12680 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: רכב שנראה צעיר לגילו
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
תקנות התעבורה קובעות כי לא ניתן לייבא לישראל רכב שחלפו יותר מ-12 חודשים ממועד ייצורו. יבואנית ייבאה כלי רכב שלטענתה גילם מתקרב למועד ה-12 חודשים, והשחרור עוכב על ידי המכס בשל חקירה.
היבואנית פונה לבית המשפט בצו זמני שיורה לשחרר את כלי הרכב, בטענה שכל עיכוב יגרום לכך שיחלוף המועד של 12 החודשים, ולא יהיה ניתן לשחררם בעתיד, מה יפסוק בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור החלטה עדכנית מן העת האחרונה (1).       
 
סיפור המקרה
התובעת היא יבואן זעיר ועקיף של כלי רכב לישראל. בית המכס עיכב שמונה רכבי יוקרה שיובאו על ידה, בחשד לדיווח כוזב של נתונים לגביהם, כגון ערך הקנייה, או גיל הרכב. מדובר בשני רכבי BMW, שני רכבי פורשה, שני מרצדס, לנדרובר ורולס רויס.
התובעת פנתה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני- צו עשה לשחרור כלי הרכב, בטענה שלפי סעיף 282 לתקנות התעבורה, לא ניתן לייבא ולקבל רישיון רכב אם גילו של הרכב עולה על 12 חודשים ממועד הייצור. המשיכה התובעת וטענה, כי לגבי שלושה כלי רכב, הם יגיעו לגיל של 12 חודשים ממועד הייצור, בסוף שנת 2025 או בתחילת 2026. לטענת התובעת, משרד התחבורה אוכף מגבלה זו שבתקנות התעבורה, ואם הרכב "יתבגר" בשל חקירת המכס והעיכוב, לא יינתן בגינו רישיון רכב בהמשך.
בית המכס אשדוד התנגד לבקשה, טען כי מדובר בפרשייה רחבת היקף הנחקרת כעת, ממנה עולה כי נמסר מידע כוזב לגבי ערך הרכב, הערך הונמך כדי להתחמק מתשלום מיסים, וכמו כן, הוגשו תעודות התאמה (COC) כוזבות לגבי תאריך ייצור הרכב.                  
כך, לגבי שלושת כלי הרכב שהתובעת טענה כי יגיעו לגיל 12 חודשים מתאריך הייצור ממש בקרוב, הגיב בית המכס כי הם מזמן עברו את 12 החודשים היות ונמסר לגביהם מידע כוזב, ומכאן שאין דחיפות בשחרור שלהם מהמכס כי ממילא זה לא ניתן. בית המכס טען כי סמכותו נובעת מסעיף 65 לפקודת המכס, המתירה שלא לאשר הצהרת יבוא, אם לא קוימו כל הוראות הדין.
 
החלטת בית המשפט בסעד הזמני
בית המשפט מתח ביקורת על התובעת שבחרה להביא לעדות עובד שהצטרף לחברה רק בקיץ 2025, כאשר היבוא היה בספטמבר 2025, במקום להביא את מנהל החברה שהיה אמור להיות בקיא בפרטים הרבה יותר, ובעיקר בעניין ערך וגיל כלי הרכב.
מצד שני, העיר בית המשפט כי בית המכס סירב להשיב לשאלות רבות בבית המשפט בטענה שהעניין נמצא בחקירה- זכותו לעשות זאת, אך תשובות אלה אינן מחזקות את עמדתו בתיק הנוכחי.
בית המשפט קבע עוד, כי קיימת זהות בין הסעד הזמני לסעד הסופי וזהו שיקול לדחיית הבקשה. עוד העיר, כי אם יאושר שחרור כלי הרכב בצו זמני, קיים חשש לנזק בלתי הפיך, בו כלי רכב שגילם עולה על 12 חודשים ולכאורה אסור לייבאם (אם כך יסתבר בהמשך ההליך- כי הצדדים חלוקים לגבי גיל כלי הרכב)- יעלו על הכביש. כמו כן העיר בית המשפט כי משרד התחבורה אינו צד להליך ועמדתו לא נשמעת כאן, ועל כן, עדיף המצב בו כלי הרכב הללו יישלחו בחזרה לחו"ל.
על כן, לגבי שלושה כלי רכב שנטען כי בקרוב יעברו את גיל 12 חודשים מתאריך הייצור- נדחתה הבקשה.
לגבי שאר חמשת כלי הרכב, נקבע דיון נוסף על מנת לקבוע תנאים להפקדת ערבויות, כדי לשחרר אותם ולהקטין את נזקי התובעת.
 
מה ניתן ללמוד מכך?
בתיק זה התבקש סעד זמני מסוג "צו עשה", אשר משנה מצב קיים, משום שבית המשפט התבקש להורות למכס לשחרר את כלי הרכב עד שתוכרע התביעה. צו זמני כזה ניתן במצבים חריגים ביותר, כאשר היבואן מוכיח נזק בלתי הפיך כגון קריסה כלכלית וכו', אם לא יינתן הצו.
לצורך ההשוואה, בהחלטה שניתנה בחודש אוקטובר 2024 בתיק אחר, הורה בית המשפט לשחרר בצו זמני כלי רכב שנתפס ע"י רשות המכס בטענה שלא שימש כ"מונית", בכפוף להפקדת ערבויות עד להכרעה בתביעה העיקרית (2). באותו המקרה, קבע בית המשפט שאמנם צו כזה ניתן במשורה, אבל כשמדובר בכלי רכב, נכס יקר, אשר צריך לשמש את האזרח במהלך המשפט, ניתן להגיע להסדר ולהתווכח בבית המשפט מספר שנים על הערבויות (האם יוחזרו או לא), ולא על הרכב עצמו. בנוסף, אם הויכוח בתיק הנוכחי הוא גם על ערך, בית המכס רשאי בכל עת, בכפוף להתיישנות של 5 שנים, לדרוש גרעון רטרואקטיבי במסי יבוא, אבל יתכן שאין בכך סיבה מספקת לעכב את השחרור בזמן אמת.
 
הפניות:
(1) ת.א. (שלום עכו) 70763-11-25 ב.י.ד.מ.ר בע"מ נ' מדינת ישראל-בית המכס, החלטה מיום 26.12.25. כבוד השופטת פרחה ג'ובראן מילר. התובעת יוצגה ע"י עו"ד ג'וליאן חדד. רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד מהיחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס (אזרחי). ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אך בתי המשפט לערעור ממעטים להתערב בהחלטות שכאלה בסעד זמני.
(2) ת.א. (שלום נצרת) 74330-09-24 יוסף זינאתי ואח' נ' מדינת ישראל- בית המכס מרכז (30.10.24).