12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הפריצה לכַּסֶּפֶת המכס
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
לפני מספר ימים, קיבל בית המשפט תביעת יבואן נגד רשות המכס, וקבע כי סיווג כַּסֶּפֶת להגנה על מחשב של כלי רכב, תהיה על פי עמדת היבואן, פטורה ממס קניה.
יחד עם זאת, בית המשפט דחה חלק מן התביעה בשל התיישנות (1).

מה היה סיפור המקרה?
היבואן ייבא לישראל התקן הבנוי כמארז המיועד להגן על מחשב ניהול מנוע הרכב, מפני פריצה או גניבה. ההתקן עשוי מאלומיניום, מותקן על מחשב הרכב, ומקובע למרכב הרכב. ההתקן עוטף באמצעות דפנות את מחשב הרכב, כאשר הדפנות מחוברות באמצעות ברגים ייעודיים העשויים מפלדה, שהראש שלהם מוסר מהם על מנת שלא ניתן להסיר את ההתקן. ההתקן ניתן לפתיחה באמצעות כלים ייחודיים שנמצאים רק אצל היבואן. ההתקן הוא פטנט ישראלי של היבואן.
היבואן טען שסיווג ההתקן הוא בפרט 83.03-0020 לצו תעריף המכס: "כספות, תיבות בטחון.. ממתכת פשוטה – קופות עשויות מפח ברזל או מפח פלדה שמשקלן אינו עולה על 5 ק"ג", החייב ב-8% מכס ופטור ממס קניה.
רשות המכס טענה שפרט 83.03 אינו מתאים משום שעל פי ארגון המכס העולמי, אין לטובין מנעול מאובטח, דפנות משוריינות ועוד. על כן, טענה כי סיווג ההתקן הוא בפרט 83.02-3019 לצו: "מיקבעים, מיתאמים ופריטים דומים, ממתכת פשוטה.. המתאימים לרכב מנועי... אחרים", החייב ב-8% מכס ו-19.2% מס קניה.
במענה לכך, טען היבואן לחילופין, כי סיווג ההתקן הוא בפרט 83.02-3011 לצו: "מיקבעים, מיתאמים ופריטים דומים, ממתכת פשוטה.. המתאימים לרכב מנועי... המיוחדים לנעילת ארגזים, מכולות וכלי קיבול אחרים", הפטור ממכס ומס קניה.
לגבי הברגים, טען היבואן שסיווגם בפרט 73.18-1500 לצו: "ברגים.. מברזל או מפלדה – פריטים מתוברגים- ברגים ולולבים אחרים, אם יחד עם אומיהם ודסקיותיהם או לא", החייב ב-12% מכס ופטור ממס קניה.
ורשות המכס טענה שסיווג הברגים הוא בפרט 76.16-1091 לצו: "פריטים אחרים עשויים חמרן- מסמרים.. ברגים.. אחרים- מהסוג המשמש ברכב מנועי..".
יש לציין כי זו עמדת רשות המכס כפי שהוצגה בבית המשפט, אך בשלבי ההשגה לפני הגשת התביעה, הציגה רשות המכס עמדות סיווג שונות שנזנחו, ביניהן בפרט 87.08-9000 לצו, כחלקים ואבזרים לרכב, וכן בפרט 76.16 לצו, כחלקים מחמרן לרכב מנועי.
התביעה עסקה בגרעון בסך של כ-530,000 ש"ח ועוד כ-320,000 ש"ח ששילם היבואן לאחר הוצאת הגרעון.

