12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מערכת העיכול מחלות דרכי טיפול ומניעה - מערכת העיכול של כיס המרה הלבלב קובי עזרא
מאת: מערכת העיכול מחלות דרכי טיפול ומניעה - קובי עזרא   שמור מאמר למועדפים

מערכת העיכול מחלות דרכי טיפול ומניעה - קובי עזרא מערכת העיכול הינה מערכת איברים בגוף, שמטרתה היא לקלוט מזון, לפרק אותו ליחידותיו הבסיסיות עד לרמת המולקולות, לאפשר ספיגתם של חומרי תזונה שונים לצורך יצירת אנרגיה ובניין הגוף ולפלוט את פסולת המזון שאינה דרושה לגוף בצורת צואה. במשך תקופת חיים, יעברו כ- 100 טון של חומרי מזון, במערכת העיכול, אשר תשתמש ב- 300,000 ליטר של מיצי עיכול לשם עיכולו. בנוסף שטח הפנים של מערכת העיכול, מקביל לשטחו של מגרש כדורגל. שטח פנים זה, מורכב מתאים אשר רבים מהם מתחדשים מדי ארבעה ימים. עיכול תקין הינו מצב הכרחי לבריאות תקינה, ולחילופין, עיכול שאינו תקין, מהווה גורם משמעותי ולעתים עיקרי למחלות רבות ושונות, ומשפיע רבות על מצב המערכת החיסונית, ומערכת העצבים, האיזון ההורמונאלי ועוד. למעשה כל מערכות הגוף מושפעות מיכולתה של מערכת העיכול! למזון ולרכיבים תזונתיים השפעה מזערית כאשר תהליכי הפירוק והעיכול אינם מספקים. מלבד חוסר ברכיבים חיוניים שיגרם עקב עיכול לקוי, הטמעה של מולקולות שאינן מתפרקות (כגון: פירוק בלתי שלם של חלבונים) וחודרות למחזור הדם, עלולה לגרום לשורה ארוכה של מחלות אוטואימוניות ואלרגיה למזון. עיכול לקוי יכול להיגרם ממחסור בחומרים תזונתיים או לגרום למחסור שכזה. מבנה מערכת העיכול: מערכת העיכול מתחילה בפה, דרך המעיים ועד לפי הטבעת. נספחים של מערכת העיכול הינם: בלוטות הרוק, הכבד, כיס המרה, והלבלב. תפקיד מערכת העיכול הינו להכין את המזון לפירוק, לרכז רכיבי מזון חיוניים ולהרחיק חומרי פסולת. למרות מורכבותה של המערכת, רצוי לצורך הטיפול להתייחס אליה כאל איבר אחד! רכיבי המערכת הפה והוושט: המזון הנלעס הופך לבליל מזון ומעורב ברוק, הרוק מכיל עמילזות (פטיאלין), אשר שוברות את העמילנים לסוכר פשוט. מזון הלעוס והנוזלים מועברים לאחר מכן דרך הוושט לקיבה. הקיבה: האתר הראשוני לעיכול חלבונים ויוניזציה של מינרלים. הקיבה אחראית על הפרשה של חומצה הידרוכלורית ופפסין, הורמונים ואנזימים שונים. מחקרים רבים הראו כי הפרשת חומצת הקיבה (חומצה הידרוכלורית), יורדת משמעותית עם השנים ותלויה באספקה נאותה של המינרל אבץ, (מינרל אשר ספיגתו מהמזון יורדת בצורה חדה לאחר גיל 40). מצב זה הנקרא חומציות נמוכה, אופייני אצל 50% מקרב האנשים שעברו את גיל 60 ולו השלכות בריאותיות מרחיקות לכת. קיבה בעלת חומציות נמוכה תתבטא בד"כ בבעיות עיכול לאחר ארוחות חלבוניות ועלייה במספר תופעות הקשורות לאלרגיה הקשורה למריכת מזון זה או אחר. לכן, ניתן ומומלץ להשתמש בחומצה