12558 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מי הזיז את הגבינה שלי?
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
יבואן זכה במכרז של משרד הכלכלה לייבא גבינה צהובה ללא מכס/במכס מופחת ("רישיון מִכְסָהּ"). לאחר שנה, בוצעה ביקורת ונטען כי היבואן לא עמד בתנאי המכרז, משום שלא ייבא בכמות מספקת וגם לא מכר במחיר המוזל בכמות מספקת. היבואן עתר לבית המשפט נגד ההחלטה, מה יכריע בית המשפט? על כך בסקירה המצורפת, לאור פסק-דין מן העת האחרונה (1).

סיפור המקרה
העותרת, חברה העוסקת ביבוא ושיווק מזון, השתתפה במכרז של משרד הכלכלה לחלוקת מכסות בפטור ממכס/מכס מופחת ליבוא גבינות צהובות, בשנת 2023. החברה זכתה במכרז בשני מסלולים: 400 טון במחיר של 2.9 ש"ח ל-100 גר' – למכירה למעדניות כ"בלוקים" , ו-600 טון במסלול ב' במחיר של 3.2 ש"ח לק"ג – למכירה באריזות קמעונאיות.
לאחר שהסתיימה שנת 2023, בשנת 2024 נשלחה לעותרת התראה על חשד להפרת תנאי המכרז:
נטען כי במסלול א', החברה ייבאה 385 טון גבינה צהובה (המהווים 95% מן המכסה), אך מכרה לצרכן הסופי רק כ-170 טון (המהווים כ-42% מן המכסה), בניגוד להתחייבות במכרז, לייבא לפחות 95% מן המכסה ולמכור לפחות 85% במחיר המוזל.
במסלול ב', נטען כי החברה ייבאה 506 טון (המהווה 84% מן המכסה), ומכרה לצרכן הסופי כ- 387 טון (המהווים כ-64% מן המכסה). כאן נטען להפרה כפולה, משום שגם לא יובאה 95% מן המכסה.
כמו כן נטען להפרות באי-הגשת דו"חות במועד, וכי הברקודים שדווחו לוועדה לא תאמו את הברקודים שהופיעו על המוצרים.
בסוף המכתב, נטען כי הועדה שוקלת לנקוט בסנקציות, בין היתר, לחלט את הערבות שהפקידה החברה, ולא לתת לה יותר רישיונות מכסה בשנים הקרובות. לאחר שניתנה לחברה זכות שימוע והצדדים החליפו התכתבויות, בסוף החליטה הוועדה לחלט לחברה ערבות בסך של כ-1.35 מיליון ש"ח, ונתנה לה מכסה מופחתת לשנת 2024, והחברה עתרה לבית המשפט, לבטל את החלטת הוועדה.

