12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ההקשר היהודי של ברלין
מאת: משה ריינפלד   שמור מאמר למועדפים

אחד משרי החוץ שלנו, לא חשוב מי, ביקר לפני שנים אחדות בברלין, והתראיין שם למקומון תל אביבי, לא חשוב איזה. השר אמר שם הרבה דברים חשובים על השלום ועל הפוליטיקה, והספיק גם לפלוט שהוא אוהב מאד לטייל בחו"ל. "אני מקווה שיתנו לי לבקר ברוב היהודי בברלין", הוסיף. הכתב רשם את הדברים מלה במלה. לאחר מכן, דיווח הכתב כי אכן התגשמה משאלתו של השר: לפנות ערב, ביקר ברובע היהודי בברלין. על כל זה אני מספר משתי סיבות. ראשית, אין בעיר ברלין רובע יהודי, וגם לא היה. מישהו מהפמליה היה צריך לעדכן את כבוד השר (שלא לדבר על רמת הכתיבה והעריכה בעיתון ישראלי מכובד, אבל על כך בהזדמנות אחרת). שנית, היכן לעזאזל באמת ביקר השר? מי שמעוניין בכל זאת בעובדות, הנה תמציתן (עוד פרטים: באתר שלי על ברלין). יהדות גרמניה הייתה קיימת אלף שנה, עד שנכחדה. אבל בברלין נוסדה הקהילה היהודית באיחור של כמה מאות שנים , וגדלה לממדים נכבדים רק עם התחזקות ממלכת פרוסיה במאות ה-18 וה-19. בשנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר החלה המפלגה הנאצית את המרוץ שלה לצמרת, התגוררו בברלין יותר מ-170 אלף יהודים. זו הייתה הקהילה הגדולה ביותר בגרמניה, פי חמישה ויותר מאשר קהילת פרנקפורט, שעמדה אז במקום השני. כשני שלישים מיהודי גרמניה התגוררו בערים הגדולות, ובתוך הערים הללו נהגו היהודים להתרכז ברבעים מסוימים. בברלין התגוררו היהודים ערב השואה ב-5 רבעים כאלה, ובכל אחד מהם היה שיעורם כ-10 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. היהודים האמידים התגוררו כמובן ברבעי יוקרה, למשל באזור המכונה מרכז (Mitte), ואילו היהודים העניים התגוררו ברבעי עוני. יהודי המבקר בברלין בימים אלה כדי לחפש את שורשיו, או את מורשתה של יהדות גרמניה, אינו יכול אפוא למצוא את מבוקשו ב"רובע יהודי". האתר החשוב ביותר למבקרים כאלה הוא המוזיאון היהודי (Juedisches Museum). המוזיאון מפעיל אמצעי המחשה אור-קוליים חדישים כדי לתאר את תולדות יהודי גרמניה מימי הביניים עד ימינו אלה. המוזיאון פתוח בכל יום בשעות 10 – 20. טלפון: 25993300. מיקום: רובע קרויצברג, Lindenstrasse 9-14. עוד אתר חשוב הוא המרכז היהודי ברחוב אורניינבורג. אפשר לראות שם את בית הכנסת המשוחזר עם הכפה האוריינטלית המיוחדת ("Neue Synagoge"). תמורת תשלום סמלי אפשר לעלות לכיפת בית הכנסת ולהשקיף ממנה על ברלין. אבל הבניינים הגבוהים הסמוכים אינם מאפשרים לראות הרבה. בקרבתו נמצא גם "בית הקברות היהודי העתיק". זהו גן ציבורי, שבפתחו ניצב שלט: כאן היה בית הקברות היהודי של ברלין. יש עוד הרבה אתרים אחרים בברלין שיש להם קשר כלשהו ליהודים וליהדות, והגרמנים דאגו שלא להבליט יותר מדי את מיקומם. ברובע טגליץ, למשל, הציבו אנדרטה, שלט פרספקס מהודר המציין את מיקומו של מה שהיה בשנות ה-40 מקום שממנו נשלחו יהודים להשמדה. דא עקא, שמסביב לאנדרטה פועל שוק הומה מאדם, וקשה להבחין בה בין ארגזי הירקות והמרכולת. האתרים היהודיים שאינם קשורים קשר ישיר לשואה אינם רבים. חוץ מהמרכז היהודי ברחוב אורניינבורג, ו"בית הקברות", ראוי אולי לציין את בתי הכנסת הפעילים ברחבי ברלין. חלק מהמבנים שלהם יפים למדי, אבל אינם מתאימים לתיירות. לעומת זאת, יש לברלין הרבה מה להציע בתחום עברה הנאצי. האתר המרכזי בנושא השואה הוא האנדרטה לזכר שואת יהודי אירופה. האנדרטה משתרעת על שטח נרחב ומורכבת מ-2700 עמודי בטון. בקצה המזרחי שלה נמצא מרכז מידע תת-קרקעי ומוזיאון קטן על השואה. הכניסה בלא תשלום, אך כרוכה בדרך כלל בעמידה בתור. מיקום: ליד שער ברנדנבורג, בין Ebertstrasse לבין Wilhelmstrasse. מי שהיה במוזיאון החדש של יד ושם בירושלים (ובוודאי מי ששמע שם את ההדרכה שלי), יכול להסתפק בהצצה אל האנדרטה ולוותר על הביקור במוזיאון. לעומת זאת, אין לוותר על ביקור בווילה של ועידת ואנזה. הווילה עומדת על שפת אגם ואנזה, שבקצה המערבי של ברלין. במקום הזה התכנסו בינואר 1942 כמה פקידים בכירים של ממשלת גרמניה, ובראשם ריינהרד היידריך, ראש המשרד לביטחון הרייך, והחליטו בענייניות מצמררת על תיאום בין משרדיהם כדי לארגן את השמדת יהודי אירופה ולייעל אותה (אין זה נכון שבוועידת ואנזה החליטו על ההשמדה). הווילה משמשת כיום מוזיאון. היופי של המבנה ושל הגן שמסביבה – מקפיאי דם. פתוח בכל יום בשעות 10 – 18. מיקום: רובע צלנדורף, רחוב Am Grossen Wannsee 56-58 . תחבורה: אוטובוס 114 היוצא מתחנת הרכבת העירונית (S-Bahn) ואנזה, במסלול מעגלי, וחוזר לתחנה.