12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: כללי אתיקה לשופטים, התשסז - 2007
מאת: uuu   שמור מאמר למועדפים

כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז - 2007

להורדת כללי אתיקה בקובץ PDF לחץ כאן


בתוקף סמכותי לפי סעיף 16א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 , בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, אני מתקינה בזה כללי אתיקה לשופטים:




מבוא

פרק ראשון: הוראות יסוד

1. מקור הכללים ותכליתם
2. כוח השיפוט
3. שלטון החוק והגינות
4. אמונים למדינת ישראל ולחוקיה
5. אי תלות
6. אי משוא פנים
7. הליכותיו של שופט

פרק שני: מעמדם ותחולתם של הכללים

8. מעמד הכללים
9. תחולה
10. שופטים בדימוס

פרק שלישי: שפיטה

11. שמירה על כבוד הזולת
12. ניהול משפט
13. פשרה, גישור וכו'
14. הימנעות מוקדמת משבת בדין
15. מניעה משבת בדין

פרק רביעי: שופט וסביבתו

16. קשרים חברתיים
17. פעילות פוליטית או מפלגתית
18. הבעת דעה בפומבי
19. איסוף כספים

פרק חמישי: הימנעות מן השימוש במעמד השיפוטי שלא למטרתו

20. ניצול מעמד
21. מתנות, הנחות והזמנות

פרק שישי: פעילויות לבר-שיפוטיות

סימן א': עקרונות
22. ייחוד הכהונה
23. מגבלות על פעילויות נוספות

סימן ב': עיסוקים ציבוריים
24. פעילות בגופים ציבוריים
25. ועדות לחלוקת פרסים ומלגות
26. הסברה מחוץ לישראל
27. שיפוט שלא בבית-המשפט

סימן ג': הרצאות ופרסומים
28. הוראה במוסדות להשכלה או לחינוך
29. הרצאות
30. פרסום ספרים ומאמרים
31. משפט מודרך

סימן ד': שונות
32. עדות
33. הופעה לפני רשות ציבורית
34. מענה לשאלונים לצורכי מחקר


פרק שביעי: עניינים כספיים

35. ניהול עסקים
36. ניהול נכסיהם של השופט ושל בני משפחה
37. ניתוק קשרים עסקיים וכספיים עם מינויו של שופט
38. קבלת גמול עבור עיסוק או פעילות נוספים

פרק שמיני: שופט ואמצעי התקשורת
39. מגעים בין שופט לבין אמצעי התקשורת
40. תגובות לאמצעי תקשורת

פרק תשיעי: פרשנות
41. פרשנות

פרק עשירי: ועדת אתיקה
42. ועדת אתיקה




מבוא

מאז ומקדם זכו שופטים - בהם שופטי ישראל לדורותיהם - למעמד ייחודי בקהילה. הנחת-תשתית היא שהשופטים כולם, וכל שופט ושופט לעצמו, בלתי תלויים הם בהליכי השפיטה ובהחלטותיהם, וכי הרשות השופטת בכללה היא רשות לעצמה, הגונה והוגנת בהליכותיה, וניחנה היא ביכולת ובכשירות לפרש ולהחיל את הדין כיאות. מטיבעם של דברים, מחזיק שופט בכהונתו בנאמנות עבור הכלל. דרכו היא דרך הנאמן, שמשלו אין לו ולא כלום וכל אשר הוא עושה כשליח הציבור עושה הוא. תנאי מוקדם ליכולתו של שופט לשמש בכהונתו הוא זה, שהקהילה תרחוש אמון לרשות השופטת, כי תכיר בסמכותה הייחודית לשפוט, כי תקבל עליה הכרעות דין שנעשו. מעמד זה של הרשות השופטת ושל חבריה השופטים - מעמד של עצמאות, של אי-תלות ושל מי שנהנים מאמון הקהילה - מחייב כמו-מעצמו קיומן של מידות מיוחדות בשופט. כן נדרשת, כדבר הלמד מעניינו, יצירתן של נורמות התנהגות ייחודיות לחיובו של השופט היחיד בהליכותיו ובאורחותיו - בהיכל המשפט ומחוצה לו - והכל להבטחת מעמדם המיוחד של השופט ושל הרשות השופטת בכללה. כך היה מאז ומעולם. וכעצתו של יתרו למשה לדרך בחירתם של שופטים: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע ..." (שמות, יח, כא). ואלה היו דברים שהיו במסורת עם ישראל בארצו ובכל גלויותיו. אכן, שופט הוא אדם - בראש ובראשונה הוא אדם - ואולם בשעה שניאות להטיל על שיכמו נטל של שיפוט, ממילא חייב עצמו בחובות ובנטלים של חבר הרשות השופטת.



