12307 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: צמחי מרפא ותבלין
מאת: אביגיל שמואלי   שמור מאמר למועדפים

צמחי מרפא ותבלין

נכתב ע"י אביגיל שמואלי, דיאטנית קלינית .



היום השימוש בצמחי מרפא הינו חלק מהמגמה של חזרה לטבע. זוהי רפואה עתיקת יומין הידועה ומקובלת מזה אלפי שנים במזרח ובמערב.צמחי מרפא מכילים מרכיבים כימיים אשר להם השפעה פיזיולוגית על מערכות הגוף, בחלק מהצמחים ישנה רעילות והשימוש בהם חייב להיות באופן מבוקר.השימוש בצמחים כאמצעי טיפולי היה נפוץ במזרח ובמערב כאחד , הרפואה המערבית נוצרה מחשיבה אנליטית לעומת המזרח שם החשיבה הטיפולית היא הוליסטית בעיקרה, חושבת על תפקוד מערכות הגוף בכללותו ולא על פרטי הדברים. מתבוננת ומטפלת בבעיה כחלק מדבר שלם ומטרתה לעזור לאדם להיות בריא, לדאוג לשיפור הבריאות ומניעת מחלות.השימוש בצמחי מרפא למטרות רפואיות ידוע ומקובל לפני אלפי שנים כאשר תמיד המחשבה הייתה שהמחלה נגרמת בגלל חוסר איזון של האדם במערכת האקולוגית הכוללנית שלו ולא בגלל גורם יחיד.הטיפול הרפואי המודרני בצמחי מרפא משלב הכשרה קלינית וידע מסורתי ומתבסס על גישה הוליסטית וכוללנית לבני אדם ומטרתו לעזור לריפוי הטבעי ולהביא למצב בריאות המאוזן.חשוב לזכור שאפשר להיעזר בצמחי תבלין ומרפא להתגבר על מחלות וירליות כמו שפעת, להקל על סימפטום של כאב במחלות כרוניות ועם כל התועלת שבהם כאשר מדובר במחלה רצינית הם לא יכולים לבוא במקום תרופות אותם רשם הרופא לאחר בדיקה ואיבחון.



חלקי הצמח נמצאים למכירה בחנויות טבע ובבתי מרקחת. הוראות השימוש בהתאם למצב ספציפי נתון יש לקבל מאיש מקצוע. פעילותם הרפואית של צמחי מרפא היתה ידועה ומוגדרת עוד לפני הופעתם של התרופות, אלה מבוססות על חומרים פעילים המצויים בצמחים.ניתן לשפר את התוצאות של שימוש בצמחים ע"י שילוב של מספר צמחים.



בזמן התפתחותם וגידולם של הצמחים נוצרים תוצרים משניים שכוללים מרכיבים שהם החומרים הפעילים בשימוש בצמחי מרפא: אלקלואידם, גליקוזידים, קסטנטינים, פלבונים ופלבנואידים. עדויות לשימוש בצמחים למטרות רפואיות במאה ה- 12 אפשר למצוא בספרי רפואה של הרמב"ם, בימי הביניים. כפי שנאמר, הצמחים מכילים חומרים פעילים בעלי השפעות פיסיולוגיות וביוכימיות הפועלים ומשפיעים על תהליכים החלים בגוף החי. חומרים אלה שהם המרכיבים הכימיים מהווים למעשה את הבסיס לפיתוח התרופות למיניהן.ניתן לחלק את הצמחים בהתאם למרכיבים הפעילים המצויים בצמח. חלוקה אחרת נעשית בהתאם להשפעה הפיזיולוגית והביוכימית.



התכונות המרפאות של הצמחים עשויים להיות מושפעים מזמן האיסוף, מצורת האיסוף, , ייבוש ואחסון. כל הפעולות הנ"ל ספציפיות לכל חלק וחלק של צמח, ייבוש שורש הצמח יהיה שונה מייבוש העלים או הפרחים.המרכיבים הכימיים נחלקים ל- 5 קבוצות בהתאם לתכונותיהם ופעילותם הכימית. גליקוזידים, אלקלואידים, קינונים, איזופרנואידים ופנולים.



