12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אילן ארגובי
מאת: לוחמי האצל הוקרה   שמור מאמר למועדפים

מפקד מחוז חיפה תאריך מפקד האצ"ל
אליהו בן-גרא 1931 אברהם תהומי
אברהם בן-זיו 1932 - 1937
חנוך סטרליץ-קלעי 1937 רוברט ביטקר
בנימין זרעוני 1938 דוד רזיאל
דב רובינשטיין 1939
אליהו כץ 1940
יעקב מרידור 1940
שלמה לב-עמי (לוי) 1941 יעקב מרידור
ירחמיאל הלוי 1941 עד 1943
שלום ורנר-ורד 1943
יעקב הלל דצמבר 1943 עד אפריל 1944 מנחם בגין
משה נחמד אפריל 1944 עד נובמבר 1944
מאיר ראם נובמבר 1944 עד פברואר 1945
חיים פלן פברואר 1945 עד מאי 1945
אריה מזלי מאי 1945 עד נובמבר 1945
מנחם מלצקי דצמבר 1945 עד אפריל 1946
יצחק פרידמן אפריל 1946 עד אוקטובר 1946
שמואל מייטין אוקטובר 1946 עד יוני 1948


חברות האצ"ל מחיפה שהיו עצורות בבית-לחם

אסתר אורבך - גליקסמן
חנה אורבך - הלל
מרגלית אבוטבול - מאירצ'יק
אסתר אבוטבול - ירדני
חיה בן צבי - סבן
מרים הפנר - סטוצקי
צביה ויינטרוב - בן חורין
עמליה סנדר - שיף
חסיה חזן - תמיר יהודית מוזר - בן אמיתי
שולמית מהולל - פנסו
אדלה סלוניקי - בן ציון
פנינה עפרון - כץ
רבקה פרל
שרה קאליך - מדליון
שרה רוזנברג - לבני
מיקי שטרנברג - דוידסון




רשימת חברי האצ"ל במחנות באפריקה שהיו פעילים בחיפה 1

אהרוני יעקב סיקא
אהרוניס מרדכי (צ'רלי)
אופיר יעקב (גולדברג)
איתמרי שלמה (שידלובר), רו"ח
אליסון אברהם
אמיר אשר (פיגלבאום)
אקשטין ישעיהו, פרופ'
בית הלחמי זלמן (זמלמן)
בן חורין פנחס
גוטמכר ברוך
גוטר אפרים
גור שלום (גורודצקי)
גליקסמן דוד
גשורי אפרים (בריק)
הדסי צבי, עו"ד
הלל יעקב
זרעוני בנימין (קרנר)
חנני חיים (חוינצקי), פרופ'
לביא אליהו (לזובסקי)
יולוביץ צבי
כהן רחמים
לוין יצחק
ליליאור זרובבל (מזרחי)
מדניצקי גדליהו
מהולל אריה
מזלי אריה (פשדצקי)
מזרחי ברוך
מינץ יוסף ברוך
נחושתן יעקב (צ'לבי), עו"ד
נחמד משה
נקר יששכר צבי אליהו
עבדי (אביאד) שאול עדות בנימין
עלמני אברהם (אלברט), פרופ'
פוגלמן ברוך
פנחסוביץ לאופולד, אינג'
פריטל מנחם (פרמולניק)
צינס חיים
קונורטי חיים
קלעי חנוך
ראם מאיר
רובינשטיין ראובן (רוברט)
רודריג חיים
רוזנברג ישעיהו
רפפורט יעקב
שושני מיכאל
שטרנברג אברהם
שרון יחיאל

פעילים בצפת
כספי יוסף
פרל דניאל
קדוש אליהו
קאלך שלמה
שכטר שמעון

פעילים בבנימינה
(שוני)
גרוס יעקב
ורד שלום (ורנר)
חרמוני צבי
מחנאי ישעיהו
קרושניבסקי שמואל
תמרקין אליהו


רשימת חברי האצ"ל מחיפה שהיו עצורים בלטרון 1
(ברשימה לא נכללו העצורים שהועברו למחנות המעצר באפריקה)