בעבר היו כללי ההתנהגות לשופטים בחזקת תורה שבעל-פה, והדין, המוסר, ההיגיון, השכל הישר, המסורת וניסיון החיים הם שהינחו שופטים באורחותיהם. ברבות הימים והשנים הפכו חיי האדם והקהילה מורכבים יותר ויותר, ואף מערכת המשפט גדלה, התרחבה וקלטה חברים רבים. כך נוצר צורך להעלות את התורה שבעל-פה על הכתב וליצור קוד התנהגות חרות לשופטים. ואמנם, ברבות ממדינות העולם נתחברו בשנים האחרונות קודים להתנהגותם של שופטים. כך היה אף בישראל, שבשנת תשנ"ג-1993 פירסם הנשיא מאיר שמגר כללים הקרויים כללי אתיקה שיפוטית, תשנ"ג-1993, שהוכנו על יסוד דו"ח ועדה שנימנו עימה הנשיא (בדימוס) משה לנדוי (יו"ר), סגן נשיא בית המשפט המחוזי השופטת שולמית ולנשטיין וסגן נשיא בית משפט השלום השופט עוזי סיוון. כללי אתיקה אלה שימשו אותנו נאמנה משך למעלה מעשור, ואולם חידושי החיים חייבונו לעדכנם ולהתאימם לימינו.

על הכנת נוסח הכללים המצורף שקדה ועדה שנימנו עימה שופטי בית המשפט העליון מישאל חשין (יו"ר) ודורית ביניש, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה מיכה לינדנשטראוס, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב גבריאל קלינג, שופט בית משפט השלום בירושלים משה סובל, פרופסור אהרון אנקר, עו"ד רמי הורביץ ועו"ד רמי רובין (אשר במהלך עבודתה של הוועדה נתמנה שופט בית משפט השלום בירושלים).



תכליתם של כללי האתיקה לשופטים היא להדריך את שופטי ישראל בדרכם ובאורחותיהם, ולשמש להם כלי-עזר שיסתייעו בו וממנו ילמדו. הכללים מכילים נורמות מסוגים שונים: נורמות-יסוד הנובעות ממעמדו של שופט והמבטאות תפיסות עומק ערכיות שהן תשתית למעשה השפיטה; נורמות הקשורות במעשה השפיטה עצמו; נורמות הקשורות באורחות חייו של שופט; ונורמות ספציפיות העוסקות בסוגיות מעשיות המתעוררות בחיי היום-יום. נורמות אלו כולן מהוות יחדיו קודקס רחב ששופטים - הן שופטים צעירים הנדרשים להכוונה בתחילת דרכם, הן שופטים ותיקים הנדרשים לפתרון סוגיות ספציפיות - יכולים ונדרשים להסתייע בו. שופט הנתקל בקושיה - אם יעשה מעשה או אם יימנע מעשותו - יוכל לפנות לכללים ולמצוא בהם פתרון לרבות מן השאלות ששופטים נתקלים ומתלבטים בהם דרך שיגרה. כך, למשל, בפעילויות לבר-שיפוטיות, בעיסוקים ציבוריים, במגעים עם אמצעי התקשורת ועוד.



