12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אוסטיאופרוזיס, הסידן, מדוע בעצם הוא בורח? חלק ג`
מאת: דר` רונית נחום    שמור מאמר למועדפים

מומחים רבים נועצים את הסיבה לאוסטיאופרוזיס בחוסר סידן וממליצים על
תוספת סידן של 1500 מ,ג ביום ו/או שתיית חלב.
אבל ממחקרים עולה כי:

1. דווקא בארצות בהן כמות הסידן נמוכה לא נפוצה מחלת
האוסטיאופרוזיס ואילו במערב שם המודעות לצריכת חלב גבוהה נפוצה המחלה.
2. בנשים צמחוניות שהן לא צורכות מוצרי חלב המחלה פחות נפוצה מאשר
אצל נשים לא צמחוניות.
3. נמצא ששכיחות שברים בעצם הירך גבוהה יותר אצל נשים המרבות לשתות
חלב.
4. בחברות מסוימות שחיות באורח חיים שונה מהמערב לא נפוצה המחלה.
5. תפריט עני בסידן לא מזרז את המחלה כפי שתפריט עשיר בסידן לא מונע אותה.
6. במחקרים אנשים הצורכים יותר סידן בדיאטה לא נמצאו כבעלי עצמות
חזקות יותר מאנשים הניזונים על דיאטות המכילות כמויות סידן נמוכות. יתר
על כן מחקרים הראו שדיאטות שהכילו 150-200 מ"ג סידן ענו על הצרכים של
מרבית האנשים הנורמליים. לאורך ההיסטוריה בכל העולם לא הייתה בעיה לעמים
שונים לייצר עצמות חזקות עם כמות סידן קטנה בתפריט. כמובן שתזונתם
הייתה שונה. למעשה תוספת החלב ומוצריו היתה מוגבלת לפני עידן המקררים.
רק במאה האחרון החל החלב להוות מזון בסיסי בתרבויות מפותחות. היום
יודעים שאוסטיאופרוזיס שכיחה יותר ממדינות בהן צריכת החלב היא מהגבוהות
בעולם: ארה"ב, שבדיה, פינלנד ואנגליה. אוסטיאופרוזיס נדירה בהונג קונג,
סינגפור ואפריקה בהן לא נצרך חלב.

מכאן אפשר להסיק שתוספת סידן לבדה לא מספיקה. כנראה שמעורבים גורמים
נוספים בתזונה.
אספקת סידן כשלעצמה חשובה אבל היא חיונית יותר בגיל הצעיר כאשר מסת
העצמות נבנית. רמת סידן נאותה בגיל ההתבגרות תקבע את כמות השיא
של הסידן בבגרות. התחלה טובה במסת העצם מאפשרת איבוד כמות מסוימת
מהעצמות ללא כל נזק. כלומר מזונות עתירי סידן חשובים יותר בגיל הצעיר
דווקא כאשר מסת העצמות נמצאת בבנייה.

החטאים של חברת השפע או הגורמים האמיתיים למחלה:

1. חוסר פעילות גופנית - קיים מתאים חיובי בין צפיפות עצם לבין פעילות גופנית שבה
מופעל לחץ על עצמות השלד. הזכרנו קודם שהעצם היא איבר חי ומתרחשים בה תהליכים
מטבוליים חיים ללא הרף. פירוק לעומת בנייה. מכאן שהעצם מנסה להתאים עצמו
לדרישות הנדרשות ממנה. פעילות גופנית תביא לכך שהעצם תתחזק על ידי
השקעות סידן בתוכה על מנת להתאים עצמה למאמץ הנדרש ממנה. בכל פעילות
גופנית תגיב העצם בתהליך התחזקות כלומר הגברת צפיפותה. פעילות מאומצת
ומבוקרת של העצמות עשויה לעודד בניית עצם גם בגוף מזדקן.
הפעילויות המומלצות: הליכה (המומלצת ביותר), ריצה קלה, שחייה, רכיבה על
אופניים, טניס. חצי שעה כל יום.
זהירות! לנשים שכבר אובחנה אצלן אוסטיאופרוזיס יש להיוועץ ברופא תחילה.

2. התפריט המערבי - התפריט המערבי הכולל בי היתר עודפים של קמח לבן על מוצריו,
סוכר לבן, שמנים מזוקקים, מזונות מעובים ומתועשים משוללי חיים גורמים לחוסרים של
גורמי תזונה: ויטמינים, מינרלים ויסודות קורט האחראים לתחזוקה נאותה של
העצם.
חסר מגנזיו גורם לבריחת מינרלים מהעצמות ולעיוות עצמות. בנוסף גורם
חוסר מגנזיום לחוסר ויטמין D פעיל.
יש לזכור כי מחצית מתכולת המגנזיום בגוף מצויה בעצם.
מגנזיום חשוב לאיזון ההורמונים קלציטונין ופראתירואיד.
צריכת מוצרי חלב מועשרים בויטמין D גורמת לספיגה לקויה של מגנזיום.

חסר נחושת פוגע בקולגן המרכיב החלבוני של העצם ופרקים ומביא לקשיי
הליכה. נחושת מעלה את פעולת התאים בוני אצם (אוסטיאובלסטים).
תפריטים דלי נחושת מראים ירידה משמעותית ברמת הסידן.

חסר בורון גורם להעלאת כמות הסידן והמגנזיום המורפשים בשתן.
הבורון גורם לגוף לייצר הורמונים סטרואידים שמגינים מפני אוסטיאופרוזיס.
וכן מעלה רמות אסטרוגן פעיל וויטמין D.
הבורון נמצא באדמה ובמזון אך כמויותיו משתנות ממזון למזון ומאזור
לאזור.
זהירות! בורון במנה מופרזת רעיל.
בורון במזון: אגוזים, שקדים, צימוקים, קמח סויה, שזיפים, תמרים, ברוקולי.

חסר ויטמין C פוגע בקולגן החלבון החשוב ביותר בעצם ומצמצם ספיגת סידן.

חסר ויטמין D גורם להתרככות עצמות.
ויטמין D מגביר ספיגת סידן במעי ובעצם ומפחית הפרשת סידן בשתן. ויטמין D
אפשר לקבל ע"י חשיפה לשמש או המזון: חלב, ביצים, חסה.
בקרב המבוגרים חסר ויטמין D מופע בדרך כלל עקב מחלות מעי הגורמות לאי
ספיגת שומנים כולל ויטמין D שהוא ויטמין מסיס בשמן, אי ספיקת כליות או
אי חשיפה לשמש.

חסר פלואור מונע שיקום עצם.
הפלואור הוא בעצם הגורם הפעיל ביותר בשיקום עצם אחרי שכבר סבלה מאובדן
מינרלים.
זהירות! פלואור רעיל בכמות מופרזת.

חסר אבץ וסיליקה מונעים גדילת עצם נורמלית היות והם משתתפים בהתגרמותה.

חסר ויטמין K נחשב היום לגורם ראשון במעלה להיווצרות אוסטיאופרוזיס.
ויטמין K דרוש למבנה ולפעילות של אחד מחלבוני העצם אוסטיאוקלצין.
(להפיכה לצורתו הפעילה דרוש ויטמין K).

בברכה, דר` רונית נחום