12314 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: חסיון רופא - חולה אל מול חקירות מס הכנסה
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]

החסיון החל על הרופא בכל הנוגע לטיפול הרפואי שהוא מעניק למטופליו קבוע בסעיף 49 לפקודת הראיות, התשל"א-1971, אשר קובע כדלקמן: "(א) רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה; והוא הדין באדם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של מוסד רפואי או בצוות המקצועי העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר שנמסר לרופא." (ההדגשות שלנו).

הטעם להענקת חסיון זה נעוץ ברצון להגן על צנעת הפרט של המטופל, תוך עידודו למסור כל פרט רלוונטי לרופאו, בכדי שיהיה ביכולתו של הרופא להעניק למטופל את הטיפול הטוב והיעיל ביותר.

יש לציין, כי כל הצוות הרפואי, ולא רק הרופא המטפל הספציפי נהנים מהחסיון.

כמו-כן, בעל החסיון הינו החולה עצמו ורק הוא רשאי לוותר עליו. אולם, יש להדגיש, כי כפי שעולה מלשונו של הסעיף, בניגוד לחסיון המוחלט המוענק לעורך הדין בכל הנוגע לטיפול בלקוחותיו, כאשר בחסיון רופא-חולה עסקינן, אזי מדובר בחסיון יחסי.

דהיינו, במקרים מסויימים, בהם הצורך לגלות את הראייה החסויה הנובע מאינטרס השגתו של הצדק, גובר על הצורך שלא לגלותה, רשאי בית המשפט להורות על הסרתו של החסיון.

פסק הדין המנחה לעניין חסיון רופא-חולה בהקשר של חקירות מס הכנסה, הינו בג"צ 447/72 ד"ר ברנרדו ישמחוביץ נ' אהרון ברוך , פקיד שומה , פ"ד כז(2), 253.

באותו עניין דובר ברופא, שתחום עיסוקו היה ענייני פוריות ואשר חוקרי מס הכנסה הגיעו לביתו במפתיע בכדי לבדוק שאכן הצהיר על מלוא הכנסותיו. חוקרי מס ההכנסה תפסו את כרטיסיותיו של הרופא, בהם רשומים שמותיהם של המטופלים, כתובתם, ותאריכי ביקוריהם. הרופא טען, כי מדובר בחומר החוסה תחת חסיון רופא-חולה.

יש לציין, כי פקיד השומה פעל באותו עניין על פי סעיף 135 לפקודת מס הכנסה, תשכ"ה-1965 (להלן: "הפקודה"), המסמיכו לדרוש בדו"ח הודעה על הכנסתו והונו של כל אדם (ראה: סעיף 153(1) לפקודה), לרבות כניסה למקום העסק תוך דרישה מבעל העסק לגלות לו את מקום המצאם של אותם המסמכים (ראה: סעיף 153(2) לפקודה), וכן לתפוס ספרים, חשבונות, מסמכים או רשומות, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש לשם מילוי הוראות הפקודה (ראה: סעיף 153(3) לפקודה).

בית המשפט קבע, כי מכיוון שמדובר ברישומים אשר מטרת הכנתם הינה דיווח לרשויות המס, אם תמנע מפקיד השומה היכולת לעיין באותם רישומים, הוא לא יוכל לעקוב אחר הכנסותיו של הרופא, וזה יוכל להעלים הכנסותיו כרצונו.

באותו עניין, בית המשפט נדרש לאזן בין הצורך למסור את הכרטיסיות לפקיד השומה בכדי שזה יוכל לבצע תפקידו כהלכה, ולמנוע מהרופא להעלים הכנסותיו, לבין הצורך בהגנה על צנעת הפרט של החולים. לבסוף נקבע, כי על אף העובדה שמדובר ברופא העוסק בטיפולי הפריה, ולכן גם גילוי שם המטופל עלול להוות פגיעה בפרטיות, אינטרס הציבור גובר בעניין זה, והאיזון בא לידי ביטוי בכך, שהוחלט להתיר לפקיד השומה עיון אך ורק בשמות החולים, תאריכי ביקוריהם, והתשלומים שהועברו לרופא, אולם לא הותר עיון בממצאים הרפואיים שקבע הרופא לגבי כל חולה וחולה. יש לזכור כי הלכה זו הנה משנת 1971.

ניתן להניח כי כיום, לאחר חקיקתו של חוק הגנת הפרטיות, כמו גם של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב-1992 (להלן: " חוק היסוד") אשר קובע בסעיף 4 כי, "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו", ובנוסף, קובע בסעיף 8 כי, "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" (ההדגשות לא במקור), יבחן בית המשפט בזהירות רבה יותר את המקרים בהם תדרש הסרת החסיון ויתכן שייטה פחות להתיר עיון במסמכים העשויים לחשוף פרטים אשר ללא ספק מפירים את צנעת הפרט.

אפשר שגם במקרים בהם יותר עיון כלשהו במסמכיו של הרופא, הדבר ייעשה בצורה שתצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בכבודם של המטופלים, אשר כל חטאם היה שביקשו להיות מטופליו של אותו הרופא.


רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]