12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: גבולותיה של סמכות התפיסה במסגרת חקירה פלילית
מאת: אלי דורון, עו"ד – ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - ינון צוברי, עו"ד   שמור מאמר למועדפים

חקירה פלילית כרוכה לעיתים בפגיעה בזכויות יסוד שונות של החשוד ובהן חופש התנועה, זכות הקניין וזכויות אחרות אשר חלק מהן קיבלו עיגון חוקתי בחוקי היסוד. פגיעות אלה נתפסות כמותרות נוכח העובדה שמטרתן היא חקירה ומניעה של עבירות פליליות שהן תכליות חשובות וראויות מבחינה חברתית ומשפטית. יחד עם זאת, ובמיוחד נוכח העובדה שבשלב החקירה טרם נגזר דינו של החשוד הנהנה מ"חזקת החפות", מצאו המחוקק ובית המשפט לנכון להגביל את סמכויות רשויות החקירה לפגוע בזכויות החשוד.

במסגרת רשימה זו נתמקד בגבולות שנקבעו, בחקיקה ובפסיקה, לסמכויות התפיסה וההחזקה של המשטרה.

סמכות המשטרה לתפוס חפץ מעוגנת ב סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969, (להלן: הפקודה) המסמיך שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה. סעיף 33 לפקודה מסמיך את המשטרה להחזיק בחפץ שנתפס מכוח סמכות התפיסה עד אשר יוגש לבית המשפט כראיה במסגרת כתב אישום.

תפיסת החפץ והחזקתו על ידי המשטרה כרוכה בפגיעה בזכות הקניין שזכתה לעיגון חוקתי במסגרת סעיף 3 ל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולכן, על מנת לאזן בין זכות הקניין לבין התכלית החברתית שבחקירת עבירות, מניעתן, תפיסת ראיות וחפצים שנתנו כשכר עבירה, קבעו המחוקק ובית המשפט הגבלות לסמכויות התפיסה וההחזקה של חפצים על-ידי המשטרה.

ההגבלות מתחלקות לשתיים:

ראשית, הגבלות על סמכויות התפיסה וההחזקה המתייחסות לחפצים מסוג מסוים; ושנית, הגבלות על סמכויות התפיסה וההחזקה המתייחסות לכלל החפצים.

במסגרת ההגבלות על סמכויות התפיסה וההחזקה המתייחסות לחפצים מסוג מסוים מצויות ההגבלות הבאות :

1. סעיף 32 (ב) לפקודה קובע כי מחשב המשמש מוסד המספק שירות לציבור ניתן לתפוס רק על פי צו ספציפי של שופט, כי כאשר ניתן הצו שלא במעמד מחזיק המחשב הוא מוגבל ל- 48 שעות וכי רק לאחר שניתנה למחזיק המחשב הזדמנות לטעון את טענותיו ניתן הצו להארכה.

2. סעיף 32 (ב1) לפקודה קובע כי כאשר נתפס מחשב שאינו בשימושו של מוסד כאמור לעיל, והמחשב אינו דרוש לצורך חילוט או הגשתו כראיה לבית המשפט, תחזיר המשטרה את המחשב לאדם ממנו נלקח בתוך 30 יום מיום תפיסתו כאשר בית משפט שלום רשאי לצוות על הארכת התקופה ב- 30 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת.

3. סעיף 32א' לפקודה קובע כי לבקשת אדם המשתמש במחשב או שיש לו חומר מחשב במחשב שנתפס על פי הפקודה על המשטרה לאפשר לו לקבל העתק מחומר המחשב הדרוש לו בתוך ארבעה ימים מיום התפיסה. קצין בדרגת סגן ניצב או בדרגה גבוהה יותר רשאי להורות שמסירת ההעתק תידחה בארבעה ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת, ובלבד שסך כל תקופת הדחייה לא תעלה על 16 ימים. בית משפט שלום רשאי בנסיבות מיוחדות לצוות שמסירת ההעתק תידחה לתקופה נוספת, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, ובלבד שכל תקופת דחייה לא תעלה על 15 ימים.