הפלבנואידים הם קבוצה גדולה של תרכובות פוליפנוליות בחלקם מופיעים בצמח כגלוקוזידים המסיסים במים , בחלקם בעלי פיגמנטים צבעוניים. ע"י התחברות ביניהם נוצרות תרכובות פולימריות כמו פריאנתוציאנידים שהנפוצים ביניהם הם קבוצת הטנינים שלהם תכונות מכווצות ,ידועים כעוצרי שלשול ועוצרי דימום . רמתם גבוהה בפרי בוסר ונותנים לו טעם העפיצות. הטנינים מעכבים חימצון של ליפידים, מעכבים שיחרור היסטמין מתאי MAST , ומכאן התכונות האנטי וירליות החזקות.



אנתוציאנינים- פיגמנטים צבעוניים בצמחים בגוון הכחול, סגול ארגמן, אדום. נמצאים בריכוזים גבוהים באוכמניות, ענבים סגולים, דובדבן וכו'.



פלבונים- קיימים מספר רב של פלבונים ופלבנואידים המשפיעים על אברים ותהליכים שונים בגוף כמו חיזוק רקמת חיבור ע"י אפקט בלימה של האנזים המפרק רקמת חיבור בזמן פציעה ( הילירונידז ). פעילות המסבירה שיקום רקמת חיבור אחרי פציעה בעזרת צמחים. צמחים המכילים פלבונים ופלבנואידים הם אנטי אוקסידנטים המנטרלים רדיקלים חופשיים ומונעים היווצרות נזקים בתאים, בעזרתם אפשרויות הטיפול רבות ומגוונות. להם פעילות אנטי דלקתית עי"כ שהם מעכבים יצירת לויקוטרינים ( תאים מחוללי דלקת ) ומונעים שבירות וחדירות נימי הדם, מחזקים ממברנות ונימי דם. תכונה אחרת של פלבינים היא הרפיה. עץ הטיליה לדוגמא בעל ריכוז גבוה של פלבונים וידוע כמרפה שריר מכווץ. צמחים עם ריכוז גבוה של פלבנואדים כמו אכיניצאה, משמשים כמחזקי מערכת החיסון ע"י עידוד יצירת נוגדנים, תאי T ולימפוציטים. תכונה אחרת של פלבונים היא ההשפעה המוחלשת של אסטרוגן כמו הדיאדיזין שמצוי בסויה. הנפוצים הקוורציטין המצוי בבצל, בעל תכונות אנטי דלקתיות ויש כאלה הטוענים שיכולה להיות לו תרומה אנטי סרטנית. סלימרין המצוי בצמח הגדילן - המגן על תאי כבד בפני רעילות של כימיקלים שונים.



אלקלואידים- קבוצת תרכובות כימיות לא הומוגניות . המולקולה שלהן מכילה חנקן ובעלת תגובה בסיסית, מסיסים היטב במסיסים אורגניים. נפוצים במשפחות צמחים כמו סולניים, פיגמיים, פרפנים, הרדופיים. ריכוז החומר, גבוה יותר בעלים ובפירות. לאלקלאידים תכונה של משככי כאב ופעילים כגורם מגרה או משתק במערכת העצבים. עליהם נמנים הקוקאין, מורפין, קודאין, קולכיצין, ניקוטין, הארטופין המרחיב אישונים, האפדרין שגורם לעליה בלחץ הדם.



לחלק מהאלקלואידים השפעה על מוליכות של הממברנות ויכולים לעכב או להמריץ אנזימים.



ספונינים- הספונינים נקשרים עם חיזוק המערכת החיסונית, כמו סוגי הג'ינסנג השונים אשר מכילים כמויות גדולות של ספונינים. בכמויות קטנות הם מסייעים לכיוח ליחה ובכמויות גדולות יותר גורמים להקאה. לספונינים השפעה אנטי חיידקית ואנטי דלקתית. הסטרואידים שהם אנטי דלקתיים חזקים חומר המוצא שלהם הוא ספונינים שעוברים תהליך כימי. צמחים שמכילים רכוזים גבוהים של ספונינים- צפרני חתול, מרווה, לפה, אלו ידועים כיעילים במקרים של דלקות בעור.



