12522 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: גביית יתר? המחשב אשם
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
רשות המכס ביצעה גביית יתר של "אגרת מחשב" שנגבית בהצהרות יבוא אישי. עקב כך, הוגשה תביעה ייצוגית ובקשה להחזיר את הכספים שנגבו ביתר.
מדובר בסכום פעוט לכל אחד, מה יכריע בית המשפט, מהו המנגנון הנכון לסיים את ההליך? על כך בסקירה שלהלן, לאור החלטה מן העת האחרונה (1).

מה היה סיפור המקרה?
על פי תקנות המכס (1965), רשאית רשות המכס לגבות בהצהרות/רשימוני יבוא אגרות מסוימות בכל משלוח, ביניהן אגרת בטחון ואגרת מחשב. אגרת מחשב נגבית בגין הוצאות המחשוב של רשות המכס.
בעד משלוח שערכו עולה על 1,000 דולר נגבית אגרת מחשב מלאה, כ-40 ש"ח למשלוח, אך אם ערך המשלוח נמוך מ-1,000 דולר, נגבית מחצית האגרה, כ-20 ש"ח למשלוח.
במקרה הנוכחי, טענו התובעים הייצוגיים כי על פי החוק, שפורסם ברשומות, בשנים 2021-2022 הייתה רשאית רשות המכס לגבות מחצית אגרת מחשב בסך של 18 ש"ח למשלוח, אך בפועל גבתה 19 ש"ח למשלוח, על כן גבתה ביתר שקל אחד בכל הצהרה. כמו כן, טענו כי בתחילת 2023 גבתה רשות המכס 20 ש"ח בגין מחצית אגרה, וגם זו גביית יתר.
רשות המכס טענה להגנתה כי החישוב בוצע באופן אוטומטי על ידי מערכת שער עולמי, ובמקרה שהחישוב הביא למספר שאינו שלם, בוצע עיגול כלפי מטה ובוטלו האגורות.
על פי הנתונים שהוגשו לבית המשפט, גביית היתר בשנים אלה הסתכמה בסך של כ-1.7 מיליון ש"ח, היות והוגשו כ-3.4 מיליון הצהרות יבוא כאלו, וההחזר לכל אדם הוא בערך 50 אגורות להצהרה. נראה כי מדובר ביבוא עם בלדרים, יבוא אישי, ולא יבוא מסחרי.
הצדדים ביקשו מבית המשפט לאשר הסדר פשרה לפיו רשות המכס תאתר את בעלי הזכאות להחזרים מעל 50 ש"ח, ומדובר ב-1,500 איש כאלה, ותפנה אליהם פרטנית כדי לקבל פרטי בנק ולבצע החזר. ואת כל שאר הכסף, אשר קשה לאתר את בעליו, תחזיר רשות המכס לקרן למימון תביעות ייצוגיות. כמו כן, סוכם כי רשות המכס תשלם לתובע הייצוגי 70,000 ש"ח ולבא כוחו 190,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

מה פסק בית המשפט?
בית המשפט החליט לאשר את הסדר הפשרה שהציעו הצדדים. בית המשפט קבע שההסדר מביא איתו החזר משמעותי לקרן לתביעות ייצוגיות, והחזר פרטני לקבוצה של 1,500 איש. בית המשפט קבע שאכן, לא סביר לנסות לאתר כמה מיליונים של אנשים שביצעו יבוא אישי כדי להחזיר לכל אחד 50 אג' של גביית יתר באגרת המחשב, ועל כן, ההסדר שהוצע הוא סביר.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
אגרת מחשב, כשמה כן היא, היא אגרה שגובה רשות המכס בגין הוצאות לתפעול המחשב. מדובר באגרה של כ-40 ש"ח ליבוא שערכו מעל 1,000$, ו-20 ש"ח ליבוא שנמוך מ-1,000 דולר.
התביעה הייצוגית הנוכחית התייחסה לפער קטן יחסית בין הסכום שנגבה, לבין הסכום שהיה אמור להיות על פי החוק.
השאלה היותר גדולה היא, האם קיימת עוד הצדקה הגיונית לגבות כיום אגרות מחשב, בכלל. בערך בתחילת שנת 2018 נכנסה מערכת חדשה בשם "שער עולמי" לשימוש ברשות המכס, והיא בשימוש עד ימינו. האם ברירת המחדל של המחוקק היא שהיבואנים, קטנים כגדולים, כולל יבוא אישי, נדרשים לממן את מערכת המחשב של המכס, לנצח נצחים? יתכן והגיע הזמן לשקול את העניין מחדש.

הפניות:
(1) ת.צ. (מחוזי מרכז-לוד) 37565-09-22 אליסון סם נ' רשות המיסים, פסק-דין מיום 15.5.25, כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין. היבואן יוצג ע"י עו"ד דביר גליזר, רשות המיסים יוצגה ע"י עו"ד נגה דגן מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי.