12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הטיפול הטבעי באוסטאופורזיס (הדלדלות העצם)
מאת: מיכל לזרוביץ   שמור מאמר למועדפים

הגדרה של אוסטאופורזיס: הפרעה המורכבת ממספר גורמים של מטבוליזם העצם אשר מתבטאת בירידה בחוזק העצם עם עליה בסיכון לשברים בעצמות. חוזק העצם נקבעת על ידי שילוב של איכות העצם וצפיפותה. חוזק העצם מייצג שלמות חלבון הקולגן הכולל מינרלים אנאורגנים. איכות העצם נקבעת על ידי המבנה כגון קצב חילוף תאי העצם. צפיפות העצם נקבעת על ידי ההפרש בין מקסימום מסת העצם לאיבוד מצטבר של כמות העצם.

העצם היא איבר חי ובנויה מחומר מינרלי בעיקר סידן וזרחן וחומר אורגני חלבוני שהחשוב ביותר הוא הקולגן. משך כל החיים יש בעצם פעילות מטבולית של בנייה ופירוק. העצם נבנית ונהרסת באופן מתמיד על ידי תאים הבונים והורסים אותה כל הזמן. אצל נשים בגיל המעבר מוגבר קצב ירידה בצפיפות העצם בשל ירידה בכמות האסטרוגן. בגיל זה יש הפרה בוטה של שווי משקל בין בנייה לפירוק לטובת הפירוק, ומכאן הקטנת צפיפות עצם. כלומר אוסטיאופרוזיס היא תוצאה של תהליך השווי המשקל בין בנייה לפירוק העצם ונטייה לכוון הפירוק לאורך זמן.

הידלדלות העצם (אוסטאופורזיס) כוללת את המרכיבים המינרליים וגם את המרכיבים האורגנים. להבדיל מרככת שבה יש רק מחסור בסידן, באוסטיאופרוזיס יש ירידה
במטריצה האורגנית. אצל גברים וגם נשים מסת העצם מגיעה לשיאה בגיל 35, ושני המינים מתחילים לאבד ממסה זו בגילאים 40-50 .

הטיפול באוסטאופורזיס:

• תזונה
נתחיל כמובן מתזונה. העצם היא רקמה דינמית אשר נדרשים לה מרכיבי תזונה בסיסיים אשר יכולים לשמור על בריאות העצם. צריכה של פירות וירקות מפחיתה את תחלופת העצמות הפריפריות והמרכזיות. נתון זה מבוסס על צריכה טבעית של ויטמין k המצוי בירקות אשל מפעיל אוסטאוקלצין, חלבון אשר עוזר בהכנסת קלציום למטריצת הקולגן. במחקר של The Nurse Study נמצא כי אצל אחיות שאכלו מנת חסה ביום הייתה ירידה של 45% בשכיחות שברים בירך בהשוואה לקבוצה שאכלה מנה או פחות חסה לשבוע. ירקות ופירות חשובים כמקור למגנזיום ולאשלגן וכן עוזרים בספיגה של מינרלים מהמזון.

קיימים מחקרים שעודף מלח יכול לגרום לאיבוד עצם במשך הזמן. עודף של סודיום (מלח) מגביר הפרשה של קלציום על ידי הכליות. להימנע ממשקאות קלים (כגון קולה) אשר עשירים בפוספטים. צריכה קבועה שלהם קשורה לירידה ברמות קלציום אצל מתבגרים. דווקא בשלב זה של החיים (אצל המתבגרים) מומלץ להימנע מהם כי הרכב מקסימלי של העצם מתרחש בתקופת ההתבגרות. מומלץ להגביר צריכת מוצרים בעלי חומצות שומן מסוג אומגה 3. מוצרים עשירים בחלבון, במיוחד חלבון מן החי גורמים לעליה בהפרשת הקלציום דרך הכליות וגורמים לירידה בספיגה של הקלציום מהמעי. צריכה מוגזמת של חלבון (50-140 גר`) עלולה להכפיל את הפרשת הקלציום אך מצד שני צריכה מועטה מידי של חלבון יכולה לגרום לאוסטאופורוזיס. כלומר, כל מצב קיצוני יכול לגרום לאוסטאופורזיס...

המפתח לאיזון הקלציום הוא יחס נכון בין חלבון מן החי לחלבון הצמחי. קיימת תיאוריה הסוברת כי צריכה של חלבון מן החי ומוצרי חלב לא יהיו בעייתיים אם יאוזנו על ידי חלבון מן הצומח כגון: קטניות, אגוזים, זרעונים, וכמויות גדולות של פירות וירקות. הצריכה של חלבון מהצומח תמנע את ההשפעה השלילית של חלבון מהחי.

