12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מהו סיווג ההכנסה ממכירת ידע ומה השפעתו של סיווג התקבול כ"תמלוגים"
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) ) משרד עורכי דין דורון טיקוצקי [email protected]    שמור מאמר למועדפים

במציאות של ימינו ידע שווה כסף רב, ולראיה גורמים רבים בשוק עוסקים במכירת ידע בהצלחה לא מבוטלת. אלא, שעם התפתחות שוק הידע עולה גם שאלת אופן סיווג הכנסת הפרטים ממכירת מוצר זה, כהכנסה פירותית או כהכנסה הונית בידיהם, והיבטי המס המתעוררים אגב כך. להווי ידוע, כי לאופן סיווג ההכנסה השפעה ישירה על גובה שיעור המס שעל מוכרי הידע לשלם לרשויות המס.

סעיף 2 לפקודת מס הכנסה מונה רשימה של מקורות, אשר ההכנסה המופקת מהן חייבת במס הכנסה בידיו של הנישום, בין היתר, קובע הסעיף כמקור הכנסה כל "השתכרות או רווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת בית ולא קרקע ולא בנין תעשייתי". לאור האמור, הפקודה קובעת כמקור פרנסה כל הכנסה הבאה כתשואה על נכסים שאינם מקרקעין, ובין היתר, הכנסה הנובעת ממכירה של ידע לאחר, והכל כאשר אין המדובר בהכנסה מעסק. במידה, והמדובר בתחום עיסוקו של הממציא, חייבת ההכנסה ממכירת הידע במס לפי סעיף 2(1) לפקודה, כהכנסה מעסק או ממשלח יד.

אלא שלעיתים הכנסה ממכירת ידע יכולה להיתפס אף כהכנסה ממכירה של נכס הון, המוגדר בפקודה כ"סכום שבו עולה התמורה על יתרת המחיר המקורי".

העברת ידע ניתנת לסיווג כעסקה הונית, זאת כאשר בעל הידע מגביל בהסכם ההעברה את הזכות שלו להשתמש בידע או להעבירו לאחר למשך כל תקופת חיי הידע. בפס"ד בנימין רוזנברג, נקבע כי: "המבחן הקובע הוא על כן: אם בעל הידע מכר אותו ונפרד ממנו או אם שמר לעצמו זכות מקבילה לשימוש בידע או להעמידו גם לרשות אחרים". מנגד, כאשר הנישום לא נפרד מהידע שלו, עובדה המאפשרת לו בעתיד לעשות בידע שימוש נוסף באופן עצמאי, מדובר בהכנסה עסקית רגילה. ברי, כי בסיטואציה זו לא מדובר במכירה של העץ אלא במכירה של הפירות, היות והמקור הכלכלי של הנישום (הידע) הינו מקור קיים ושריר, הניתן לשימוש אף לאחר המכירה.

לאור האמור, הכנסה כתוצאה מהעברת ידע לאחר ניתנת לסיווג כהכנסה הונית, במידה ובעל הידע נפרד ממנו לצמיתות מבלי יכולת להשתמש בו או להעמידו לאחר למטרות עסקיות/כלכליות.

יתר על כן, נודעת חשיבות אף לאינטרס הכללי שיש לפרט בידע שלו. כאשר האינטרס הכלכלי של הפרטים בידע שלהם מסתכם באפשרות למכור את הידע לגורם כלכלי אשר מסוגל לנצלו, זאת בניגוד לאפשרות בעל הידע לנצל את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בידע באופן עצמאי, אין ספק כי לפנינו מכירה הונית, הואיל ולאחר הברת הידע לא נשאר בידי בעל הידע כלום.

ברי, כי לשאלת הסיווג השלכה ישירה על שיעור המס בו יחויב מוכר הידע. בעוד שיעור המס על יחיד הנהנה מרווח הון עומד על סך של 20%, עלול שיעור המס החל על יחיד הנהנה מהכנסה פירותית להגיע לשיעור של עד 48%.