הגליקוזידים- תרכובות המכילות פחמימות וקשורות לרכיב אחד שאינו פחמימתי, ( הרכיב האחר הוא אגליקון עם מולקולה של חנקן, גופרית, חמצן וכו'.)אמיתה קיצית מכילה גליקוזיד הנוגד אלרגיה, ממנה מכינים לומידל, תרופה לטיפול באלרגיה. דיגוקסין- תרופה שכיחה לטיפול באי ספיקת לב היא דוגמא נוספת של גליקוזיד



חלוקה נוספת של צמחי מרפא היא בהתאם לפעילות הפיזיולוגית שלהם. החשובים שביניהם:



צמחים אדפטוגנים- מסייעים לגוף להתמודד עם מצבי סטרס ומגבירים את כח ההתמודדות שלו אחרי ניתוחים, טיפולים כמותרפים וכו' כגון- אנג'ליקה וסוגים של ג'ינסנג.



- צמחים עם פעילות אנטי חיידקית ואנטי וירלית הם בד"כ צמחים העשירים בפלבנואידים ופועלים במנגנונים שונים כמו הקלה על תופעות שקשורות למצב הדלקתי כגון סוגי הדס, ציפורני חתול. אפשרות אחרת היא פעילות ע"י עיכוב התפתחות והתפשטות של מיקרואורגניזמים פתוגנים בגוף כמו סולידגו,המשפיע על דרכי השתן,רוזמרין, מיני אקליפטוס, בת קורנית, המשפיעים על מע' הנשימה העליונה. על הצמחים האנטי דלקתיים נמנים כמובן אלה המכילים סליצילטים כמו Salix Alba ומיני צפצפה.



צמחים הממריצים ומחזקים את המערכת החיסונית- ע"י עידוד יצירת נוגדנים, המרצת פעילות תאי T או ע"י מניעת התפשטות החיידק בגוף. הנפוצים ביניהם הם האכיניצאה, האסטרגלוס.



- צמחים דיורטיים- משתנים. יהיו אלה בד"כ צמחים המכילים פלבנואידים ספונינים וטנינים, יעילים בטיפול בדלקות של דרכי השתן, במקרים של בצקות במקומות שונים בגוף. ביניהם- שערות תירס, פטרוזיליה, שומר, מיני ערער.



צמחים מרירים- טעמם מר, השפעתם על הגוף מקיפה, ממריצים הפרשת גסטרין ( הורמון של מערכת העיכול ) לכן השימוש המקובל בהם הוא לטיפול והקלה בבעיות ותופעות במערכת העיכול. צמחים אלו עוזרים לשיקום וריפוי עצמי של תאי המעי, גורמים להגברת הפרשת מיצי עיכול וע"י כך עיכול וספיגת המזון יהיו יעילים יותר. הנפוצים מבין הצמחים המרירים הם סוגי הלענה, גנציאנה.



צמחים מכווצים - אלה העשירים בטאנינים, שפעילותם המכווצת יוצרת מעטה מעל צלקת- מסייעים בטיפול בפצעים ע"י יצירת הגלד, מניעת דימומים והפסקת שלשולים אף הם נובעים כתוצאה מפעילות מכווצת של הטנינים.



חשוב להדגיש ולומר שהצמחים מייצרים תרכובות כימיות מורכבות שאחדות מועילות ואילו אחרות בעלות השפעה מזיקה על כן מחובתו של כל משתמש לנהוג בזהירות מרבית כי יכולים להיות סיכונים בצמחי מרפא. על כן מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע המשלבים את תחום הרפואה הקונבנציונלית עם תחום צמחי המרפא .

Nov- dec; 7 (6) : 541-51998 References: Arch. Fam. Med.