הידרכלורית (בטאין הידרוכלוריד) כמו גם בחומץ תפוחים טבעי, במקרים של בעיות בעיכול חלבונים. המעי הדק: צינור שאורכו כ- 7 מטר, מעורב בכל תהליכי העיכול, ההמרה וההטמעה של המזון. המעי מפריש אנזימי עיכול ומקבל את הפרשות הלבלב, הכבד וכיס המרה. המעי הדק מחולק לשלושה חלקים: התרסריון (duodenum): התריסריון מהווה את ה- 30 הס"מ הראשונים, זהו אותו האתר אשר המקבל את הפרשות מיצי הלבלב וכיס המרה, המקום העיקרי לספיגת מינרלים. המעי הריק (jejunum): המעי הדק אורכו כ- 2.5 מטר, האתר העיקרי של ספיגת ויטמינים מסיסים במים (כגון: ויטמיני-B-קומפלקס וויטמין C), פחמימות (סוכרים) וחלבונים (חומצות אמינו). המעי העקום (ileum): המעי העקום אורכו כ- 4 מטר, האתר העיקרי לספיגת שומנים (חומצות שומן), ויטמינים המסיסים בשמן (כגון: ויטמיני A,D,K,E וקרוטנואידים), כולסטרול ומלחי מרה. תפקוד לקוי של המעי הדק, יגרום לחוסר ברכיבים תזונתיים רבים עקב ספיגה לקויה. הסימפטומים לתופעה זו יכולים להיות כגון: מחלת צליאק (חוסר סבילות לגלוטן), חוסר סבילות למזון או אלרגיה למזון, חדירות-יתר של המעיים ומחלת קרוהן. הלבלב ואנזימי הלבלב: הלבלב הינו איבר העיכול העיקרי. כל יום מפריש הלבלב כ- 1.5 ליטר של מיצים למעי הדק לצורך עיכול המזון. איבר זה אחראי על ייצור ליפאזות, עמילאזות ופרוטאזות. ייצור של מוצרים אלו תלוי במספר רב של גורמים תזונתיים כדוגמת מיקרו ומקרו נוטריאנטים ובעיקר ויטמין 6B. ליפזות: יחד עם מיץ המרה, מפרקות שומן. חוסר יגרום לעיכול לקוי של שומן וויטמינים מסיסים בשמן. עמילזות: אנזימים המפרקים עמילן לסוכר פשוט. פרוטאזות: אנזימים המפרקים חלבון לחומצות אמינו שונות. חוסר באנזימים אלו יגרום להחדרת מבנים מורכבים של חלבון למחזור הדם. מבנים אלו יתפסו ע"י מערכת החיסון כאנטיגנים ומסוכנים. תפקיד הפרוטאזות בנוסף הוא לנקות את המעי מטפילים, מתולעים ומחיידקים פתוגנים. הכבד: אחד מאברי העיכול החשובים, אחראי על מטבוליזם של שומנים, חלבונים ופחמימות, וויסות רמת כולסטרול, נטרול רעלים ממקורות פנימיים וחיצוניים, יצירת והמרה של רכיבים פיזיולוגים, יצור מיצי מרה. כיס המרה: חיוני לעיכול של שומנים וויטמינים מסיסים בשמן, שומר את המעי הדק חפשי ממיקרו אורגניזמים. בכל יום מופרש מכיס המרה ליטר של מיץ מרה. 99% מכמות זו נספגת בחזרה. מיץ זה מכיל כמות גבוהה של לציטין. הלציטין הינו רכיב אשר מתחלב מבנים גדולים של שומן למבנים קטנים עם שטח פנים גדול יותר, מה שמקל על פעולת הליפאזות. לקיחת לציטין מומלצת לאנשים הסובלים מבעיות עיכול של שומנים, ובמיוחד לאלו שעברו ניתוח להסרת כיס המרה. המעי הגס (colon): המעי הגס אורכו פחות מ- 2 מטר, במעי הגס מתרחשת ספיגה חוזרת של מים, ושל חומרי עיכול לשימוש חוזר. המעי מהווה מחסן זמני לאגירת חומרי הפסולת ולטיפול בהם ע"י