דבר אחרון: כללי האתיקה לשופטים אינם בבחינת חי הנושא את עצמו ואין הם מנותקים מסביבתם. הדין, המוסר, ההיגיון, השכל הישר, המסורת וניסיון החיים שהדריכו שופטים בעבר יוסיפו להדריכנו גם בימים יבואו. כך, למשל, ראוי לו לשופט כי במילוי תפקידו יתן דעתו להחלטות שנתן נציב תלונות הציבור על שופטים על-פי הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002[2]. יתר-על-כן: פירושם של הכללים ייעשה לא אך כלשונם אלא כרוח הנושבת בהם. זאת ועוד: בצד הכללים הכתובים, ובמיסגרתם, פועלת ועדת אתיקה לשופטים; ומבלי לגרוע מסמכותו של נשיא בית המשפט העליון בסוגיות אתיות ואחרות, מתפקידה של הוועדה לדון, להמליץ ולהחליט בנושאי אתיקה של שופטים. שופט הנתקל בשאלה אתית שאין לה תשובה ברורה בכללים, ראוי לו כי יפנה לוועדה זו או לנשיא בית המשפט העליון ויבקש תשובה והדרכה.



פרק ראשון: הוראות יסוד

פרשנות 1.
לעניין כללים אלה-
"בית-דין מינהלי" - ערכאה המוקמת בידי שר או רשות מינהלית אחרת ויש לה סמכות שפיטה, בין אם היא מכונה בית דין, ועדת ערר או ועדת ערעור ובין אם היא מכונה בשם אחר;
"בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב, הורה של בן-הזוג או מי שסמוך על שולחנו של השופט, וכן, בהתאם לעניין, בן זוג או ילד של כל אחד מאלה;
"נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, מישנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי;
"נשיא בית המשפט העליון" - לרבות מי שנשיא בית המשפט העליון הסמיכו לדבר;
"עד מרכזי" - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך;
"שופט" - שופט בית-המשפט העליון, שופט בית-משפט מחוזי, שופט בית-משפט שלום, שופט בית-דין לעבודה, שופט תעבורה, שופט עמית וכן רשם של בתי-המשפט ששופטים אלה מכהנים בהם;
"שופט בדימוס" - שופט שכהונתו נסתיימה.

מקור הכללים ותכליתם
2.
(א) כללי האתיקה לשופטים משקפים ומבטאים תפישות עומק ערכיות ומוסריות המהוות תשתית למעשה השפיטה ולדרכי התנהגותו ואורחותיו של השופט. כללים אלה מגבשים עיקרים ועקרונות מנחים השאובים ממסורת עתיקת-יומין והמתאימים עצמם לזמננו ולמקומנו. שופט ינַהֵג דרכו על-פי הדין ובהתאם לכללים אלה וישווה נגד עיניו כל העת את הצורך לקיים את אמון הציבור ברשות השופטת.

(ב) שופט ייראה כמי שהפר כלל מכללי האתיקה לשופטים באופן המאפשר הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, אם התנהגותו בניגוד לכללים עולה כדי התנהגות של שופט שלא כהלכה במילוי תפקידו או כדי התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של שופט בישראל.



כוח השיפוט, שלטון החוק והגינותת


3.
(א) כוח השיפוט ניתן בידי שופט מתוך אמון ביושרו, בכושרו המקצועי והאישי וביכולתו לקיים את המוטל עליו תוך כיבוד עקרונות האתיקה השיפוטית.



((ב) בהכריעו בדין עושה שופט להגשמתו של שלטון החוק תוך שמירה על זכויות האדם. מחובתו של שופט לפעול ביושר ובהגינות, לשוויון הכל לפני החוק, ותוך הקפדה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט.

אמונים למדינת ישראל ולחוקיה
4.
שופט ישמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ישפוט משפט צדק, לא יטה משפט ולא יכיר פנים.

אי תלות
5.
(א) בענייני שפיטה אין מרות על שופט זולת מרותו של הדין.

(ב) במילוי תפקידו אין שופט תלוי באיש. שומה על השופט לשקוד על אי-תלותה של מערכת השיפוט, ולהקפיד על קיומה באשר יעשה, בענייני שפיטה ובכל תחום אחר בו הוא פועל.

