12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ידועים בציבור זוגיות בהיבט הרכושי והממוני
מאת: אווה שדה ענבר מגרשת   שמור מאמר למועדפים

ידועים בציבור- זוגיות בהיבט הרכושי והממוני

סוגיית הידועים בציבור התפתחה רבות בשנים האחרונות מתוך מגמה להשוות את המצב החוקי בין בני הזוג נשואים לבני זוג שאינם נשואים. בעניני מיסוי, ירושה, חלוקת רכוש, אימוץ ומזונות חלו התפתחויות בשנים האחרונות.

לעיתים מצבם של הידועים בציבור טוב יותר מאשר מצבם החוקי של זוגות נשואים (כמו במיסוי- בני הזוג הידועים בציבור זוכים למתן פטור ממס שבח אולם לצורכי מס הכנסה מחושבים בחישוב נפרד ולא מאוחד כמו במקרים מסוימים של בני זוג נשואים).

פריצת הדרך הראשונה הייתה בפרשת זמר. בית המשפט העליון הכיר בידועים בציבור כבני זוג שאומנם לא נישאו אך מהווים תא משפחתי לכל דבר ועניין. נקבע שם "כי ניתן לאשר הסכם בין בני זוג שהינם ידועים בציבור והם גבר ואישה", רע"א 6854/00 היועמ"ש נ' זמר,פ"ד נד (5) 491.

כדברי כב' השופטת דורנר, שם: "אכן, ככל שחוק יחסי ממון אינו חל על בני זוג ידועים בציבור, ממלא חוק בית המשפט למשפחה את החסר. מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי, כי ההוראה שבחוק בית המשפט למשפחה אינה עומדת בסתירה להוראות שבחוק יחסי ממון, אלא ההוראות משלימות זו את זו.

שני החוקים גם יחד מאפשרים לבני זוג החיים במשותף להסכים ביניהם על משטר ממוני, המסדיר את הסוגיות הרכושיות הקשורות בחיים בצוותא, ובכך הם מקדמים את אותה התכלית." אכן, כיום בני זוג ידועים בציבור מאשרים הסכמי ממון בבית המשפט לעיניני משפחה.

חלוקת הרכוש, ירושה וחשיבות הסכמי הממון: במקום בו בני זוג ידועים בציבור לא ערכו כל הסכם ממון הבא להסדיר את עניני רכושם, החלה הפסיקה על חלוקת הרכוש בינהם את הסדר הילכת השיתוף שנקבעה בפרשת סלם נ' כרמי. (ע"א 4385/91, פ"ד נ"א (1) 337). הלכה זו קובעת כי רכוש הצדדים נחלק שווה בשווה בין שני הידועים בציבור.

חשוב לציין כי הפסיקה מאבחנת וקובעת כי על נכסים עסקיים ועל נכסי פרישה, לדוגמא, צריך להוכיח נכונות רבה יותר שבני הזוג אכן התכוונו להחיל שיתוף בנכסים אלו. קרי, שיתוף בנכסים מסוימים אינו מוחל כחזקה מיידית. לשם השוואה בין בני זוג נשואים חל הסדר איזון המשאבים הקובע כי מתנות, ירושות ונכסים מסוימים אינם ברי איזון ונשארים מחוץ לסל הנכסים של בני הזוג בהגיעם לפירוק שיתוף. נכסים אלו לא יאוזנו.

הסדר זה אינו קיים למעשה בין בני זוג הידועים בציבור ועל נכסיהם תחול הילכת השיתוף בנכסים.

בעניין ירושה- ראה פסק דינו של השופט גרניט, אשר השווה את זכויות אשה נשואה לאשה ידועה בציבור ושפסק כי הידועה בציבור יורשת מכוח סעיף 55 לחוק הירושה. (בתמ"ש 90270/99- פלונית נ' פלוני, נבו). וכמו כן הפסיקה דחתה התניה בהסכם ממון על קיומם של מזונות מן העיזבון (לטובת הידועה בציבור) הקבועים בחוק הירושה (עא 7021/93 בר נהור נ' עזבון המנוח אוסטרליץ ז"ל, נבו). מכאן חשיבותו העצומה של הסכם ממון.