• הורמונים חלופיים (ERT)
אוסטאופורוזיס איננו אנדיקציה למתן ERT. אך אם אשה החליטה לקחת הורמונים בגלל תסמיני גיל המעבר הרי שנטילתם יכול להועיל לה למניעת אוסטאופורוזיס. האסטרוגן יכול להאט ואפילו למנוע איבוד מסת העצם הנובעת מהעלייה בגיל אצל נשים. הורמונים חלופיים שומרים על צפיפות העצם כל זמן שנוטלים אותם ללא קשר לזמן התחלת המנופאוז וזמן התחלת ההורמונים. כנראה שלחמש שנים של לקיחתם תהיה השפעה מיטיבה אך בהפסקתם האפקט המגן ירד בהדרגה. לאחר 5 שנים של הפסקה לא תהיה להם כל השפעה ומצב העצם יחזור לקדמותו.

• קלציום (סידן)
למטבוליזם של הקלציום השפעה מכרעת על התפתחות העצם במיוחד בזמן הילדות וההתבגרות. הטענה היא כי תוספי מזון המכילים קלציום מורידים את שיעור מקרי השברים ב – 50%. ההמלצות נעות 1000-1500 מ"ג ליום. ההמלצות הללו תואמות את התזונה המערבית המכילה כמויות גדולות של מלח, סוכר מזוקק ופחממות – כל אלו גורמות לאיבוד קלציום. מדינות בהם התזונה בעלת אופי ים תיכוני (יוון למשל) ופחות עשירה בקלציום עדיין יש להם פחות מקרי אוסטאופורזיס בגלל שתזונתם בבסיס יותר בריאה. אצל אלו הצורכים קלציום ברמה נמוכה נצפה גם צריכה נמוכה של מגנזיום, ריבופלבין, ויטמיני B6 ו – B12 ותיאמין. מחסור זה שהינו מולטיפקטוריאלי מוביל לעלייה בשיעורי אוסטאופורזיס בדיוק כמו מחסור בקלציום.

מבין מלחי הסידן השונים נראה שספיגתו במעי של ציטראט הסידן היא הטובה ביותר. תמיד יש לזכור שכמה ממקורות הסידן הטובים ביותר הם במזון הנאכל. לכן, בשלב זה נראה כי סידן ציטראט הוא הצורה הטובה ביותר של תוספת סידן הן במה שנוגע לספיגה טובה יותר והן במה שנוגע לסיכון קטן יותר להתפתחות אבנים בכליה.

אילו מזונות מכילים סידן?
מזונות רבים מכילים סידן, אך חלב ומוצריו הם המקור המשמעותי ביותר למינרל זה. חלב ומוצרי חלב כמו סוגים שונים של יוגורט, מעדני חלב וגבינות לבנות וצהובות מכילים סידן הנספג באופן יעיל ביותר בגוף. מזונות נוספים המכילים סידן הם ירקות עלים-ירוקים כמו ברוקולי וסוגים שונים של כרוב. ירקות אלה הם מקור פחות טוב לסידן, לעומת חלב ומוצריו. אמנם תכולת הסידן שלהם גבוהה, באופן יחסי לתכולת הסידן בירקות אחרים, אך הם מכילים חומרים נוספים כמו סיבים וחומצה אוקסאלית המפריעים לספיגת הסידן. מקורות נוספים לסידן הם דגי סלמון משומרים וסרדינים המשומרים עם האדרות, מוצרי סויה מועשרים בסידן, שקדים, אגוזי ברזיל, קטניות מיובשות ופירות מיובשים.

• מגנזיום
ככל הנראה הוספת מגנזיום חשובה באותה המידה כמו הוספת סידן. אצל אנשים הסובלים מהידלדלות העצם , תכולת המגנזיום נמוכה יותר מאשר אצל אנשים שאינם סובלים מהידלדלות העצם. צריכת מוצרי חלב מועשרים בויטמין D גורמת לספיגה מוקטנת של מגנזיום. במחקר שהתבצע על 27,000 אמריקאים רק 25% צרכו כמות מספקת של מגנזיום. מגנזיום הוא חלק אינטגרלי מהעצם וכמחצית מכמות המגנזיום בגוף מצויה בעצמות. המגנזיום בין השאר מפעיל את ויטמין D, מחסור במגנזיום מוביל להפחתה ברמות של dihydrovitamin D3- 1,25 הצורה הפעילה של ויטמין D. ההמלצות המינון של מגנזיום הוא 400-800 מ"ג ליום באופן טיפולי. יש הטוענים אפילו עד ל-1000 מ"ג (כשיש חוסר במגנזיום הגוף יפריש עודפים של סידן) הנכון הוא כי מגנזיום יינתן עם קלציום ביחס של 1:2 או אפילו ביחס של 1:1.

