נושא המאמר: ונשמע קולו בבואו אל הקודש
מאת: יהודה יצחקי שמור מאמר למועדפים
פרשת "תצוה"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"ונשמע קולו בבואו אל הקודש" (שמות כ"ח/לה').
פסוק זה מתייחס לבגדי הכהונה. הכהן הגדול היה לובש את מעיל האפוד, שבשוליו נתלו פעמוני זהב, כאשר היה נכנס הכהן הגדול לעשות את עבודת הקודש בבית המקדש נשמע צלצול הפעמונים- "ונשמע קולו בבואו אל הקודש". לאחר חורבן בית המקדש לא נשמעו עוד פעמוניהם של פעמוני הזהב שבמעיל הכהן הגדול.
נשאלת השאלה: האם צריך האדם להשמיע קול ברמה כשהוא עוסק בדבר שבקדושה ובעיקר בתפילה, או שהקדושה אוהבת את הלחש הצנוע?
כאשר ראה עלי את חנה, אם שמואל, מתפללת כאשר "רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע", חשב אותה לשיכורה וקרא לעברה: "הסירי יינך מעליך". על כך השיבה לו חנה: "לא אדוני, אשה קשת רוח אנוכי...ואשפוך את נפשי לפני ה'". על הביטוי "אשה קשת רוח אנוכי" אומר רש"י: "כְּשָׂרָה", כדוגמת שרה אמנו, שהצטערה על אשר אין לה בן.
היו בין גדולי ישראל אשר סברו, כי כאשר באים לקדושת התפילה צריכים להתפלל בקולי קולות, זעקות הבוקעות מעומק הלב ומרקיעות שחקים. והיו שאמרו, שהגדולה שבזעקות היא דווקא הדממה. לכן, התפללו בלחש עד שקולם כמעט ולא נשמע.
רבי שלמה מקרלין הנהיג בין חסידיו "תפילה של אש": חסידיו התפללו תוך זעקות מחרידות ונענועי גוף מפרכים. רבי שלמה עצמו הלהיב אותם תוך כדי התפילה. כאשר היה רואה את חסידיו עומדים בתפילה היה קורה להם "הבו אש" "הבו אש", ואז פרצה התפילה כגעש של לבה רותחת ונשמעה למרחוק.
שונה היתה דרכו של רבי ישראל מרוז'ין - הוא לימד את חסידיו להתפלל בקול דממה דקה, באש עצורה בפנים, שאינה ניכרת כלל מבחוץ.
מעשה בחסיד מחסידי רוז'ין, שראה חסיד מחסידי קרלין איך הוא זועק ומצעק בתפילתו. ניגש אליו ושאלו: "ידידי, האם בטובות כבר ניסית? מדוע התחלת מיד בצעקות?"
חסידי קרלין, לא בלבד שהיו צועקים בתפילה, אלא אף מפעילים בשעת התפילה מיתרים רדומים בגרונותיהם עד שהיא נשמעה צרודה מרוב מתיחת המיתרים. הם הסבירו: "הרי אי אפשר להתפלל באותם מיתרי קול, שבשאר שעות היום מדברים בהם סתם דברים בטלים ואפילו קצת רכילות. לתפילה יש לנו מיתרים מיוחדים". כאשר שאלו אותם מדוע הם משתמשים במיתרים הצרודים לתפילה דווקא ולא להפך, היו משיבים: "לו יכולנו"...
יהודה יצחקי
יו"ר "החוויה היהודית"
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י יהודה יצחקי שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