פסיקת בית המשפט
בפתח הדברים ציין בית המשפט שמדובר בהחלטה מקצועית שבמומחיות, מסוגי ההחלטות שבהן ממעט בית המשפט להתערב, אלא אם נמצאה טעות בהפעלת שיקול הדעת או חוסר סבירות.
בית המשפט אימץ את החלטת הוועדה הנוגעת לאי-הכרה במכירות של גבינה שבוצעו תחת ברקוד שונה מזה שאישרה הוועדה. החברה טענה שמדובר בטעות של נקודת המכירה שהזינה ברקוד שונה אך מדובר באותו מוצר שנמכר באותו מחיר תחרותי, אך הטענות נדחו וממצאי הוועדה בנקודה זו - אומצו. בית המשפט קבע שהחובה לוודא שהגבינה נמכרה תחת ברקוד ייעודי, רבצה על החברה, והיא כשלה בכך.
החברה טענה כי לאחר ששיווקה גבינות במשקל 200 ו-400 גר', החלה לשווק גבינה במשקל 1 ק"ג, אך בשל מלחמת חרבות ברזל, אחד העובדים נקרא לשירות מילואים ארוך ולכן נעשתה טעות ולא נמסר הברקוד של מוצר זה לוועדה. גם טענות אלה נדחו על ידי בית המשפט, שקבע שהחברה לא הייתה רשאית להוסיף ברקוד, ובכל מקרה מדובר בטענה תמוהה כי מדובר בחברה גדולה עם מספר רב של עובדים. בית המשפט הורה להחזיר לדיון חוזר בוועדה את טענת החברה להכיר בכמות נוספת של 35 טון, שלגביה לא התעוררה הבעיה הנוגעת לברקודים.
בית המשפט העיר כי באופן כללי, ניכר שהוועדה נהגה פה באיפוק וריסון, הכירה במכירות שחרגו מהתקופה שנקבעה, חילטה כספים שמהווים מחצית מהטבת המס ולא כולה, ולכן, לא ימהר בית המשפט להתערב בהחלטתה. טענת החברה כאילו אי-הצגת דוחות במועד היא עבירה קלה, נדחתה, ובית המשפט הדגיש שהעמידה ביעדי מכירות היא בלב ההליך התחרותי ולכן הדו"חות מאד חשובים.
בנקודה אחת נזף בית המשפט בוועדה, שהתירה לחברה למכור ברשת "רמי לוי" גבינה במחיר מוזל, וזאת בשעה ש"רמי לוי" הקמעונאי עצמו, גם זכה במכסה וגם הוא ייבא ומכר בסניפים את אותה הגבינה, ושני המוצרים נמכרו באותו הסניף תחת ברקודים שונים. בית המשפט קבע כי החלטה זו של הוועדה יצרה בלבול והחברה, בנקודה זו, אינה אשמה בכך. לכן נקבע, יש להחזיר את הדיון לוועדה שתדון בכך ותייחס משקל לנקודה זו.
בית המשפט דחה את טענת החברה כי היא כבר נענשה, משום שקיבלה מכסה מופחתת ל-2024. בית המשפט קבע שזכותה של הוועדה גם לחלט כספים בגין הפרה, וגם להגביל את החברה ביחס לעתיד, ומדובר בהתנהלות סבירה של הוועדה.
בסופו של דבר, העתירה התקבלה באופן חלקי, והדיון הוחזר לוועדה על מנת שזו תדון בעניינים שקבע בית המשפט (אי הכרה ב-35 טון מכירות ללא הסבר, הבלבול ברשת "רמי לוי"), ותקבל החלטה חדשה. הוועדה חויבה בהוצאות משפט של 20,000 ש"ח ובהוצאות אגרת בית המשפט.

מה ניתן ללמוד מהפסיקה?
כידוע לעוסקים בתחום, המכס על מוצרים תעשייתיים בוטל ברובו המוחלט. לעומת זאת, על מוצרים חקלאיים, כגון מוצרי מזון ומשקאות, עדיין מוטל מכס, שמטרתו העיקרית להגן על התעשייה המקומית מפני יבוא מתחרה. בחלק מן המקרים מדובר במכס בשיעור מאד גבוה, למשל על בשר כבש מוטל מכס של 7 ש"ח לק"ג, על חלב מוטל מכס של 40%, על שמנת מוטל מכס של יותר מ-160%, על יוגורט מוטל מכס של 25%, על דבש מוטל מכס של כמעט 11.5 ש"ח לק"ג, מכס גבוה מוטל גם על פירות וירקות, על מיצים מוטל מכס של 12%, ועוד.
כדי לנסות להקל על היבואנים ומצד שני לא לפגוע בתעשייה המקומית, מנהל משרד הכלכלה מדיניות סדורה של הענקת מכסות קצובות (לפי כמות) שניתן לייבא בפטור ממכס או במכס מופחת, בדרך של מכרז.
כפי שאנו למדים מפסק-הדין, בית המשפט מייחס חשיבות רבה להקפדה יתרה על תנאי המכרז, ויבואן שלא הקפיד לעמוד בדיוק בכל התנאים (כולל מספר ברקוד מדויק, הגשת דו"חות בזמן וכו'), עשוי לאבד את הטבת המס.

הפניות:
(1) עת"מ (מחוזי ירושלים) 3760-11-24 אדום גרופ למזון בע"מ נ' מדינת ישראל-הוועדה לחלוקת מכסות במשרד הכלכלה והתעשייה, פסק-דין מיום 18.5.25, כבוד השופט עודד שחם. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד נ' עזרן, למדינה- עו"ד ש' רוזנבליט-שמעונוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי). הצדדים רשאים לנסות לערער לבית המשפט העליון.