מהאמור לעיל, יוצא שישנה חשיבות להבחנה בין מכר מוחלט (בעל הידע נפרד מהידע לצמיתות) – שיסווג כהכנסה הונית, לבין מתן זכות שימוש בנכס (שמר לעצמו זכות מקבילה לשימוש בידע או להעמידו לרשות אחרים) – שיסווג כהכנסה פירותית.

מס הכנסה התווה מספר מבחנים לבחינת קיום של מכירה מוחלטת (יובהר מבחנים אלו משמשים את מס הכנסה לבחינת קיומה של מכירה מוחלטת של תוכנות אך הרעיון ישים אף לענייננו). מבחן הגג בודק אם הבעלים של הידע מעביר את החלק המהותי בידע שלו ומוותר עליו. למבחן גג זה מספר מבחני משנה: א. האם הבעלים נפרד מהנכס לצמיתות; ב. זכויות השימוש של הרוכש כמעט בלתי מוגבלות; ג. זכות הרוכש בנכס בלעדית; ד. לרוכש הזכות לתבוע ולהגן על הידע; ה. הרוכש חופשי לבצע שינויים והתאמות וכל יישום הרצוי לו בידע; ו. הרוכש רשאי להפיץ את הידע לציבור ע"י מכירה, השכרה או השאלה, בכל דרך שהיא; ז. הרוכש רשאי להציג את הידע ברבים; ח. על הרוכש לא חלים תנאים כגון השמדת הידע לאחר זמן מוגדר או החזרתו בצורה אחרת.


שאלה נוספת היא שאלת השפעת סיווג התקבול כ"תמלוגים" על אופן סיווגה של ההכנסה. תמלוג מוגדר כסוג של תשלום לו זכאי מוכר, התלוי בהצלחתו ובביצועיו של הממכר בידי הקונה. הגדרת התקבול בגין מכירת ידע כ"תגמולים" הינה בעייתית ויש בה להעיד לכאורה על אופייה הפירותי של ההכנסה. כך לדוגמא, השופט ויתקון בע"א 466/58 פ"ש נ´ בודנהיימר, פ"ד י"ד 16, יוצא מתוך הנחה שתשלום שהוא תלוי בפדיון הייצור הינו הכנסה פירותית. יחד עם זאת, בעמ"ה 240/73 "פאר" שירותי פרסום ויחסי ציבור בע"מ נ´ פ"ש, פד"א ז´ 185, קובע ביהמ"ש כי אופייה ההוני של העסקה אינו נפגע אך בשל צורת התשלום. יתר על כן, באותו פס"ד מדגיש השופט אשר כי: "אין זה דבר נדיר שאדם הרוכש "עסק חי" אינו יודע להעריך מראש את שוויו ומעדיף לקבוע את התמורה בהתאם לרווחים שיופקו על ידו מהעסק אחרי שיעבוד ויופעל במשך תקופה מסוימת".

כלומר, קביעת התמורה בצורת תמלוגים אינה באה להעיד על אופן סיווג ההכנסה כפירותית או הונית בידי הנישום, אלא משמשת ככלי להערכת הנכס הנמכר. התמלוגים מהווים כלי מדויק יותר לבחינת שוויו של הנכס הנמכר, שווי שקשה מאוד להעריכו כאשר מדובר בידע, אשר מטבע הדברים ברגע מסירתו לידי הגוף הקונה ניתן רק לשער את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בו. לפיכך, אך הגיוני הדבר, כי במצב דברים זה יסכימו הצדדים כי התמורה בגין הידע תהיה תלויה בביצועיו הכלכליים בעתיד (אחוז מסוים מסך המכירות). לאור האמור לעיל, רואים אנו כי צורת התשלום אינה מכריעה באופן חד משמעי את סיווגה של ההכנסה אף שיש בה כדי להוות אינדיקציה אחת מיני רבות לגבי סיווגה. לסיכום, דומה כי הפסיקה טרם התוותה מבחן מדויק לגבי אופן סיווג הכנסה כתוצאה ממכירת ידע, אלא שלאור חשיבותו הרבה של הידע בתקופתנו ולאור הפוטנציאל הכלכלי הגלום בו לא יחלוף זמן רב ונדמה כי שאלה זו תגיע לפתחו של בית המשפט.


רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]