12314 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ספינת האהבה
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
לאחרונה (14.6.23), קיבל בית המשפט תביעה של חברת ספנות נגד משלחת בינלאומית, לתשלום דמי הובלה וכן דמי השהייה (1).
המשלחת לא התכחשה לעצם השירותים, אלא טענה שגורם אחר, סוכן מכס, הוא שהתקשר מול חברת הספנות והוא חב בתשלום. בית המשפט דחה את הטענה וחייב את המשלחת בתשלום.

מה היה סיפור המקרה?
חברת הספנות, התובעת, העניקה שירותי הובלת טובין בדרך הים למשלחת בינלאומית, הנתבעת. נותר חוב שלא נפרע בסך של כ-44,000 ש"ח שבגינו הוגשה התביעה.
המשלחת לא התכחשה לעצם שירותי ההובלה, אלא טענה שהיא אינה הגורם הנכון לתבוע, שכן ההתקשרות הייתה בין חברת הספנות לבין סוכן מכס אחר והוא שחייב בתשלום.
חברת הספנות טענה כי הובילה מטענים בשנים 2017-2018 מנמלי חיפה ואשדוד לרחבי העולם, נוצר חוב בסך של כ-93,000 ₪, והמשלחת פרעה מתוכו חלק, כך שנותר החוב שבגינו הוגשה התביעה.
המשלחת טענה כי פרעה חלק מהחוב בטעות, כי באותן שנים מנהלת החשבונות שלה הוטעתה, ובעצם הגורם שהתקשר מול חברת הספנות ומופיע בשטרי המטען, זהו סוכן מכס אחר והוא שחב בתשלום. כמו כן, טענה כי אינה חייבת בתשלום דמי השהייה בסך של כ-6,000 ₪, שכן נהוג לתת 30 ימים ללא תשלום, עד להחזרת המכולה ובמקרה הזה היא חויבה כבר לאחר 5 ימים.
חברת הספנות טענה כי המשלחת היא שביקשה הצעות מחיר והיא שאישרה אותן, וגם אם מינתה סוכן מכס מטעמה ושמו הוא שמופיע בשטר המטען, אין לייחס לכך חשיבות.

מה פסק בית המשפט?
בית המשפט דחה את טענת המשלחת וקבע כי היא חבה בתשלום לחברת הספנות. בית המשפט לא ייחס חשיבות לכך שמה אינו מופיע בשטר המטען, אלא מופיע שמו של סוכן מכס אחר.
הראיות בתיק הוכיחו כי חברת הספנות פנתה למשלחת הבינלאומית, והמשלחת היא שביקשה הצעות מחיר עבור השירותים והיא שקיבלה העתקי שטרי מטען (אף ששמה אינו מופיע בהם).
על כן, מכח התנהגות הצדדים, קבע בית המשפט כי ההתקשרות החוזית הייתה בין חברת הספנות לבין המשלחת הבינלאומית.
כמו כן, בית המשפט זקף לחובת המשלחת את העובדה שחלק מהחוב לחברת הספנות שולם על ידה, ודחה את טענתה כי מדובר היה בטעות של מנהלת חשבונות. בית המשפט קבע כי הסכמתה לשלם חלק מן החוב, אינה עולה בקנה אחד עם הטענה שאין היא הגורם הנכון לתשלום.
באשר לדמי ההשהייה, נפסק כי המשלחת כשלה בהוכחת נוהג לתת 30 ימים ללא תשלום או שסוכמו תנאים אחרים בינה לבין חברת הספנות, ועל כן היא מחויבת לשלם לאחר 5 ימים בהתאם לדרישת חברת הספנות.
על כן, התקבלה התביעה במלואה, המשלחת חויבה לשלם סך של כ-44,000 ₪ וכן בהוצאת משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 31,000 ₪, גם בשל הוצאות תרגום לאנגלית שנדרשו בתיק.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
במקרה זה, נראה שעל אף שלא הוצג הסכם התקשרות חתום בין חברת הספנות לבין המשלחת הבינלאומית, קיבל בית המשפט את הטענה שנוצר בין הצדדים הסכם מחייב.
כידוע, על פי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, חוזה יכול להיכרת בין צדדים לא רק בכתב, אלא גם בדרך של התנהגות. אמנם, הוכחת חוזה בדרך של התנהגות קשה יותר מאשר הצגת חוזה בכתב, אך מקרה זה מוכיח שההוכחה אינה בלתי אפשרית.
העובדה שהמשלחת היא שעמדה בקשר מול חברת הספנות וביקשה הצעות מחיר, בשילוב העובדה שהמשלחת פרעה חלק מן החוב, עמדה בעוכריה, נזקפה לחובתה, ובכך קבע בית המשפט כי בעצם נכרת חוזה בין הצדדים בדרך של התנהגות.
אמנם שמה של המשלחת במקרה הזה לא הופיע בשטר המטען של ההובלה, אך בית המשפט לא ייחס לכך חשיבות והעדיף לפסוק על פי התנהגות הצדדים.

הפניות:
(1) תא"מ (שלום נתניה) 17330-10-19 צים שירותי ספנות משולבים בע"מ נ' קרגו אריזה לוג'יסטיק בע"מ, פסק-דין מיום 14.6.23, כבוד השופטת מרי יפעתי. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים. פסק-הדין כפוף לאפשרות להגשת ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.