החיידקים. לסיבים תזונתיים חשיבות מכרעת לבריאות המעי הגס. פלורת (חיידקי) המעיים: משקלה כקילוגרם - המכיל 400 סוגים של חיידקים ידידותיים המהווים חלק חשוב ממערכת העיכול. חיידקים אלו חיוניים למטבוליזם של מזון, יצור אנזימים וויטמינים, השמדת מיקרואורגניזמים מחוללי מחלה, כולל פטריות וויסות חומציות המעי. מעגל הקסמים: תזונה לקויה פירושה הזנה לקויה של תאי הגוף בכלל ותאי מערכת העיכול בפרט. התוצאה : ירידה בתפקוד תאי מערכת העיכול ובעקבותיה ירידה נוספת בערך התזונתי וביכולת לסלק פסולת. בדרך כלל תגרום התופעה להצטברות מזון לא מעוכל במעי הדק, הצטברות רעלים וצמיחה של חיידקים מחוללי מחלות. הסימפטומים לבעיה זו כוללים: נפיחות, כאבי בטן ותחושת מלאות (סימפטומים הדומים (?!) לשמר קנדידה אלביקנס). סטרס (דחק \ לחץ): סטרס קשור כמעט לכל בעיה גופנית עם זיקה מיוחדת לבעיות עיכול. שכן מי מאיתנו לא חווה כי בעת מצבי סטרס ישנה לעיתים מצבי עצירות קשה או לחילופים שלשולים. במצב סטרס, מוזרמים הורמונים שונים המפחיתים את זרימת הדם למערכת העיכול ובכך משתקים את פעילותה. כמו כן, אם נוסיף את העובדה שאכילה היא אחד האמצעים לפיצויי במצבי לחץ, הרי שניתן לראות בסטרס גורם משמעותי לעידוד בעיות עיכול. תת חומציות, עיכול לקוי, ותרופות סותרות חומצה רמת החומציות (pH) האופטימאלית בקיבה הינה 1.5 עד 2.5. חומציות זו, הנוצרת ע"י חומצה הידרוכלורית, היא תנאי הכרחי לעיכול בכלל ופירוק חלבונים בפרט. לחומציות זו חלק חשוב ביותר לא רק לעיכול, אלא גם להרס של מיקרואורגניזמים פתוגנים החודרים לגופנו ע"י המזון. בהיעדר חומציות מספקת, משתבש תהליך העיכול גם במעי (הפרשת אנזימי לבלב מותנה בחומציות מספקת של הקיבה). היות ולקיבה ולחומציותה חלק חשוב בפירוק חלבונים, הרי ברמת חומציות מעל 2.5 משתבש פירוק החלבונים - עקב כך עולה ההסתברות ללקות במחלות אוטואימיוניות, באלרגיות ובחוסר סבילות למזון. כמו כן, נפגעת ספיגת מינרלים שונים (אבץ, ברזל, סידן, מגנזיום), אוכלוסיית החיידקים הידידותיים נפגעת וכך מעודדות אוכלוסיות חיידקים מחוללי מחלה, כולל החיידק האחראי כנראה להווצרות כיבי קיבה ( Helicobacter pylori). תת חומציות הינה בעיה הקיימת אצל 50% מהאוכלוסיה מעל גיל 40. סימפטומים של תת חומציות: הקאות, צרבות ובחילות לאחר ארוחה, תחושת מלאות לאחר ארוחה, שלשול או עצירות, אלרגיות למזון, בחילה לאחר לקיחת תוספות מזון, גירוי מסביב לפי הטבעת. סימנים המצביעים על תת חומציות: זיהומים פטריתיים חוזרים ונשנים, כלי דם בולטים בלחיים ובאף, מחסור בברזל, טפילים במערכת העיכול, סימני מזון לא מעוכל בצואה, אקנה, גזים במערכת העיכול העליונה . מחלות הקשורות לתת חומציות. מיאסטניה גרוויס, אסטמה, צליאק, אקזמה, מחלות כיס מרה, סוכרת, מחלות אוטואימוניות, הפטיטיס, לופוס (SLE - סיסטמיק לופוס אריטרומטוזוס). חשוב לציין, כי צרבת, אינה בד"כ כפי שמקובל לחשוב, תוצאה של הפרשת יתר של חומצות קיבה, אלא להפך: הפרשה בלתי מספקת של מיצי קיבה או אכילת יתר. הפרשה בלתי מספקת גורמת לעיכול לקוי, ולהשארות של המזון בקיבה מעבר לזמן המקובל. עקב כך, נוצרים גזים במערכת העיכול העליונה ונכנסת חומצת קיבה לוושט - שם היא גורמת לתחושת צריבה. שימוש בסותרי חומצה מוריד את רמת חומציות הקיבה ל- 3.5, ובכך פוגע בתהליכי העיכול ועלול לגרום לשרשרת תהליכי מחלה במערכת העיכול ובכל המערכות האחרות. סותרי חומצה: סותרי חומצה אשר נצרכים באופן קבוע, עלולים לגרום לאי ספיגה של רכיבי מזון חיוניים, לייצור אבני כליה, לפגוע בסדירות היציאות ותופעות לוואי אחרות. קיימים מספר סוגים של סותרי חומצה. סותרי חומצה המכילים אלומיניום (מאלוקס): סותרי חומצה אלו מנטרלים ביעילות את חומציותם של מיצי הקיבה. קיימות עדויות כי אלומיניום מקדם מחלות ניווניות רבות, במיוחד אלו הקשורות למערכת העצבים המרכזית. (הפחתת יכולת שכלית, אלצהיימר, פרקינסון ומחלת לו-גריג). ספיגת האלומיניום מהתרופה מתעצמת כאשר הארוחה מכילה פרי הדר ומשקאות מוגזים. נתרן דו פחמני (אלקה-זלצר): יכול לגרום לעודף נתרן, הפרת מאזן החומציות בכל הגוף, אבני כליה, בחילה, הקאות, כאבי ראש ובלבול. קלציום קרבונט (טמס): יעיל לסתירת חומציות, אך מסוגל לגרום לאפקט "ריבאונד" שמתבטא בהפרשה מוגברת של חומצת קיבה כפיצוי. תופעה זו יכולה למנוע ולעכב החלמה של כיבי קיבה. שימוש נרחב וארוך טווח בקלציום קרבונט - מעכב ספיגה של המינרל ברזל וויטמין B-12, ומקדם ייצור של אבני כליה. H2-receptor antagonist (זנטג, טגאמט): תרופות אלו מעכבות את השפעת ההסטמין על שחרור חומצת הקיבה. תופעות הלוואי של תרופות אלו רבות וכוללות: בחילה, עצירות, שלשול, עיכול מופחת, צמיחת יתר של חיידקים (כולל החידק H. pylori = הליקו-בקטר-ליפורי), נזק לכבד, תגובה אלרגית, כאבי ראש, הגדלת חזה אצל גברים (גניקומסטיה), אבדן שיער, בריחת סידן, סחרחורת, דיכאון, נדודי שינה ואימפוטנציה. חשוב לציין, כי סותרי החומצה, אפילו הטבעיים שבהם, פוגעים במהלך העיכול התקין. החיידק הגורם לכיבים בקיבה ובתרסריון, משגשג בתנאים של חומציות נמוכה. טיפול טבעי בעיכול לקוי, צרבות וחומציות נמוכה. אבץ: חומצת הקיבה נוצרת מריכוז גבוה של יוני מימן. האנזים האחראי על ריכוז זה נקרא אנהידרזה פחמני, אשר תלוי במינרל אבץ לצורך תפקודו. האבץ תלוי בחומציות לצורך ספיגתו. כך נוצר מעגל, שבו מחסור בחומציות גורר אחריו ירידה בספיגת אבץ. עקב המחסור באבץ, נגרמת ירידה ברמת האנזים וחוזר חלילה. מקורות טבעיים לאבץ הם: מוצרי חיטה מלאה, עופות, בשרים וביצים. Di-Aid (אנזימי עיכול): חיוניים לעיכול תקין, משפיעים לטובה על אוכלוסיית החיידקים הידידותיים, חיוניים