נושא המאמר: הסכסוך הערבי-הישראלי.
מאת: מוחמד אבו נאסר. שמור מאמר למועדפים
קריאה אחרונה ב2009.
פנה אהוד ברק ב31.12.2009 לאבו מאזן בהצעה לחדש את משא ומתן עם ישראל על בסיס
מפת הדרכים, והקמת מדינה פלסטינאית שתהיה "שכנתה" הקרובה של ישראל . פנייתו של
ברק לאבו מאזן אינה הפניה הראשונה מסוגה.
מאז ומתמיד היו שיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית בנושא השלום, שבהן ישראל הבטיחה
לפלסטינים לעמוד בתנאים ולבסוף האכזבה הייתה גדולה. ישראל מתקשה לוותר למען השלום.
ישראל מוכנה לשוב לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים ללא כל תנאי, דבר הגורם להרגיש
שישראל מעוניינת אך ורק בדיונים כדי שהעולם לא יהיה נגדה, ואולי ישראל מצפה שיבוא מנהיג פלסטיני שיסכים על עשיית שלום ללא כל תנאי. לא יהיה מנהיג פלסטיני שתהיה לו סמכות לוותר
ולו על חלק מהאדמה הכבושה. השטחים אינם רכוש של יחיד, השטחים רכושם של כל מוסלמי ונוצרי בעולם.
ממשלת נתניהו מצפה בין היתר מהרשות הפלסטיני שתהפוך לצבא שיגן על אזרחי ישראל מפיגועים כלשהם. דבר שלא מקובל על אבו מאזן. אין ספק שמחויבותה של הרשות הפלסטינית למנוע מחמאס
וארגונים אחרים לפגוע באזרחי ישראל, בתנאי שישראל לא תזלזל בתהליך השלום .
לאחר שעות ספורות מפנייתו של ברק לאבו מאזן, נשלחה רקטה מתוך השטחים והתפוצצה בשטח
פתוח בעיר נתיבות. שליחת הרקטה היא תשובה לברק.
היום, אין לפלסטינים סיבה משכנעת לבוא לשיחות שלום, בזמן שישראל ממשיכה לבנות התנחלויות,
לא מעוניינת בהחזרת פלסטינים למולדתם, מגרשת מדי פעם פלסטינים מבתיהם, ומאדמתם ובמקומם מתגוררים מתנחלים. ישראל לא עומדת בתנאי ההסכמים כדי להשיג שלום אמיתי ומשגשג.
בצד השני, חמאס שולט בעזה, ממשיך לדחות את שלום בית, ממשיך לאיים על ישראל, ועדיין מחזיק
בגלעד שליט כשבוי. מצב מסובך זה ייאש את אבו מאזן והביא אותו להחליט שלא להתמודד בבחירות הבאות כיושב ראש הרשות הפלסטינית.
אם אבו מאזן יוותר על מעמדו כיושב ראש הרשות הפלסטינית, ישראל תצטרך להתמודד מול חמאס ואז
שני הצדדים הפלסטיני והישראלי יחיו במלחמה ללא תקווה לשלום.
כנראה ששנת 2010 תהיה שנה קשה מדי ואולי יותר מהשנה שחלפה בגלל הסכסוך הערבי-הישראלי.
אולי ישראל תכבוש את עזה שוב, אך הכיבוש לא בהכרח יביא את ישראל לניצחון אלא אם ישראל מתייחסת להריסת בתים, הריגת נשים, ילדים וזקנים כניצחון.
ישראל תשקר את תושביה אם תאמר שתצליח לחסל את שולחי הטילים, ישראל כשלה לעשות זאת בעבר ותכשל גם בעתיד. על ישראל להבין שכללי המשחק השתנה וישנם ארגונים פלסטינים המתנגדים לה ולא נכנעים לכוחו של צהל העצום.
צהל לא נלחם בצבא מאורגן שאפשר להפציץ את מטוסיו, ולהשמיד את נשקו. הארגונים הפלסטינים
התפתחו ומפוזרים בכל מקום בשטחים. כך שצהל לא יצליח לנצח בכזו מלחמה, והעבר הקרוב מעיד.
אכן, הפיתרון היחידי הן השיחות בין שראל לפלסטינים, שיחות שיתבססו על בסיס מיתי וחזק.
שיחות שיהיו מוגבלות לתקופה הוגנת.
מאת
מוחמד אבו נאסר.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י מוחמד אבו נאסר. שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