במסגרת ההגבלות על סמכויות התפיסה וההחזקה המתייחסות לכלל החפצים (ולא לחפצים מסוימים) מצויות ההגבלות הבאות :

הגבלות על סמכות התפיסה :

סעיף 32 לפקודה מתיר לשוטר לתפוס חפץ רק אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה, או שהדבר דרוש למניעת עבירה, תפיסת ראיות וחפצים שנתנו כשכר עבור ביצוע עבירה.

הגבלות על סמכות ההחזקה :

1. ב רע"פ 1792/99 אלי גאלי נ' משטרת ישראל קבע כבוד השופט חשין כי לא הרי תפיסת חפץ כהרי המשך ההחזקה בו. המשך החזקת החפץ בידי המשטרה, כך נקבע, יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין של הבעלים, מעבר לפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מהתפיסה. לפיכך, לא די שתפיסת הנכס נעשתה בעילה מעילות סעיף 32 לפקודה אלא יש לבחון אם מתקיימים ביחס להחזקת החפץ תנאי פסקת ההגבלה, היינו שהפגיעה נעשתה לתכלית ראויה והאם המשך החזקת החפץ בידי המשטרה אינה פוגעת בבעל הזכות בנכס במידה העולה על הנדרש. לשון אחר, שומה על בית המשפט לבדוק ולמצוא אם קיימת חלופה אשר תשיג את "מעצרו" של הנכס, אך פגיעתה בבעל הנכס תהא פחותה מהפגיעה בו אם תמשיך המשטרה להחזיק בו.

2. סעיף 35 לפקודה קובע כי אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש כתב אישום במשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה - תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח. בית משפט שלום רשאי, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע. ב בג"צ 2391/91 פרידנברג נ' השופטת סוקולוב נקבע כי בית המשפט מוסמך להורות על הארכת התקופה גם אם הבקשה הוגשה לאחר שחלפו שישה חודשים. יחד עם זאת, הלכת פרידנברג סויגה, בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד באדם וחירותו, ב בש"פ 6686/99 אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל שם ניתן חיזוק משמעותי לזכות הקניין והוגבלה סמכותו של בית משפט שלום להאריך את תקופת החזקת החפץ על-ידי המשטרה. פסק הדין קובע כי מקום בו חלפו ששת החודשים בהם מתירה הפקודה למשטרה להחזיק בחפצים שנתפסו, על המשטרה להגיש לבית-המשפט בקשה להאריך את המועד להגשת בקשה להארכת תקופת ההחזקה בחפצים התפוסים, וכי בית-המשפט ייעתר לבקשה מנימוקים מיוחדים בלבד. רק משהוארך המועד להגשת בקשה להארכת תקופת ההחזקה בחפצים התפוסים על-ידי בית המשפט רשאית המשטרה להגיש בקשה להארכת משך החזקתה בחפצים התפוסים. באם לא הוגשה לבית המשפט בקשה מעין זו על ידי המשטרה, על אף שחלפו ששת החודשים בהם מתירה הפקודה למשטרה להחזיק בחפצים שנתפסו, אך מאידך הוגשה בקשה על ידי מי שהחפצים נתפסו מידו להחזירם לרשותו, לא תשמע עמדת המשטרה המתנגדת להשבת החפצים למי שנתפסו מידו. פסק הדין מאבחן את הלכת פרידנברג וקובע כי יש להבחין בין מקרים בהם המדובר בחפצים תפוסים שהחזקתם על פי דין אסורה, שאז החזרתם למי שנתפסו מידו אינה אוטומטית בתום שישה חודשים, לחפצים שהחזקתם על פי דין אינה אסורה, ולפיכך אין מניעה ומן הדין להשיבם למי שנתפסו מידם.
מגמת החקיקה והפסיקה לחיזוק ההגנה על זכויות היסוד של חשוד בפלילים אף על חשבון פגיעה באינטרס הציבורי של הבאת עבריינים לדין, שבאה לידי ביטוי ב הלכת עובדיה, קיבלה לאחרונה חיזוק משמעותי ב ע"פ 5121/98 טור' (מיל') רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח' שם אומצה הדוקטורינה של פסילות ראיות אל תוך שיטת המשפט הישראלית. המדובר במגמה ברוכה שתביא לחיזוק ההגנה על זכויות הפרט תוך השבחת עבודת רשויות החקירה.