מאכיניצאה ועד תלתלן



אכינצאה



קיימים סוגים שונים של אכינצאה הנפוצה ביניהם היא הארגמנית - פורפוראה.משתייך למשפחת הצמחים המורכבים.נולד וגדל בצפון ארה"ב . השבטים האינדיאנים השתמשו בצמח כתרופה עממית במגוון רחב של מצבי חולי. בחמישים השנים האחרונות גברה ההתעניינות בצמח בשל תכונותיו המרפאות, את סגולות הריפוי מייחסים למרכיבים הכימים הפעילים של הצמח כמו פוליאצטילנים אנטיביוטיים, טרפנים בשמן האתרי, גליקוזידים, אינולין ועוד. האכינצאה נמצאה יעילה בטיפול בזיהומים וירליים וחיידקים בדרכי הנשימה העליונות כמו- הצטננות, דלקות גרון, סינוסיטיס, דלקות בחניכיים ואפטות בפה. בתוספת צמחים אחרים ניתן לטפל בהצלחה במחלות דרכי השתן. מעל כל התכונות התרפויטיות והשימושים באכינצאה כצמח מרפא, החשוב ביותר הוא העובדה שהוא מתפעל ומזרז מערכת החיסונית. במחקרים שנעשו בנושא נמצא שאכינצאה גורמת לאקטיבציה של תאי T. מעודדת ריבוי כדוריות דם לבנות מסוג גרנולוציטים ומקרופגים, מגבירה ייצור חומצה היאלורנית בתאי הגוף המונעת חדירת פולשנים לתא. הפעילות האנטיוירלית של הצמח מתבטאת בזירוז ייצור אינטרפרון וחומרים אחרים כולל TNF ( Tumor Necrotic Factor ) שהוא בעל חשיבות בתנגודת הגוף לתאי סרטן.



השימוש באכינצאה יעיל בהצטננות, במניעת שפעת, מחלות דרכי נשימה הנובעות מאלרגיה. כמו כן נמצאה יעילה במקרים של לויקופניה אחרי טיפולים כמותרפים וטיפולים בהקרנה, טיפול בנגעי עור מזוהמים כמו אקזמה, כיבים אצל חולים סוכרתים.

אזהרה: כמויות גדולות של אכינצאה יכולות לגרום לכאבי ראש וסחרחורת




Reference

צמחי מרפא ברפואה המודרנית, ד"ר מינה פארן, אקדמון 1997.



Vaccinium Myrtillus, Bilberryאוכמניות -



ý האוכמניות הגדלות על שיחים שנפוצים בארה"ב, אירופה ואסיה, ידועות מהמאה ה-16 כמחטאי דרכי שתן ומרפאי שלשולים. השימוש הרפואי הוא לפי חלקי הצמח, הפרי והעלים. למרכיבים הכימיים כמו האנטוציאנוזידיים השפעה פיזיולוגית, והם נחשבים כמיצבים חלבון הקולגן בגוף ומונעים הריסתו בתהליכי דלקת הקשורים לסחוס, ריקמת חיבור ועצמות.



ý האנטוציאנוזידיים הם אנטי אוקסידנטים המנטרלים רדיקלים חופשיים.



ý מונעים סינתזה ושחרור של תרכובות מעודדי דלקת כמו פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים.



ý מחזקים נימי דם ומשפרים זרימת דם ברגלים.



ý מפחיתים חדירות של Blood Brain Barrier וע"י כך אין מולקולות גדולות וטוקסיות חודרות לתאי המח.



ý אנטי PAF - מונעים התלכדות של טרומבוציטים .



ý משפרים לחץ תוך עיני אצל חולי גלאוקומה.



ý מונעים התפתחות קטראקט בקרב חולי סוכרת II.



ý עוזרים בהורדת רמות של חומצה אורית אצל חולי גאוט.



ý שימוש בעלי האוכמניות יעיל בהורדת רמות סוכר אצל סוכרתיים מסוג II.



ý בגלל הריכוז הגבוה של הטנינים משמשים האוכמניות והעלים כעוצרי שלשול.



ý בגלל ריכוז גבוהה של ויטמין C , חומצה ציטרית ומאלית משמשים העלים לטיפול בכיבים בפה ודלקות בחניכיים, וכמובן יעילים ביותר בדלקות כרוניות בדרכי השתן.



אזהרה ! חולים סוכרתיים הנוטלים אינסולין ותרופות חייבים להיוועץ באיש מקצוע לפני נטילת משרה העלים.



