12314 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מהי קצ'קסיה (cachexia) וכיצד נלחמים בה?
מאת: מאת: שלמה גוברמן    שמור מאמר למועדפים

מהי קצ'קסיה (cachexia) וכיצד נלחמים בה?

פרק מתוך ספרו של שלמה גוברמן - "סרטן אפשר לנצח"
קצ'קסיה, או התנוונות קטבולית, כפי שהיא נקראת לפעמים, היא סינדרום, בו שלא במכוון החולה מאבד באופן פרוגרסיבי ממשקל גופו וממסת השרירים שלו. הוא הופך חלש וחסר אנרגיה.
הוא מאבד לפחות 5% ממשקל גופו, וברוב המקרים אף יותר. הגורמים לקצ'קסיה אינם חוסר תיאבון או כמויות מזון שנצרכות. זהו מצב מטאבולי, בו קיימת התפרקות (לעומת בנייה) ברקמות הגוף, ללא קשר לכמויות המזון הנצרכות. יותר מכך, לא משנה אם החולה מקבל מזון דרך הוריד או דרך הפה. המטופל פשוט אינו מסוגל להעלות משקל.
ההערכה היא כי כמחצית מחולי הסרטן חווים תופעה זו. יותר מקרי קצ'קסיה קיימים בקרב חולים בסרטני: ריאות, לבלב ומערכת העיכול. קצ'קסיה הוא מצב המוריד מאיכות החיים, ונחשב לגורם ראשי במותם של חולי סרטן רבים.
מה גורם לקצ'קסיה? – עד לתקופה לא רחוקה יחסית, הדיעה הרווחת הייתה, כי קצ'קסיה נגרמת כתוצאה מכך שהגידול הסרטני סופח אליו מזון וחומרים מזינים משאר הגוף, וכך מרעיב את שאר הגוף. ואולם תיאוריה זו היא בעלת סבירות נמוכה. גם גידולים קטנים (פחות מ-5% ממשקל המטופל) עדיין גורמים לקצ'קסיה. יותר מכך גם חולים המקבלים (בנוסף לאכילה) תוספת של קלוריות דרך הוריד עדיין נשארים קקקטים.
כיום לעומת זאת, הדיעה הרווחת היא, כי חומרים מסוימים המיוצרים ע"י הגידול הסרטני והזורמים בדם הם האחראים לסינדרום.
נתונים ממחקרים עכשויים מצביעים כי ציטוקינים (סוג של חלבונים) מסוג:
tumor necrosis factor alpha, interferon gamma, cachectin, interleukin1, interlukin6
הם הגורמים לקצ'קסיה. ציטוקינים הם סוג של חומרים בעלי השפעה על המערכת החיסונית.
החוסרים התזונתיים מונעים מתאים קבלה של חומצות אמיניות, פחמימות וחומצות שומן, שהן היסודות לבנייה של סוכרים, שומנים וחלבונים ההכרחיים לקיומם. הגוף שחש בחוסרים אלה נאלץ לקחת אותם מרקמות בריאות ולהשתמש בהן כמקור לאנרגיה. הרבה פעמים, בו זמנית, צריכת האנרגיה של הגוף עולה גם כן. זה מתבטא בעלייה ברמת המטאבוליזם. זה אכן מסביר, מדוע גם מטופל קקקטי המקבל קלוריות נוספות, עדיין מוריד במשקל.

הרבה פעמים אם מחליטים לאמץ דיאטה ומשטר תזונה אנטי-סרטניים, המעבר לדיאטה זו המכילה פחות שומן, פחות סוכרים, ועשירה בירקות ופירות יכולה להביא לירידה מסוימת במשקל.
חשוב ביותר, לא לבלבל בין ירידה הדרגתית זו במשקל לבין קצ'קסיה. אילו הן תופעות השונות זו מזו בתכלית השינוי.
קצ'קסיה מלווה בירידה די חדה באלבומין בדם. אם האלבומין הוא בתחום הנורמה, ההרגשה הכללית טובה ואינה מלווה בעייפות יתר, חולשה בשרירים, קוצר נשימה, והירידה במשקל אינה חדה אלא הדרגתית בלבד, כל הסיכויים הם כי אין המדובר בקצ'קסיה, אלא בירידת משקל כתוצאה מאימוץ משטר תזונה אנטי-סרטני.


