12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הוצאה לרכישת תואר אקדמי אינה מותרת לניכוי
מאת: אלי דורון, עו"ד- ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד- ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]

סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע את הכלל הבסיסי לצורך ניכוי ההוצאה בקובעו כי ניתן לנכות אך הוצאה אשר הוצאה לצורך ייצור הכנסה.

סעיף 32 לפקודה מונה רשימה של הוצאות שהחוק אינו מתיר לנכותם מהכנסתו של נישום. בין היתר, נקבע בסעיף קטן (15), שהוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע אינן מותרות לניכוי. לכלל זה קיים חריג המאפשר לנכות הוצאות בגין השתלמות מקצועית, שאינה לרכישת השכלה או מקצוע כאמור, אלא לצורך שמירה על הקיים.

בפסק דין (עמ"ה 807/06) שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בעניין עו"ד יאיר זורע נ´ פ"ש חדרה, ביקש המערער מבית המשפט שיותר לו לקזז הוצאות שהוציא לצורך לימודי תואר שני במשפטים. לטענתו, לימודיו עבור קבלת תואר שני במשפטים הן בגדר "שמירה על הקיים" ולכן יש להשוות מעמדו לשל אדם אשר הוציא הוצאות בעבור השתלמויות מקצועיות.

בית המשפט קבע, כי יש להבחין בין שני מקרים שונים; האחד, שמירה על המצב הקיים והשני, רכישת ערך מוסף באמצעות הלימודים. כאשר רוכשים ערך מוסף, הרי שמדובר בנכס הוני נוסף אשר אינו ניתן לניכוי כהוצאה.

כאשר עסקינן בהוצאה לשם לימודים, יש לבחון האם הלימודים הינם לצורך "הנאה אישית" של העובד לעומת "נוחות המעביד". הבחינה תיעשה באופן אובייקטיבי, היינו בחינה כללית האם סוג זה של לימודים מחוייב עבור סוג העבודה של עובד מסוג זה.

נקבע כי באשר לתואר אקדמי, הרי שככלל מדובר בהוצאה הונית, שכן יש בו ערך מוסף המקנה לרוכשו מקור הוני לצרכיו העתידיים, כגון חיפוש משרה ברמת שכר גבוהה יותר, סטטוס שונה וכד´. כמו כן, מדובר בלימודים מקיפים הכוללים קורסים רבים, אשר לפחות בחלקם, אינם קשורים לעבודתו של הנישום.

יש לציין, כי החוק מאפשר זקיפת הטבה במס בדרך של נקודות זיכוי לטובת נישומים בעלי תואר אקדמי. המחוקק בחר להכיר בהוצאות לצורך לימודים בדרך זו בלבד ולפיכך, קבע בית המשפט, יש להכיר בהוצאה לצורך לימודים כברת קיזוז באופן מצומצם ומרוסן.

באותו עניין לא הותר למערער לנכות מסך הכנסותיו את הוצאותיו בגין לימודיו לתואר שני. נקבע שאין לימודיו נועדו לשם שמירה על הקיים ואינם בגדר השתלמות מקצועית שאינה לשם רכישת השכלה או מקצוע, אלא לימודים בעלי ערך מוסף ממשי שאפשרו לו להתמקצע בתחום ייחודי. כמו כן, נקבע כי המערער לא יוכל לנכות אף חלק מהוצאותיו (עבור הקורסים שאכן נוגעים למקצועו שעשויים להיכלל בגדר השתלמות מקצועית- שמירה על הקיים) שכן סעיף 17 לפקודה מאפשר לנכות הוצאה שהוצאה כולה בייצור הכנסה, אלא במקרים שניתן לפצל בבירור לחלק שניתן ואסור בניכוי. כאשר מדובר בלימודים לתואר, לא ניתן להפריד בבירור בין ההוצאה ליצירת הון חדש לבין ההוצאה הפירותית ולכן לא ניתן יהיה לנכות כלל את ההוצאה כאמור.

לסיכום, החלטתו של בית המשפט עולה בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין יהב (ע"א 3501/05). גם שם בית המשפט סירב להכיר בהוצאות שהוצאו לצורך לימודי העובדים כהוצאה לצורך ייצור הכנסה משום שהלימודים הקנו גם "הנאה אישית" לעובדים. עולה, כי עסק אשר בוחר לשלוח את עובדיו ללימודים במסגרת עבודתם, יוכל יהיה לקזז הוצאות אלו רק מקום שיוכיח כי לימודי העובדים הינם לצורך תפקודם השוטף בעבודתם, לצורך "שמירה על הקיים" ואינם מקנים לעובד ערך מוסף העשוי להתפרש על ידי רשויות המס כנכס הוני.
לסיום נציין, כי הסקירה במאמר זה אינה ממצה את הסוגיה שבנדון עד תום ומאמר זה אינו נועד לשמש כייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית.




רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]