(ג) שופט לא יגור מפני איש, ולא יושפע במילוי תפקידו על-ידי דעת קהל, חשש מפני ביקורת או רצון לשאת חן.

אי משוא פנים
6.
שופט ינהג בבעלי הדין בשוויון, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקייה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים.

הליכותיו של שופט
7.
(א) אלה יאפיינו שופט בתכונותיו ובאורחותיו: יושר לב, טוהר מידות ומסירות לתפקיד. שופט יימנע ממעשים שאינם הולמים מעמדו של שופט או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט.

(ב) שופט יהיה מופת לכיבוד החוק בכל אשר יעשה.




פרק שני: מעמדם ותחולתם של הכללים

מעמד הכללים
8.
(א) כללים אלה מתווים עיקרים ועקרונות להתנהגותם ולאורחותיהם של שופטים, ומהם ייגזרו כללי אתיקה ספציפיים בכל מקרה ומקרה.

(ב) אין הכללים באים לגרוע מן האמור בכל דין. בכל עניין שאינו נדון מפורשות בכללים ינהג שופט בהתאם לרוחם ולמגמתם של הכללים ובהתאם לנורמות אתיות כלליות.

תחולה
9.
(א) כללים אלה חלים על-

שופט מעת שהצהיר הצהרת אמונים ועד שלושה חודשים מתום כהונתו;
רשם מעת מינויו ועד תום כהונתו;
שופט עמית;
שופט בדימוס המכהן בבית-דין מינהלי ובוועדה ציבורית על-פי דין, ככל שהדבר נוגע למילוי תפקידו; ויראו את הסכמתו לכהן כהסכמה להחלת כללים אלה עליו כאמור.
(ב) הכללים חלים על שופט אף בהיותו בחופשה או בשבתון.

(ג) מי שנבחר לכהונת שופט על-ידי הוועדה לבחירת שופטים וטרם הצהיר הצהרת אמונים, לא ייצג לקוח לפני ערכאה שיפוטית אלא בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון.

שופטים בדימוס
10.
כללים אלה אינם מחייבים שופטים בדימוס. יש לזכור עם זאת, כי סביבתו הקרובה והרחוקה של שופט הורגלה להתייחס אליו כהתייחס אל שופט, וכי יחס זה נמשך והולך גם לאחר תום הכהונה. ראוי לו אפוא לשופט בדימוס כי ישווה נגד עיניו את רוחם ואת מגמתם של הכללים וכי יכוון התנהגותו ואורחותיו על פיהם.




פרק שלישי: שפיטה

שמירה על כבוד הזולת
11.
(א) בשבתו לדין ינהג שופט בנוכחים בדיון לפניו - בעלי-דין, באי כוחם, עדים ובאי בית-משפט אחרים - באורח מכובד, באורך-רוח, במתינות, בסובלנות ובאדיבות, וישרה באולם בית-המשפט אווירה נינוחה.

(ב) שופט יעשה כי גם אחרים ישמרו על כבודם של הנוכחים בדיון.

(ג) במהלך המשפט ובהחלטותיו בכתב יימנע שופט מהערות פוגעניות או מעליבות כלפי כל אדם.

(ד) שופט ינהג בעמיתיו השופטים בכבוד ובחברות.

(ה) בהביעו דעה על אדם שלא היה צד להליכים, ייתן השופט דעתו לשאלה אם ניתנה הזדמנות לאותו אדם להציג עניינו כהלכה לפני בית-המשפט.

ניהול משפט
12.
(א) שופט ינהל את הדיון שלפניו באופן מקצועי וענייני, תוך שהוא מקפיד לנהוג שוויון בבעלי-הדין ובעורכי-הדין המופיעים לפניו ונמנע מכל אמירה או מעשה שיש בהם כדי לפגום בחזותו האובייקטיבית והמקצועית.

(ב) שומה על שופט לשמור על חזות נייטרלית במהלך הדיון ולהימנע מליצור בהתנהגותו או בדבריו יסוד לחשש ממשי למשוא פנים.