אורבך דוד
איגר הנס אלחנן
אייזנברג יהודה
אלקיים יהודה
אשכנזי בן-ציון
אשכנזי חיים
בן-אפרים צבי
בוזגלו דוד
בוזגלו יצחק
בנדל אפרים
בריטמן ישראל
גנון יצחק
גרינהויז צבי
דאורמן משה
דוידי יעקב
דוידי דניאל
דנה שלמה
הררי גדעון
ויינטרוב-ענב דוד
וייס שמואל
זייד יצחק חונן יעקב
חזן יעקב
חזן יהושע
חלילוב ירחמיאל
ילוז חיים
כהן אהליאב
כהן יהודה
כהן יצחק
כהן (אבידוב) מאיר
כהן משה
כץ וילי-זאב
לבר מתתיהו
לוי אהרון
לוסטיג יעקב
ליכטהויז אברהם
מזרחי יצחק
מזרחי יציק
מזרחי-קדמי צבי
מיוני יעקב
מלח אהרון
סגל יעקב סגל רימון
סלוניקי איזי
עלמני אליהו
פודהורצר אליעזר
פרידמן יצחק
פונטיפרו פנחס
פסו יעקב
רבינוביץ (רזיאל) שאול
רובינשטיין אברהם
רוח אברהם
רוזנוויין בנימין

צפתים
דרעי עמרם
וייסמן מרדכי
כהן מנחם
מזרחי (המאירי) נעים
פרל שמואל
שכטר אהרון





מקומות מפגש של האצ"ל בחיפה


ביתם של חנה והמהנדס יונה קופ-תמיר, רחוב ירושלים 10 ולאחר מכן ברחוב בר-גיורא 19
הבית היה מקום מפגש למפקדים בכירים באצ"ל במשך שנים אחדות. חנה ויונה היו פעילים ומעורבים בנעשה בארגון. כשבנם פלג נתפס עם חבריו לקורס הסגנים בשוני, טיפלה חנה באסירים שהועברו לעכו ועמדה בראש קבוצת הורי האסירים. שתי הבחורות מן הקורס, דבורה שפירא וברכה בירנבוים, ששוחררו ממעצר עד למועד המשפט, התאכסנו בבית תמיר. בתקופת "הסזון הקטן" פרצו אנשי ההגנה לדירה, הכו את הבן הצעיר אוריאל (שהיה אף הוא חבר באצ"ל) ופצעו את האם חנה.

דירת אלפרד טרומפלדור (אחיו של יוסף טרומפלדור), רחוב פבזנר 18 ולאחר מכן ברחוב יוסף 4
בדירה זו התאמנו חניכי האצ"ל בשנים 1943 - 1946.

דירת דוד וחדווה ענב (ויינטרוב), רחוב הס 41
בדירה זו נהגו להתאמן קבוצות בנות בשנים 1946 - 1947 וכן נערכו בה מפגשים עם מפקדים.

דירת עורך-דין ד"ר אלחנן איגר, רחוב מלצ"ט
בדירה זו נהגו להתאמן בנשק.

בית-הכנסת של משפחת מורנו, רחוב חסן שוקרי 4
בבית-הכנסת וכן בדירתה של משפחת מורנו היו מתקיימים אימונים בנשק. הבן מאיר היה חבר פעיל בארגון. למשפחה הייתה גם מסעדה ברחוב החלוץ פינת ברוולד, שם נהגו לבקר שוטרים בריטים, אך בצד האחורי של המסעדה התאמנו חברי האצ"ל. בית מורנו שימש מספר פעמים כבסיס יציאה לפעולות.

דירת משפחת צינס, רחוב ברזילי 17
בדירה זו נהג חבר האצ"ל, הבן חיים, לארוז חבילות של עיתון המחתרת "חרות" ולשלוח אותן באמצעות "אגד" לכתובות שונות.

בית משפחת לבקו, רחוב ארלוזורוב פינת רחוב פרישמן
בבית זה היה למשפחת לבקו מלון, והגב' לבקו אפשרה לקיים מפגשים באחד החדרים. הבן עמנואל היה חבר האצ"ל.

בית-מלאכה לליטוש זכוכית של מרדכי וולפסטל, רחוב סירקין 4
במקום זה נהג הבן יחזקאל, ממפקדי האצ"ל, לאמן את יחידתו.

דירת מרים שיינדל ויואל פייבל אורבך, רחוב ארלוזורוב פינת רחוב מנחם
בדירה זו הייתה מתכנסת מפקדת המחוז. בני המשפחה: אסתר, חנה, דוד ורוחמה, השתייכו לאצ"ל. אסתר ישבה בבית-הסוהר בבית-לחם ארבע שנים, ולאחר קום המדינה נישאה לדוד גליקסמן, המחסנאי הראשי של הארגון בחיפה ואחד מגולי קניה. חנה, אף היא מעצורות בית-לחם במשך שנתיים, נישאה ליעקב הלל, מפקד המחוז, אף הוא מגולי קניה. הבן דוד היה עצור במחנה המעצר בלטרון. למשפחה הייתה נקניקייה ברחוב הרצל, שם סעדו אנשי האצ"ל, והמקום שימש גם למפגשים.

