוצים להפיק תוצאות. הם יעדיפו להגיע לתוצאות באווירה טובה ונעימה, ולא בכוחניות, אבל הם שבויים בתוך המחסומים שלהם.

"מכיוון שכל מנהל רוצה לקדם את הארגון שלו והוא מחויב לכך, הוא מהווה טרגט, מטרה לאימון. והמטרה היא ליצור טרנספורמציה בארגון".

מה מטרת הטרנספורמציה?
"להשיג תוצאות טובות יותר באווירת עבודה טובה יותר. האווירה הטובה תביא לתוצאות".
לנוכח הרמת הגבה הספקנית שלי, נעניתי על-ידי פרי ולנדאו במשותף: "שמחת חיים בארגון גורמת לעליה אדירה בתוצאות - זה מוכח".

פרי: "אימון לא הולך להרוס קירות. הוא בודק איפה יש סדקים בקיר, ואיפה יש הזדמנויות עסקיות".

לנדאו: "כשהתחילה מלחמת לבנון השנייה, שמעתי את אולמרט ופרץ מכריזים שזו 'מלחמת אין ברירה'. התבוננתי על המלחמה בעיניים של מאמן, ומה הסיפור? חטפו חיילים וממשלת ישראל החליטה לפתוח במלחמה. זו החלטה מיני רבות. ואני לא נכנס כאן לעניין הפוליטי, אלא רק המקצועי. אולמרט ופרץ יצרו הקשבה שאין ברירה. וזה ממש לא נכון. שאלתי את עצמי מה היה קורה אם לאולמרט היה מאמן אישי, שהיה יושב איתו על כל האלטרנטיבות".

פרי: "יכול להיות שבכל זאת הוא היה מחליט לפתוח במלחמה, אבל מישהו היה עוזר לו להגיע לחשיבה מוסדרת, שיטתית של כלל האלטרנטיבות העומדות בפניו".

לנדאו: "בשביל זה המאמן לא צריך להבין כלום בצבא, המאמן צריך להבין בבני-אדם".

פרי: "אני לא התייעצתי עם אפי אם ללכת ימינה, או ללכת שמאלה, ומה לעשות. אני פרסתי בפניו את כל האפשרויות, וכך פרסתי אותם בפני, כולל המצוקות והקשיים, ואת אפי ראיתי כמעין ראי; השאלות שלו והחפירה שלו בכל נושא, הכריחו אותי לחשוב עוד, וכך ניהלתי תהליך חשיבתי ממצה ונעשיתי שלם יותר עם ההחלטות".

לנדאו: "גם אני שלם יותר בעקבות תהליך האימון שאני עובר. כל דרך החיים שלי שונה; אם נוצר עימות ביני לבין בת הזוג שלי - זה נראה אחרת לגמרי ממה שהיה בעבר. אני עושה לעצמי ולאחרים אימון על ההוויה, שפירושו הכשרת התודעה שלנו. העבודה על התודעה היא רוחניות לשמה, ויש לה הרבה אספקטים: למשל, אנחנו שואבים גם מהבודהיזם הטיבטי. יצא לא מכבר ספר מרתק בשם 'רגשות הרסניים', המתאר איך קבוצת פסיכולוגים בכירים ישבה במשך שישה ימים עם הדלאי למה וחקרה אותו בנושא המחסומים. בעקבות המחקר הם דיברו עם נזירים טיבטיים, מודטים ברמה מאוד גבוהה, והתוצאות היו מדהימות: ניתן לנהל את כל אותם רגשות הרסניים שחוסמים אותנו, כמו: כעס, מפח נפש וכו'. אפשר לנהל את הרגשות האלה ולהפחית אותם באמצעות אימון; אימון שנעשה עם אנשים 'רגילים' ולא נזירים".

לא פעם האדם סובל בגלל הפער בין הרצוי למצוי. התפיסה הרוחנית במזרח עוסקת בהסתפקות בקיים, איך זה מסתדר עם עסקים במערב?
לנדאו: "אני תמיד אומר שציפיות יש רק בכריות. האדם סובל בגלל הפער בין המצוי לרצוי, אבל זה הרצוי שרק נדמה לאדם. אני אומר שאפשר חברה יותר. וזה יקרה באמצעות הרוחניות. בארה"ב העולם העסקי נמצא בנקודת עצירה - אחרי שלב הייעוצים השונים, הטכנולוגיות וההדרכות. הכיוון הרוחני הוא הדבר הבא שיקפיץ את העולם העסקי קדימה, ורוחניות היא לא מלה גסה".

פרי: "אני מזדהה לגמרי. העולם העסקי יכול לעבור לשלב הבא אחרי הייעוץ הארגוני - שלב האימון האישי, שהוא די חדש בנוף העסקי שלנו".

