12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: קרנבלים בעולם
מאת: ישראייר   שמור מאמר למועדפים

הקרנבל הוא תופעה עולמית חוצת תרבויות וחברות - חגיגה צבעונית ציבורית, מוקד משיכה להמונים בכל הגילאים, המלווה לרוב במצעד ססגוני, ירידי רחוב של אמנות ואוכל ומוזיקה קצבית ועליזה. הסטוריה של קרנבלים הקרנבל הראשון שעליו אנחנו יודעים התרחש במאה השישית לפני הספירה, כאשר נשים ובידיהן לפידים בוערים יצאו במחול בפרוע המלווה המוזיקה ושתו יין ללא הפסקה. אלו היו חגיגות פולחן של האל דיוניסוס, אל היין, והן התרחשו בסוף פברואר – חג פתיחת החביות ותחילת האביב. גם בעולם העתיק הרומי קיימו קרנבלים. אנחנו יודעים, למשל, על ה"סטורנליה", חגו של האל סטורנוס, אל החקלאות הרומי. ה"סטורנליה" התאפיינה בזלילה ללא הכרה, בפריצות מינית ובחילופי תפקידים, שבמהלכם ציוו העבדים על האדונים. עבד מאושר אחד אף נבחר למלך הקרנבל, והוא יכול היה לחוקק חוקים מגוחכים ואף לשכב עם הפילגש של אדונו. המסורת הקרנבלית ממשיכה גם בעולם הנוצרי המודרני יותר. במאה ה-13, למשל, בשיא כוחה של הכנסייה, נערכו קרנבלים נוצריים, שבהם חיברו החוגגים שירים ומחזות, התחפשו לאנשי כמורה וכמובן שתו שיכר ללא הפסקה. מרבית הקרנבלים נחגגו בחודש פברואר, שמסמל את האביב ואת המעבר מן הקיץ לחורף. קרנבלים נוצריים נערכו לפני תקופת הסיגוף (Lent) שלפני חג הפסחא, שנערכת לזכר ארבעים ימי צום המדבר של ישו לאחר טבילתו. מדוע הסכימו רשויות החוק לחגיגות הפרועות? נשאלת השאלה מדוע הרשו השליטים לערוך את כל מסיבות החשק הפרועות האלו. תשובה אחת לכך היא שתקופת הקרנבל היא תקופה מוגבלת בזמן, שבה יכול העם לשבור את המסגרת, לצאת מן הגבולות, ולחגוג בלי חשבון. כך יכול השליט להבטיח כי העם יפרוק את יצריו, מבלי שהדבר יסכן את יציבות השלטון. במרבית הקרנבלים דאגו רשויות החוק להבהיר היטב את ההבדל בין תקופת הקרנבל, שבה הכל מותר, לבין חיי השגרה, שבהם המסגרות והחוקים ברורים. למשל, ברוב הקרנבלים עורכים המשתתפים טקסים המייצגים את מותו של הקרנבל. אחד הטקסים הנפוצים הוא שריפת "מלך הקרנבל" ביום האחרון לחגיגות. כוחה המאגי של המסכה ברוב הקרנבלים עוטים החוגגים על עצמם מסיכות. המסכות מסתירות את פנינו, ובכך מקשות על התקשורת הלא-מילולית, ומעצימות את המסתורין. מדהים לגלות עד כמה משתנה שפת הגוף ברגע לבישת המסכה. כל מי מאיתנו שעטה מסכה יעיד על האפקט המהיר והמוזר של פעולה זו: האתה הישן נעלם ומופיע מיד בדמות חדשה: פרועה, משוחררת, שונה או אף הפוכה משלך. כך אפשר להפליג בקלות אל עולם הרוחות, עולם השדים, עולם החיות או אפילו עולם האויבים. ייחודו של הקרנבל בוונציה במאה ה-15 נוסדה באיטליה הקומדיה דלארטה, סוג של תיאטרון נודד, המבוסס על קומדיה עממית ועל שימוש במסכות. בקומדיה דלארטה הדמויות הן קבועות, מוכרות ומגוחכות. לב העניין עבור הצופים הוא הדיאלוג בין הדמויות, שמבוסס על אלתור במקום. ונציה, העיר שעל המים, הוקמה במאה החמישית כעיר מקלט למהגרים, והגיעה לשיאה כמעצמה ימית במאות ה-14 וה-15. במשך השנים הפכה ונציה למעוז ומשגב עולמי בכל הקשור לתחפושות, מראות ומסכות. המסכות הוונציאניות שואבות את דמויותיהן מהקומדיה דלארטה ומחיי היום יום. הקרנבל הוונציאני חידש את פעילותו בשנות השבעים של המאה הנוכחית, לאחר הפסקה של כמאתיים שנים. זהו קרנבל נקי, אסתטי, אינדיבידואלי במידה רבה ומאוד יצירתי. ייחודו של הקרנבל הזה הוא שרבים מן הנוכחים בו אכן עוטים על עצמם מסיכות, ולוקחים חלק פעיל

כרתים בחגיגות, ולא מסתפקים בלהיות צופים מן הצד בלבד.
ראו גם מידע מקיף על קרנבל מסכות וונציה בקישור לאתר איטליה הישראלי מעמוד זה.