אונה דה גטו - Cats Claw



Uncaria Tomentosa ממשפחת הפואתיים, גדל בר ביערות הגשם בפרו. ברפואה העממית השתמשו האינדיאנים בצמח לטיפול במגוון רחב של מחלות זיהומיות בדרכי העיכול, מחלות מפרקים והיה ידוע כצמח אנטי סרטני. אין הוכחות מדעיות חותכות לתכונות המיוחסות לצמח. בעבודות שנעשו בשנים האחרונות באירופה ובארה"ב בודדו אלקלואידים כמו Isopteropodine המעכב הצמדות טסיות הדם ועל ידי כך מונע טרומבוסות בכלי הדם. אלקלואיד אחר שבודד הוא ה-Oxinodle שבכוחו לחזק המערכת החיסונית ע"י יצור מוגבר של מקרופגים וגרנולציטים. חומרים אחרים שבודדו מהצמח הם הסטרואידים הצמחיים ופוליפנולים שנותנים לצמח את התכונות האנטי דלקתיות והאנטי אוקסידנטיות שלו ומכאן השימוש בו כצמח אנטי סרטני . נמצא שהצמח הוא אנטי וירלי יעיל, יעילותו נבדקת בטיפול ובעכוב מחלות וירליות כמו Aids והרפסים שונים כמו Herpes Zoster . לאחרונה נפוץ השימוש בצמח בקרב חולים המקבלים הקרנות כי נמצא שהשימוש מעלה רמות לימפוציטים בדם. באירופה, המטפלים נמנעים להמליץ על השימוש באונקריה במקביל לתרופות הורמונליות כמו אינסולין או חיסונים כלשהם. ההמלצות הן להימנע בשימוש בזמן הריון והנקה.




אמיתה קייצית - Ammi Kisnega



צמח חד שנתי ממשפחת הסוככיים, השימוש בפרות הצמח, ידוע מימי קדם לטיפולבמחלות עור, המצרים הקדמונים השתמשו בפרות להכנת תרופות לטיפול באסטמה. ערביי הארץ משתמשים בצמח כמשכך כאבים הנגרמים מאבנים בכליות, זיהומים בדרכי השתן, שרירים מכווצים ואנגינה פקטוריס. מכיל קוורצטין, קהלין וויסנגין המשפיעים פיזיולוגית להרפות שרירים חלקים שונים כמו צינורות הנשימה ושרירי העורקים הכליליים על ידי כך בזמן תעוקת לב נרפים השרירים וישנה זרימת דם טובה יותר ללב. הפלבנואידים, כמו קוורצטין שמצויים בפרות מפחיתים ייצור היסטמין בתאים ומפחיתים ייצור לויקוטרינים ( תאים מחוללי דלקת ) ומכאן השימוש באמיתה קיצית כצמח אנטי אלרגני. היום מכינים מהצמח תרופה אנטי אלרגית- לימודל. לא ידועות תופעות לוואי ואינסטרקציות עם תרופות אחרות.




אכילאת אלף העלים - A.millefolium



צמח בר ממשפחת המורכבים עם פריחה צהובה, לבנה וריחנית. העלים והפרחים יעילים בשימוש רפואי, הצמח מכיל שמן אתרי מסוג בורנאול, אזולן, קומפור - היעילים במיוחד כעוצרי דימום ומרפאים פצעים.



ý פלבנואידים - ביניהם הקוורצטין- אנטי וירלי ומחזק כלי דם



ý חומצה סליצילית המרגיעה כאבי מפרקים ולה השפעה מקלה על הצטננויות ושפעת.



ý קומרנים שהם נוגדי קרישה



ý טאנינים- שהם עוצרי שלשול עם פעילות אנטי בקטרילית ואנטי וירלית.



ý שימוש בעלים ממריץ עיכול, מסדר מחזור חודשי.



ý קיימים סוגים נוספים של אכילאה עם מרכיבים כימיים דומים בשינויים קלים:



ý אכילאה ריחנית - Archillea fragram tissima הבדווים בנגב משתמשים במרתח העלים להורדת חום ושותים המשרה לכאבי בטן, להסדרת מחזור חודשי, שותים משרה העלים במשך 14 יום.