ולמרות שהוא חדש, הוא מאוד אופנתי. אתם לא חוששים ממה שהבאזז עושה לאימון, מכל השרלטנים והחובבים?
לנדאו: "לפני שלושה ימים היתה כתבה ב'עובדה' על סדנה שמעביר מישהו שקורא לעצמו 'מאמן', ושם הוא מנצל מינית מתאמנות. זה רק מדגיש את הצורך בחקיקה מסודרת בנושא. לכן אני בוועד המנהל של לשכת המאמנים הארצית (מזכיר) בהתנדבות, כמובן. יש היום הצעת חוק להסדיר את נושא האימון, כך שהפריחה העצומה בתחום - שכל-כך משמחת אותי - לא תיפגע על-ידי כל מיני שרלטנים".

פרי: "תמיד, גם בייעוץ, נכנסים שרלטנים וחובבים, וצריך לבחור מאמן מקצועי, עם ניסיון. אני לא חושב שארגון יכול להרשות לעצמו אקספרימנטים עם אנשים שנחה עליהם רוח האימון, כמו רוח הקודש. צריך לבדוק שיש לאנשים קבלות ויכולות מוכחות, ואני ממליץ לכל מנהל לבדוק את הנושא. אני זכיתי לקבל לא מעט טלפונים מאנשים ששואלים אותי על אימון ומה קרה לי בעקבותיו, ואני מאוד ממליץ על אימון. אני חושב שזה יתרום לאיכות הניהול ולתרבות הארגונית, וזה כמובן ישפיע גם על השורה התחתונה".

אימון זה לא יורודיסני
פרי: "ברגע שמנהל בכיר - יו"ר, מנכ"ל, סמנכ"ל - עובר אימון אישי מוצלח, הוא עושה, מטבע הדברים, השלכה לארגון. הוא רוצה שכלל הארגון יעבור את החוויה האישית שלו. בכל ארגון יש אנשים ציניים - בוודאי מנהלים בשוק הישראלי; הם יודעים הכל, הם מנהלים הכי נכון ומחליטים הכי נבון; ואם התוצאות העסקיות שלהם באמת טובות, אז יש להם גם קבלות, והם לא טורחים להסתכם מסביב ולבדוק האם הדרך שבה הם מנהלים את הארגון היא המיטבית? האם אפשר לעשות את זה אחרת? האם אפשר להיות נעים יותר? שלו? מאתגר? ואולי להגיע לאותן תוצאות, ואפילו לטובות יותר.

"הם גם לא טורחים לראות מה חושבים העובדים עליהם ועל ההנהלה הבכירה שלהם. יבואו מנהלים ויגידו: לא כל-כך אכפת לי; אני מחויב לבעלי המניות. אני משלם לעובדים משכורות, וזה מספיק, אל תכניסו להם רעיונות לראש.

"אנשים כאל החיים בחסר אדיר, הם חוששים משינוי. הם חוששים לעתים שהתדמית שלהם תיפגע אם יעבדו עם מאמן אישי. מנהל כזה חושב שהוא לא צריך אף-אחד. ברגע שהוא יפתח את הדלת לדיון חושפני, הוא עלול לשמוע ביקורת. וחשוב לציין שבאימון הביקורת לא נאמרת לשם הטיזינג, אלא היא באמת בונה.

"אני ממליץ בחום לכל הארגונים לקחת מאמן להנהלה הבכירה. אפשר להתנהל בעדינות, לא בוויש טוטאלי. אפשר להתחיל מהמקום שהוא הכי אפקטיבי, ומשם להתקדם בפרוסות-פרוסות".

פרי, למה אתה חושף את עצמך ככה, הרי מדובר בתהליך אישי מאוד?
לנדאו: "חשבתי שפרי חושף את עצמו כי הוא רוצה לעזור לי, אבל כשהקשבתי להרצאה שלו בכנס בנושא האימון בדייוויד אינטרקונטיננטל, הבנתי שהוא באמת בטוח שזו הדרך, וזה מאוד חשוב לו.

"החשיפה הזו מצריכה מפרי הרבה אומץ. תראי, פרי היה ראש השב"כ, יו"ר סלקום, יו"ר המזרחי, ואפשר לחשוב שאומץ בשבילו זה סיפור קטן. אבל זה לא נכון. אחד הדברים הקשים ביותר הוא לחשוף את עצמך, ואני רוצה להוכיר אותו על כך".

פרי: "אני חושב שהאימון יביא לתוצאות חיוביות ולשדרוג כל ההתנהלות במערכת העסקית - גם המערכות יחסים בין-ארגוניים, גם בתוך הארגונים וגם בתוצאות העסקיות, ולכן אני חושף את התהליך שלי. תפקידי הצנוע הוא לסייע לארגונים אחרים, למנהלים אחרים, לעמיתי בעולם העסקים, לעבור את החוויה הזאת. החוויה הזו היא לא יורודיסני; היא עבודה קשה מאוד, אבל היא תעשה לכם נפלאות".