12391 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: נישואים אזרחים
מאת: אווה שדה ענבר מגשרת   שמור מאמר למועדפים

נישואים אזרחים

זוגות רבים בארץ בוחרים להינשא בנישואים אזרחיים או נישואים חילוניים (לעיתים המלווים בחוזה זוגיות וחיים משותפים).
בכתבה זו נעסוק בנישואים אזרחים בלבד, בהכרת מוסד נישואים ובהשלכותיו המישפטיות.

סיון התאהבה באריק, יליד מוסקבה, שעלה לפני עשור לישראל. אריק אינו יהודי ובני הזוג מעונינים להינשא. אריק שהיה מוכן להתגייר נתקל בקשיים שהרבנות הערימה והרים ידיים.
עבור סיוון ואריק נישואים אזרחיים היא פתרון מצוין.

תומר ושרון פשוט בחרו להינשא בנישואים אזרחיים מתוך בחירה חופשית. מהרגע שהחליטו להינשא זה היה ברור שהטכס לא יהיה דתי אלא חילוני. היה חשוב עבורם לבטא ברגע כה חשוב את דרכם אורח חייהם החילוני. הם לא חשים כי יהדותם נפגעת כי בחרו אחרת.

אלו שתי דוגמאות מתוך אלפים של בני זוג שבחרו אחרת.

במדינת ישראל הסמכות לחתן בני זוג נתונה רק לכהני דת ולא למדינה עצמה כרשות אזרחית.
במדינות אחרות בעולם, הסמכות לחיתון בני זוג אינה נשללת מכהני הדת אך בר הסמכות היא המדינה ורשויותיה.
בחו"ל, חתונה בעיריה מול פקיד הרושם את הנישואים, זה דבר שכיח ומקובל. לבני הזוג קיימת האפשרות להתחתן בכנסיה אולם עדיין, הנישואין, כמו גם הגירושין, נתפסים כמכלול אזרחי ולא דתי.
בישראל כפי שנראה המצב שונה.

בישראל, הסמכות לחתן בני זוג אשר שני בני הזוג יהודים היא בידי הרבנות הדתית בלבד על פי דת משה וישראל.

חוק מנדטורי, סימן 51 לדבר המלך והמועצה אשר תקף גם כיום קובע כי השיפוט בעניני המעמד האישי, כולל נישואין, מסור לבתי הדין של העדות הדתיות. לאחר קום המדינה, נחקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואים וגרושים), תשי"ג 1953, הקובע כי: "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה".

מכאן שנישואים הנערכים בישראל, בין בני זוג יהודים, איש ואישה, (חתונה בין בני זוג מאותו המין אסורה על פי ההלכה) המוכרים ונירשמים במשרד הפנים כסטטוס נישואים, הם נישואים אורתודוכסים בלבד הנערכים על ידי רב שאושר על ידי הרבנות והוסמך לחתן.
בידי הרבנות בישראל מרוכזות הסמכויות הבלעדיות להשיא או למנוע מבני זוג להיתחתן, והכל ייפסק על פי ההלכה היהודית בלבד.

לאור המצב, בני זוג המנועים להינשא או בני זוג פסולי חיתון (כגון כהן וגרושה), אינם יכולים להינשא בישראל על פי ההלכה כדת משה וישראל, ומשכך, אינם יכולים להינשא בישראל בכלל.

בני זוג אלו, ובני זוג מעורבים, שאחד מבני הזוג יהודי והשני בן דת אחרת, ובני זוג שהם חסרי דת, או אחד מהם, חיפשו דרך אחרת להינשא ושנשואים אלו יוכרו רישמית.

גם בני זוג חילוניים, אשר חיפשו להינשא בטכס חופשי המשקף את אמונתם ויחד עם זאת להיות מוכרים רישמית כנשואים- מצאו בנישואים אזרחים את הפיתרון המושלם.