כיצד נלחמים בקצ'קסיה?
1. היידרוזין סולפט (hydrazine sulfate) – בסוף שנות ה- 60, רופא ומדען בשם ג'וסף גולד (Joseph Gold) הגה רעיון לגבי גישה טיפולית חדשה בסרטן. הוא הבין היטב כי חולי סרטן רבים מתים מתופעות הלוואי של המחלה ובכלל זה מקצ'קסיה. במהלך מחקריו נתקל בחומר בשם hydrazine sulfate אשר ניתן לסנתוז בקלות יתר, ואשר יוכל לחסום אנזים כבד מסוים מלהמיר את חומצת החלב (תוצר לוואי של חילוף החומרים בתא הסרטני) שוב לגלוקוזה. כך, חשב גולד, ישבר "מעגל הקסמים" הזה והקצ'קסיה עשויה להימנע. בשנת 1969 הוא הציע לראשונה את השימוש ב- hydrazine sulfate כטיפול בקצ'קסיה.
מספר ניסויים קליניים שנערכו בארה"ב, הראו כי התרופה שיפרה משמעותית את מצבם התזונתי ותקופת השרידות של חולי סרטן ריאות. במחקר, שכלל 740 חולי סרטן מסוגים שונים, 51% מהמטופלים חוו התייצבות או נסיגה (רגרסיה) של הגידול. בנוסף לכך, כמעט חצי מהמטופלים דווחו על שיפור סובייקטיבי שכלל כאבים פחותים והגברת תיאבון. ניסויים דומים התבצעו בברית המועצות דאז (מוסד פטרוב), עם ממצאים כמעט זהים. 4
מחקרים מבוקרים שכללו סמיות כפולה ופלציבו בוצעו בשנות ה- 80 ע"י Harbor-UCLA Medical Center. תוצאות מחקרים אלה הצביעו על הגדלת זמן השרידות של חולי הסרטן שהשתמשו ב- הידרוזין סולפט.
בעקבות הצלחות אלה, ניסו מספר פקידים רשמיים של ה- FDA למצוא יצרנית תרופות, שתסכים לערוך בחומר את הבדיקות היקרות, הנחוצות לצורך אישורו. בניגוד לתרופות כימותרפיות שהן יקרות, ואשר ניתן לאחר שמוציאים עליהן פטנט, להרויח בליוני דולרים ממכירתם, הידרוזין סולפט הוא זול ביותר, וטיפול יומי בחומר עלה פחות מ- דולר אחד ליום. זה ברור אם כן, מדוע לא נימצאה אף יצרנית תרופות שהייתה מוכנה להרים את הכפפה. יותר מכך החומר היווה איום אמיתי ליצרניות התרופות.
ה- NCIהחליט אז, כי הדרך הטובה ביותר תהיה, שהמוסד עצמו יבצע מחקרים אלה, דבר שיאפשר לו "שליטה מוחלטת". מחקריו של ד"ר גולד העלו על הפרק שתי אזהרות חשובות בשימוש בהידרוזין סולפט. ראשית, המינונים הם קריטיים: מינון גבוה מדי, לא רק שיהיה משולל השפעות חיוביות, אלא יכול גם ליצור רעלנות שתגרום לתמותת- יתר בקרב המטופלים. שנית, המטופלים חייבים להימנע מלקחת תרופות מסוימות אחרות במהלך הניסוי כולל ברביטוראטים (תרופות להרגעה) ותרופות נגד דיכאון.
למרות זאת, 94% מהחולים שהשתתפו בניסויים שערך ה- NCI לקחו תרופות אלה, אשר ד"ר גולד הזהיר כי הן תבטלנה את יעילות ה- הידרוזין סולפט ותגרומנה ליותר מקרי מוות. חבלה זו בניסויים הקליניים, לא רק שאיפשרה ל- NCI להכתים את התרופה בעיניהם של רוב הרופאים בעולם, אלא גם הוסיפה לסבלם, וקצרה את חייהם של חלק מהחולים שהשתתפו בניסויים אלה. אולם הסאגה לא ממש הסתיימה כאן! הידרוזין סולפט המשיך להכות גלים!!!

