12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הדרך לוובוסה (vovusa )
מאת: ראובן עמנואל    שמור מאמר למועדפים

שבוע שלישי של אוקטובר 2007 , תאנאסיס מציע לבקר בוובוסה, שמורת טבע בהרי הפינדוס- זאגוריה או בסביבה הקרובה. הרכב הקטן "קאיה" מנוע 1300 הופך במהרה ל"גיפ" מצוי עם כושר עבירות מעורר התפעלות. נוסעים בדרך העפר בשולי ההר צבע העצים נע בין צהוב בהיר לאדום עם ים של גווני ביניים. הירוק עדין שם אצל אלה המאחרים לקבל את הסתיו הנמצא בעיצומו.עלים זהובים אדמדמים נושרים לאיטם ומתרכזים בשולי הדרך, אנו חוצים ענני ערפל נמוכים הנחים על צמרות העצים ועל דרך העפר הבוצית המתפתלת. מרחוק אפשר להבחין ברכס הררי שפיסגתו כוסתה במעטה לבן רך ועדין של שלג ראשון, תיהיה שנה טובה אמר תאנאסיס הגיע הזמן. אחרי כשעתיים של נסיעה מבלי שנפש אדם כלשהו תבוא לקראתנו, נגלה מבין צמרות עצי המחט בעמק למטה הכפר הקטן וובוסה, גגות אדומים בוהקים בקרני השמש של צהריים והנהר - האוס, המתחיל את דרכו לא רחוק משם.
כפר קטן וובוסה, רק מספר בתים וגשר החוצה את הנהר הזורם רוגע בשוליו. בהמשך ה"רפיוג'" או במקרה שלנו אכסניה. כר הדשא מלא במכוניות ואנשים נכנסים ובאים בשערי הבית "חג היום" אומר תאנאסיס, והמשמעות של המילים האלה היא שכולם יוצאים לטייל בחיק הטבע. בדרך כלל מגיעים לכאן בודדים, חובבי טבע התרים רגלית את השטח, ובמיוחד טרקים. תאנאסיס מתחבק ומתנשק עם בעלי הבית השמחים לקראתו מול האח המבוערת מציעים לנו תבשיל מהביל של ירקות וגוש בשר טעים להפליא מחובר לעצם כאי במרכז אגם. אח"כ נצא החוצה, שעת אחה"צ ונעשה כבר קריר הולכים לכיוון הנהר , בוא נפגוש את חברי הרקליס אומר תאנאסיס. על הגדה מבחינים בצריף עץ גדול לצידו תחת הסככה חונה ג'יפ אדום, שערי הצריף גדולים ובמרכזם צלב ענקי. בצידו השני חלונות ובחלקם הפנימי וילונות לבנים רקומים בעבודת יד. תאנאסיס נקש על החלון ובדלת שנפתחה הופיע הרקליס, צעיר בשנות ה-30 המאוחרות של חייו, מתחבק עם תאנאסיס המציג אותי לפניו, "אתה זוכר אותי" אמר הרקליס כשהוא פונה אלי, והמשיך, נסעתי איתך בחצי האי פיליו לפני שנים...נזכרתי בבחור "ביליתי איתו" כשעתיים, הזכרון הכי חזק היה כרוך בעובדה שהבחור הצטלב כל הזמן, גם עכשיו. ניכנסנו לצריף שבעצם היה מבנה עץ ענק, ובתוכו קראוון משוכלל ומודרני שהכיל את הכל במיוחד איקונים של קדושים נוצריים רבים מספור.מחשב אינטרנטי לוויני, מטבח מאובזר כקיצור כל מה שצריך הבן אדם והמון קדושים להגן עליו. הרקליס מבלה את רב זמנו בסיורים בסביבה, הוא עוזר לבעלי האכסניה בחצרם הוא שוהה, ומקווה לקבל בימים אלה את הג'וב לו הוא מייחל - רנג'ר או בעברית אחראי על השמורה. עמדנו ליד שרידי גשר החבלים שהשטפון האחרון נשא אותו עם זרם המים האדיר שעבר בנהר. תאנאסיס והרקליס עמדו ודיברו, בעיקר דיבר הרקליס, ניסיתי להבין על מה הם מדבים, לא הבנתי כמעט דבר מהיוונית המהירה שדיברו, אבל אני בטוח שהרקליס תאר את חזונו האפוקליפטי וניסה לשכנע את תאנאסיס באחרית הימים הקרבה ובאה ושהוא מוכן, וגם אלוהים צופה בו ןיודע עד כמה הוא מעריך אותו ואת שליחיו התלויים על קירות הקרוואן ולוחות צריף העץ המגן עליו. עד לרגע הגורלי שכבר מגיע.
נפרדנו, הרקליס נבלע בצריף סוגר את דלתות העץ הענקיות אחריו,הלכנו לאורך הנהר עד למכונית נעצרים על הגשר שעל המים, אולי הוא צודק הפטיר תאנאסיס בחיוך קצת נלעג...