ý Santolina משתמשים בה בעיקר להורדת יתר לחץ דם , להורדת רמות סוכר בדם והקלה במחלות דרכי נשימה , הצטננות ושיעול חריף. המיעוטים בארץ נוטלים אכילאה למיגור תולעים במעיים.



אזהרה ! להימנע משימוש בזמן הריון.





ארניקה - Arnica montana



צמח ממשפחת המורכבים בעל פרחים צהובים רעילים. בין הפלבנואידים שהוא מכיל ושמן אתרי תיצול שנותן לו את התכונה האנטיספטית. פועל כמשכך כאבים ונוגד כאבים ראומטיים תודות ל- אסטרין של Helenalin הידועים כאנטי דלקתיים נוגדי דלקת מפרקים ומשככי כאבים. מרכיבים כימיים נוספים- טאנינים וקרוטנואידים . הפעילות של ארניקה היא שיכוך כאבים, טיפול בנקעים ובמצבים אחרים של טראומות. נמצא יעיל ביותר בהורדת נפיחויות ובצקות כתוצאה משבר או נקע, מתאים לטיפול בדליות ברגליים, טרומבוזה ודלקת בכלי הדם. מקל על כאבי שרירים ומתיחות.



אזהרה ! השימוש הוא חיצוני בלבד, אין להשתמש בצמח על פצע פתוח.



אסטרגלוס קדד



צמח מרפא סיני, גדל בעיקר בצפון סין, משתמשים בשורש מצמח שיובש בין 4-7 שנים . ידוע מזה אלפי שנים במזרח כצמח מחזק במקרים של (מחסור באנרגיה צ'י) : עייפות, חולשה, חוסר תאבון. עוזר לגוף להתגבר על מצבים שונים וקשים מהצטננות עיקשת ונישנת ועד מערכת חיסונית כושלת. ממחקרים חולי סרטן המקבלים הקרנות או טיפולים כימותרפיים, הראו השפעה חיובית על המערכת החיסונית, עלייה בספירה הלבנה והרגשה כללית טובה יותר. מחקרים בתרביות ריקמה הראו עליה ב- 50% בתוחלת החיים של התאים.



בעבודה שנעשתה בקרב חולי דיאליזה הראו שקבוצת החולים שקבלה מיצוי אסטרגלוס חלו פחות מזהומים חוזרים לעומת אלו שלא קבלו הצמח. בשל המרכיבים הקיימים כמו ספונינים, טריטרפנים, אלקולואידים, גלוקוזידים, ידוע הצמח כאנטי וירלי, אנטי דלקתי ואנטי פטריתי, משכך כאבים וסותר רעלים. הצמח מעודד ייצור אנטרפרון בגוף ומעודד יצירה ופעילות של מקרופגים שלהם תפקיד חשוב בתנגודת הגוף לנגיפים למיניהם. מחזק מערכת החיסונית על ידי כך שעוזר לגוף להגדיל מספר תאי Stericell במח העצמות ובמערכת הלימפתית ומזרז הפיכתם לתאי חיסון פעילים.



References



צמחי מרפא סיניים - אפי כפיר, הוצאת אפי כפיר, 1994.



ד"ר מינה פארן- סדרת הרצאות.

Sun y. Hersh EM, Talpaz M, Lee SL, Wong W, Loo TL, Mavligit GM. Immune restoration and /or augmentation of local graft versus host reaction by traditional Chinese medicinal herbs. Cancer 1983 jul 1: 52 (1) : 70-3.



Sinclair S. Chinese herbs: a clinical review of Astragalus, Ligusticum, and Schizandrea. Altern Med Rev 1998 Oct ; 3 (5) : 338-44.



