12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: נישואין אזרחיים בישראל והיבטיהם הכלכליים
מאת: אלי דורון, עו"ד - אתי סדיס-פרל, עו"ד - אלה פטל, עו"ד / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

מהם נישואין אזרחיים?

בימי הביניים התפתח באנגליה מוסד ה"נישואין של המשפט המקובל", המקביל למוסד ה"ידועים בציבור" במשפט המודרני. מוסד נישואין זה היה קיים ומוכר בשמות שונים ובצורות שונות בכל ארצות אירופה. זוגות אלו, שחיו יחדיו ללא כל טקס, דתי או אחר, נחשבו לנשואים לכל דבר ועניין.

כיום, הנישואין האזרחיים ברחבי העולם הם טקס שנערך על ידי סמכות אזרחית מקומית, כנבחר ציבור או שופט. הטקסים יכולים לכלול התייחסות לדת אך לרוב אינם כוללים התייחסויות דתיות. הטקסים נערכים בבתי משפט מקומיים או עיריות.

כך לדוגמא, באנגליה, ניתן להינשא בנישואין מהירים ללא טקסים אצל "רשם משגיח" והנישואין דורשים תעודה המעידה כי הצדדים כשירים לנישואין. לאחר הענקת האישור במשרדי הרשם נקבע מועד לנישואין, בו חייבים להופיע בני הזוג הנישאים ושני עדים. הטקס מלווה במילוי טופס רשמי, ואינו כרוך בדרישות דתיות כלשהן.


נישואין אזרחיים בישראל
השלטון העותומאני ששלט בארץ ישראל עד 1917 לא הכיר כלל בנישואין שאינם דתיים, אלא אך ורק בנישואיי הדתות המוכרות, כלומר נוצרים יהודים ומוסלמים.

בעת התחלפות השלטון מהעותומאני לבריטי, ענייני המעמד האישי קיבלו את הסדרם החוקי לפי דבר המלך במועצתו על ארץ ישראל, תוך שמירה על ההסדר העותומאני בשינויים קלים.

כאשר הגיעו דוד בן גוריון והמפלגות הדתיות להסכם הסטטוס קוו, בשנת 1947, נכללה בהסכם ההבטחה כי לא יתקיימו בישראל נישואים וגירושים אזרחיים.

בעקבות אי בהירות שלטונית בנושאי נישואין וגירושין בדת היהודית, נחקק חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, שקבע בסעיף 1 כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים." ובסעיף 2 לחוק נקבע כי "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה."

משמעותה החקיקה היא כי על פי החוק הישראלי יהודים, תושבי מדינת ישראל או אזרחיה, יכולים להינשא אך ורק על פי דינם האישי, דהיינו נישואים דתיים בבית הדין הרבני. החקיקה זכתה לשבחים מפי הציבור הדתי, ולביקורת חריפה מפי הציבור החילוני. החקיקה למעשה היוותה את בסיסו של הסטטוס קוו בין הציבור הדתי לציבור החילוני במדינת ישראל.



הכרה בנישואין אזרחיים של יהודים שנערכו בחו"ל
למרות שלא ניתן לערוך בישראל נישואין אזרחיים הרי שמכוח הדין הבינלאומי הפרטי, מחויבת מדינת ישראל להכיר בתוקף נישואיהם של בני זוג שנישאו זה לזה במדינה אחרת, באם המדינה האחרת מכירה בתוקף הנישואין. אזרחים ישראליים רבים מנצלים חובה זו בכדי לערוך את נישואיהם בנישואין אזרחיים בחו"ל, במדינות כגון צרפת, ספרד, גרמניה, טורקיה, ארגנטינה ורוסיה. יעד אהוד ומקובל ביותר בקרב הישראלים הוא קפריסין.



התרת נישואין אזרחיים של יהודים

בהתאם לפסיקת בית הדין הרבני הגדול נקבע כי גם כאשר נערכים נישואין אזרחיים של יהודים בחו"ל, עליהם לבצע את הגירושין ו/או את התרת הנישואין באמצעות בית הדין הרבני.

כאשר הנישואין האזרחיים נערכו מתוך בחירה ורצון להינשא שלא כדת היהודית, ולא מתוך אילוץ, נחשבים נישואיהם כ"נישואי בני נוח" . במקרה זה, קובע בית הדין כי יש וראוי להתיר את הנישואין האזרחיים באמצעות פסק לגירושין ולא באמצעות מתן גט לחומרא.

ההבדל בין השניים נעוץ בכך שבעוד שגירושין באמצעות מתן גט מחייבים הסכמה של שני הצדדים או הוכחה של עילת גירושין הרי שבגירושין באמצעות פסק לגירושין (ללא גט), בית הדין הרבני יכול להתירם גם ללא הסכמת שני בני הזוג וגם ללא הוכחת כל עילת גירושין.

