12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הכל אודות סטרס. דרכי התמודדות. חלק ג` בסדרה
מאת: דר` ארנון לוי    שמור מאמר למועדפים

הכל אודות סטרס (לחץ גופני/נפשי), דרכי התמודדות וטכניקות לשימוש עצמי

בסדרה של 3 מאמרים ברצוני להציג כאן את נושא הלחץ הגופני/נפשי, מה האפשרויות המוכרות היום להתמודד אתו ביעילות, וכיצד כל אחד יוכל ליישם טכניקות לשימוש עצמי לפתרון בעיות הסטרס ולפתח סגנון חיים המאפשר ניצול טוב ומאושר יותר של הפוטנציאל העצמי. בעקבות פניות גולשים ייכתבו שני פרקים נוספים – "מעבר לסטרס" שירחיבו את נושא הפיתוח של הפוטנציאל העצמי ממצבים טעוני סטרס.

1. האם די בשימוש עצמי בטכניקות נגד סטרס או שיש צורך להעזר באיש מקצוע לשם כך ?

ארגז הכלים שהצגתי במאמרים הקודמים יכול לסייע במידה רבה להתמודדות עצמית במצבי סטרס. הטכניקות שהצגתי מאפשרות הרגעה וכן הפחתה ניכרת בהשפעתם של גורמי הסטרס החיצוניים.

2. אם כן מה אנו צריכים מעבר לכך ? מדוע המלצת בסוף המאמר הקודם על טיפול קצר אנטי- סטרס ?

כפי שציינתי קודם לכן, בניגוד לדעה המקובלת הסטרס אינו נוצר כתוצאה מגורמים חיצוניים אלא ממנגנונים פנימיים שמצויים בנו ושמופעלים בצורה בלתי מודעת ובדרך כלל במערכת העצבים הלא רצונית. מנגנונים אלה יוצרים בנו את תגובת הסטרס לאירועים חיצוניים. התמודדות עצמית היא טובה מאד ליצור הרגעה בתגובות הסטרס אך אינה משנה את המנגנונים הפנימיים מייצרי הסטרס. בטיפול פסיכולוגי קצר (ובשיטת האנטי-סטרס שתתואר להלן די בשלוש פגישות לשם כך) ניתן לשנות בהצלחה ברוב המקרים את המנגנונים הפנימיים העיקריים שמייצרים סטרס.

3. האם תוכל להדגים זאת ?

בוודאי. קחו למשל אשה המצויה בסכסוך משפחתי עם בעלה. זהו בוודאי אינו מצב קל והיא סובלת מן הסתם מסטרס גבוה, עצבנות ומתח. לכאורה הסטרס נובע מהמשבר הזוגי שנוצר בבית. למעשה בדרך כלל כאשר אנו מנתחים את הגורמים העמוקים יותר של הלחץ נמצא לעיתים קרובות שאווירת העוינות שנוצרה בבית מעוררת אצל האשה חרדה בלתי מודעת מאפשרות של תגובה אלימה מצד בעלה (גם כאשר הוא מעולם לא הגיב באלימות)
אצל אשה אחרת בעלת היסטוריה שונה ומבנה אישיות שונה המצויה במצב דומה עלולה להתעורר למשל חרדת נטישה סמויה (למרות שעקב היחסים המעורערים בינה לבין בעלה היא מעונינת בפרידה).