דירת חנה ושרגא גוטמכר, רחוב סירקין 27
בדירה זו נהג הבן ברוך להחביא נשק מתחת לאמבטיה ולהעבירו לפעולות ולאימונים. גם הבת שרה הייתה חברת האצ"ל.

דירת ז'ניה וזלמן אסנין, רחוב פבזנר 14
בדירה זו נהגו להתאמן חברי האצ"ל שהוטל עליהם מעצר בית, ביניהם הבן יוסי. הוא גם הכין ארגזים עם תחתיות כפולות להעברת כסף וסיגריות לבית-הסוהר בעכו. גם אחותו נחמה אסנין הייתה חברת האצ"ל.

דירת יפה ודוד טבריס, רחוב הקישון פינת רחוב יחיאל
בדירה זו היו מבשלים את הדבק לשם הדבקת כרוזים.

ביתם של מרים ואליהו רביד
דירה זו שימשה מקום מפגש לחברי האצ"ל. מרים הייתה מפקדת של יחידת בנות ואליהו התמחה בחפירת מחסנים לאחסון נשק.

דירת אליהו טמלר (גונדר יהושע) ובנימין עדות, רחוב הלל 52
בדירה זו נהגו להתאמן בנשק. לאחר שאליהו נעצר, עבר בנימין לגור ברחוב הרצליה 18, בדירתה של גב' רוזנהק. בנימין עדות נעצר ונשפט באשמת החזקת נשק. עם תום תקופת מאסרו, נשלח למחנה המעצר בקניה.

בית משפחת נקר-צביאלי, רחוב צידון 3
בבית זה התכנסו לוחמי האצ"ל לפני שיצאו לפעולה בוואדי ניסנס (21 באפריל 1948).

דירת שלמה קאליך ואחותו שרה, רחוב החלוץ 48
בדירה זו התקיימו ישיבות של מפקדי האצ"ל המקומיים. הדירה הייתה מוכרת להיינריך ריינהולד ("ינאי") ובעקבות בגידתו נעצרו שרה ושלמה.

בית משפחת סגל, שדרות סיני, אחוזה
בבית זה התקיימו מפגשים של מפקדי האצ"ל בחיפה. האב היה רכון על ספרי הגמרא, ובחדר השני הייתה הפעילות של הבנים שלום וידידיה, שהיו חברי הארגון.

בית רזניק, שדרות בת-גלים
בדירה זו התגוררו ואחיו ואחותו של חיים רזניק ("יורם"), מפקד בכיר בירושלים. בדירה זו התאמנו באקדחים ובקומת המרתף היה מחסן נשק של הארגון. הגב' ריבה הזניק טיפלה בפצועי האצ"ל, ביניהם היה גם אליהו טמלר.

דירת אירנה וניסים חזקיה, רחוב סירקין
בדירה זו בישלו דבק והדבקת כרוזים וכן שימש המקום לפגישות. לעיתים היו זיקה ובעלה עוזבים את הדירה הקטנה כדי לאפשר פעילות. לחברים רבים היה מפתח לדירה.

משרד להדפסות "גסטטנר", רחוב נורדוי
בשנית 1943-1944 הודפסו במשרד זה כרוזי האצ"ל בסטנסיל.


בתי-ספר בהם התאפשרה פעילות האצ"ל:
בית-ספר לבנות "מזרחי", ברחוב השילוח
לעיתים נערכה בבית-ספר זה ועדת קבלה. מנהל בית-הספר, מר שמואל בן-שבת, היה מאוהדי המחתרת. רוב חניכות האצ"ל בחיפה היו בוגרות בית-ספר יסודי זה.

בית-ספר "יבנה", ברחוב בר-כוכבא
בבית-ספר זה נהגו לקיים פגישות של אנשי המחתרת.

גימנסיה "אבן פינה", ברחוב נורדוי
מר אבן פינה עצמו היה מאוהדי האצ"ל והעמיד לרשות הארגון חדרים לפעילות.


תחנות קשר:
תחנת הדלק "סוקוני ואקום" (כיום "סונול"), ברחוב החלוץ
המפעיל לוי פרנקל. בתחנת דלק זו עבד כמתדלק חיים לנדאו בהיותו סטודנט בטכניון. בתקופה מאוחרת יותר עבדה בתחנה מולי מינץ.