מדוע חשובה כל כך ההכרה?
נשאלת השאלה איפוא מדוע כל כך חשובה ההכרה של בני הזוג כנשואים על פי חוק.
מהי המשמעות של הסטטוס נישואים שלמענו בני הזוג יטוסו לארופה ויוציאו ממון רב על עריכת טכס ולו על מנת להירשם כבני זוג נשואים על פי חוק?

נראה כי ראשית מוסד הנישואים לא מת, כפי שנוטים לחשוב ועדיין הסטטוס "נשואים" מסורתית מושרש בנו. ההכרה הפורמאלית, היא הכרה חברתית- תרבותית בבני הזוג כמשפחה.
שנית, בעבר, מערכת החקיקה בישראל העניקה זכויות לבני זוג נשואים, והעדיפה אותם על פני בני זוג ידועים בציבור שבחרו שלא להינשא. הסטטוס המישפטי יצר זכויות ולצד זה, הקים חובות. עם הזמן, היה ברור כי רבים הזוגות שבוחרים בדרכים שונות למסד את זוגיותם ובלתי נמנע להכיר בבחירה החופשית של בנ זוג לקבוע כיצד יראה התא המישפחתי שלהם.
כיום, החוק והפסיקה הרחיבו את זכויותיהם של ידועים בציבור; ואלו הוכרו ראשית על ידי בית המשפט העליון כתא מישפחתי לכל דבר ועניין, הן בעניין ירושות, מזונות אשה, שיתוף ברכוש ועוד. בעקבות הפסיקה התפתחה מערכת חקיקתית המשקפת נכוחה את פני המציאות המודרנית בישראל של המאה ה 21. עדיין ארוכה היא הדרך אבל כפי שנראה, אנו כחברה פוסעים בדרך השינוי כל העת.





מהם נישואים אזרחים?
נישואים אזרחים הם נישואים על פי חוק של מדינה זרה, שאינה ישראל. במסגרת המשפט הבינלאומי פרטי ומכוח כיבוד אמנות בינלאומיות אשר מדינת ישראל חתומה עליהן ואישררה אותן, מדינת ישראל חייבת להכיר בנישואים שנערכו על פי חוק במדינה זרה ולרשום אותם במירשם האוכלוסין.
בני הזוג בוחרים במדינה, שבדרך כלל קל לעמוד במכלול התנאים לרישום נישואים. הנישואים נערכים במוסדות המדינה ורשויותיה;
לדוגמא, ברוב מדינות ארצות הברית הנישואים ייערכו בעיריה המקומית. בספרד, הטכס יערך בבית המשפט.
זוגות רבים בישראל בחרו בקפריסין כיעד קרוב, כדאי וקל. תנאי הרישום אינם מכבידים והעלויות זולות. קיימות חברות נסיעות המארגנות "חבילות חתונה" בקפריסין או ליעדים אחרים.