במצב של עיכול לקוי, דלקת בקיבה (גסטריטיס) תת-חומציות, ובזמן נטילה של סותרי חומצה. פרוביוטיקה (חיידקי אסיד ופילוס): חיידקים ידידותיים החיוניים לפעילות תקינה של מערכת העיכול. תת חומציות בקיבה, עיכול לקוי, עצירות, ומזון מעובד - פוגעים באוכלוסייה זו. מקורות טבעיים לחיידקים ידידותיים הם: יוגורטים. אולקוס (peptic ulcer). אולקוס או כיב פפטי אם תרצו, הינו מונח המתאר מחסור בשכבת ההגנה הרירית של מערכת העיכול במקום מסוים (לרוב בקיבה ובתריסריון) המלווה בדלקת. מחסור זה גורם לתחושה של צריבה ודימום כתוצאה ממגע של מיצי הקיבה החומציים עם הדופן חסרת ההגנה. מחסור זה יכול לנבוע מצריכת אלכוהול, תרופות (במיוחד תרופות אנטי דלקתיות), מחסור תזונתי של רכיבי תזונה אשר חיוניים ליצירת רקמות חיבור, מתח וסיבות נוספות אחרות. סימפטומים של כיב קיבה מתבטאים בתחושת חוסר נוחיות בבטן העליונה כשעה ואף פחות מזה לאחר הארוחה, או במשך הלילה. לעתים התופעה מלווה בכאב עז וצורב. שימוש בסותרי חומצה גורם להקלה מיידית. סיבים: הסיבים חיוניים לשימור רירית הקיבה והמעי ולסתירת רעלנים. סיבים כמו פסיליום, פקטין וגואר-גם הראו שיפור במצב הכיב. ויטמינים: ויטמיני A,C,E ואבץ הראו יכולת מרשימה בשיפור יכולתה של מערכת העיכול להתמודד עם כיבים. מיץ כרוב: מיץ כרוב הינו כה יעיל לטיפול בכיבים, עד כי גורם מסוים בו (שמעולם לא זוהה), נקרא "ויטמין U" (U-ulcer). ד"ר צייני שביצע את הניסויים עם מיץ כרוב מוסר את הפורמולה הבאה: חצי ראש כרוב, 4 גבעולי סלרי ו- 2 גזרים. כרוב לבן נחשב לטוב ביותר. ליקוריץ (שוש קרח): רכיבים מסוימים של צמח זה (כאשר הוא מיוצר כהלכה), מהווים את הריפוי הטוב ביותר לכיבים. הצמח אינו מפחית את הפרשת מיצי הקיבה, אלא מגביר את תהליך ההגנה הטבעי המונע כיבים. מתן ליקוריץ מגביר את איכות וכמות הגורמים המגנים על דופן הקיבה, מעלה את תוחלת החיים של תאי רירית הקיבה ומשפר את אספקת הדם לאזורים הפגועים. ליקוריץ הראה הפחתה בדימום הנוצר מלקיחת אספירין. משך הטיפול היעיל בליקוריץ הוא בין שמונה ל- 16 שבועות. ג'ינג'ר (זנגוויל): מונע התכווצויות, מפחית כאבים, מעכב סרוטונין. חיוני למניעת כיבים כתוצאה מתרופות אנטי דלקתיות. פפאין (מפרי הפפאיה): אכילת פאפיה מסייעת לניקוי מערכת העיכול. האנזים פפאין אשר מצוי בפרי הפאפיה מסייע לפירות חלבונים במערכת העיכול. צמח אלוה-ורה: מהצמח ניתן להכין משקה אלוה-ורה, אשר מסייע לשמירת ריריות מערכת העיכול. האלוורה בעל השפעה אנטי-דלקתית יעילה במערכת העיכול. חשוב לציין, כי יש להימנע מאלכוהול, קפה ועישון, להפחית סטרס וצריכת חלב וביצים. יש להקפיד על מזון מלא ותזונה עשירה בסיבים. מחלות דלקתיות של מערכת העיכול. IBD שם כללי לסדרה של מחלות כרוניות דלקתיות במערכת