כלומר שתי הנשים מצויות באותו מצב אך מנגנונים פנימיים לא מודעים שונים יתעוררו אצל כל אחת מהן בהתאם למבנה האישיות שלה. אצל האשה הראשונה יכולות להתפתח בהתאם אסוציאציות, חלומות, זיכרונות או תמונות המתקשרים לגילויי אלימות וסכנת חיים. אצל האשה השניה יכולים להתעורר פנטזיות, זיכרונות, וחלומות שמקורן בעולמה הבלתי מודע שמבטאות דחייה רגשית ובדידות מהעולם. משמעויות סמויות אלה שהנשים שבדוגמא נותנות למצבן גורמות לא רק לסטרס גבוה יותר אלא מעוותות את תהליכי החשיבה שלהן וגורמות להן לשיפוט מוטעה לגבי מצבן ולהחלטות שגויות. למשל האשה במקרה הראשון עלולה לערב גורמים נוספים שעלולים לפגוע בפתרון הבעיה כמו משטרה או שכנים ובמקרים קיצוניים מסוגלת לברוח מהבית ולאבד את זכויותיה. האשה השניה בדוגמא עלולה להשאיר את המצב הקיים בלתי מטופל ולהמשיך לסבול כיון שתחשוש שאם תיפרד מבעלה לעולם לא תהיה מסוגלת ליצור קשר משמעותי עם בן זוג אחר.

דוגמא מתחום אחר: למשל מהנדס, מנהל פרוייקט בהיי טק צריך לבצע פרוייקט מקצועי והמנכ"ל מביע הסתייגות בוטה מצורת הביצוע של הפרוייקט. המהנדס מרגיש מאויים ונוצרת אצלו הפעלה גופנית/נפשית של תגובת חירום להתמודדות עם המצב. הפעלת תגובת החירום מעוררת אצלו פרשנות בלתי מודעת שלילית ומתעוררות אצלו אסוציאציות מהעולם הפנימי וממאגר הזיכרונות והפנטזיות שלו. יכולות להתעורר אסוציאציות או זיכרונות נוספים של כישלונות או דחייה מעברו של המהנדס שיעצימו את החרדה והסטרס. כתוצאה מכך עלולות להיווצר אצל המהנדס תגובות נפשיות שליליות : חוסר אונים, חרדה, דיכאון, חוסר תיקווה וכו`. המהנדס הפגוע עלול לנקוט בפעולות של פאניקה או שיפוט מוטעה של המציאות שיפגעו עוד יותר במצבו. הוא מסוגל למשל להימנע מתגובה ביחס להערות המנכ"ל עקב חרדותיו, או לעיתים באופן הפוך להגיב בחריפות תגובת יתר. הוא יקלע לעימות עם המנכ"ל במקום להגיב תגובה מאוזנת ושקולה.

4. האם מטרת הטיפול שאתה מדבר עליו היא להביא למודעות של הפונה את המנגנונים שמייצרים סטרס ?

בהחלט לא די בכך. הבאה למודעות היא מטרה חלקית בטיפול אך אינה מספיקה להתמודדות אופטימלית בסטרס. מטרת הטיפול אינה גם רק לפתור בעיות כמו בדוגמאות שנתתי. מלבד הבעיות שכל אחד מהאנשים שבדוגמאות מציג, יש לו עולם שלם של התנהגויות בלתי רצוניות ובלתי רצויות שמייצרות סטרס ופוגעות באופן שיטתי בבריאותו ובאיכות חייו. מטרת הטיפול הקצר היא לשנות את דפוסי ההתנהגות הבלתי רצויים ואת המנגנונים הבלתי מודעים מייצרי הסטרס בצורה שתשנה את סגנון החיים שלו ואת איכות חייו. שינוי התפיסה הפנימית יוצר תובנות חדשות אצל המטופל למצב שנתפס קודם לכן כבלתי נסבל ומאפשר לו לראות דרכים חדשות להתמודדות.

5. איך בכל זאת אפשר לבצע ב 3 פגישות או בסדנה שחרור מחרדות שלעיתים נמשך בטיפולים פסיכולוגיים במשך חודשים או אף שנים ?