מהם התנאים לרישום:
חשוב לציין כי הנאמר כאן אינו בבחינת יעוץ וחשוב שכל זוג המתכנן חתונה אזרחית בחו"ל יגש לקונסוליה/ שגרירות של אותה מדינה ויבדוק היטב מהם התנאים לרישום נישואין.
יש לברר מספר דברים:
1. האם בני הזוג הישראלים שהינם זרים, ושאינם אזרחי המדינה, רשאים על פי חוק להינשא במדינה.
2. האם נדרשת שהיה שהיא במדינה לפני או אחרי הנישואים- לעיתים התהליך עשוי להימשך ממספר ימים עד מספר שבועות.
3. בדיקות רפואיות- האם נדרשות, ואילו בדיקות; יש מדינות הדורשות בדיקות דם, איידס, בריאות הנפש ועוד).
4. מהו הגיל המינימלי לרישום נישואים במדינה. בישראל הגיל המינימילי הוא 17. (חוק גיל הנישואין, תש"י, 1950)
5. מהם המסמכים הרישמיים שיש להציג בעת הרישום; כל מדינה תדרוש תמצית רישום ממשרד הפנים מאושרת על ידי חותמת אפוסטיל (Apostilles) שהיא חותמת אישרור בינלאומית של מסמכי המדינה (ציבוריים). חתימה זו מאשרת כי המסמך הוא רישמי של המדינה ועל כל מסמך כזה בין אם מציגים אותו במדינה הזרה לצורך רישום ובין אם מציגים אותו בישראל לצורך רישום והכרה בנישואים- יש להחתים המסמך בחותמת אפוסטיל. בישראל שירות זה ניתן על ידי המזכירות הקונסולרית במשרד החוץ בירושלים.
בחלק ממדינות העולם יש להמציא אישור שבני הזוג פנויים להינשא (בלטינית: Nulla Osta). ה"נולה אוסטה" פירושו שהמדינה מצהירה כי אין מניעה שבני הזוג ינשאו.
משרד החוץ הנחה את השירות הקונסולרי שלא להנפיק אישורים אלו לאזרחים ישראליים המבקשים להינשא בחו"ל וזאת מן הטעם כי תעודות רווקות, שהן תנאי הכרחי לרישום נישואים בישראל, מונפקות רק על ידי הרבנות בישראל המוסמכת בכל עיניני הנישואין והגירושין. משכך, אין בסמכותו של משרד החוץ להנפיק אישורים כאלו. ההחלטה עברה את מבחן בג"צ. לאור החלטה זו, במדינות אשר דורשות את ה"נולה-אוסטה" נחסמה עבור זוגות ישראלים האפשרות להינשא.
6. היכן נערך הטכס
7. האם נדרשים מסמכים נוספים כגון: תעודת לידה, דרכון בתוקף ולכמה זמן? וכרטיסי טיסה? אישורים ממקום עבודה? ועוד. כמובן שיש לתרגם המסמכים ולאשרם בחתימת נוטוריון וחותמת אפוסטיל.
8. טבעות נישואין?

במזל טוב, עם הגיע הזוג הנשוי הטרי חזרה לארץ יש לגשת אל משרד הפנים (תוך 30 יום) ולהירשם כנשואים. כמובן שיש להצטייד בתעודת הנישואין החתומה באפוסטיל של המדינה בה נישא הזוג.







השלכות מישפטיות? גירושין? ילדים? ממון? מזונות?
בני זוג אשר נישאו בנישואים אזרחים אשר הוכרו בישראל חלות עליהם זכויות וחובות כמו כל זוג נשוי בישראל. גירושין של בני זוג שנישאו בנשואים אזרחיים יכול שיהיו במדינה בה נישאו, אולם לעיתים הליך זה סבוך, במיוחד אם יש להחיל הסדר משמורת ילדים וחלוקת רכוש.
בישראל, כל עיניני הגירושין בישראל של העדה היהודית הם בסמכות בתי הדין הרבניים. בית המשפט לעיניני משפחה אינו מוסמך להתיר נישואים אלא במקרים מיוחדים והחוק מסייג וקובע מפורשות כי אין הדבר חל על בני זוג יהודים.
ראה חוק שיפוט בעיניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים סמכות בינלאומית), תשכ"ט, 1969.

בעניין של גירושי בני זוג יהודים בתי הדין הרבנים השונים חלוקים; ככלל, כל נישואים יבדקו האם הם בגדר ההלכה היהודית כ"ספק נישואים", ומשכך בתי הדין יפסקו גט לחומרא קרי, על בני הזוג להיתגרש כדת וכדין או שמא אין כאן עניין של ספק נישואין. כדברי בית הדין הגדול בעניין בני זוג יהודים שהתחתנו בנישואים אזרחים בקפריסין וביקשו מבית הדין להתיר את נישואיהם:

"...יש להעיר כי במקרים שהנישואין האזרחיים אינם יוצרים "ספק נישואין" כדת משה וישראל, וכאשר על פי כללי ההלכה אין לדרוש גט מספק או לחומרא, אין זה נכון לסדר גט פיטורין כדמו"י כדי להתיר נישואין אלו.