12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: גלי צבי ויס - 4- צלילות הערפל – כתיבה בשני גופים
מאת: אריקה ברץ   שמור מאמר למועדפים

לבחירת הגוף בו ייכתב ספר, יש משמעות ויש כוונה מסויימת של הסופר, בבחירה האם יכתוב בגוף ראשון או שלישי.
הכתיבה בגוף שני, היא די נדירה בכתיבת רומן שלם. אנו ננסה להתבונן על היתרונות של כתיבה בגוף שלישי וכתיבה בגוף ראשון.
כתיבה בגוף שלישי, מעניקה פרספקטיבה רחבה יותר לסופר, הוא המספר הכל יודע ובידיו גמישות רבה יותר. עדיין ניתן לחוש את דעותיו ומחשבותיו של הסופר, מבין המילים.
כתיבה בגוף ראשון, היא יותר אינטימית. היא מעין יומן, תיאור חוויות אישיות המתוארות מגוף ראשון ונוגעות ישירות בקורא, יוצרות בו הזדהות.
בספר "צלילות הערפל", עשתה הסופרת שימוש בשני הגופים האלה. חלקו הראשון של הספר, מתאר את אירועי המלחמה (מלחמת העולם השלישית), חודר אל חייה של מיה שוורץ במקלט האטומי. הוא מאפשר לסופרת לעבור מעברים מיידיים מהמקלט אל ההתרחשויות החיצוניות בעולם, לעבור מדמות לדמות ולתת סקירת-על לכל הנעשה.
הסופרת עשתה כאן בחירה בשפה פיוטית משהו, היוצרת מעין אגדה או הגדה, כמבקשת לצלול אל המעבדה הספרותית שיצרה ולא לתפוס את הכתוב כנבואת-זעם המנסה לחזות את עתידו של העולם.
"חמישה סבלים טרחו ועמלו על העברת חפציה של מיה שוורץ אל המקלט האטומי, שהותקן עבורה שנים אחדות קודם לכן.
האם חזרתה היא את המלחמה, זו שההיסטוריונים הכתירוה כ'מלחמת העולם השלישית'? אין לדעת. אך ללא ספק אמונתה הבסיסית של מיה שוורץ – שחקנית תיאטרון מן המפורסמות בעולם – בדבר הרוע הנטוע עמוק בכל אחד, הייתה הגורם לכך שתחזיותיה מעולם לא ניחנו באופטימיות יתרה..." (צלילות הערפל עמוד 3).

לעומת החלק הראשון, הכתוב כולו בגוף שלישי, נכתב חלקו השלישי של הספר- בגוף ראשון. המעבר אל גוף זה ואל דמות שלא נכחה עד כה בספר כולו, היא מפתיעה ויוצרת סקרנות רבה אצל הקורא.
החלק השלישי הוא כולו סיפורו של שאול, פיסיקאי גאון הנקרא אל הטירה-הנעלה, ללמד את ג'ג'ינה את סודות הפיסיקה המתקדמים ביותר. שאול תר אחר דבר מה ולא יודע לכנותו בשם. הוא מרדן בבסיסו ואינו מקבל את נטרול הרגשות שמדינת-מיה מחייבת. הוא מחפש משהו. מחפש אהבה וכולו גוש רגש אחד גדול.
"ידעתי שאיני יכול לדחות את הקץ, אך קיוויתי שתמצא לי הדרך להתמודדות עם ג'ג'ינה. בעיקר התמודדות מכובדת יותר עם המפגש הראשון עמה, זה המעורטל. שהרי אני 'בעייתי'בענין זה, כפי שהגדיר מטפל-הרגש שלי. הכינוי הזה שהודבק לי מכעיס אות מאוד...אני אכן מוכן להודות שאני שונה, אך בעייתי היא מילה מעט חריפה להגדרת מצבי.
"אני מחפש דבר מה אחר," אמרתי למטפל הרגש שלי והוא גיחך.
מהו שאני מחפש, איני יודע. איני מסוגל להגדיר זאת באופן חד וחלק." (צלילות הערפל עמוד 137)
זהו שאול על השונות שלו. זוהי הכתיבה בתשלובת מרתקת של שני גופים.
כך ב"צלילות הערפל", וכך גם בספרה השלישי של הסופרת "שושן צחור", (ספרית מעריב), שמצוי בימים אלה בחנויות סטימצקי וצומת ספרים.