אזוב - Syrian Majoran



צמח תבלין ממשפחת השיפתניים, ידוע בשימושיו הרבים עוד מימים קדומים, כצמח מחטא, שימש במצרים הקדומה בתהליכי טהרה כמו טהרת המת, השומרונים משתמשים באזוב עד היום כחלק מטכס הקרבת הקורבנות. השימושים בו מגוונים ברפואה העממית המקומית ושונה מעדה לעדה בהתאם לפולקלור העדתי. הערבים משתמשים בו כסגולה למחשבה בהירה ומסלק רוחות רעות. הם מרפדים נעליהם בעלי אזוב לטיפול בפטריות ברגליים ולחימום הרגליים החורף. אצל התימנים נפוץ השימוש להקלה על צירי לידה, אצל צפון אפריקאים משמש כמרפא בכאבי בטן, שיניים ואוזניים. אפשר לייחס כל זאת ברפואה המודרנית לפנולים כמו התימול וקרבקרול הידועים כאנטי פיטריתיים ואנטי דלקתיים .השמן האתרי טימול בשילוב עם צמחים שונים משמש כבסיסלתרופות שונות כמו משחה אנטי פטרייתית , בתערובות אחרות, תמיסות חיטוי לפה להפגת גזים והרפיית עוויתות במערכת העיכול. חליטת העלים משמשים להרחקת פרזיטים ותולעים ממערכת העיכול, מיצוי העלים בשמן נמצא יעיל ביותר לטיפול בהצטננות ושיעול טורדני.



References



ניסים קריספיל, ילקוט צמחים של א"י,



צמחי מרפא של א"י של פרופ' דן פלביץ וד"ר זוהרה יניב, הוצאת תמוז 1991.





בוצין - Verbascum



צמח דו שנתי ממשפחת הלועניתיים, גדל ברוב אזורי הארץ בשדות, במקומות נטושים ובצדי הדרכים. ידוע כצמח מחטא בעבר השתמשו בעלים הרחבים והבשרניים של הבוצן לאריזת פירות למטרת שימור. באירופה משמש הצמח כתרופה ביתית לטיפול בפצעים דלקתיים וכאבי אוזניים. ערביי ישראל משתמשים במיצוי הפרחים במים לטיפול בדלקות עיניים. הבוצן עשיר בחומרים פעילים מסוג פלבנואידים, ספונינם וגליקוזידים מרים. הצמח בצרוף עם צמחים אחרים כמו טיסילגו נמצא יעיל במקרים של דלקות בדרכי נשימה כמו ברונכיטיס המלווה בשיעול קשה, ומחזק הקרומים הריריים של מערכת הנשימה. מיצוי פרחי הבוצין בשמן עוזר לרפא דלקות ופצעים. הדבר הוכח בעבודה שנעשתה על קבוצת ילדים ומתבגרים שסבלו מדלקות אוזניים קשות ונשנות. הם קיבלו טיפות אוזניים המורכבות ממצוי פרח הבוצין בשמן בתוספת שום. הייתה הקלה ניכרת אחרי מספר ימים של טיפול.



אחרי טיפול בעלים , יש לשטוף היטב הידיים ולהימנע ממגע הידיים בעיניים כיוון ששערות העלים יכולות לגרום לדלקת עיניים חריפה.



References



המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם – ניסים קריספל, הד ארצי, 2000.



צמחי מרפא של א"י , פרופ' דן פלביץ' וד"ר זוהרה יניב , הוצאת תמוז 1991. Sarrell EM , Mandelberg A, Cohen HA.



Efficacy of naturopathic extracts in the management of ear pain associated with acute otitis media. Arch Pediatetr Adolesc Med 2001 jul : 155 (7) : 796-9.





בוראז'–זיפן - Borago officinalis



צמח חד שנתי ממשפחת הזיפניים, גדל לרב בארצות ים התיכון צפון אפריקה, אירופה וצפון אמריקה. כל חלקי הצמח הם השימוש – מהזרעים ועד העלים , מאכל בסלט ירקות כתבלין למשקאות ולריפוי. ידוע מהמאה ה- 16 כממריץ האדרנל במצבי לחץ והיום כממתן תופעות לוואי של סטרואידים. השימוש בצמח נפוץ ברפואה העממית של העדות השונות. לפרסים עוזר הצמח לטיפול בכאבי בטן עזים, להודים הוא מוריד חום ומשכך שיעול, אצל תימנים מטפל בבעיות פריון ומגביר תנובת החלב בקרב נשים מיניקות.



המרכיבים הכימיים הם פלבנואידים לרב, ספונינים, טנינים, חומצות שומניות ציס - לינולאית וגמא לינולאית.