העיכול. מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות: מחלת קרוהן ( crohn's desease) וקוליטיס כיבי ( ulcerative colitis). מחלות אלו מאופיינות בכיבים ובדלקות חוזרות ונשנות בחלקים מסוימים של המעיים וגורמות למגוון רחב ביותר של תופעות קליניות. למחלות אלו קשר הדוק לתופעות אוטואימיוניות, חוסר סבילות ואלרגיות למזון, המיוחסות לבררנות הלקויה של דופן המעי הפגוע שבעטיו חודרים חלקי מזון לא מעוכלים למחזור הדם ומפעילים את מערכת החיסון. שתי המחלות הנ"ל מאופיינות בסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס. המחלה פוגעת בד"כ באנשים צעירים, אצל נשים עם רמת תחלואה מעט גבוהה יותר, וגבוהה באופן משמעותי ( פי- 6) אצל יהודים. למחלה השלכות גנטיות, סביבתיות ותזונתיות (חברת השפע), אתניות ( לבנים עם עדיפות ברורה ליהודים), למחלות אלו יש קשר להפרעות במערכת החיסון וגורמים פסיכוסומטים (הנובעה ממצבי סטרס). אין ידיעה ברורה לגבי סיבות ומקורות המחלה. מחלת קרוהן: מחלה זו פוגעת במעי הדק ומסוגלת להתפשט גם לוושט, לקיבה, לפה, למעי הגס ולמעשה לכל חלק של מערכת העיכול. המחלה מאופיינת בהתפרצויות דלקתיות מדי מספר חודשים ולעתים מספר שנים. הסימפטומים כוללים: שלשול כרוני, חום, כאב בחלק התחתון-ימני של הבטן, עיכול לקוי, לעתים אנמיה (המחלה פוגעת באתר הספיגה של ויטמין B-12 ובספיגת ברזל ומינרלים נוספים), אנורקסיה ואבדן כללי של תיאבון, של משקל ושל אנרגיה. קוליטיס כיבי (קוליטיס אולצרוזה): דומה מאוד מבחינות רבות, כולל פתולוגית אפידמיולוגית אטיולוגית וקלינית. המחלה משפיעה על המעי הגס, אך לעיתים רחוקות פוגעת גם בחלקים של המעי הדק. טיפול : טיפול תרופתי (לעתים בקורטיקוסטרואידים) לא הוכח כיעיל לטווח ארוך במחלות דלקתיות של מערכת העיכול. טיפול זה אף מעכב את ההחלמה הספונטנית של החולים. (Gastroenterol,1984,87). אומגה-3 ואומגה-6 (GLA): האזורים המודלקים במערכת העיכול מכילים רמה גבוהה של פרוסטגלנדינים מעוררי דלקת ובעקבותיהם, רמה גבוהה של לויקוטריאנים (גורמים מעוררי דלקת המופרשים ע"י ניוטרופילים), ורמה עודפת של חומצה ארכידונית (חומצת שומן הנמצאת בד"כ במזון מן החי ומעוררת יצירת דלקות). טיפול במטבוליטים של חומצות שומן אלפא לינולנית (אומגה- 3) וחומצה גמא לינולנית (אומגה- 6), משכחים את הפעילות הדלקתית, מפחיתים את משך התפרצות המחלה ומפחיתים התכווצויות וכאבים הנגרמים ע"י הלויקוטריאנים. ניתן להשתמש במוצר המכיל את צורת האלפא והגמא לינולנית. מקורות טבעיים לחומצות שומן מסוג אומגה-3 הם: דגי ים, זרעי פשתן, אגוזים ושקדים. מקורות טבעיים לחומצות שומן מסוג אומגה-6 (חומצה גמה-לינולאית) הם: דג סלמון ושיבולת שועל (כמו כן מצוי גם בשמן נר הלילה ובורג'). גלוקוזמין: לגליקופרוטאינים (חלבונים הקשורים לסוכר), חשיבות מכרעת לשלמות ולצמיגות