12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: האם לקוח חייב של הבנק יחשב לאחד מנושיו כאשר הוא חדל פירעון?
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]

בפש"ר 1398/02, בש"א 3224/04 בקש בנק הפועלים מהבנק למסחר שיעביר לידיו 50,000 דולר מחשבונות של מר אבקסיס מאחר שהוא חב לבנק הפועלים סכומי כסף גדולים שבגינם כבר נפתחו הליכי הוצאה לפועל והוטלו עיקולים על חשבונותיו.

למרות שחשבונו של אבקסיס נמצא ביתרת זכות בבנק למסחר, סרב הבנק למסחר לבקשה, כי נקלע לחדלות פרעון רצה לקזז את יתרת זכותו של אבקסיס עם יתרת חובה גדולה המצויה בחשבונה של חברת שר-אל ניוסטאר בע"מ שמצויה בבנק למסחר ואשר בשליטתו של אותו אבקסיס.

יצויין כי במועד כלשהו בעבר, חתם מר אבקסיס, מרצונו החופשי, על הסכם עם הבנק בו ניהל את חשבונותיו, לפיו תינתן לבנק זכות לקזז בין חשבונו האישי לחשבון החברה שבבעלותו ותמורת הסכם זה קבל הטבת תנאי האשראי.

על מנת לקבל את יתרתו של אבקסיס טען בנק הפועלים כי הבנק למסחר לא יכול היה לבצע את הקיזוז. טענתו היתה שזכותו של הבנק למסחר לקזז את יתרת הזכות שבחשבון החייב אל מול יתרת החובה שבחשבון החברה הנה זכות קיזוז הסכמית, וככזו היא בטלה מרגע שנכנס הבנק להליכי פירוק. הוא טוען שמרגע זה ואילך הקיזוז יכול להיעשות רק לפי תנאי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, שהבנק למסחר לא עומד בהם.

כב´ השופטת אלשיך ורדה דנה בפסק דינה בשתי שאלות: הראשונה, האם הבנק למסחר זכאי היה לערוך את הקיזוז, וזאת לאחר שהוא עצמו נקלע להליכי חדלות פירעון? והשניה, בהנחה שקמה זכות קיזוז, מהו מעמדו של בנק הפועלים אל מול ערבות בנק ישראל והאם הוא רשאי להיפרע ממנה? זאת במיוחד נוכח העובדה שהחייב לא הגיש כל תביעת חוב ולנוכח סעיף 3 (א)(6) להוראות הערבות שקובעות שלא תינתן זכאות למי שהוא, או תאגיד בשליטתו, חבים כלפי הבנק למסחר.

נוסחו של סעיף 74 הוא: 74. אשראי הדדי וקיזוז

(א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, בסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.

(ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס.

השופטת בחנה האם סעיף 74 חל בעניין זה. לדבריה, מצב של חדלות פירעון שונה מהמצב הרגיל בו הדין מתיר לצדדים לקבוע כללי קיזוז לפי המתאים והרצוי במערכת החוזית שבניהם. במצב של פשיטת רגל, כאשר הקיזוז הוא מול גוף חדל פירעון, מתעוררת בעיה חריפה שנובעת מעיקרון השוויון בין הנושים. כלומר: בעוד שחובו של הצד הסולבנטי (שיש ביכולתו לשלם) כלפי הצד חדל הפירעון הוא חוב רגיל, שחל עליו העיקרון שחובות יש לשלם לאלתר ובמלואם, הרי שלכאורה על גביית החוב הנגדי חל עקרון השוויון וראוי לגבותו ע"י הגשת תביעת חוב שתשולם בדרך ובשיעור לו יזכו יתרת הנושים מאותה קבוצה. טיעון זה גורס שאין להעדיף את אחד הנושים על פני השני רק בגלל שיש בידיו חיוב נגדי.

משיקולי צדק, הדין הוא שיש להכיר בזכות קיזוז באורח מוגבל, שכן מצב דברים שבו פלוני יאלץ לשלם את מלוא חובו לגוף חדל פירעון אבל יזכה לחלק קטן אם בכלל מחובו הנגדי הוא מצב בלתי נסבל. במהותו, מהווה איפוא סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, כעין פשרה ואיזון בין שיקולי הצדק שדורשים הכרה בזכות קיזוז לבין העיקרון הכללי של שוויון בין הנושים הדורש את שלילת הזכות.

מהו, אם אך, הדין במצב בו הקיזוז מבוצע על ידי הגוף חדל הפירעון עצמו, כנגד מתקשר פלוני שהוא גוף סולבנטי?

העילה המהותית היחידה שמצדיקה את הגבלת זכות הקיזוז וחריגה מן הכלל הרגיל שמכיר בזכות החוזית לעיצוב הקיזוז לפי רצון הצדדים הינה הרצון למניעת העדפת נושים, דהיינו נטית הדין למנוע ככל האפשר מצבים בהם נושים שאין הבדל מהותי בסוג וטיב נשייתם אינם זוכים לאותו שיעור דיבידנד מנכסי הגוף חדל הפירעון. אלא שבעיה זו לא קיימת כלל כאשר הגוף חדל הפירעון הוא המקזז כנגד גוף סולבנטי. במקרה כזה אין לדבר על העדפת נושים, שכן נושי הגוף חדל הפירעון רק מרוויחים מהרחבתה החוזית של זכות הקיזוז והגוף שנפגע הוא חברה או אדם פרטי שאין סיבה לשחררו כלאחר יד מהתחייבויות החוזיות שנטל על עצמו.

לכן, דין טענות המבקש בנוגע לסוגיית הקיזוז הוא להידחות. אם החייב חתם מרצונו החופשי על הסכם עם הבנק בו ניהל את חשבונותיו, אשר לפיו תינתן לבנק זכות לקזז בין חשבונו האישי לחשבון החברה שבבעלותו, הרי שאין כל סיבה לשחררו מהחוזה רק משום שהבנק קרס והפך חדל לפירעון.

במקרה הזה, בנק ישראל, אשר היה ערב לבנק למסחר החליט להתערב ולשפות את לקוחות הבנק אשר היו זוכים רק לחלק זעום מחסכונותיהם את הבנק היה נדרש לשלם רק ממצבת הנכסים שברשותו. אך, הערבות של בנק ישראל סויגה כך שלא תחול על לקוח אשר יש לו חבויות כלפי הבנק, אלא ייהנו ממנה רק לקוחות שאינם בגדר חייבים, הם או תאגיד שבשליטתם. יוצא איפוא, שתנאיה של הערבות עצמה מקבילים להסכם הקיזוז המרחיב שנערך בין הצדדים בנסיבות המקרה הזה. לאור כל זאת נקבע כי דין הבקשה של בנק הפועלים, להידחות.




רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
[email protected]