חנות לזרעים ארמן, ברחוב המלכים 27 (כיום רחוב העצמאות)
המפעילה הייתה מרגלית אבוטבול (מאירצ'יק). אנשי קשר מכלא עכו היו באים לחנות.


מקומות ריכוז בשטחים פתוחים
"גבעת נפוליון" - בקרן הרחובות קסל-עמק הזיתים, בין הרחובות מסדה ובן-יהודה, ליד חטיבת הביניים בסמ"ת, הייתה חורשת עצים, כיום גן ציבורי עם ספסלים. המקום נקרא בפי אנשי הארגון "גבעת נפוליון", ומשם נהגו לצאת לפעולות.

מגרש המחנות - שהשתרע על שטח נרחב בין הכרמל ואחוזה ושימש כמקום אימונים והדרכה. תמיד הייתה שם שמירה על המתאמנים, כי במקום נהגו להתאמן גם חברי ההגנה ואף חניכי תנועות הנוער.


מקומות מפגש נוספים
רחוב בן-שמן 4 - בקומת הקרקע היו משרדי הסתדרות העובדים הלאומית. בקומת המרתף היה מועדון חברי האצ"ל, ומפעיל המועדון היה יגאל אייזנברג, לימים עורך-דין. במקום נערכו פגישות מפקדים.

קופת חולים לאומית, ברחוב הרצל. במקום זה נערכו ועדות קבלה, וכן ערכו שם בדיקות רפואיות לחברי האצ"ל, ובמידת הצורך אף הוגשה עזרה רפואית. עזרו במיוחד: ד"ר ג'יוואן, ד"ר מונבז וד"ר קופיקה וכן האחות פרומה גולוד.

מחלבה "תנובה", ברחוב החלוץ פינת הנביאים. במקום זה נהגו להיפגש חברים פעילים בארגון.

במרתף של בנק אנגלו-פלשתינה, ברחוב הרצל. בשבתות ובחגים, כאשר הבנק היה סגור, נערכה במרתף פעילות של אנשי האצ"ל.

בקריות, היו מקומות מפגש נוחים יותר. תחילה נתקיימו פגישות בחולות ומאוחר יותר שימשו למפגשים המחסנים העזובים של הצבא הבריטי. האצ"ל השתמש גם במחסן של בית-הכנסת הגדול בשדרות הקרן הקיימת בקריית מוצקין.
בחולות הקריות נטמנו כדי חלב, ששימשו לאיחסון נשק.

בעפולה, סמוך לתחנת "אגד", הייתה מסעדה בבעלות משפחת פסלוב, אשר בִּתם, רוחמה פסלוב-ברוקמן, הייתה חברת האצ"ל. מסעדה זו שימשה מקום מפגש לחברי האצ"ל שהזדמנו לעפולה. גם אנשי ההגנה והפלמ"ח נהגו להיפגש במסעדה זו.


הודעת הסי.אי.די. על מאסר חברי האצ"ל
כולל הלשנת יעקב חילביץ 2


17.4.1944
מחלקת חקירות הפשעים (סי.אי.די.)
הראשית, משטרת א"י
ירושלים


סודי
המזכיר הראשי

הנושא: הארגון הצבאי הלאומי
כתוצאה מפתיחת מלחמתו האלימה של הארגון נגד הממשלה, נערכה על-ידי המשרד הראשי בשיתוף הסניפים המחוזיים בירושלים, חיפה ויפו, רשימת אנשים החשודים כחברים בארגון.
אחרי ההתקפה על משרדי הסי.אי.די בליל חמישי 23.3.44, הובא לידי כקצין המפקדה, אדם הידוע כנמצא בקשרים אמיצים עם הארגון (הוא עומד בתוקף על זה שאינו חבר). אדם זה הצהיר כי הוא מוכן להמציא את השמות, נכונים עד כמה שאפשר, של המנהיגים העכשוויים וחברים חשובים של הארגון. הוא היה מוכן לעשות זאת, לדבריו, משום שהקו של הארגון המנוהל על-ידי מנהיגים אלה מזיק מאוד למלחמה ולעניין היהודי. כן מוביל הדבר לאיבוד מיותר של חיים. יתרה מזאת, לדעתו האנשים המרומים על-ידי אנשים אלה, יביאו בעתיד תועלת לבריטניה הגדולה במלחמתה בהשפעה הסובייטית במזרח הקרוב, וחבל מאוד אם יירו או יאסרו כעת ללא כל תועלת.
תביעתו היחידה ביחס להמצאת הידיעות היא כי יקבל הקלות לעזוב את הארץ, והדבר סודר. ביום 31.3.44 ובתאריך זה בדרכו לחוץ לא"י, מסר פרטים ביחס למנהיגים העכשוויים של הארגון הנחשבים כבעלי חשיבות.
יוצא שבאופן זה הוגדלה הרשימה הנזכרת בסעיף 1, נפגשו באי כוח מחוזיים הנמצאים במפקדה זו במשך אחה"צ, ביום שישי יקבלו את השמות והכתובות (אשר ידועים) של פרסונל הארגון שיש לאסרם. הם קבלו הוראה לפנות למפקחים ולחזור ליחידותיהם ולסדר שההסגרה תתחיל בשעה 9 באותו ערב.
רשימת השמות שניתנה להם מצורפת לכאן. השמות המצויינים בקו סופקו על-ידי הנזכר בסעיף 2.
האנשים הבאים נאסרו, והוראות לפקודות לפי סעיף 15 ב' (הוראות חירום) נעשו.

