12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: התמנון האיראני
מאת: בועז מונצ'ר "העולם הגדול"   שמור מאמר למועדפים

התמנון האיראני
-בועז מונצ'ר-

מקובל לחשוב כי היחס לישראל, מצד מנהיגי איראן, הנו תולדה של שנאה תהומית, בורות, וציניות פוליטית. אולם, מבט מעמיק על מדיניות החוץ האיראנית במזה"ת ובעולם, יחשוף קו מחשבה יותר רציונאלי, וכוונה יותר אפלה.

איראן שואפת להיות המעצמה החזקה במזה"ת. שאיפה זו יונקת מתחושה לאומית פרסית חזקה ובת מאות ואלפי שנים. ובד בבד מאמונה שיעית ותחרות עם האיסלאם הסוני והעמים הערביים. השנאה בין שיעים לסונים ובין פרסים לערבים היא רבת שנים, מורכבת וחריפה יותר מהסכסוך הישראלי-ערבי. רק אחרי המהפכה האסלאמית הקיצונית של 1979 הפכה איראן מידידה לאויבת בעבור ישראל – אולם בעבור שכנותיה, ובעיקר הערבים הסונים, היא הייתה כמעט תמיד אויבת או מתחרה.

נשק גרעיני הוא סימן לעוצמה של מדינה, דווקא ישראל היא יוצאת דופן בענין הזה, מכיוון שמכל המדינות שברשותן הנשק הזה (על פי פרסומים זרים) היא היחידה הזקוקה לו לצורך קיומה. המשטר האיסלאמי הקיצוני באיראן מנסה להשיג נשק גרעיני מכמה סיבות : סממן לעצמה שיעית , "תעודת ביטוח" כנגד ניסיון ערבי או מערבי להפילו , הפיכת איראן למעצמה החזקה ביותר במזה"ת. השיעים היו תמיד הכת השולית באיסלאם , ולמעט איראן כמעט מעולם לא היו בשלטון בארצות מוסלמיות. איראן רואה עצמה כמנהיגת השיעה, והתחזקות כוחה שלה היא התחזקות השיעה. למעשה לאחר הרבה מאות שנים של דומיננטיות סונית, אנו עדים בימינו להתעוררות שיעית ולניסיון מצידה לכבוש את הבכורה בעולם האיסלאם : בלבנון , בעיראק , במפרץ הפרסי.

כאשר השלטון האיסלאמי באיראן החליט על פיתוח נשק גרעיני כאסטרטגיה, הוא מייד הבין שישראל היא המדינה, אולי היחידה שתתנגד לכך, ואולי אף בכוח, לפחות מאז הפצצת הכור הגרעיני בעיראק ב1981. הראייה האיראנית היא של "משחק סכום אפס", כל שחיקה במעמדה של ישראל היא חיזוק לכוחה של איראן ולהפך. אם איראן רוצה להפוך למדינה החזקה במזה"ת עליה לכרסם בכוחה של ישראל. לשם כך איראן בחרה בכמה טקטיקות עיקריות להשגת מטרותיה : פיתוח נשק גרעיני, עידוד ומימון טרור כנגד ישראל, ערעור יחסיה של ישראל עם בעלות בריתה, שימוש בלוחמה פסיכולוגית כנגד הציבור בישראל, מניעת התרחבות "תהליך השלום" בין ישראל ושכנותיה.

כיצד איראן עושה זאת ?

החל משנות ה80 איראן שאפה להיות הפטרונית של ארגוני טרור פלשתינים סונים כגון חמאס. היא מממנת אותם והופכת אותם לתלויים בה, בכספה, ובנשק שלה. ע"י כך היא יכולה להיות זאת שנותנת את ההוראות : מתי להסלים את המצב, האם להתמתן יותר או לא! וכו'. וכך יוצא שהם משרתים אינטרסים איראנים ולא פלשתינים. לפרס קשרים היסטוריים עתיקים עם השיעים בלבנון, רבים מהוגי המהפכה האסלאמית באיראן באו מדרום לבנון או שהו בה שנים רבות. איראן מנצלת קשר היסטורי זה לניגוח ישראל ע"י מימון ארגון טרור החיזבאללה, ולאחרונה אף מנסה בתעוזה להשתלט על לבנון, אזור שבמשך מאות שנים היה ערבי סוני או ערבי נוצרי, ע"י החיזבאללה. כך מחזיקה איראן שניים או שלושה גייסות על גבול ישראל : בעזה , בלבנון ואולי ביו"ש , אשר אמורים להרתיע את ישראל מלהתקיף את איראן. בהקשר זה התגובה הישראלית במלחמת לבנון השנייה הייתה הפתעה לאיראן. איראן מקיימת "ברית" עם סוריה : זוהי עוד ברית צינית שממנה מרוויחה איראן גם קשר פיזי נוח לדרום לבנון וגם מצטיירת כמי שמעודדת שיתוף פעולה ערבי [למרות שסוריה היא מדינה ערבית שולית הנשלטת בידי מיעוט עלאווי : עדה הנחשבת ע"י הסונים ללא מוסלמית ! רק השיעים רואים בהם מוסלמים]. שאיפותיה של סוריה להשתלט על לבנון משחקות לידי החיזבאללה ואיראן המעונינים גם הם בהרס לבנון. תלות סורית ופלשתינית באיראן, מונעים התפתחות של הסכם כלשהו בינם לבין ישראל.

איראן מפתחת קשרים ענפים עם ארצות קומוניסטיות באמריקה הלטינית כגון ונצואלה וקובה, שלהן עוינות כנגד ארה"ב [קשר של שני הפכים, שלטון דתי פנאטי מתיידד עם אתאיסטים קומוניסטים]. הסיבה לפיתוח קשר כזה, חוץ מתיאום מחירי נפט עם יצואנית גדולה כמו ונצואלה, היא יצירת לחץ על ארה"ב לנסיגה מהמזה"ת ובראש ובראשונה להפסקת תמיכה בישראל .

כנס מכחישי השואה באיראן והכחשת השואה בכלל, מטרתם ערעור היחסים ו"הברית" בין גרמניה וישראל : איראן מנסה לעורר דיון בגרמניה, המדינה החזקה באירופה והמדינה שעמה איראן מנהלת את קשרי המסחר החזקים ביותר, לגבי אחריותה לשואה ולישראל. ניסיון נועז זה גם מעיד על חוסר הבנה בסיסי של ההיסטוריה והחברה, היהודית, והגרמנית. את שאר ארצות אירופה מנסה איראן להונות ולהפחיד, העיקר שיתרחקו מהאזור ויצמצמו את קשריהן עם ישראל.

הצהרותיו של אחמדינג'אד על מחיקתה של ישראל , מטרתן כפולה : לעורר חרדה בציבור הישראלי ולעורר אהדה בציבור הערבי. פוליטיקאים ישראלים הנתפסים לנבואות אפוקליפטיות מעירים את מודעות הציבור, בצדק, לסכנה מצד אחד, אך מצד שני גם משחקים לידי האיראנים.

המדיניות האיראנית, הנטועה כל כך במזה"ת, מרחיקה עד ונצואלה וגרמניה בכדי להשיג את מטרותיה כאן. ולמרות מהלכים שמעידים על חוסר ההבנה, מצטיינת בתעוזה רבה. התמנון האיראני מפעיל ידיים שונות, אשר מפתיעות אותנו כל פעם מכיוון אחר, אך תמיד פעולות במקביל, נתונות לפקודות של ראש אחד.