שיטת הטיפול "למידה פנימית" שמתוארת כאן אינה שיטת קסמים ואינה פותרת את כל הבעיות של האדם באופן "אינסטנט". מה השיטה כן עושה ? היא מאפשרת יישום שיטתי של ידע וניסיון של שנים רבות וממקדת אותם בטיפול קצר. טיפולים נפשיים חייבים לעיתים להתמשך במשך תקופה ארוכה עקב מורכבות הנפש האנושית, אך לעיתים קרובות אפשר להימנע ממצב שבו הטיפול הופך להיות חלק מאורח החיים. אני מאמין שטיפולים צריכים להיות זמינים לכל האוכלוסייה וקצרים ככל האפשר. טיפול קצר בשיטת ה"למידה הפנימית" מחייב השתתפות אינטנסיבית מאד של המטופל ושל המטפל, גיוס כוחותיו הפנימיים של המטופל ומטרתו לאפשר למטופל להפיק את מירב התועלת מ 3 הפגישות.

6. כיצד אתה מתמודד עם בעיות שנוצרות בטיפול רגיל ופתרונן נמשך בדרך כלל במשך תקופת טיפול ארוכה ? למשל בעיה כמו ההעברה הטיפולית שהיא הבסיס לטיפול והיא עוברת גלגולים רבים במהלך הטיפול ?

התשובה לשאלה זו מורכבת. נתחיל בכך שטיפול "למידה פנימית" אינו מבוסס על עיבוד מורכב של ההעברה הטיפולית וגלגוליה במהלך הטיפול אך הוא מעודד יצירת העברה חיובית לצורך הצלחת הטיפול. כבר בתחילת הטיפול קיימת הקפדה על יצירת הקשר הטיפולי (ראפורט בז`רגון פסיכולוגי), המטופל מקבל הסבר על התוכנית ומתאם את ציפיותיו ואת ציפיות המטפל מהטיפול. המטופל נותן הערכה כמותית, הגדרת ודירוג גורמי הלחץ שלו, הערכת יכולתו להתמודד עם הלחץ בהצלחה וכן מדדים נוספים. בסיום החלק הראשון של הטיפול הוא מעריך פעם נוספת מדדים אלה וכמעט ללא יוצא מהכלל הם משתפרים באופן משמעותי.

על המטפל לבדוק באופן שיטתי בתחילת הטיפול את הרגשתו של המטופל כלפיו וכלפי הסיטואציה הטיפולית וכו`. בדיקה מסוג זה מעודדת בדרך כלל באופן משמעותי יצירה מהירה של קשר טיפולי חיובי (למשל לעיתים המטופל אומר שהוא נבוך, או שהוא מתקשה לתת אמון בטיפול או במטפל והם מעבדים נקודות אלה בתחילת המיפגש). יישום נוסף המאפיין שיטת טיפול זו שאינו מקובל בטיפול רגיל הוא הפנייה לעיתים ועל פי הצורך של המטופל למטפלת שיאצו שנמצאת בקליניקה להכנה לטיפול אנטי-סטרס. הכנה זו גורמת למטופל לעיתים קרובות הרגשה משוחררת ונעימה וזרימה מאוזנת של אנרגיה גופנית ונפשית.
בעקבות זאת משתחררות אצל המטופל הגנות רבות שמתעוררות כמעט תמיד בתחילתו של טיפול רגיל והוא מגיע לעיתים קרובות לתובנות עמוקות כבר במהלך הפגישות הראשונות. בשיטה זו קיימת התמקדות בשינוי התהליכים הפנימיים שיוצרים את הסטרס בעוד שמרבית השיטות הטיפוליות מתמקדות בעיבוד ובפרשנות של התכנים העולים במהלך הטיפול מתוך ציפייה לתובנה שתיצור שינוי.

המעונינים בפרטים נוספים על שיטת ה"למידה הפנימית" שפותחה ויושמה כתוצאה של ניסיון קליני ומחקר של שנים רבות ובדוגמאות טיפוליות רבות יכולים למצוא אותם בספרו האחרון של כותב שורות אלה: "מעבר למראה הריקה" (הוצאת צ`ריקובר).
במיסגרת שיטת טיפול זו אפשר לשלב גם טכניקות טיפוליות מקובלות רבות וביניהן לעיתים טכניקות היפנוטיות או אחרות על פי הצרכים הספציפיים של המטופל ומבנה אישיותו כשהמטרה היא ליצור אצל המטופל בסיס פנימי לשינוי המבנה הרגשי הגורם למצב הסטרס ולתת לו כלים פרקטיים להמשיך ולהתמיד בהתמודדות זו לאחר תום הטיפול.

