חיפוש מאמרים

11716 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
"מחווה ליוצרים שכך כך אהבנו"





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: מניות חובות גרפולוגיה עבודה

נושא המאמר: ועוד בעניין הרמת מסך הרמת מסך, בעלי מניות, חברה בערבון מוגבל, חובות
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il    שמור מאמר למועדפים


אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il

הרמת מסך הפכה לאחרונה לאחד הכלים המשפטיים הנפוצים להטלת אחריות אישית על העומדים מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של חברות בע"מ. מאחר והרמת מסך הינה החריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת של החברה מבעלי המניות ואחריותם המוגבלת לחובותיה, נדרש המבקש להרים מסך להרים את נטל ההוכחה לקיומן של הנסיבות המקימות עילה לכך.

שימוש הגובר בדוקטרינת הרמת המסך נעשה לאחרונה לאור ריבוי המקרים בהם בעליו של תאגיד מנצלים את אישיותו המשפטית הנפרדת של התאגיד והאחריות המוגבלת, בכדי להימלט מעמידה בהתחייבויות התאגיד כלפי נושים, עובדים רשויות המס וכיו"ב, וכדי להבריח נכסים או לקחת סיכוני מימון ופעילות גבוהים במידה שאינה סבירה.

לאור זאת, הרמת מסך הפך לאחרונה למעין "מונח קסם", בכל הליך בו "מסמנים" נושיהם של חברות כ"מטרה" את בעלי השליטה בה, ומטרתם היא לחדור אל כיסם העמוק כביכול, ולרדת לנכסיהם האישיים.

השאלות הנשאלות - האם ניתן להרים את המסך ההתאגדות? אם כן, מתי? מהי דעתו של בית המשפט לעניין הרמת המסך?

לכאורה הכלל הפשוט בעניין זה הוא כי אין מרימים את מסך ההתאגדות בנקל.

כידוע רוב רובן של החברות הרשומות ופועלות בישראל הן חברות מוגבלות בערבות (למעשה מוכרות כיום בעיקר חברות של עורכי דין ורואי חשבון אשר ערבות בעלי מניותיהן אינה מוגבלת). בחברה בע"מ, בעלי המניות ערבים לחובות החברה עד לגובה ההון שהזרימו או התחייבו להזרים עבור המניות ולא יותר מכך. בכדי להגיע לבעלי המניות שמאחורי החברה - לבעלי השליטה וליתר בעלי המניות - יש צורך בהרמת מסך ההתאגדות.

לפני חודשים מספר תוקן סעיף 6 בחוק החברות , תשנ"ט- 1999 אשר דן בהרמת מסך, וזאת לאחר לחץ גדול שהפעיל לובי של אנשי עסקים שסבר כי החוק מאפשר להרים את מסך ההתאגדות בקלות יתרה. סעיף 6 החדש קובע ש: "בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

(1) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה .

(2) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.

ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי הסעיפים 192 ו 193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה ”.

התיקון החדש בסעיף 6 הדגיש שהרמת המסך נועדה למקרים חריגים בלבד ולא נתונה לשיקול דעת רחב של בית המשפט, אך מאידך גיסא בית המשפט יכול לחייב בעלי שליטה בהרמת מסך במקרים לא מעטים, ולאור התיקון החדש הודגש היסוד הנפשי של בעלי המניות, כך שרואים אדם כמודע לשימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של החברה גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד. קרי, בעל מניות אשר "עוצם את עיניו" ונמנע מלברר דברים מסוימים באשר למצבה של החברה ויכולתה לעמוד בהתחייבויות הנובעות מפעילותה, לה הוא מודע, עשוי להיות חשוף אישית, כתוצאה מהרמת המסך אשר תוביל לירידה לנכסיו האישיים.

לעניין סעיף 6 – הודגשו בספרות המקצועית מספר נקודות :

1. "בנסיבות העניין צודק ונכון ...." – מחד, על הנושה מוטל נטל ההוכחה להראות כי "בנסיבות העניין צודק ונכון ... " להרים את מסך ההתאגדות, אולם מאידך, מלאכתו של הנושה קשה והוא נמצא (לכאורה) במצב נחות בשל פערי המידע, שכן בד"כ לבעלי המניות והמנהלים של אותה חברה יש את הגישה למסמכי החברה והשליטה על פעילותה. מצב דברים זה יוצר "כשל שוק" אשר בתי המשפט צריכים להתחשב בבואם להורות על הרמת מסך ההתאגדות.

2. "נטילת סיכון בלתי סביר .... " – הקמת תאגיד בהון עצמי נמוך ו/או ביחס מינוף גבוה באופן בלתי סביר, וכן התקשרויות עסקיות שעה שהתאגיד במצב כלכלי רעוע, יש בהם יסודות של סיכון בלתי סביר באשר ליכולת החברה לפרוע את חובה. כמו כן, ניתן ללמוד על מצבה הכספי של החברה ומקורות המימון מספרי החשבונות, דוחות הכספיים והביאורים המצורפים ובהתחשב בחוות דעתו של הרואה חשבון המבקר ומפרוטוקולים של החברה. מתוך אלה ניתן לבדוק האם היחס שבין ההון העצמי של החברה לבין ההתחייבויות של החברה עומד בגדר הסיכון הסביר שאותה יכולה החברה ליטול, מבלי שבעל המניות יסתכן בכך שיורם מסך ההתאגדות והוא יחוייב אישית בחיובי החברה .