יחד עם זאת, גם על פי מיעוט הפוסקים, שלגישתם יש לבצע גט לחומרא גם במצב של "נישואי נוח", כאשר יש ספק קידושין (קרי, במצב של נישואין אזרחיים), יש לחייב את הצדדים לבצע הגט גם ללא הוכחת עילת גירושין.



זכות למזונות אישה הנשואה בנישואין אזרחיים

בעוד שזכאות וגובה דמי המזונות של אישה הנשואה על פי הדת היהודית, נקבעים בהתאם להלכה הדתית, בין היתר, על פי הכלל "עולה עמו ואינה יורדת", בית המשפט קבע כי המקור לפסיקת דמי מזונות לאישה נשואה בנישואין אזרחיים הינו מכוח עיקרון תום הלב ודיני החוזים, קרי יש לבחון את כוונת הצדדים העולה מהתנהגותם.

בית המשפט העליון קבע כי שני תנאים מצטברים לפסיקת מזונות לאישה נשואה בנישואין אזרחיים שהנם הסכם מפורש או מכללא בין הצדדים ונזקקות אותה האישה לתמיכתו של בן זוגה. ההתייחסות היא בעיקר למצבים של תלות כלכלית ופרידה מיידית שמותירה את בן הזוג התלוי כלכלית ללא קורת גג לראשו.



פרופסור שיפמן בספר דיני המשפחה בישראל (כרך א', עמ' 401) כותב בעניין זה, כי תנאי זכות המזונות החוזית יהיו כאותם תנאים החלים על המזונות על פי דין, ובלשונו: "תנאי זכות המזונות החוזית יהיו כאותם תנאים החלים על המזונות על פי דין. הווה אומר: זכות המזונות מותנית, בין היתר, בכך שהפירוד לא נגרם באשמתה של האישה, שהאישה אינה מרוויחה בעצמה די פרנסתה, ושאינה מסרבת ללא הצדקה לחדש את החיים המשותפים. מאליו מובן כי אם האישה נישאה מחדש לאחר, או עשתה מעשה שאילו הייתה נשואה הייתה בגדר חייבת גט, תפקע זכותה למזונות".

למען הסר ספק יובהר כי קטין יקבל מזונות בהתאם להלכות הדת החלה עליו או בהתאם לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), ללא קשר לדרך בה נישאו הוריו.



הסכם יחסי ממון וחשיבות עריכתו במקרה של נישואין בנישואין אזרחיים

נישואין אזרחיים, כמו נישואין דתיים, כפופים להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, הקובע את אופן חלוקת הרכוש שצברו בני הזוג, ביחד או לחוד, במקרה של פקיעת הגירושין.

מומלץ לנישאים בנישואין אזרחיים, להסדיר את יחסיהם הממוניים באמצעות עריכת הסכם יחסי ממון. הסכם הממון בין בני זוג הוא הסכם משפטי שנחתם טרום לנישואים, ומטרתו הסדרת עניינים העשויים להיות שנויים במחלוקת בעתיד, אם יתערערו היחסים בין בני הזוג. במסגרת הסכם זה, ניתן ורצוי להסדיר בצורה מפורשת וברורה את סוגיית מזונות האישה במהלך הנישואין ועם הפרידה. במקרה של סתירה בין הוראות הסכם הממון עליו חתמו הצדדים ובין הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תגברנה הוראותיו של הסכם הממון שנערך בין הצדדים ומבטא את רצונם.

הסכם הממון מנוסח בעיקר על ידי עורכי דין, רבנים ממגוון זרמים, כולל רבנים אורתודוקסיים ורפורמיים. על מנת שהסכם יחסי הממון טרום לנישואים יכנס לתוקפו יש צורך באישורו וחתימתו של נוטריון. ניתן לאשר את הסכם יחסי הממון גם לאחר נישואין, אך לאחר נישואין ההסכם דרוש אישור בית משפט לענייני משפחה.



לסיכום

כיום ישנה דרך להיקשר בברית נישואין גם ללא צעידה ראשונית במוסדות הדת. יחד עם זאת, סיומה של הדרך, במקרה של פרידה בין יהודים, תוביל בכל מקרה למסדרונותיו של בית הדין הרבני אשר יתיר את הנישואין באמצעות גט או פסק דין.

מומלץ בכל מקרה לנישאים בנישואין אזרחיים לערוך ביניהם הסכם טרום נישואין אשר יסדיר את יחסי הממון ביניהם ואת סוגיית מזונות האישה, בכדי למנוע מחלוקות והתדיינויות משפטיות מרובות בעתיד.



דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק בין השאר בדיני משפחה והמעמד האישי.

לשאלות או ייעוץ בנושא אנא פנה במייל:
[email protected]
או בטל' (חיפה): 04-8526693
או בטל' (ת"א): 03-6129920