ב -1987, ג'ף כמן (Jeff Kamen) שהיה אז כתב וושינגטוני של רשת טלביזיה עצמאית, הריץ סדרה של כתבות על כיצד ה- NCI ניסה להסתיר את האמת בענין הידרוזין סולפט. דיווחיו הביאו לכך שוועדת משנה של בית הנבחרים האמריקאי, הורתה ל - General Accounting Office (GAO) לבצע חקירה בנושא. ב- 1994 החלה החקירה שבראשה עמד סגן מנהל ה – GAO בארי טייס
(Barry Tice). הקבוצה החוקרת כתבה דו"ח מסכם אשר ביקר באופן נוקב את ה- NCI.
ב- 5 ביוני 1995, הדו"ח נשלח ל- FDA, לשירות בריאות הציבור ול- NCI. עדי ראייה שנכחו במקום בזמן שגורמים בכירים ב- NCI קראו את הדו"ח, מתארים את תגובתם כמלאת התרתחות, זעם ותוקפנות. בכירי ה-NCI החל להפעיל מאמצים והשפעה פוליטית, כדי לגרום ל- GAO לשנות את הדו"ח, ומן הסתם הם גם הצליחו במשימתם זאת. פוליטיקאים פנימיים בתוך ה- GAO שינו את הדו"ח, והשמיטו ממנו חלקים שגינו את ה-NCI. הם גם שינו את כותרתו של הדו"ח ל: "בניגוד להאשמות הלא מוכחות, מחקרי ה-NCI בהידרוזין סולפט אינם לקויים".
"אתה יכול לתאר לעצמך כמה הייתי (ואני עדיין) כועס על כותרת זו", אמר Barry Tice, בראיון מאוחר יותר לכתב Kamen. "האימפקט של השינוי וההשמטות של מידע חשוב שהדו"ח כלל היו עצומות. שינויים אלה חילצו את ה- NCI ממצב מאוד קשה ומביך".
מר Kamen כתב כתבה נוספת על הטיוח, אשר גרמה לועדת- משנה של הסנאט להתעמק שוב בנושא. הם הצליחו להוציא אל האור, כיצד בכירים ב- GAO סתרו דברים שנכתבו ע"י אנשים מתוך הארגון שלהם, וקרסו תחת הלחץ הפוליטי שהפעיל עליהם מימסד הסרטן
(The cancer establishment). מאוחר יותר כשנשאל יו"ר הועדה מר ג'פרי רובינס (Mr. Jeffrey Robbins) על תקפות המחקרים שערך ה- NCI בהידרוזין סולפט ענה: "המחקרים לקויים ופגומים בדרגה כזו שהופכת אותם לחסרי משמעות" לשאלה אם ה- GAO סיפר את האמת בנוגע ל- NCI ענה: "לא! והרשה לי להוסיף, כי אני איני רופא, ואני לא יודע אם הידרוזין סולפט מרפא סרטן או לא, אולם אני כן יודע, כי העם האמריקאי לא קיבל את התמורה שמגיעה לו בכל העניין הזה- בדיקה לא משוחדת של התרופה, ודו"ח לא משוחד על התנהלות ה- NCI בנושא. זוהי עוולה בלתי נסבלת".
לקריאה נוספת:
http://www.ralphmoss.com/hydrazine.html
http://www.altered-states.net/barry/cancer/hydrazine.htm
למידע נוסף על ד"ר גולד ועל המקרה של קייתי קיטון: http://www.kathykeeton-cancer.org/

