נושא המאמר: הצוללת דקר
מאת: ויקפדייה שמור מאמר למועדפים
אח"י "דקר" הייתה צוללת מדגם T, אשר נבנתה בידי הצי הבריטי בשנת 1943 והושקה ב־28 בספטמבר של אותה שנה בשם "אוניית הוד מלכותו טוטם" (HMS Totem), ושירתה את חיל הים הבריטי במשך מלחמת העולם השנייה.
בשנות ה־50 עברה "אה"מ טוטם" שיפוצים נרחבים, ביניהם הרחבת גוף הלחץ, הסרת תותח הסיפון, הוספת 2 מנועים חדשים, שינוי גוף הצוללת ועיצוב מחדש של הגשר שלה.
בשנת 1965 נערכה עיסקה בין ישראל ובריטניה, בה נרכשו שתי צוללות מדגם T, אה"מ "טוטם" ואה"מ "טרפין", שתי הצוללות שופצו באנגליה ושמן שונה לאח"י דקר ואח"י לוויתן. במשך כחודשיים עברה אח"י דקר בדיקות צלילה וים בסקוטלנד ועברה את כל הבדיקות בהצלחה.
ב־9 בינואר 1968 הפליגה אח"י דקר מנמל פורטסמות' באנגליה, לנמל חיל הים בחיפה ועליה 69 אנשי צוות. ב־15 בינואר עצרה לתדלוק בגיברלטר, שם נראו אנשי הצוות חיים בפעם האחרונה, ומשם המשיכה בצלילה במימי הים התיכון. הקשר האחרון עימה היה באלחוט ב־25 בינואר 2 דקות לאחר חצות. התקשורת הבאה היתה אמורה להתבצע בשעה 06:00 בבוקר. מאומה לא התקבל מהדקר באותה עת. ההאזנה לדקר תוגברה למרות שעדיין לא הוכרז מצב חרום, כיוון שלצוללות של אותה תקופה היו קשיי שידור וקליטה ביחוד במזג אוויר סוער כמו זה ששרר בים התיכון בחורף 68. במהלך אותו היום שודרו קריאות חוזרות ונישנות אל הדקר גם בתדר אזרחי פתוח. דממה שררה מצידה של הדקר. קולה לא נשמע עוד.
בבוקר ה-26 לינואר הוכרז על מבצע חיפושים בינלאומי. כל אניות חיל הים וצי הסוחר שהיו בקרבת האזור הוזעקו לחיפושים. מטוסי חיל האוויר הישראלי ומטוסי חיל האוויר הבריטי מקפריסין ביצעו מאות גיחות במאמץ לאתר את הצוללת האבודה. ספינות ומטוסים מבריטניה, ארה"ב, יוון, טורקיה ואפילו לבנון השתתפו במבצע החיפושים. ב-30 לינואר הודיעה מפקדת החיפושים בקפריסין כי הסיכויים למציאתה של הדקר קרובים לאפס וכי מבצע החיפושים הבינלאומי יסתיים עם שקיעת השמש ב-31 לינואר. מבצע החיפושים הישראלי נמשך עוד 4 ימים וכאשר שקעה השמש על יום ה-4 לפברואר נקראו כל ספינות חיל הים ומטוסי חיל האוויר לשוב לבסיסיהם. מבצע החיפוש אחר אח"י דקר הסתיים.
ב-6 למארס 1968 הכריז שר הביטחון משה דיין בכנסת, כי הדקר ואנשי צוותה נחשבים אבודים. יום של אבל לאומי הוכרז ודגלי הלאום הורדו לחצי התורן ברחבי המדינה. הרב הצבאי הראשי, האלוף שלמה גורן הכריז כי כל אנשי הצוות האבודים נחשבים כמי שנפטרו לפי ההלכה היהודית.
לאחר 13 חודשים מצא תושב חאן־יונס את מצוף הצוללת, מה שהוביל לחיפושים אחר הצוללת באזורים שונים של הים התיכון, אך לא נמצא כל שריד לצוללת. במשך 31 שנה נערכו 25 מבצעי חיפוש שהעלו חרס. בשנת 1999 הוחלט למקד את החיפושים לאורך נתיבה המתוכנן של הצוללת. משלחת החיפוש של חברת נאוטיקוס שנשכרה ע"י חיל הים הישראלי מצאה את גוף הצוללת בין כרתים לבין קפריסין ב־28 במאי 1999, וביום למחרת הצוללת אח"י "דקר" זוהתה בוודאות.
גשר הפיקוד של הצוללת נמשה מהים ומוצג במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, לצד שרידים נוספים. אנדרטה לזכר החללים נמצאת בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. גוף הצוללת, נשאר על קרקעית הים - בהתאם למסורת המקובלת בחילות הים.
שבט צופי ים הרצליה נקרא על שם הצוללת דקר.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י ויקפדייה שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