תל-אביב
יוסף שושני
שמואל טגנסקי
יוסף טגנסקי
ד"ר ש. יוניצ'מן
יעקב קלמנוביץ
צבי דרזנר
חיים לובינסקי
הדסה צירולניק
דבורה משאט
ד"ר ג'ק דנציגר

רמת-גן
ישראל מנדלייב
נתן שבדרון

פתח תקוה
יום טוב נפתלי
אליהו ליפקיס



נתניה
רפאל שטיין
ד"ר בקמן
מאיר פלאקס

חיפה
יצחק בלוך
מיכאל שושני
דוד אורבך
אסתר אורבך
מרים שטרנברג

ירושלים
עו"ד אליהו מרידור
גרשון מלי
שמואל כצנלסון
אורי חפץ
משה סגל
אליהו גצלטר
אשר אטינגר
זאב בנימין
דוד הורן כן נאסרו:

נתניה
אברהם רוזנברג
יעקב ווהל

חיפה
נחום גימלשטיין
יצחק גימלשטיין
דב טופקין
יעקב ישראלי
אריה פין או פיין
שבתאי הלוי
רבקה פרל
וולף ליטויין
טוביה הוכגליק
דוד הוכגליק

תל-אביב
אשר גולדברג




ישנה סיבה להאמין כי אנשים אלה, פרט לאשר גולדברג (תל-אביב), הם חברים חשובים של הארגון, ונמסרו בקשות לפקודות ב/15 ביחס אליהם. גולדברג הינו חבר קבוצת שטרן וגם הוא ייכלא.
ד"ר וסרמן, ישראל גרינברג, אולגה לנדאו (אשת חיים לנדאו) ויעקב פריצקר גם הם נאסרו בחיפה. וסרמן וקרינברג עצורים לחקירה נוספת ואולגה לנדאו ופריצקר שוחררו.
נקטנו באמצעים לבצע את מאסרם של יתר האנשים ברשימה, ומסמכים מספר בעקבות המאסרים של האנשים הנ"ל נמצאים בבדיקה.


עוזר המפקח הכללי
סי.אי.די


חלקת הקבורה של אנשי האצ"ל ולח"י בחיפה


בחיפה קיימת חלקת קבורה ייחודית של אנשי האצ"ל ולח"י בבית הקברות בשדה יהושע, שער אורן. מייחדת את החלקה חומת הנצחה מאבן ובה אנדרטה לזכר הנופלים מאנשי האצ"ל ולח"י, עליה חרוטים המנוני שני הארגונים, ובכניסה יד זיכרון לוותיקי המחתרת הטמונים בחלקה.

בחלקה כ-200 מקומות קבורה. בעת כתיבת ספר זה התמלא כבר כשלושה רבעים מהשטח, חלקו על-ידי נפטרים וחלקו נשמר לבני או בנות זוג.

חלקת הקבורה נרכשה בעקבות פנייתו של עורך-דין צבי הדסי ביום 26 באפריל 1987 להנהלת ברית חיילי האצ"ל ומכתבו של מרדכי ציפורי, יו"ר הברית, להנהלת חברה קדישא בחיפה. החלקה יועדה בתחילה לחברי האצ"ל בלבד, אולם לאור בקשתם של חברי לח"י, הוקצו גם להם מקומות בחלקה, וזאת כ"גילוי אחוות לוחמים".