הסכם ממון מסייג את הילכת השיתוף ובני הזוג קובעים בינהם הסדר רכושי מכוח חוזה. זכויות ונכסים שיכול שיובאו בגדר נכסי בני זוג ידועים בציבור ללא הסכם, מוצאים ממנו מכוח ההסכם.

לדבר חשיבות ממונית מאחר ורק כך כל אחד יכול לשמור על זכויותיו ונכסיו טרום הזוגיות. כמובן שזכויות שהתקבלו מכוח החוק לא ניתנות להתנייה בהסכם. מזונות אזרחיים: סוגיה חשובה בעניני רכוש היא סוגיית המזונות האזרחיים שהולכת ומתפתחת בזמן האחרון; הדין האישי מחיל על הבעל את חובתו לזון את אשתו. מזונות אשה אלו ינתנו עד גירושי בני הזוג. בפרשת פלונית עלתה השאלה של מזונות אשה בין ידועים בציבור. הנשיא ברק בודק מהו הרציונל של מזונות אשה והאם הוא חל גם כאשר בני הזוג לא נישאו (ולפיכך לא חל הדין האישי).

פוסק הנשיא ברק כי מזונות אשה הם מכוח הדין האישי אולם מזונות אזרחיים, שראוי וצודק לתתם בין ידועים בציבור, הם מכוח החוזה שנכרת בין הצדדים. כותב הנשיא ברק: "זווית הראייה השנייה מתמקדת ביחסים החוזיים שנוצרו הלכה למעשה בין בני-הזוג. על-פי נקודת מבט זו, אין בוחנים את השאלה אם בני-הזוג הם נשואים אם לאו; אין פונים אל דיני המשפחה ואין ניסיון לגזור את דין המזונות מדין הנישואין. ממילא אין קונסטרוקציה זו מתמקדת בשאלה אם בני-הזוג נשואים זה לזה אם לאו. מוכנה היא לצאת מתוך ההנחה כי בני-הזוג אינם נשואים זה לזה.

אכן, זווית ראייה שנייה זו מתמקדת במערכת היחסים החוזיים שנוצרה בין בני-הזוג הלכה למעשה. היא בוחנת את אומד-דעתם של הצדדים ואת כוונתם הסובייקטיבית. היא מתמקדת בציפיות הסבירות שהם פיתחו זה כלפי זה. היא בודקת את השאלה אם דיני החוזים מכירים בחובת מזונות בין בני-זוג שנישאו זה לזה בנישואין אזרחיים ונפרדו לאחר זמן. במקום ההתמקדות בשאלת הסטטוס באה התמקדות בשאלת ההסכם; במקום פנייה לדיני המשפחה באה פנייה לדיני החוזים;

במקום הפעלה של משפט בינלאומי פרטי באה הפעלה של המשפט האזרחי-הפנימי. " ברע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח(2) 213), בית המשפט לעיניני משפחה, השופט גרניט, פסק כי מזונות אלו ישולמו לאישה עד תום חייה. כדברי השופט גרניט: "..תחושת ההגינות, הצדק והיושר, מחייבים להגן על התובעת, שהיא הצד החלש מבחינה כלכלית ולקבוע כי על הנתבע להמשיך ולתמוך בתובעת מבחינה כלכלית; אי חיוב הנתבע במזונות התובעת יהיה בניגוד לחובתו לנהוג כלפיה בתום לב, הואיל והיא הסתמכה על הנתבע כשנענתה להפצרותיו לבוא לישראל ולחיות עמו, היא ילדה לו שני ילדים והוא שזן אותה במשך 19 שנים וסיפק לה רמת חיים גבוהה. אני סבור כי על הנתבע להמשיך ולהשלים את הכנסתה של התובעת במשך כל ימי חייה, בסכום שיקבע בנפרד." בתמ"ש 90270/99-פלונית נ' פלוני, נבו נשאלת השאלה כעת, אם מזונות אזרחיים הם מכוח החוזה בין הצדדים, האם ניתן להתנות עליהם מכוח הסכם ממון? שאלה זו טרם נענתה בפסיקה.