נושא המאמר: קוד פתוח ומערכת ההפעלה לינוקס - לינוקס - linux - open source - מערכת הפעלה
מאת: שיאון שמור מאמר למועדפים
קוד פתוח ומערכת ההפעלה לינוקס - לינוקס - linux - open source - מערכת הפעלה
קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל אחד להיות שותף לפיתוח התוכנה ולתרום לשיפור התוכנה. יש להבדיל בין קוד פתוח לבין קוד נגיש - מצב שבו ניתן לראות את הקוד אך אסור לבצע בו שינויים. מצב זה אינו נופל תחת הקטגוריה של קוד פתוח. סביב מושג זה קיימת תפיסת עולם הטוענת כי התוכנות שייכות להמונים ועל כן כל אחד יכול להיכנס לקוד, בניגוד למושג הקוד הסגור, אשר מזוהה על פי רוב עם יצרני התוכנה הגדולים. לאדם הקונה תוכנות מבית מיקרוסופט, למשל, אין אפשרות לצפות בפרוצדורות שמרכיבות את התוכנות שרכש - הן סגורות בפני המשתמש. המונחים קוד פתוח ותוכנה חופשית הם מונחים קרובים במשמעותם המעשית, ומשמשים לעיתים קרובות לציון משמעות זהה, אך נבדלים באידיאולוגיה שמאחוריהם. את המונח תוכנה חופשית טבע ריצ'רד סטולמן (אשר ייסד את פרויקט GNU), והוא מתרכז בחופש המוענק למשתמש בתוכנה. המונח קוד פתוח מגיע מארגון הקוד הפתוח, והשיקולים העומדים מאחוריו הם של כדאיות כלכלית ומודלים עסקיים. ישנן הפצות לינוקס (distributions) רבות, כאלו שבנו אותן פרטים, תאגידים או ארגונים שונים וכל אחת מהן עשויה לכלול מספר משתנה של תוכנות מערכת ויישומים כמו גם תוכנה המאפשרת התקנת המערכת כולה במחשב. בסיס כל הפצה כזו הוא גרעין לינוקס אבל גם חבילות תוכנה מפרויקט GNU כולל תוכניות מעטפת (שורת פקודה), כלי שירות וספריות, מהדרים ועורכי טקסט. מאחר שתוכנות אלה (אשר בלעדיהן המערכת לא הייתה "דמויית יוניקס" מבחינת המשתמש) מגיעות מפרויקט מערכת הפעלה חופשית אשר הקדים את לינוקס עצמה, ריצ'רד סטולמן מפרויקט GNU מבקש ממשתמשים להתייחס אל מערכת ההפעלה כולה בשם GNU/לינוקס. יש מי שמקפידים, האחרים פשוט קוראים לה לינוקס. מערכות ההפעלה כוללות לרוב גם כלים שמקורם בפרויקט BSD ופרויקט XFree86, המהווה בסיס לממשק המשתמש הגרפי. משתמשי לינוקס, אשר באופן מסורתי נאלצו להתקין ולהתאים בעצמם את מערכת ההפעלה, נחשבו תמיד לטכניים יותר מאשר משתמשי חלונות ומקינטוש ולעיתים קרובות נשאו בגאווה את התואר "האקר" או "גיק". לאחר שאימצו את לינוקס מספר יצרניות חומרה והתחילו להופיע מחשבים שבהם התקין את לינוקס היצרן, היא החלה להתבסס גם בקרב ציבור רחב יותר של משתמשים כולל לשימוש במחשבים על שולחן העבודה. לינוקס משמשת גם במערכות משובצות מחשב. העלות הנמוכה יחסית שלה מאפשרת לעשות בה שימוש במכשירים כמו מחשב כף יד זול במיוחד המיועד עבור אוכלוסיות דלות אמצעים במדינות מתפתחות, או בלקוחות רזים המיועדים למוסדות חינוך. סביבות עבודה גרפיות כמו KDE ו-GNOME עבור לינוקס מספקות לה ממשק עבודה דומה לזה שניתן למצוא במערכות הפעלה כמו מקינטוש או חלונות יותר מאשר ממשק שורת הפקודה המוכר ממערכת ההפעלה יוניקס וחבילות תוכנה חופשיות (אף על פי שלא תמיד מבוססות קוד מקור פתוח) מספקות יכולות דומות לאלו שניתן למצוא במערכות הפעלה "שולחניות" אחרות. מחקר שנערך על קוד המקור של הפצת Redhat לינוקס (מערכת ההפעלה והליבה) גילה כי הפצה מסוימת זו הכילה 30 מיליון שורות קוד מקור (SLOC). באמצעות חישוב העלות בסיוע מודל COCOMO ניתן להעריך כי מדובר בהיקף פיתוח של 8,000 שנות אדם. עלות הפיתוח, במושגים של חברות קנייניות מסורתיות, הייתה מגיעה ליותר ממיליארד דולרים אילו פותחה המערכת בארצות הברית בשנת 2000. רוב הקוד פותח בשפת C אבל גם באמצעות שפות אחרות כמו ++C, תסריטי Shell, שפת LISP, Assembly, Perl, Fortran, Python ועוד. קצת יותר ממחצית הקוד זמינה בכפוף לתנאי הרישוי הציבורי הכללי (GPL). לינוקס עצמה מכילה 2.4 מיליון שורות קוד, כ-8% מכל שורות הקוד בהפצה זו, דוגמה מצוינת לעובדה כי עיקר הקוד איננו שייך ליבה. המידע נלקח מהאתר WIKI בעברית אודות קוד פתוח ולינוקס. מומלץ ! לינוקס קוד פתוח מערכת הפעלה לינוקס מאמרים אקדמאיים - מאמרים באנגלית - מאמרים מתורגמים - מאמרים מדעיים - מאמרים רפואיים - מאמרים משפטיים - מאמרים פסיכולוגיה - מאמרים אקדמים - מאמרים בעברית - מאמרים בקרימינוגוליה - מאגר מאמרים - סיכומי מאמרים - עסקים מאמרים קולנוע - מאמרים בתקשורת - כתיבת מאמרים - פרסום מאמרים חינם - חיפוש מאמרים פרסום מאמר באינטרנט פרסום מאמר מקצועי פירסום מאמרים מקצועיים מאמרים באתר מאמרים article.co.il
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י שיאון שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