3. " השימוש באישיות המשפטית נועד להונות או לקפח אדם ...." - יש לבדוק האם נכסי החברה משועבדים לטובת "נושים מובטחים" בעלי קשר אינטרסנטי עם בעלי החברה. סיטואציה כגון דא צריכה להדליק נורה אדומה ויכולה להעיד על מטרה להונות ולקפח אדם, אף אם לא מדובר דווקא בעבירות הונאה ומרמה לפי חוק העונשין.

על אף האמור לעיל, יש להדגיש כי אי עמידה בהתחייבויות אינה לכשעצמה עילה להרמת המסך ולהטלת אחריות אישית.

בנוסף לזכות העומדת לנושים להרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות, קיימות עילות מכוח הפסיקה בהן ניתן להרים מסך ולהגיע לכיסם של בעלי השליטה בחברה. דוגמה מרכזית לכך הנה במקרה של שמוש ב"מימון דק" . העיקרון מאחרי דוקטרינה זו הנו שהאינטרס של בעל המניות שהקים את החברה להשקיע כמה שפחות מכיסו ולגייס כספים ממקורות חיצוניים למשל בנקים, אשראי ספקים ושירותים וכן הלוואות מאחרים.

דבר זה גורם למימון העסק בצורה בלתי נאותה מבחינת היחס שבין ההון העצמי של החברה לבין הון ההלוואות וההתחייבויות שלה (יחס המינוף), באופן שהון ההלוואות וההתחייבויות עולה בשיעור בלתי סביר על ההון העצמי, וככל שנטל החובות שנטלה על עצמה החברה לצורך מימון פעילותה העסקית הוא גדול יותר ביחס להשקעותיהם של בעלי המניות, כך גדלה ההסתברות לכך שהחברה לא תוכל לעמוד בפירעון חובותיה .

בהקשר להלוואת בעלים ניתן להפעיל במקביל גם את דוקטרינת ה"הדחייה" המאפשר לבית המשפט להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה. (ראה לעניין זה: ע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ´ ח.אלקטרוניקה (1988) בע"מ).

באופן כללי, שומה על בתי המשפט לנהוג בעניין זה משנה זהירות ולא להורות כעניין שבשגרה על הרמת מסך ההתאגדות. בטרם יורה כן, שומה על בית המשפט לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים :

1. מגמת בית המשפט לחפש את האשם לעוולה הנטענת ולא להטיל אחריות קולקטיבית, מקום בו הדבר אינו הכרחי. ב- רע"א 5438/95 דוד רוזנוסר בע"מ נ´ Lloyds’s , העדיף בית המשפט הטלת אחריות אישית מכח עוולה נזיקית, על פני הרמת מסך .

2. הרמת המסך תיעשה כמפלט אחרון.

3. בית המשפט ייטה יותר בקלות להרים את המסך כאשר מדובר בבעל מניות יחיד או ב"חברת מעטים".

4. מקום בו מדובר בנושה "רצוני", אשר היה יכול לדרוש בטחונות בעת התקשרותו בהסכם עם החברה, בית המשפט ייטה פחות להרים את המסך, מאשר מקום בו מדובר בנושה בלתי רצוני.

5. בית המשפט יחפש מרכיב של אשם ו/או זדון ו/או חוסר תום לב ו/או עצימת עיניים כך שחובת תום הלב מאפשרת את הרחבת האחריות.

6. הרשימה שנמצאת לעיל ,אינה סגורה ובית המשפט לא יהסס להרים מסך מקום בו הדבר נדרש מטעמי צדק .

לסיכום: למרות דוקטרינת האישיות המשפטית הנפרדת, קיימים מקרים לא מעטים שבהם ניתן להראות כי מתקיימים תנאים וקריטריונים אשר אולי כל אחד בנפרד אינו מהווה עילה מספקת כשלעצמה להרמת מסך ההתאגדות, אולם הצטברותם כולם יחד מטה את הכף, ומאפשרת לנושה לתבוע את חובו מהישויות המשפטית אשר יצרו את מסך ההתאגדות .




רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il




מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 



ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!

After almost a year of wearing a Rolex Submariner rolex replica uk 114060 watch, I've come to at least one conclusion - this is a darn tough timepiece to beat. To own a Rolex watch for many replica watches sale people is an aspiration. The power of the Swiss company is that it has created a demand for the name, in many ways, more so than the products they produce. People often come to me and rolex replica say, "Ariel, I want a Rolex." I usually respond with, "OK, what Rolex do you want?" The answer is, "I don't know, that is why I need your rolex replica help, I need you to help me choose one." The message there is that Rolex is a company whose image in many ways is louder than its products. But at aBlogtoWatch, product is everything. The good news is that when it comes to product, Rolex watches rolex replica sale rarely let you down. If anyone asks me why Rolex is such a successful brand I often point out that "their products are actually really good."