קיר הנצחה ללוחמי האצ"ל ולח"י שנפלו במאבק לשחרור המולדת


גלעד ללוחמי האצ"ל ולח"י שנפלו במאבק לשחרור המולדת


"שירו נא למתים בטרם ימותו" / יצחק שלו
שִירו נָא לַמֵּתִים בְּטֶרֶם יָמוּתוּ כִּי מַה בֶּצַע בְּשִירְכֶם
לָהֶם וְהֵם חֵרְשִים מִשְּמעַ וַאַטוּמִים מֵהָבִין [...]

אַל נָא תֵרַע עֵינְכֶם בַּחַיִּים לָתֵת לָהֶם אֶת הַמַּגִּיעָם
בַּמִּשְפָּט. אַל נָא תִקְפְּצוּ שִפְתֵיכֶם מֵהַעֲנִיק אֶת הַמִּלָה
הַטּובה בְּמועֲדָה, כִּי טובָה הַמִלּה הַנֶּאֱמֶרֶת בְּעוד חַי
שומְעָהּ. שַלְּמוּ שַלְמֵי-תודַתְכֶם לַמֵּתִים בְּטֶרֶם יָמוּתוּ.
כִּי עוד מְעַט וְעָבְרו מִן הָאָרֶץ וְהָיוּ לָכֶם כְּנושֵי-נֵצַח
וְהַחוב אֲשֶר חַבְתֶם לָהֶם - חוב עולָם לא יִפָּרֵעַ. אֶת
הַמִּלִּים אֲשֶר תּאמְרוּ לַחֲרת עֲלֵי מַצַּבְתָם, לָשֵאת בִּסְפד
הַסּופְדִים וּלְהַזְכִּיר בִּימֵי הַשִּבְעָה, בִּימֵי שְלשִים וּבִימֵי
שָנָה - אֶת הַמִּלִים הָאֵלוּ הַקְדִימוּ לֵאמור! כִּי הִנֵּה
רְאִיתִיכֶם מְנַשְאִים אֶת שֵם הַמֵּתִים אֲשֶר בְּחַיֵּיהֶם לא
הִפַּלְתֶם לָהֶם בְּנַחֲלָה גַם פְּלֵטַת קֻלְמוּס קְטַנָּה אַחַת,
וָאמְרָה אֶל לִבִּי; לוּ יָדְעוּ הַמֵּתִים אֶת מַחְשְבותֵיכֶם
הַטּובות עֲלֵיהֶם וְאֶת הֲמון-רִגְשֵיכֶם, - כִּי אָז חֲזָקִים
שִבְעָתַיִם, גֵּאִים שִבְעָתַיִם וְשִבְעָתַיִם לא-בודְדִים הָיוּ
בְּהִתְיַצְבָם אִיש לִקְרַאת יומו! [...]

דְּעוּ: בְּתוכְכֶם מִתְהַלְּכִים כָּל מֵתֵי-הַמָּחָר.
הֲלא אִם יְדַעְתֶם כִּי רֵעֲכֶם יָמוּת מָחָר מַה לא
עֲשִיתֶם לְמַעַן הַנְעֵם אֶת יומו זֶה הָאַחֲרון? עֲשוּ נָא,
אֵפוא. וְהַנְעִימוּ אֶת חַיֵי הַמֵּתִים מָחָר כִּי הַיּום הַזֶּה -
לָהֶם הוּא! [...]

שִירוּ נָא לַמֵּתִים בְּטֶרֶם יָמוּתוּ, כִּי אַחֲרֵי מותָם
גַּם לַעְצור בְּעַד שֶטֶף שִבְחֵיכֶם הַפּורֵק כָּל גִּדְרֵי הָאֱמֶת -
לא יוּכְלוּ, וְגַם הוכִיחֲכֶם עַל פְּנֵיכֶם עַל הַפְרִיזְכֶם
וְהַעְתִירְכֶם דְּבָרִים אֲשֶר לא כֵן ... שִירוּ נָא בְּעודָם, לְמַעַן
יִבָּחֵן דְּבַרְכֶם בְּהַבִּיטָם אֵלָיו דּוּמָם, כִּי אַחֲרֵי מותָם -
לא יוּכַל עוד מֶבָּטָם לְהַאְדִים אֶת פְּנֵיכֶם מִבּוּשָה ...

שִירוּ, שִירוּ נָא לַמֵּתִים בְּטֶרֶם יָמוּתוּ ...
הערות: