12391 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: טיפול הומאופתי לבעיות טרום מחזור
מאת: מיכל יקיר   שמור מאמר למועדפים

האוניברסיטה העיברית בירושלים
הפקולטה לרפואה
הפקולטה למדעי הרוח



הערכת הרפואה ההומאופטית –
מחקר קליני וחברתי: השפעה על תסמונת המתח הטרום ויסתי (PMS)

רקע
הרפואה ההומאופטית מושתתת על שני עקרונות יסוד: א. "דומה בדומה ירפא" - חומר הגורם להופעת סימפטומים מסוימים אצל בני אדם בריאים, יכול (בהנתנו כתכשיר הומאופטי) לרפא חולה שמכלול תלונותיו זהות לסימפטומים אלו. וב. "עקרון הפוטנטיזציה" - עוצמתה ומינונה של התרופה ההומאופטית מותנים בדרגת המיהול ושיפעולו: הטענה הומאופטית היא שככל שהחומר עבר יותר מיהולים, התרופה תהיה בעלת טווח השפעה ארוך יותר ורחב יותר. לכל תרופה הומאופתית יש תיאור סימפטומטי. ההומאופט עובד בצמוד לתאורי התרופות אלו וינסה לחפש תרופה אשר "תמונתה" תתאים ככל האפשר למכלול התלונות וכן לאישיותו של החולה. מכאן שהטיפול ההומאופטי אישי מאוד (1).

הבסיס העיקרי עליו נשענת ההומאופטיה עד עתה הוא העבודה הקלינית: עם זאת לא רבים הניסויים הקלינים המבוקרים שנערכו עד כה על מנת לבדוק את יעילותן של התרופות ההומאופטיות. אמנם סקירות של מעל 100 עבודות שפורסמו בספרות המדעית המקובלת ובהן נבחנה השפעת טיפול הומאופטי הראו מגמה חיובית לטיפולים הומאופתים מעל פלצבו (2,3). אך עם זאת, הרבה עבודות לא עמדו בקרטריונים המדעים והרפואים המקובלים, עובדה המקשה על הקהילה המדעית לקבלן.
לנוכח ההשימוש ההולך וגובר בר"מ בכלל ובהומאופתיה בפרט בארץ (4,5), פתיחת מרפאות המשלבות הומאופתיה בבתי החולים וקופות החולים כאשר הרפואה הממוסדת אינה מכירה בשיטה זו (ואף איננה מעמידה אותה למיבחן אמיתי).

משרד הבריאות, המתקשה לקבל או לאמץ גישה זו בהעדר בסיס מדעי להסברתה ולהוכחת יעילותה, נימצא במצוקה אמיתית בהתמודדות עם הדרישה הגוברת של הציבור להומאופטיה. העבודה מנסה לתת מענה לקשיים אלו ולפתוח פתח לשימוש מבוקר בגישה טיפולית זאת במידה שאכן תוכח יעילותה, אך חשיבותה הינה בראש ובראשונה בכך שהיא מציעה להעמיד את הרפואה ההומאופטית למיבחן מדעי, מקובל ומבוקר.

מטרות ושאלות המחקר
א. לחקור את יעילותה והשפעתה של הרפואה ההומאופתית – תוך שימוש בתסמונת מתח טרום ויסתי (PMS) כ- case study
ב. לבנות מודל מחקרי שיאפשר מעקב ובקרה של תהליך האבחון והניסוי הקליני בהומאופתיה.
ג. לבחון את יעילות הטיפול ההומאופטי בניסוים קלינים מבוקרים, כפולי סמיות בתסמונת טרום מחזור ולהשוות יעילות טפולית של שיטות שונות בהומאופתיה עצמה: "הומאופטיה קלאסית" ו"איזופטיה".
ג. לבחון, באמצעות מדדים פסיכולוגים, את מידת ההשפעה של תכונות אישיות כגון הנטיה להיות מושפעת והדחקה על התגובה לטיפול ואת השתנותן במהלך הטיפול.
ד. לבדוק התיחסות לתהליכי ריפוי ותוצאה של ריפוי – PMS כמודל השוואתי להתיחסות הטיפולית של הומאופתיה מול הביומדיקה – הרפואה הממוסדת.


תוצאות:

Pilot study .1
א. ניסוי פרטני בהומאופתיה קלאסית,
23 נשים השתתפו בניסוי זה, 19 נשים מתוכן סיימו את הניסוי. הירידה בסימני התסמונת הוערכה בעזרת הירידה בניקוד בשאלון ה MDQ ובשאלון הערכה עצמית.
בקבוצת הטיפול היתה ירידה משמעותית בסימנים אשר באה לידי ביטוי בניקוד ביומן הMDQ: 0.44 לפני, 0.13 אחרי (f=4.1 p=0.03 Repeated Measures ANOVA,).
בקבוצת הביקורת הירידה בסימנים היתה נמוכה ולא משמעותית – מ 0.38 לפני, ל0.34 אחרי (f=0.14 p=0.35 repeated measures ANOVA)
מדד השיפור חושב על פי הפרש בין הניקוד ביומן לפני לניקוד אחרי, יחסית לערכים לפני הטיפול.
ממוצע ערכי השיפור בקבוצת הטיפול היה גבוה יותר - (0.68) לעומת השיפור בקבוצת הביקורת – (0.08)
(Mann-Whitney test, z=-1.98, p=0.024 1 tail). בקבוצת הטיפול 75% מהנשים הראו שיפור מעל 50% לעומת קבוצת הביקורת בה רק 25% הראו שיפור מעל 50% .
משך השיפור היה קצר יותר בקבוצת הביקורת: בתחילת ובסוף הטיפול נשים העריכו את סבלן רטרוספקטיבית מ 0-4. בקבוצת הטיפול הנשים העריכו עצמן בממוצע כסובלות הרבה פחות אף לאחר 5 חודשים (3.2 לפני, 1.4 בסוף) בעוד שבקבוצת הביקורת הן חזרו אחרי 5 חודשים להעריך עצמן כסובלות לפחות כמו לפני הניסוי (מ3.3 ל3.7).
שאלונים פסיכולוגים לא הראו קשר בין מבנה אישיות "נוח להשפעה" לבין תוצאות חיוביות של הטיפול.

ב. טיפול אחיד בתרופה הומאופתית אחת – folliculinum 9c,
השתתפו 30 נשים. לא נמצא הבדל משמעותי ברמת השיפור בין קבוצת הביקורת לקבוצת הטיפול: בקבוצת הטיפול הודגמה ירידה בסימני PMS מ0.66 ל 0.53, בקבוצת הביקורת הודגמה ירידה מ0.38 ל0.34 . גם כאן לא נצפו החמרות או תופעות לוואי.

מסקנות:

ממצאי הניסויים, הן במחקר החלוץ והן במחקר החוזר תומכים בהשערה כי טיפול הומאופתי קלאסי יעיל למדי בהקלה של הסינדרום הקדם ויסתי לעומת פלסבו. נמצאו צמצומים נכרים בימי מחלה וירידה משמעותית בצריכת תרופות otc במשך החודש וכן שיפור בהבטים נפשיים. טיפול הומאופתי לא אינדיווידואלי, לא נימצא יעיל כנ"ל. תוצאות המחקר מראות כי ניתן לבחון רפואה הומאופתית בכלים מדעיים.

התוצאות בניסוי בתרופה אחת שונות במעט מהניסוי הפרטני: אמנם חל שיפור גבוה יותר בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת, אך היכולת להשפיע על משתנים משמעותיים היתה נמוכה יותר: ירידה נמוכה יותר בצריכת תרופות וימי מחלה וללא שינוי בכאבים. בסוף הטיפול נשים העריכו את סבלן אף כגבוה יותר לעומת קבוצת הביקורת. ניראה כי טיפול אינדיוידואלי יעיל יותר מאשר טיפול אחיד. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם תאוריות הומאופתיות ויכולה להיות בעלת משמעות בבחינת והערכת סקירות ספרות המאחדות מחקרים הומאופתים שנעשו בשיטות שונות (2,3).
העובדה כי לא נמצא מתאם בין מידת השיפור למבחני אישיות שבדקו נטיה להיות מושפע בקלות (כמדד לאפקט פלצבו), מהווה תמיכה נוספת לממצאים המראים כי השפעת הטיפול ההומאופטי היא מעבר לאפקט הסוגסטיבי.