7. האם אפשר לתאר מודל כללי לתגובות הסטרס ?

אם נסכם את 3 המאמרים שהצגנו אפשר לראות את אותם תהליכים שחוזרים בכל המקרים:

קיימת תפיסה על ידי המערכת הגופנית/נפשית של מצב נתון כמצב מסוכן מבחינה קיומית או סימלית > בעקבות זאת מתעוררת הפעלה פיזיולוגית של תגובת חירום להתמודדות עם המצב > הפעלת המערכת מעוררת פרשנות בלתי מודעת של מצב איום קיומי ומתעוררות אסוציאציות מהעולם הפנימי וממאגר הזיכרונות והפנטזיות של האדם הקשורות למצבי סכנה אמיתיים או דימיוניים בעבר > נוצרות תגובות נפשיות שליליות : חוסר אונים, חרדה, דיכאון, חוסר תיקווה וכו` > האדם נוקט בפעולות של פאניקה או שיפוט מוטעה של המציאות שפוגעות עוד יותר במצבו.

מהו האני מאמין שלך בעניין הסטרס ?

כפי שכבר אמרנו, הנטייה המולדת שלנו ליצור תגובת חירום גופנית/נפשית למצבי לחץ גורמת לנו לחיות בעולם שנתפס סובייקטיבית כמסוכן. לנסוע בכביש עמוס, להתמודד עם בעיות בעבודה, במשפחה או עם בעיות כספיות מעוררים בגופנו תגובת חירום גופנית/נפשית שנותנת לנו להרגיש שהעולם בו אנו חיים הוא מקום מסוכן ובלתי נעים שגורם לנו סבל יותר מהנאה. מחקרים רבים מצאו שמצב של חרדה ומתח כאשר מתגברים עליו יכול לתת לנו אנרגיות חיוביות לביצוע טוב יותר של המשימה.

העקרונות של תפקוד אופטימלי והרגשה טובה ומשוחררת אינם חדשים אלה הם: חשיבה חיובית, תקווה ואמונה בעתיד, אופטימיות, הומור ומצב רוח טוב, ומה שנקרא בפסיכולוגיה מודרנית זרימה עם הספונטניות והיצירתיות הפנימית. רובנו נוטים לחשוב שתכונות אלה קשורות במצבים מיוחדים של הצלחה, מזל וכו` וזו הטעות: מצבים חיוביים אלה הם מצבים נלמדים. אני מאמין שהעולם לא נוצר לגרום לנו סיפוק או סבל והחיים אינם טובים ואינם רעים אך בעקבות הסטרס שמלווה לנסיבות חיים רבות למדנו בעבר לקשר את אותן נסיבות לפסימיות, חוסר אונים חשיבה שלילית וכיו"ב. ברגע שלמדנו להתמודד עם הסטרס נוכל ללמוד כיצד ניתן להפוך את הלחץ המלווה בעייפות ועצבנות לתחושה חיובית של אנרגיה רגועה שבה יירתמו ההורמונים ליצירת מצב של פעילות חיובית ומהנה. הפונה יוכל למצוא נושאים שבהם הוא יוכל לזרום בפעילויות הגורמות לו סיפוק ולעיתים גם תחושות של אושר: תחומים של התרוממות נפש, אנרגיה, התלהבות ויצירתיות שאותם יוכל להפיק בעזרת הפיכת האנרגיה המתוחה לאנרגיה רגועה ויצירתית. בכל הנושאים האלה נדון בשני המאמרים הבאים שכותרתם היא "מעבר לסטרס".

בברכה, דר` ארנון לוי