(ג) מבלי לגרוע מחובתו לנהוג שוויון בבעלי הדין, יעשה שופט כמיטבו להסביר לבעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין את מהות ההליכים ודרכי ניהולם, והכול על-פי הניתן בנסיבות העניין ובגבולות הדין והתפקיד.

(ד) בניהול המשפט יעשה שופט כמיטבו לחוס על זמנם של המעורבים במשפט: בעלי-דין, באי-כוחם, עדים ואחרים, וכנדרש מכך יחיש את ההליכים וימנע עינוי דין.

(ה) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (ד), ולקיום האמור בו, יעשה שופט כמיטבו למנוע המתנה של המוזמנים לדיון והתייצבותם של עדים פעם נוספת.

פשרה, גישור ובוררות
13.
(א) שופט המציע פשרה או העברה של ההליך לגישור או לבוררות, לא יכפה דעתו על בעלי הדין, ויוודא שבעלי הדין יודעים כי אי קבלת הצעתו לא תשפיע על הליכי הדיון שלפניו.

(ב) בהתנהל שיג-ושיח לפשרה יסייע שופט בידי בעלי הדין, ובלבד שהדבר ייעשה תוך שמירת כבודו של בית המשפט.

הימנעות מוקדמת משבת בדין
14.
(א) בכפיפות לאמור בדין ובכללים אלה ידון שופט בכל עניין שהועבר לטיפולו.

(ב) משיימצא לשופט כי קיים טעם ראוי שהתיק לא יידון לפניו, יְיַדֵּעַ בכך את נשיא בית המשפט שבו הוא מכהן או שופט שהוסמך לעניין זה על-ידי נשיא בית המשפט.

(ג) החליט הנשיא של אותו בית משפט או שופט שהוסמך כאמור, כי אותו שופט ידון בתיק, לא ימנע השופט עצמו משבת בדין אלא אם כן חייב הוא לעשות כן על-פי דין.

מניעה משבת בדין
15.
(א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה:

(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2) יש לשופט עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה, או בדרך דומה אחרת;

(4) בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של השופט קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עד;

(5) עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של השופט ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים;

(6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של השופט או של בן משפחתו;

(7) בן משפחה של השופט הוא עורך-דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי-דין המייצג בעל-דין.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

(ה) התקיימה עילת פסלות לפי פסקאות (1) או (2) בסעיף קטן (ב), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961[3], רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצר להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

(ו) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר השופט כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין.

(ז) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית-המשפט העליון הדן בערעור על-פי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.




פרק רביעי: שופט וסביבתו

קשרים חברתיים
16.
משמונה לכהונתו, אין מוטל על שופט לנתק את קשריו החברתיים, לרבות קשרים עם עורכי דין. יחד-עם-זאת, ראוי לו לשופט כי ייזהר בקשריו החברתיים וייתן דעתו כיצד עשויות הבריות לפרש הימצאותו בחברת אדם מסויים או בחברה מסויימת.

פעילות פוליטית או מפלגתית 17. (א) שופט לא יהא מעורב בפעילות פוליטית או מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה או בגוף פוליטי אחר.

(ב) מבלי לפגוע בכלליות האיסור שבסעיף קטן (א), לא ייטול שופט חלק באירוע הנערך על-ידי מפלגה או גוף פוליטי אחר, או במיסגרת אחרת שלה זהות פוליטית או מפלגתית.

הבעת דעה בפומבי
18.
שופט יימנע מהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית.

איסוף כספים
19.
שופט לא יהא מעורב בפעילות של איסוף כספים.




פרק חמישי: הימנעות מן השימוש במעמד השיפוטי שלא למטרתו

ניצול מעמד
20.
(א) לא יפיק שופט טובת הנאה ממעמדו כשופט - בין טובת הנאה חומרית בין אחרת - אם במישרין ואם בעקיפין.