השכבה הרירית של דופן המעי. נ-אצטיל גלוקוזמין הינו חומר גלם מרכזי בביוסינתזה של הגליקופרוטאינים היוצרים את רירית הקיבה והמעיים. הרירית מגינה על תכולת המעיים מחשיפה לאנזימים, לחומצות ולבקטריות. פגמים וחורים ברירית, עלולים לגרום למחלות עיכול רבות. במקרים של מחלת מעיים דלקתית או של סרטן המעי הגס - חשפו ניסויים קליניים ליקויים ביצירת גליקופרוטאינים. מחלות אלה גורמות לירידה ביכולת ההגנה הנורמאלית, והן משאירות את רירית המעיים חשופה לדלקות. אצל אנשים הלוקים במחלות מעיים דלקתיות, תחלופת התאים בחלק התחתון של צינור העיכול מהירה פי-3 מאשר אצל אנשים בריאים - עדות לשחיקה מוגברת בגלל יצירה בלתי מספקת של שכבת גליקופרוטאין. התחלופה המהירה מגבירה את דרישת הרירית לנ-אצטיל גלוקוזמין. תיקון מחסור זה ע"י תוספת גלוקוזמין, נמצא מועיל בצורה מרשימה. כמו כן עליה ברמת הגליקופרוטאינים, מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. תזונה עשירה באנטי-אוקסידנטים וחומרי תזונה בריאים: בגלל אופיין של מחלות דלקתיות של מערכת העיכול, הן משויכות למחסור כרוני בעשרות רכיבים תזונתיים. מחסור ברכיבים אלו משפיע לא רק על יכולת הריפוי של המחלה עצמה, אלא בעיקר על קשת נרחבת של מחלות ואי סדירויות ה"נלוות" למחלה. מצב של חוסר ספיגה, אכילה מועטת עקב אבדן תיאבון, ושלשול כרוני גורמים לחסרים אלו. בין הרכיבים הידועים בחסרונם אצל החולים נמנים: אבץ, מגנזיום, ברזל, חומצה פולית, חומצה פנטוטנית (ויטמין B5) ויטמיני E,C,A,12B,D . לא ניתן להגיע למצבי החלמה ואיחוי. תזונה אופטימאלית אשר מותאמת באופן אישי ע"י איש מקצוע מיומן: תפריט המכיל מלבד ויטמינים ומינרלים, גם אנזימי עיכול, חיידקים ידידותיים, חומצות אמינו, צמחי מרפא, ביופלבונואידים, סיבים תזונתיים ומזון מלא נוסף. מגנזיום: מחסור במגנזיום קיים אצל רוב החולים. מחסור זה עלול להוביל ללחץ דם נמוך, עוויתות, חולשה, אנורקסיה, בלבול והפרעות בקצב הלב. יש להעדיף את המינרל בקשירתו האורגנית (ציטראט). גלוטמין גלוטמין הינה חומצה אמינית (נגזרת של חומצה גלוטמית). לגלוטמין תפקיד חשוב במיוחד במערכת העיכול. רירית המעי הינה חלק הגוף המתחלק באופן מהיר ביותר (כל התאים יתחלפו מדי 3 ימים). במערכת העיכול של החולים ישנה התחלקות מהירה יותר. התחלקות כה רבה דורשת רמה גבוהה ביותר של אנרגיה תוך תאית. גלוטמין נספג ע"י תאי הווילי במעי שם באמצעות אנזים יחודי (גלוטמינז), הוא הופך ליחידות אנרגיה ATP. ללא השלמה של גלוטמין, יקשה על הרירית הפגועה והמודלקת, לשקם את עצמה. יש להעדיף תזונה עתירת סיבים ופחמימות מורכבות. יש להימנע מפחמימות ריקות. תירס, חיטה, ומוצרי חלב הינם גורמים שרצוי להמעיט בצריכתם. לטיפול במחלות אילו ואחרות, או לקביעת פגישת יעוץ בקליניקה נא צרו קשר בנייד: 0528-567140