בניסוי רפואי שנערך בקרב חולים סוכרתיים עם נוירופטיה במקביל במספר מרכזים רפואיים במשך שנה ניתנה חומצה גמא לינולאית 480 מ"ג ליום לקבוצה אחת ולקבוצה שנייה נחיתן פלסבו. ניצפתה הטבה משמעותית אצל אלה שקיבלו חומצה גמא לינולאית. החומרים הפעילים בצמח עוזרים לגוף להתמודד עם מחלות ויראליות כמו שפעות, חום גבוה, שיעול ודלקות גרון וכן עוזרות לגוף להתמודד ולהתגבר על דלקות זיהומיות כמו דלקות עור.



השימוש בעלים מותר לתקופות מוגבלות.



העלים מכילים אלקלואידים שיכולים להיות רעילים. בארה"ב ובגרמניה השחמוש בעלים מוגבל.



References



The Herbal Book- John Last



Keen H, Payan J, Allawi J, Walker J, Jamal GA , Weir AL, Henderson LM, Bissessar EA, Watkins PJ, Sampson M , et al. Treatment of diabetic neuropathy with gamma. The gamma –Linolenic Acid Multicenter Trial Group. – linolenic acid.




בת קורנית - Timus Vulgaris



שיח רב שנתי ממשפחת השיפתניים נפוץ בארצות הים התיכון ובאירופה, צמח תבלין המתאים לבשר ודגים. ברפואה העממית שימושו רב כתרופה מקלה על שיעול , מורידה חום, מפיגה גזים ומקלה על כאבי בטן.כתובים מאסף הרופא במאה השישית מציינים את השימוש בצמח בהצלחה במקרים של תולעים במעיים ועקיצת נחשים. בין המרכיבים הכימיים של בת קורנית נמצא פלבנואידים, טנינים ושמן אתרי בריכוזים גבוהים כמו טימול, בורנאול וקרבקרול. חומרים אלו נותנים לצמח את התכונות האנטי ספטיות שלו ולכן נמצא אותו יעיל במקרים של נצטננות קשה, סינוסיטיס, שפעת וקצמח שמקל על שיעול ומכייח. נחשב כמחזק שורשי שיער ומונע נשירתו בצירוף צמחים נוספים כמו סירפד ורוזמרין. מקל על כאבים ראומטיים של המפרקים והגב הודות לבורנאול שהעלים מכילים.



לא ידוע על נזקים כתוצאה משימוש בצמח.



References



המדריך השלם של צמחי מרפא בארץ ובעולם, ניסים קריספיל, הד ארצי 2000.



צמחי מרפא ברפואה המודרנית, ד" נינה פארן, אקדמון 1997.



בן אזוב - Hyssop




צמח רב שנתי ממשפחת השיפתניים, מקורו באסיה והוא גדל לרוב במקומות רבים בדרום אירופה, אסיה ובאיזורים החמים בארה"ב. בן אזוב ידוע כצמח תבלין המשבח ומשפר יינות ומשקאות חריפים , מומלץ לתיבול בשר, דגים וגבינות. ביוון הקדומה נהגו להשתמש בצמח לטפול בדלקות ריאה, אסטמה וברונכיטיס כתוצאה מהצטננויות חוזרות ונישנות. מרכיביו הכימיים הכוללים פלבנואידים וטנינם מנטרלים רדיקלים חופשיים. הם אנטי דלקתיים ואנטי ויראליים. עוזרים לגוף להתמודד עם מחלות ויראליות כמו שפעות והרפסים למיניהם. ברפואה העממית, מקובל הצמח כתרופה נגד שיעול, מכייחת, מקלה על כאבי גרון וצרידות, מגבירה הזעה ויעילה בהורדת חום. תודות למרובין שהוא אחד ממרכיביו הכימייםנמצא הצמח יעיל בשיכוך כאבי בטן עוויתיים במערכת העיכול והפגת גזים.



לא ידוע על תופעות לוואי בשימוש בצמח.



References



The Herb Book – John Last



המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם- ניסים קריספיל, הד ארצי, 2000.