12864 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: לפעמים כל יום קובע
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
כאשר המכס מודיע על חילוט פריטים שנתפסו, עומדת לבעל הטובין תקופה קצובה של 60 יום להגיש תביעה לבית המשפט. לאחרונה, הוגשה תביעה לאחר 65 יום ממועד החילוט, המכס ביקש למחוק אותה מחמת התיישנות, בעל הטובין העלה טענות שונות נגד ההתיישנות כמו הליכים קודמים שנקט, ושלא מדובר באיחור רב. מה הכריע בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור החלטה עדכנית (1).          

סיפור המקרה
בחודש פברואר 2025 נהג התובע במשאית מחברון לירושלים והוביל משטחים של בייגלה וביסקוויטים. בבדיקה במחסום התגלו ארבעה משטחי סיגריות שלא הוצהרו, ועקב כך תפס המכס את כל הסחורה, גם הסיגריות, גם הבייגלה והביסקוויטים, וגם את המשאית.
התובע ניסה לשכנע את המכס להחזיר לו את התפוס, ובקשתו נדחתה בחודש מאי 2025 והמכס הוציא לו שתי הודעות חילוט, אחת מוקדמת לגבי המשאית, והשנייה מאוחרת יותר, לגבי כל הסחורה שהייתה בה, גם הסיגריות וגם הבייגלה והביסקוויטים.
בחודש יוני 2025 הגיש התובע בקשה להחזרת תפוס בהליך פלילי בבית משפט בירושלים. המזכירות לא אישרה את פתיחת התיק, ומסרה לו כי מדובר למעשה בתיק אזרחי להשבת תפוס לפי פקודת המכס, ויש לשלם אגרה בהתאם ולהגיש מחדש בצורה אחרת. התביעה הוגשה בסוף חודש יולי 2025.  
המכס ביקש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, טען כי לפי פקודת המכס, תביעה להשבת תפוס יש להגיש תוך 60 יום מהודעת החילוט, וכאן התביעה הוגשה לאחר 65 יום. עוד טען המכס, כי הגשת התביעה במישור הפלילי, אשר נדחתה ע"י המזכירות, לא עצרה את ההתיישנות.
לגופו של עניין, טען המכס שסיכויי התביעה נמוכים, כי נתפסה סחורה מוברחת בתוך המשאית, לכן זכותו של המכס לחלט את הסחורה וגם את כלי ההובלה, המשאית.
התובע טען שהתביעה לא התיישנה, כי היא נעצרה בעת שהגיש תביעה פלילית לבית המשפט, וגם אם שגה בהגדרת ההליך, הגשת התביעה מוכיחה שלא ויתר על זכותו.
התובע טען עוד כי אינו שולט בעברית ולא הבין את הודעות החילוט ואת לוח הזמנים, וכי הוא מפרנס יחיד וזקוק למשאית לצורך מחיתו. לגופו של עניין, טען כי לא ידע על ההברחה של הסיגריות והמכס לא יוכל להוכיח אחרת. עוד טען שהאיחור הוא קטן.
 
החלטת בית המשפט בשאלת ההתיישנות
בית המשפט החליט לקבל את טענת ההתיישנות של המכס ולדחות את התביעה על הסף, אפילו שהיה מדובר באיחור של 5 ימים בלבד (תביעה הוגשה 65 יום לאחר החילוט, במקום 60 יום).
בית המשפט קבע שהגשת תביעה פלילית בהליך שגוי- אינה עוצרת את ההתיישנות.
בית המשפט התלבט האם בסמכותו להאריך את המועד כאן ב-5 ימים, עד למועד בו הוגשה התביעה בפועל. לאחר התלבטות, החליט שמקור הטעות הוא של עו"ד מייצג שלא הבין נכון את סוג ההליך שהיה צריך לנקוט, וטעות כזו אינה מהווה עילה להארכת מועד אפילו ב-5 ימים. עוד העיר בית המשפט, לא ברור מדוע עו"ד השתהה מרגע שהמזכירות מסרה לו ביוני 2025 שננקט הליך לא נכון, ועד שהוגש ההליך הנכון, בסוף יולי 2025.
בית המשפט דחה גם את טענת התובע שהוא אינו מבין עברית, טענה זו הופרכה מעצם המסמכים השונים שהוגשו מטעמו לאחר הודעת החילוט.
לגופו של עניין, למרות שהיה מדובר בשלב מקדמי, העיר בית המשפט כי לתובע עבירות קודמות של הברחות, ולכן ספק אם יוכל להוכיח שכאן לא היה מודע לכך, לכן נראה שסיכויי התביעה לא גבוהים, וגם זה שיקול בשאלה האם להאריך את המועד של ההתיישנות.
על כן, דחה בית המשפט את התביעה על הסף מחמת התיישנות, וחייב את התובע בהוצאות המכס בסך של 5,000 ש"ח.
 