(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) -

לא יעשה שופט שימוש במעמדו כשופט לקידום עניין שלו או של אחר;
שופט לא יציין את דבר היותו שופט ולא יעשה שימוש במסמך הנושא את תוארו כשופט בנסיבות שבהן עלול השימוש בתואר להיראות כניסיון לא ראוי להשיג מעמד מועדף.
(ג) שופט רשאי לציין בנייר מכתבים פרטי ובכרטיס ביקור את היותו שופט ואת בית המשפט שהוא מכהן בו.

(ד) שופט רשאי לציין את היותו שופט בספר או במאמר שהוא מפרסם.

(ה) שופט רשאי ליתן המלצתו על כישוריו של אדם המוכר לו אישית.

מתנות, הנחות והזמנות
21.
(א) על קבלת מתנות על-ידי שופט יחול חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979[4].

(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) -

(1) שופט לא יקבל הנחה ברכישת מוצר או בקבלת שירות, אלא אם כן ההנחה ניתנת על-פי הֶסְדֵר כללי שאושר בידי מנהל בתי-המשפט או שההנחה ניתנת לשופט עקב הימנותו עם הזכאים לאותה הנחה ללא זיקה להיותו שופט.

(2) שופט לא יקבל הזמנות חינם לאירועים או למקומות שהכניסה אליהם היא בתשלום, למעט במקרים שבהם נותן ההזמנה הוא קרוב משפחה או חבר אישי או במקרים שהשופט מוזמן כבן לוויה של מקבל ההזמנה וללא קשר למעמדו כשופט.

(ג) אין מניעה כי שופט יקבל במתנה ספר על נושא משפטי מכותב הספר.




פרק שישי: פעילויות לבר-שיפוטיות

סימן א': עקרונות

ייחוד הכהונה
22.
שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי - גם לא יקבל על עצמו אחד מאלה - אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון ושר המשפטים (ראו: סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה[5]).

מיגבלות על פעילויות נוספות
23.
(א) חובתו העילאה של שופט היא לכהונתו כשופט, ולתפקידו כשופט חייב הוא להקדיש את מיטב מירצו ומחשבתו. שופט יעניק לתפקידו כשופט מעמד של קדימה על-פני כל עיסוק אחר.

(ב) שופט יימנע מפעילות שאינה הולמת את מעמדו כשופט או העלולה להביאו לניגוד עניינים עם תפקידו כשופט.

(ג) שופט לא יקבל על עצמו אף לא יעסיק עצמו בפעילות לבר-שיפוטית - אף אם מותרת היא על-פי אופייה או על-פי היתר שהוענק לו - אם אותה פעילות עלולה לפגוע ביכולתו למלא כיאות את תפקידו כשופט, בין מבחינת משך הזמן הנדרש לפעילות, בין מבחינת העיתוי ובין מכל בחינה אחרת.




סימן ב': עיסוקים ציבוריים

פעילות בגופים ציבוריים
24.
(א) שופט רשאי להיות חבר בגופים מינהליים של מוסדות חינוך, כגון חבר נאמנים של מוסד להשכלה, או בגופים של מוסדות בעלי מטרות ציבוריות, בכפיפות להיתר כהוראת סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה.

(ב) בפעולתו כאמור בסעיף קטן (א), יימנע שופט מכל מעשה שיש בו משום שימוש שלא כהלכה במעמדו כשופט או העלול לפגוע במעמדו כשופט. כך, למשל, לא ישתתף שופט בניהול העיסקי או הכספי של המוסד הציבורי שהוא פעיל בו, ולא יקבל ממנו טובת הנאה.

(ג) שופט לא יפנה לרשויות ציבור או לגורמים פרטיים בשם גוף ציבורי שהוא פעיל בו.

(ד) שופט לא יהיה פעיל בגוף ציבורי העוסק בייזום הליכים משפטיים אף אם אין אותם עניינים עשויים לבוא לדיון בבית המשפט שבו הוא מכהן.

ועדות לחלוקת פרסים ומלגות


25.
שופט רשאי להיות חבר בוועדה המחלקת פרסים או מלגות ובלבד שהדבר הולם את מעמדו של שופט.