2. שמן דגים – מחקרים מצביעים על כך כי הוספה של שמן דגים, מצליחה למנוע וגם להלחם בקצ'קסיה.
Stephen J. Wigmore, Matthew D. Barber, James A. Ross, Michael J. Tisdale, and Kenneth C. H. Fearon.
Nutrition and Cancer 36(2):177-184, 2000
EPA בשמן דגים הצליח לווסת תגובה דלקתית אשר גורמת לקצ'קסיה בחולי סרטן. במחקר השתתפו 26 חולים. EPA בריכוז של 95% ניתן במינון של 1 גר' ליום והועלה בהדרגה במהלך 4 שבועות ל- 6 גר' ליום. הערכת של המטופלים התבצעה לאחר 4, 8, 12 שבועות. לפני תחילת הניסוי המטופלים ירדו במשקל 2 ק"ג בממוצע בחודש. לאחר הוספת ה- EPA הירידה במשקל נפסקה. לאחר 4 שבועות הם הוסיפו 0.5 ק"ג בממוצע למשקלם, ושמרו על משקלם זה במשך כל תקופת 12 השבועות של הניסוי.
מחקרים מצביעים גם כי ה – DHA בשמן דגים מצליח לדכא ציטוקינים המעורבים ביצירת הקצ'קסיה:
(Khalfoun et al. 1997; De Caterina et al. 1998, 1999; Jeyarajah et al. 1999; Kelley et al. 1999; James et al. 2000; Kremer 2000; Watanabe et al. 2000; Yano et al. 2000; Das 2001; Tepaske et al. 2001)
לחולים הסובלים מקצ'קסיה כדאי לשקול לקחת תוסף של שמן דגים וגם GLA במינונים גבוהים יחסית.

3. גלוטמין – מחקרים מצביעים כי החומצה האמינית הזו מועילה ביותר במצבים של מצוקה קטאבולית
(Millward et al. 1989; Castell et al. 1994; Ziegler et al. 1996).
מחקרים קליניים עם סמיות כפולה הראו, כי דיאטות המועשרות בגלוטמין הן לרוב יעילות ובטוחות בחולים קטאבוליים (Griffiths 1997).
גלוטמין היא החומצה האמינית הכי נפוצה בגוף. במצבי קצ'קסיה, גלוטמין מנותבת בגוף אל איברים ואל תאי הדם וכתוצאה מכך נוצרים חוסרים תוך- תאיים ברמות הגלוטמין כולל בשרירים. עובדה זו תורמת למצב הקטבולי. ירידה ברמות הגלוטמין גוררת אחריה גם ירידה ברמות הלימפוציטים
(Roth et al. 1996).
לחולים בקצ'קסיה כדאי בהחלט לשקול להוסיף תוסף גלוטמין. מינונים מקובלים הם: 1.5 גר' – 2 גר'.

4. מלטונין – מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על יכולתו של ההורמון מלטונין למנוע ולעזור בקצ'קסיה. במחקר מבוקר שביצע Lassoni ב- 100 חולים קקקטים, נמצא כי מספר החולים שאיבדו 10% ממשקל גופם היה קטן משמעותית בקרב אלה שקיבלו מלטונין, לעומת אלה אשר לא קיבלו את ההורמון.
128. Lissoni P, Paolorossi F, Tancini G, et al. Is there a role for melatonin in the treatment of neoplastic cachexia? Eur J Cancer 1996;32:1340-1343.

5. חלבון מי גבינה (whey protein) – מעלה את רמות הגלוטטיון בגוף. מחקרים מראים כי תאים סרטניים מכילים רמות גלוטטיון גבוהות יותר מאלה הנימצאות בתאים בריאים, וכי רמות גבוהות אלה מצליחות להגן על התאים הסרטניים מפני תרופות כימותרפיות. לקיחת חלבון מי גבינה מרוכז מצליחה להוריד את רמות הגלוטטיון בתאים הסרטניים, ומצליחה כך לעצור את גידולם.
החוקרים הגיעו אם כן למסקנה, כי לקיחת חלבון מי גבינה מעצימה את הטיפולים הכימותרפיים.
חלבון מי גבינה משחק גם תפקיד חשוב בגדילה וחיזוק של העצמות.
חשוב לבחור במותג איכותי, שיוצר בטמפ' נמוכה, והוציא את השומנים והלקטוז, מבלי לפגוע ברכיבים אחרים בעלי פעילות ביולוגית.

6. התעמלות המערבת התנגדות, כמו למשל הרמת משקלות (בהתאמה אישית). התעמלות זו במשך תקופה של 12-8 שבועות מגדילה את מסת השרירים, חוזקם ורמת פעילותם
(Fielding 1995).

7. ספירולינה וכלורלה – הן שתיהן אצות המעוררות תיאבון.

8. מריחואנה - נמצאה כמעוררת תיאבון, ועוזרת בתופעות לוואי אחרות של טיפולים כימותרפיים.