מה ניתן ללמוד מכך?
מקרה זה לדעתי מעניין בכמה היבטים:
1.על פי עובדות המקרה, התובע איחר "רק" ב-5 ימים לעומת המועד שקבוע בפקודת המכס להגשת תביעה להשבת תפוס (60 יום לאחר החילוט), כאשר בין לבין הוא אף הגיש תביעה "לא נכונה" בהליך פלילי. סמכויות המכס לתפיסה וחילוט, מקורן בפקודת המכס שהיא שריד מתקופת המנדט הבריטי, ועל אף שאנו מצויים שנים רבות לאחר חקיקת חוקי יסוד שמטרתם להגן על זכויות האזרח, בעניין החילוט, נותרה פקודת המכס כבעבר, והיא קובעת מועדים קשיחים- 30 יום לשליחת מכתב להשבת התפוס (לאחר התפיסה), ו-60 יום להגשת תביעה לבית משפט (לאחר החילוט). אזרחים רבים מאבדים את זכותם המהותית לתבוע רק בגלל העניין הזה של ההתיישנות. במקרה שהוכרע בשנת 2015, יבואן הגיש למכס מכתב 36 יום לאחר התפיסה (במקום 30) במקרה של יבוא מכונות וכלי עבודה, ובית המשפט גם שם, דחה את תביעתו מחמת התיישנות של 6 ימים בלבד (2).
2.התובע טען שהוא אינו שולט בעברית ולכן לא הבין עד הסוף את נוסח החילוט ואת לוח הזמנים. במקרה שהוכרע בשנים 2020-2021, קיבל בית המשפט השלום בפתח תקווה טענה דומה וקבע שכאשר המכס חילט טלפונים סלולריים, היה חייב לתרגם את הודעת החילוט לערבית. בית המשפט המחוזי בערעור הפך את ההחלטה, וקבע שדי בשליחת החילוט לסוכן המכס ואין צורך לתרגם לערבית (3). מיותר לציין שהודעת חילוט היא מסמך דרמטי ששולל את זכות הקניין, ועל כן, כשמדובר באזרח ששפת אמו היא אנגלית או ערבית, אני הייתי חושב שרצוי שהמחוקק יקבע שיש לתרגם לו לשפה שיבין, אבל בשביל זה נדרש תיקון חקיקה של פקודת המכס המנדטורית.
 
הפניות:

(1) ת.א. (שלום ירושלים) 49885-07-25 אחסאן סאלימה נ' מדינת ישראל-אגף המכס, החלטה מיום 6.5.26, כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי, המכס יוצג ע"י היחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס. ניתן לבקש לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.
(2) ע"א (מחוזי חיפה) 36062-09-14 חוסיין ועלי אבו פייסל בע"מ נ' מדינת ישראל-המכס (9.2.15).
(3) ת.א. (שלום פתח תקווה) 8806-08-15 סאמר עלי מצרי נ' מדינת ישראל-משרד האוצר-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 28.10.20, ע"א (מחוזי מרכז) 24741-12-20 מדינת ישראל נ' סאמר עלי מצרי, פסק-דין מיום 20.7.21.