12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הפרעות אישיות – כללי חלק ג`
מאת: ד"ר יעקב ברמץ    שמור מאמר למועדפים

במונחים של הפרדות מהדמות המשמעותית (אֵם בד"כ):
כשאנו נולדים אנחנו מחוברים בחבל הטאבור לאמנו. למעשה עד הלידה התינוק הוא איבר מאברי אמו. בתודעה של התינוק האֵם היא איבר מאיבריו. כמו שיש לנו מערכת עיכול המספקת לנו את החומרים החיוניים לגוף, כך האם היא מעין מערכת עיכול גדולה של התינוק. יציאתו לאויר העולם וחיתוך חבל הטאבור, מבחינת תודעת התינוק, מלאכותית ולא אמיתית. שנות הגדילה הינן תהליך ארוך (ולא נגמר) של היפרדות. בכל אופן, בשלבים הראשונים של החיים (עד גיל שלוש) נעשה תהליך ההיפרדות מאד משמעותי הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. לתהליך הזה קוראים בשפה מקצועית separation individuation.

בנפשו של הרך הנולד מעורבים הן הוא עצמו עם אמו (כלומר עירוב של אני והאחר) והן הצדדים הטובים והרעים שבו והצדדים הטובים והרעים שבאחר. בהמשך נפרד האחר הרע לעומת האני הטוב, האני הרע, האחר הטוב המעורבבים. אח"כ ישנה הפרדה חלקית בין אני והאחר הטובים לבין אני והאחר הרעים. ולבסוף יש הפרדה וקבלת ניגודים כלומר אני טוב ואני רע נפרדים מהאחר הטוב והאחר הרע. בקרב פסיכוטיים אין הפרדה בין האני והאחר וכן בין הרע והטוב. בקרב בעלי הפרעות אישיות יש הפרדות מהאחר אך נותרת הפרדה בין האני הטוב ביחד עם האחר הטוב בנפרד מהאני הרע והאחר הרע.

מכאן נובעים כמה דברים חשובים. האדם אינו מצליח להשאיר אצלו בנפשו, את האחר כשאינו לידו. זה יכול לבא לידי ביטוי בהתקף אימה כשישנה תחושת נטישה. חלק מבעלי הפרעות האישיות, יותר עצמאיים וחלק פחות, אולם לכולם יש בעיה עם הקשר (או פחד מנטישה או הימנעות מקשר כדי להמנע מחרדת הנטישה). זה יכול להתבטא גם בפחד מנקיטת עמדה, או פחד מרכישת מקצוע (סוג של נקיטת עמדה). זה יכול לבא לידי ביטוי בהתאהבות אובססיבית, כאילו נסיון מלאכותי לנכס את הדמות המשמעותית ולקשור אותה אליו לנצח (לאחרונה רצח גבר ישראלי בתאיילנד, את גרושתו שמאנה לחזור אליו. מלבד אישיותו העבריינית, ניתן לראות הדגמה מפחידה לאימה שהתעוררה בגבר בעל הפרעת אישיות כשנטשה אותו רעייתו). זה יכול להתבטא גם בפנטזיה של “לוּ רָק”. לו רק היה כך וכך אז היה כך. כשבבסיס הנחה זו יש הכחשת המציאות והכחשת הנפרדות. או פנטזיות "יום אחד" שאומרת יום בהיר אחד פתאום הכל ישתנה לטובה. שהינה שוב הימנעות מלהכיר בנפרדות.

סיכום
במאמר הזה ערכתי סקירה אודות מבנה האישיות המיוחד שאינו נוירוטי או נורמלי אך גם אינו פסיכוטי. מבנה אישיות של אנשים שיחיו כל חייהם במצב הביניימי הזה. הבעייתיות האישיותית יכולה להשתפר במידה מסויימת בטיפול פסיכולוגי, אם כי דרוש טיפול ארוך ומורכב, ובסופו היא לא תשתנה לגמרי. מצד שני, לא צפויה אצלם התדרדרות פסיכוטית. זהו מצב גבולי אך יציב. מדובר על מבנה אישות גבולית (ולא להתבלבל עם הפרעת אישיות גבולית). מדובר על סוגים שונים של הפרעות אישיות. בסיווג של DSM IV מופיעים עשרה סוגי הפרעות אישיות (נרקיסיסטית, אנטי-סוציאלית, סכיזואידית, פרנואידית, גבולית, היסטריונית, כפייתית, נמנעת, תלותית, סכיזוטיפלית). בעבר היו גם שמות אחרים (חרדתית, מעורבת וכו`). במאמר הזה התייחסתי למושג הכללי של מבנה האישיות הגבולית. במאמרים נוספים אתייחס לכל הפרעת אישיות בפני עצמה.
ראינו כי ניתן להבדיל בין בעל הפרעת האישיות לבין הנוירוטי מצד אחד והפסיכוטי מצד שני בכמה מישורים:

הסימפטומים סימנים שרואה המטפל ותסמינים שמתלונן עליהם המטופל.
חרדות.
הקשר שיוצר המטופל עם המטפל (טרנספרנס).
הקשר עם המציאות (בוחן המציאות).
הזהות העצמית (כולל הזהות המינית).
סוגי ההגנות שמשתמשים בהם.
היחסים הבינאישיים.
המצפון והדמות האידיאלית שרוצים להיות (סופר אגו).
דחפים (איד).
מבנה האישיות המציאותית (אגו).
עצמאות לעומת תלות.
המכלול של ההבדלים הללו ועוצמתם, מלמדים הן על רמת אירגון האישיות, והן על הגוון המיוחד של הפרעת האישיות. כפי שהמלצתי בפתיח למאמר, אין המאמר מהווה קורס לדיאגנוסטיקאים ולא כדאי על פי המאמר לאבחן (יש נטייה של כולם לאבחן את עצמם תוך אמירה: כן, זה בדיוק אני) כי יש לקחת בחשבון שהדברים הללו נכונים במידה זו או אחרת לגבי כולם, אך יש הבדל במינון ובעוצמה.

בברכה, ד"ר יעקב ברמץ