12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מתי יעכב בית המשפט הליכי גבייה בגין חוב מיסי ייבוא?
מאת: אלי דורון, עו"ד – ירון טיקוצקי, עו"ד / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

טובין עתירי מס אוחסנו במחסני דניאל מחסני ערובה בע"מ(להלן: " המבקשת") על ידי יבואנים שונים. טובין אלה נגנבו במהלך פריצה למחסנים.

בעקבות הפריצה שלחה רשות המסים (להלן: " המשיבה") למבקשת דרישה לתשלום מיסי היבוא בגין הטובין הגנובים.

המבקשת טוענת, כי אין היא חייבת בתשלום המסים הנ"ל. היא הגישה תביעה בה מתבקש בית המשפט להצהיר על כך (ת.א.39864/06, להלן-"התביעה העיקרית"). בבקשה זו (בש"א 167243/06, להלן-"הבקשה") עותרת המבקשת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להפעיל כנגדה הליכים לגביית חוב המס, עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים סובבת, למעשה, סביב השאלה האם קמה בענייננו עילה חוקית לעיכוב הליכי גביית חוב מיסי הייבוא על-פי פקודת המסים, אם לאו. דיון בשאלה האמורה ייעשה בהתאם למבחנים למתן סעד זמני הקבועים בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן-"תקנות סד"א").

שלושה התנאים למתן סעד זמני: הוכחת קיומה של זכות לכאורה על בסיס ראיות מהימנות (שאלת סיכויי ההצלחה של המבקשת בתביעה העיקרית); שיקולי מאזן הנוחות; ושיקולי יושר (האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין).

סיכויי התביעה ביהמ"ש קבע, כי הוכח, לכאורה, שלתביעה העיקרית סיכויים טובים להתקבל, כמו גם, כי תביעה זו מעלה אסופת שאלות רציניות, שיש לדון בהן בהליך שלם ומלא.

מאזן הנוחות ביהמ"ש פוסק, כי על המבקשת להראות כי מאזן הנוחות נוטה יותר לטובתה. במקרה הנ"ל לא עמדה המבקשת בנטל האמור. יתר על כן, מבדיקת הנתונים עולה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, ודוק: חוב בגין מיסי ייבוא חייב בתשלום מיד לאחר הוצאת הדרישה או הודעת הגירעון (סעיף 154 לפקודת המכס; ס´ 5ח(ב) לחוק מס קניה; ס´ 86 לחוק). ויוסבר, הדרך לבירור מחלוקת בדבר תשלום מיסי ייבוא קבועה בסעיף 154 לפקודת המכס.



מכוח סעיף זה על בעל הטובין לשלם "תחת מחאה" את מלוא המס (ובכלל זה המס השנוי במחלוקת) ובתוך שלושה חודשים מיום התשלום להגיש תובענה כנגד רשות המסים להחזרת מיסי הייבוא אשר שולמו. בהתאם להנחיה שיצאה מאת פרקליטת המדינה, המדינה אינה מתנה הגשת תובענה למתן סעד הצהרתי אודות עצם החבות במס בתשלום מראש של המס.

למעשה, המדינה אינה מפעילה את זכותה המפורשת לפי ס´ 154 לפקודת המכס, להגיש בקשות לדחייה על הסף של תובענות שעניינן היקף החבות במיסי ייבוא בשל אי תשלום חוב המס, מתוך הכרה בזכות הגישה לערכאות. יחד עם זאת, מנהל המכס פועל, במקביל להגשת התביעה ע"י בעל הטובין, לגביית מלוא המס, באמצעות כלי האכיפה העומדים לרשותו לפי פקודת המסים. כמו גם, סעיף 4 לפקודת המסים מעניק לחוב המסים מעמד מיוחס בכך שהוא מאפשר את גבייתו של המס שהוטל ללא צורך בהכרעה שיפוטית לגביו.

הנה כי כן, הוכח לביהמ"ש, כי מאזן האינטרסים בנסיבות המקרה דנן, נוטה לטובת המשיבה.

סוף דבר ביהמ"ש קבע, כי אין להורות על עיכוב הליכי הגבייה לגבי חוב מיסי הייבוא, על אף שהמבקשת הוכיחה, כי קיים סיכוי ממשי לכך שתביעתה תתקבל, וזאת משום שלא השכילה המבקשת להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.


דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק במשפט מסחרי - מיסויי

שאלות לגבי המאמר נא לשלוח למייל: [email protected]