12391 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: איתור בעיות איטום, עיבוי, רטיבות
מאת: גבי פייר   שמור מאמר למועדפים

בעיות עיבוי - איתור ומניעה:

עיבוי ( קונדנסציה) הנו התהליך שבו הופכים אדי המים שבאויר ממצב של גז למצב של נוזל.

תהליך זה נוצר כתוצאה מהתקררות האויר : ככל שהאויר מתקרר יותר כך יורדת יכולתו להכיל את אדי המים ואלו נהפכים לנוזל.

דוגמא נפוצה לתהליך עיבוי זה ניתן לראות בחדרי אמבטיה ומטבחים כאשר אדי המים החמים של הרחצה או הבישול מרטיבים את משטחי השייש והקרמיקה הסמוכים. בדוגמא זו האויר החם רווי האדים פוגש בגופים קרים וכתוצאה מכך נוצרת רטיבות על גבי אותם הגופים.

במבני מגורים מתבטאת תופעה זו בהיווצרות רטיבות על גבי קירות ותקרות כתוצאה מאויר חם אשר בא במגע עם גופים קרים בתוך המבנה. כתוצאה מהמגע בין האויר החם לבין גוף קר כלשהו (קירות חיצונים , תקרה או חלונות ) נהפכים האדים באויר למים ונוצרת רטיבות אשר מתבטאת בהופעת כתמי לחות ,עובש או פטריות. מטבעו מתרחש תהליך העיבוי בחודשי החורף הקרים עת מחממים את חלל המגורים הפנימי של המבנה.


התופעה מתרחשת על גבי קירות חיצונים , תקרות או חלונות משום שאלו הם האלמנטים הקרים ביותר בדירה. בקירות פנימיים בדירה התופעה כמעט שאיננה קיימת משום שקירות אלו אינם חשופים לקור החיצוני. (יחד עם זאת יתכנו מצבים אשר בהם אויר חם נודד משטחי מגורים אשר בהם מופעלת הסקה ופוגש בקירות או תקרות קרים יותרבחדרים הסמוכים, אשר אין בהם הסקה,וגורם להופעת פטריות דוקא באזורים אלו).


בקירות אשר מצופים בחומרים סופגים ובלתי-אטומים (כגון צבע פנימי על בסיס סיד או טיח צימנטי ) חודרת הרטיבות אל עומק הקיר ולאחר מכן מתאדה. כאשר רטיבות זו נספגת עמוק אל תוך הקיר היא באה במגע עם שכבות בעלות טמפרטורות קרות עוד יותר וכתוצאה מכך גוברת הופעת הרטיבות. לעיתים מתאדה הרטיבות ללא כל סימני לוואי ולעיתים מותירה אחריה סימני עובש ופטריות.


בקירות המצופים בציפוי אטום (כגון קרמיקה, צבע עמיד לרטיבות, משקופי אלומיניום, זכוכית וכדומה) לא יכולים אדי המים להספג בקירות והמים ניקווים ישירות על גבי המשטח וזולגים כלפי מטה. תופעה זו נפוצה במיוחד על גבי משקופים וחלונות : המים ניגרים מהחלון אל הקיר התחתון הסמוך ולעיתים אף גורמים להצטברות שלוליות ברצפה.


הופעת סימני רטיבות בקירות , תקרות או חלונות יכולה להיות מבלבלת משום שקשה להבחין באם הגורם לרטיבות הנו תהליך העיבוי המתואר לעיל או שהנו פגם באיטום החיצוני של המבנה הגורם לחדירת מי הגשמים אל הקירות או אל התקרה. האבחנה בין השניים (איטום או עיבוי) קשה ובהחלט תיתכנה טעויות באבחנה.


כדוגמא לקושי באבחנת גורם הרטיבות נקח את אזור הקירות אשר מתחת לחלונות: במקרה וקיימים סימני רטיבות על הקירות אשר מתחת לחלונות קשה לדעת אם הרטיבות באה כתוצאה מאיטום לקוי סביב אזור החלון או כתוצאה ממים שניגרו מהחלון עקב תהליך העיבוי על פני השמשה והמשקופים.



גורם נוסף אשר מקשה על האבחנה הנה העובדה שלא ניתן בהכרח להסתמך על ימי גשם כאינדיקציה לבעיית איטום. בימים גשומים יורדת הטמפרטורה עוד יותר, הגשם מרטיב את הקיר החיצוני וגורם לירידה נוספת בטמפרטורה וזו עלולה להיות הגורם לעיבוי. כך שהופעת הרטיבות עם תחילת הגשמים איננה מצביעה בהכרח על קיומה של בעיית איטום.




בדיקת עיבוי:



לצורך אבחנת גורם הרטיבות ניתן לערוך בדיקה ביתית פשוטה אשר יכולה לסייע באיתור קיומה של בעיית עיבוי. את הבדיקה יש לבצע בימים ללא גשם.



יש לנגב את המקום הרטוב בקיר בעזרת מטלית או מגבת.
לאחר מכן יש להמשיך ולייבש את הקיר לעומקו בעזרת מפזר חום (או תנור חשמלי) למשך מספר שעות כך ששארית הרטיבות הכלואה בקיר תתנדף לגמרי.
לאחר סיום תהליך הייבוש רצוי להמתין מספר שעות על מנת לוודא שאכן לא קיימת רטיבות נוספת בקירות אשר ממשיכה להתנדף כתוצאה מתהליך הייבוש.
לאחר שוידאנו שהאזור יבש לגמרי, ניקח יריעת ניילון דקה ונדביק אותה על גבי הקיר. אפשר להשתמש בנייר דבק לצורך הדבקת היריעה. יש להקפיד שהיריעה צמודה היטב אל הקיר בכל שטחה כך שטמפרטורת הקיר תעבור גם אל היריעה.
נשאיר את היריעה צמודה אל הקיר ונמתין למשך מספר ימים תוך חזרה לשגרת החיים הרגילה (חימום הבית מתבצע כרגיל).
מדי יום נבדוק את מצב היריעה, במיוחד לאחר ימים קרים במיוחד אשר בהם פועלת מערכת החימום של הדירה. במידה ומצטברת רטיבות על גבי הצד החיצוני של היריעה (הצד שפונה אל כיוון המרחב הפנימי של החדר) – הרי שיש לנו בעיית עיבוי. במידה ומצטברת רטיבות מאחורי היריעה (בין היריעה לקיר) כנראה שיש לנו בעיית איטום.
הצלחת הבדיקה תלויה ביישום מדויק של הנאמר לעיל שכן יתכן מצב בו אדים שנשארו כלואים בקיר ימשיכו להפלט ולהרטיב את היריעה – מה שיגרום לנו לחשוב שמדובר בבעיה של חדירת רטיבות מבחוץ. כמו כן יש להקפיד על הצמדת היריעה אל הקיר שאחרת תהיה היריעה עם טמפרטורה גבוהה יותר מהקיר ולא תתאפשר תופעת עיבוי.




מספר דרכים לפתרון בעיות עיבוי:



בעיות עיבוי ניתנות לפתרון באמצעות מספר אמצעים.



בידוד המעטפת החיצונית של המבנה.
איוורור החלל הפנימי של המבנה.
חימום הדירה באמצעים שאינם מגבירים את כמות האדים באויר.
איטום המעטפת.
צבעים וחומרים נגד פטריות.
בידוד:



בידוד המבנה מונע מעבר קור מן החוץ אל הקירות החיצונים והתקרה ותופעת העיבוי תחדל להתקיים.



בידוד קירות מתבצע באמצעות מיגוון חומרי בידוד הקיימים בשוק כגון צמר זכוכית, צמר סלעים, לוחות בידוד מפוליסטירן מוקצף (קלקר), קצף פוליאוריטן, טיח מבודד ,לוחות בידוד שונים, ועוד...



אמצעי בידוד אלו מתבצעים כבר בשלב הבניה והחיפוי של הקירות החיצונים של המבנה אך קיימות גם שיטות לביצוע בידוד מבפנים המבנה- במידת הצורך.



בידוד הקירות או הגג הנו מלאכה יקרה ומקיפה ובמקרים חמורים של עיבוי מומלץ תמיד לבקש את עצתם של יועצי בידוד שיספקו את הפתרון המתאים ביותר בהתאמה לחומרי הבניה הקיימים כבר במבנה.



איוורור:



איוורור החלל הפנימי של המבנה מאפשר את הוצאת האויר הרווי באדים ומקטין את תופעת העיבוי. בחדרים רטובים (מקלחות) או מטבחים ניתן גם להשתמש במערכות ליניקת אויר (ונטות למיניהן או ארובות).



איוורור חלל המגורים הפנימי מומלץ לביצוע גם בתקופת החורף בימים ללא גשם- ויסייע להפחתה ניכרת של תופעות עובש ורטיבות על גבי הקירות והתקרה.



אמצעי חימום:



תנורי גז, נפט וסולר יוצרים בעצמם אדים כחלק מתהליך השריפה שלהם ויכולים להגביר את בעיית העיבוי. מעבר לחימום עם תנורי חשמל או מזגנים יסייע להפחתת התופעה.



איטום:



איטום מעטפת הקירות החיצונים של המבנה יפחית את רמת ספיגת הרטיבות בקירות אלו וכתוצאה מכך את מעבר הקור אל תוכם. כאשר מדובר על קירות המחופים בחומרים סופגים כגון אבן, טיח , בטון חשוף או שפריץ צימנטי מומלץ תמיד לבצע איטום חיצוני נוסף באמצעות צבעי חוץ למינהם או חומרי איטום אחרים. (מאמר רלוונטי נוסף לענין איטום קירות אבן, טיח או שפריץ צימנטי הנו המאמר על איטום קירות חיצונים בחומר איטום שקוף מסוג סילוקסן).



צבע נגד עובש:



ניתן להתגבר על תופעת היווצרותם של כתמי עובש ופטריות בקירות ובתקרה באמצעות שימוש בצבעים יעודיים. צבעים אלו מונעים היווצרות פטריות בקירות ובמקרים רבים יכולים להעלים לגמרי את הופעת העובש והפטריות. אין בכוחם של צבעים אלו למנוע את תופעת העיבוי עצמה ואדי המים עדיין ימשיכו להספג או להקוות באזור זה אולם לא יווצרו יותר כתמי עובש או פטריות. שיטה זו מאוד פשוטה, יעילה וחסכונית.



לענין זה יש להוסיף כי ניתן להתגבר על תופעת הפטריות גם באמצעות ניגוב האזור הפגוע במטלית ספוגה במים מהולים במלבין/אקונומיקה. פעולה פשוטה זו תעלים אף היא את הופעת הפטריות ובדומה לצבעים היעודיים גם היא יעילה לטווח ארוך: תופעת הפטריות לא תחזור להופיע גם כאשר ירטב הקיר.






סיכום:



עם הופעת כתמי רטיבות, עובש או פטריות על גבי תקרות וקירות חיצונים יש לחשוד תחילה בקיומן של בעיות איטום. מנסיוננו - ברוב המקרים בהם קיימת הופעת רטיבויות על גבי תקרות וקירות חיצונים מתברר שישנה בעיית איטום, ובכל מקרה הזנחה של בעיית איטום יכולה להחריף את המצב ויש לבדוק נושא זה תחילה.



יחד עם זאת קיימים מקרים רבים מאוד שבהם כתמי עובש ופטריות בקירות ובתקרות נגרמים כתוצאה מתהליך עיבוי. דרכי האיתור והמניעה המפורטות לעיל יכולות בחלקן להתבצע באופן עצמי וללא אנשי מקצוע אך בכל מקרה של ספק יש להיוועץ עם מומחי איטום או בידוד.



נשמח לסייע ולהשיב על כל שאלה באמצעות פורום איטום ושיקום.





בברכה,



איטומן –

מומחים לאיטום ושיקום מבנים