12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: בקשתה של אישה מוכה אינה מהווה שיקול להקלת בעונשו של בן-זוגה
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)
[email protected]



במקרים רבים של אלימות במשפחה של בעלים נגד נשותיהם, אנו עדים לתופעה בה אותן נשים, אשר סובלות יום יום מנחת זרוע בעליהן מבקשות את רחמיו של בית המשפט הן בהליך המאסר והן בהליך המעצר.

לאחרונה נקבע כי, לאור הנורמה החברתית לפיה אלימות כלפי אדם הנה אסורה בתכלית האיסור, אין להתחשב בבקשתה של אישה להקל בעונשו של בעלה המתעלל, בקשה הנובעת מהמלכוד הקשה בו היא נמצאת.

בתפ (י-ם) 4864/01 מדינת ישראל נ' נתשה חמאדה נדרש בית משפט השלום בירושלים לדיון בתופעה איומה זו של בעל מכה, תופעה אשר לצערנו, החברה ומערכת המשפט הישראליים טרם הצליחו לעקור משורש. באותו עניין, הורשע הנאשם בשני אישומים בתקיפת אשתו.

באישום הראשון הורשע בגין הכאתה של אשתו, סטירות בפניה, וכן הכאתה בידיה ורגליה בעזרת כסא ומטאטא, משניסתה לגונן על עצמה. כתוצאה מהכאתה נמלא גופה סימנים אדומים וכחולים ושטפי דם. באישום השני, הורשע בגין תקיפתה של אשתו לרבות אגרופים, סטירות ובעיטות בבטנה בעודה הרה.

יש לציין, כי המדובר היה בבחור בן 33, ללא עבר פלילי, השניים היו נשואים מזה 12 שנים, ויש להם אף שני ילדים משותפים.

הנאשם הושם במעצר בבית מעצר למשך חודש, ובמעצר בית בבית אחיו למשך שישה חודשים. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו מבחן לשנה, צו שירות לתועלת הציבור ועונש על תנאי, משהתרשם כי הנאשם קיבל על עצמו את האחריות למעשיו.

בנוסף, נטען ע"י ב"כ הנאשם, כי משהנאשם הינו המפרנס היחיד במשפחה, מאסרו בפועל רק יחמיר את מצבה הכלכלי הקשה ממילא של המשפחה ובנוסף, כי הנאשם פועל לשיקום יחסיו עם אשתו, וכי לאור עובדה זו, אשתו אף אינה מעוניינת במאסרו.

המדינה התנגדה להקלה זו בעונש לאור הכרתה בחומרתן הרבה של העבירות בהן הורשע הנאשם, עליהן עליו לתת את הדין. נקבע, כי כאמור לעיל, בקשה מסוג זה של האישה לא תהווה שיקול בענישה, שכן בקשתה נובעת ממניעים אשר היטיב לתארם פרופ' עימנואל גרוס במאמרו: "האישה המוכה פיתחה תלות בבן זוגה, תלות כלכלית ותלות אישית. יתר על כן, בדרך-כלל האישה תבקש לשמור על קיומו של התא המשפחתי הן כלפי חוץ, כחלק מן המוסכמות החברתיות אשר מצפים ממנה, והן כלפי פנים, על מנת להגן על ילדיה..." (ראה: פרופ' ע' גרוס, "האישה המוכה- האם לא הגיע העת שהמשפט הפלילי יגן עליה?", הפרקליט מד (תשנ"ח-1998) 102, 105 ).

השיקול העיקרי אותו יש לשקול בעבירות אלימות במשפחה הנו שיקול ההרתעה הכולל שני נדבכים: האחד, הרתעת הנאשם הספציפי מלחזור על מעשיו פעם נוספת; והשני, הרתעתם של עבריינים נוספים מביצוע עבירות כגון אלו בעתיד.

בקביעתו של העונש, כך נקבע, "אי אפשר להתעלם מן הביזוי, ההשפלה והכאב שנגרמים לקורבנות של אלימות בכלל, ואלימות במשפחה בפרט. בעבירות אלימות במשפחה קיימת פגיעה חמורה בכבוד האדם. פגיעה בכבוד האדם עומדת בניגוד לתפיסות היסוד החוקתיות של החברה הישראלית על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. תפיסות אלו מחייבות אותנו בכבודו של אדם באשר הוא אדם, בשוויון זכויות לנשים ובהוקעה מכל וכל של כל אלימות וכל פגיעה בגופו של אדם באשר הוא אדם".

בנוסף, נקבע כי כאשר בקטינים ונשים עסקינן, יש להעניק לעקרונות אלו משנה תוקף כשמדובר באוכלוסיות שלעיתים רבות אינן שוות כוח אל מול התוקף. כמו-כן, אין בעונש מאסר על תנאי ועבודות לתועלת הציבור בכדי להרתיע עבריינים משפחתיים מלהתעלל באכזריות בבני משפחותיהם. השיקול היחיד שיש בו כדי להצדיק מתן הקלה בעונשו של הנאשם, הינו אינטרס שיקומה של מערכת היחסים בין בני הזוג.

באותו עניין נקבע גם כי כיוון שהנאשם לא נטל אחריות על מעשיו, אלא במסגרתו של הסדר הטיעון, אין להתחשב בשיקול שיקומו הוא כשיקול בענישתו. לשיקול הכלכלי במקרה של בעיה בפרנסת המשפחה, יש להעניק משקל משני.

לבסוף הודגש, כי יש לעודד קורבנות אלימות במשפחה להתלונן על תוקפיהם, על אף תחושות ההשפלה, הביזוי והפחד מפני פגיעות חוזרות ואף נקמה. ניתן להפחית חששות אלו במקצת רק אם יובטח לאותם קורבנות, כי המערכת המשפטית תטפל באותם עבריינים בחומרה הראויה ותרחיקם מהם לפחות לתקופת מה.


רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]