מה פסק בית המשפט?
בית המשפט קיבל את טענת היבואן הבסיסית כי הטובין מתאימים לסיווג בפרט 83.03 כ"כספות". בית המשפט ציין כי תפקיד הטובין הוא להגן על מחשב הרכב ולכן הם ממלאים תפקיד של כספת, גם אם הם נעדרים מאפיינים כאלה ואחרים שצוינו בארגון המכס העולמי.
יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי פרט המשנה שהציע היבואן (83.03-0020 - "כספות.. עשויות מפח ברזל או מפח פלדה..") אינו מתאים, משום שהכספות עשויות מאלומיניום.
לכן, העיר בית המשפט כי ההתקן היה מתאים לפרט 83.03-0090- "כספות, תיבות בטחון.. ממתכת פשוטה - אחרות", אך אף אחד מהצדדים לא הציע סיווג זה לכן אין אפשרות לקבוע שזהו הסיווג
כעת ניגש בית המשפט להכריע לגבי סיווג הטובין בפרט 83.02-30. בית המשפט העיר כי לדעתו, פרט 83.02 העוסק במיקבעים, לא הכי מתאים לסיווג, משום שתפקיד הכספת אינו לקבע את מחשב הרכב אלא להגן עליו מפני פריצה. אך מאחר והצדדים טענו לפרט זה, אין מנוס אלא לבחור מהו הפרט המתאים יותר.
במקרה זה, קבע בית המשפט כי פרט המכס שהציע היבואן 83.02-3011 הוא ספציפי יותר ויכול לתאר את ההתקן, וניתן לומר שהכספת, שבעצם נועלת את מחשב הרכב, היא מיוחדת לנעילת ארגזים, מכולות וכלי קיבול אחרים. על כן, נדחה הסיווג השיורי "אחרים" שהציעה רשות המכס בפרט 83.02-3019.
בית המשפט קיבל את עמדת היבואן גם לגבי סיווג הברגים, משום שהוכח על פי מסמכי היבוא שהם עשויים מפלדה. טענת רשות המכס כי הם עשויים מאלומיניום נדחתה, משום שרשות המכס לא בדקה את הברגים באופן פיזי.
בית המשפט ציין שעמדת רשות המכס בתיק זה מביאה להטלת מס קניה של 12% עם תוספת מכסת אחוזים (תמ"א) של 60%, ובסה"כ מס קניה משוקלל של 19.2%. על כך, מתח בית המשפט ביקורת, משום שהתמ"א נועדה להשוות את בסיס המס בין יבואן ליצרן מקומי, ומדובר במקרה זה בפיתוח ייחודי שאין לו מתחרים, על כן לכאורה אין הצדקה להטלת המס.
בית המשפט דחה מחמת התיישנות סעד של השבת כספים בסך של כ-320,000 ש"ח ששולמו לאחר הגרעון, לנוכח הוראות סעיף 154 לפקודת המכס, ומאחר והיבואן לא פנה למכס להסדר בנושא ההתיישנות.
בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את מרבית התביעה וחייב את רשות המכס בהוצאות משפט של 40,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
*לגבי הסיווג:
בית המשפט עמד לקבל את טענת היבואן לסיווג בפרט 83.03 כ"כספת", אך מאחר והכספת עשויה מאלומיניום, דחה את הסיווג שהציע היבואן כ"כספת מברזל או מפלדה". מקרה כזה עשוי ללמד אותנו, שכאשר יבואן פונה לבית המשפט, יתכן שמומלץ לו להציע כמה שיותר סיווגים חלופיים למוצר, על בסיס אותה תשתית עובדתית, כדי לא לפספס בפרט משנה בסיווג.
*לגבי התיישנות:
כפי שניתן לראות, הסעד העיקרי שביקש היבואן- שינוי הסיווג- התקבל. ואולם, סכום נכבד של כ-320,000 ש"ח לא יוחזר לו, מחמת התיישנות לפי סעיף 154 לפקודת המכס.
סעיף זה הוא שריד מתקופת המנדט הבריטי, וקובע כי תביעת מכס תתיישן אם לא הוגשה לבית המשפט תוך פחות מ-3 חודשים לאחר התשלום.
מאחר והליכי השגה וערעור מול המכס לפני בית משפט אורכים זמן, נוהגים יבואנים להגיע להסדר בכתב עם המכס שלא תועלה טענת התיישנות כל עוד לא הוכרעה המחלוקת. העובדה שהיבואן לא הגיע להסדר כזה כאן, עמדה בעוכריו.

הפניות:
(*) הכותב הוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית; הכותב לא ייצג בתיק.
(1) ת.א. (שלום חיפה) 32481-07-19 סייף קאר מערכות מניעת גניבה בע"מ נ' בית המכס חיפה, פסק-דין מיום 30.6.24, כבוד השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון. היבואן יוצג ע"י עו"ד ר. שוורץ ואח'. המדינה יוצגה ע"י פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי). שני הצדדים רשאים לערער לבית המשפט המחוזי.