הסברה מחוץ לישראל
26.
שופט רשאי להשתתף מדי פעם בפעולות הסברה מחוץ לישראל מטעם המדינה או מטעם גוף ממלכתי או ציבורי העושה לטובת הכלל, ובלבד שקיבל לכך אישור מאת נשיא בית-המשפט העליון.

שיפוט שלא בבית-המשפט
27.
(א) שופט לא יעסוק בתפקיד שיפוטי או מעין-שיפוטי שלא בבית-המשפט, אלא מכוח הוראת חוק או בהיתר לפי סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה.

"תפקיד שיפוטי או מעין-שיפוטי" לעניין כלל זה - לרבות חברות בבית דין של אירגון חברים או של אירגון ציבורי, ותפקיד של פסיקה בפעולות ספורט ובמשחקים מאורגנים או ממוסדים.

(ב) שופט לא ישמש בורר אלא אם כן נקבע הדבר בחוק.

(ג) שופט לא יהא פעיל בגוף ציבורי העוסק במתן שירותי בוררות או גישור.

(ד) שופט שקודם מינויו שימש בתפקיד שיפוטי או מעין-שיפוטי שאסור לשופט למלאו, לא ימשיך למלא אותו תפקיד מעת שהצהיר הצהרת אמונים.




סימן ג': הרצאות ופרסומים

הוראה במוסדות להשכלה או לחינוך
28.
הוראה במוסדות להשכלה או לחינוך טעונה היתר כהוראת סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה.

הרצאות
29.
שופט רשאי להרצות מדי פעם במיסגרת גוף שאינו מסחרי, ללא צורך בהיתר לפי סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה. בעשותו כן ינהג שופט במידת הזהירות הראויה המתחייבת ממעמדו, תוך שמירה על גישה מאוזנת והימנעות מנימה פולמוסית או מהבעת דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית.

פירסום ספרים ומאמרים
30.
שופט רשאי לפרסם ספרים שכתב ומאמרים בביטאונים מקצועיים.

משפט מודרך
31.
שופט רשאי להיות חבר מותב במשפט מודרך הנערך במוסד להשכלה. הוא הדין במוסד אחר שאושר על-ידי נשיא בית המשפט העליון.




סימן ד': שונות

עדות
32.
שופט לא יעיד בהליכים משפטיים אלא אם כן זומן על-ידי בית המשפט או באישורו של נשיא בית המשפט העליון; כלל זה לא יחול על הליכים משפטיים שהשופט או בני משפחתו צד להם.

הופעה לפני רשות ציבורית
33.
שופט רשאי להופיע לפני ועדה של הכנסת או לפני רשות ציבורית אחרת אם קיבל לכך אישור מאת נשיא בית המשפט העליון.

מענה לשאלונים לצורכי מחקר
34.
(א) באישורו של נשיא בית המשפט העליון רשאי שופט להשיב, בין בכתב בין על-פה, לשאלות או לשאלונים המופנים אליו לצורכי מחקר בנושאים הקשורים בעבודתו השיפוטית.

(ב) לעת שתידון בקשה לאישור כאמור בסעיף קטן (א), יובא במניין, בין השאר, היותו של עורך המחקר מוסד אקדמי מוכר או חוקר הפועל מטעמו.






פרק שביעי: עניינים כספיים

ניהול עסקים
35.
שופט לא ינהל עסקים באופן פעיל, בין במישרין בין בעקיפין, ולא יכהן כנושא משרה בתאגיד מסחרי או בגוף עסקי אחר.

ניהול נכסיהם של השופט ושל בני משפחה
36.
(א) שופט רשאי לנהל בעצמו את נכסיו ואת נכסי בני משפחתו, ולפעול בהשקעתם, ובלבד שלא יהיה בכך עיסוק פעיל בעסקים. השופט יימנע מפעילות כאמור העלולה לגרום לפגיעה במעמדו כשופט או להעמידו בניגוד עניינים עם תפקידו כשופט.

(ב) שופט לא ינצל את מעמדו כשופט לצורך עסקיו ועסקי בני משפחתו.

ניתוק קשרים עסקיים וכספיים עם מינויו של שופט




37.
(א) מינויו של שופט מביא לניתוק קשריו העסקיים והכספיים כאמור בכללי אתיקה שיפוטית שיקבע נשיא בית-המשפט העליון לעניין זה. עד אשר ייקבעו כללי אתיקה שיפוטית כאמור, יחולו הוראות כללי אתיקה שיפוטית (הכנסות לאחר מינוי), התשנ"ה-1995, שעותק מהם יימסר לכל מי שנבחר לכהונת שופט.

(ב) אם בשעת מינויו לכהונתו חבו צדדים שלישיים לשופט כספים כתוצאה מקשריו העסקיים והכספיים כאמור בסעיף קטן (א), יגבה השופט כספים אלה באמצעות שותפו לשעבר בעריכת-דין או באמצעות עורך דין אחר.



קבלת גמול עבור עיסוק או פעילות נוספים
38.
(א) שופט רשאי לקבל גמול עבור עיסוק או פעילות נוספים המותרים על-פי דין או על-פי כללים אלה, ובלבד שהגמול יהא בהתאם למקובל אצל הנותן. כלל זה יחול אף על קבלת גמול עבור פעולות הסברה מחוץ לישראל.

(ב) שופט שהוזמן להרצות רשאי להתאכסן במקום ההרצאה על חשבון המזמין ואף לקבל החזר של הוצאות נסיעתו.

(ג) להסרת ספקות ייאמר כי כלל זה יחול על שופט גם בהיותו בשבתון.




פרק שמיני: שופט ואמצעי התקשורת

מגעים בין שופט לבין אמצעי התקשורת
39.
(א) שופט אומר דברו בפסקי דין ובהחלטות. על דרך הכלל אין שופט מתראיין ואין הוא מוסר מידע לתקשורת.

(ב) שופט לא יעביר פסקי-דין והחלטות לתקשורת אלא באמצעות דוברות בתי המשפט.

(ג) שופט יימנע מהופעה או מראיון באמצעי התקשורת. הופעה או ראיון של שופט באמצעי תקשורת - לרבות בעיתונות, ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט, במסיבת עיתונאים ובכל דרך אחרת - תהיה רק באישור מראש מאת נשיא בית המשפט העליון.

(ד) האמור בכלל זה אינו חל על ביטאונים משפטיים המתפרסמים על-ידי מוסדות אקדמיים או על-ידי לשכת עורכי הדין, ובלבד שהשופט קיבל תחילה את אישורו של נשיא בית-המשפט העליון.

תגובות לאמצעי תקשורת
40.
(א) תגובתו של שופט על דברים שפורסמו עליו או על פסקי דין והחלטות שנתן תהיה באמצעות דוברות בתי המשפט.

(ב) שופט שעיתונאי פנה אליו לקבלת תגובה יפנה את העיתונאי לדוברות בתי המשפט.

(ג) נתבקשה תגובתו של שופט על מידע שהיעדר תגובה מיידית עליו עלול לגרום נזק שאינו הפיך, ובפי השופט תגובה חד-משמעית שיש בה כדי להביא את העניין לסיומו, רשאי השופט למסור תגובתו.

(ד) שופט שמסר תגובתו בנסיבות כמתואר בסעיף קטן (ג), יודיע על כך מייד לדוברות בתי-המשפט, והמשך הטיפול יהיה באמצעות הדוברות.

(ה) אין בהוראות אלו כדי למנוע את נציגות השופטים לעמוד בקשר עם אמצעי התקשורת בעניינים הנתונים לטיפולה.




פרק תשיעי: ועדת אתיקה

ועדת אתיקה
41.
(א) נשיא בית-המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.

(ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בענייני אתיקה של שופטים, לפי פנייה של שופט או רשם שכללים אלה חלים עליו – בעניין הנוגע אליו.

(ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.

(ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, ללא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

(ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה.






פרק עשירי: ועדת אתיקה

כללים קודמים
42.
כללים אלה יהיו תחת כללי אתיקה שיפוטית, התשנ"ג-1993.