• ויטמין D
בצורתו הפעילה של ויטמין D שנקרא vitamin D3 calcitriol OH 1,25 הוא מגן מפני שברים. הוא חיוני לספיגת קלציום מתוך המערכת העיכול והכנסת הקלציום לתוך מטריצת העצם. ויטמין D מוריד רמות של PTH ולכן מדכא את יציאת הסידן מהעצם. ההמלצות המינון של ויטמין D3 הוא 400-800 יחידות בינלאומיות ליום.

• חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12
ידוע היום כי לנשים שיש להם אוסטאופורוזיס יש רמות נמוכות של הומאוציסטאין וכדי להעלותו יש צורך בחומצה פולית. (כנ"ל גם לגבי B6 ,B12). בקרב האוכלוסיה המבוגרת נפוצה התופעה של רמות נמוכות של אבות מזון אלו, אשר תורמת לתהליך הידלדלות העצם. ויטמינים אלו חשובים להמרת חומצת האמינו מתיונין לציסטאין. אם יש מחסור בויטמינים אלו, או אם קיים מחסור באנזימים , האחראיים להמרה זו תהיה עלייה בכמות ההומוציסטאין. תרכובת זו מעורבת במגוון מחלות כולל טרשת עורקים ואוסטאופורזיס.
אצל נשים מבוגרות יש ריכוזים מוגברים של הומציסטאין בדם, והם נחשבים לנושאי תפקיד בהידלדלות העצם על ידי הפרעה לאחיזה הצולבת של קולגן המובילה למטריצת עצם פגומה. תוספת של חומצה פולית מקטינה את רמות ההומוציסטאין, אך כדי שהדבר יתרחש הגוף זקוק לויטמינים B6 וויטמין B12.

• ויטמין K
החלבון העיקרי בעצם שאינו קולגן הוא אוסטיאוקלצין. כדי שחלבון זה יופיע בצורתו הפעילה, יש צורך בויטמין K. הויטמין נחוץ כדי שהאוסטיאוקלצין יוכל לספוח את הסידן ולהחזיק אותו במקומו בתוך העצם. לכן מחסור בויטמין K יכול להוביל למינרליזציה פגומה של העצם עקב רמות לא נאותות של אוסטאוקלצין. ויטמין K נמצא בירקות בעלי עלים ירוקים ויכול להיות אחד מהגורמים המגוננים בדיאטה צמחונית. כמוסות כלורופיל מסיסות בשומן הן מקור מצויין לויטמין K טבעי. אצל אנשים הסובלים מהפרעות כרוניות בדרכי העיכול או מספיגה גרועה של שומן, וגם נתונים בסיכון גבוה יותר של פיתוח הדלדלות העצם, יש מחסור חמור בויטמין K.

• בורון
למינרל זה השפעה חיובית על סידן ועל רמות האסטרוגן אצל נשים מבוגרות. תוספת יומית של 3 מ"ג בורון, שניתנת לנשים שכבר נעלם מחזורן הביאה לירידה בהפרשת הסידן בשתן ב – 44% ולעלייה דרמטית של רמות ה- 17-beta-oestradiol, האסטרוגן הפעיל ביותר מבחינה ביולוגית. הבורון דרוש כדי להפעיל מספר הורמונים, כולל אסטרוגן וויטמין D. כדי שויטמין D יוכל להיות מומר לצורתו הפעילה בכליות יש צורך בבורון. פירות וירקות מכילים בורון.

• תרופות מצמחי מרפא

* פרואנתוציאנידים ואנתוציאנידים
אלו סוגי פלבנואידים שאחראים לצבע האדום-עמוק של גרגרים רבים, כולל גרגרי עוזרד, אוכמניות שחורות, אוכמניות ודובדבנים. חומרים אלו יוצאי דופן ביכולתם לייצב מבני קולגן. מאחר וקולגן הוא מבנה החלבון העיקרי בעצם, מומלץ לייצב את שלמותו ומבנהו. תוספת של תמציות מרוכזות, או אכילת כמות גדולה של אותם גרגרים מונעת הידלדלות העצם.

*פיטואסטרוגנים
פיטואסטרוגנים הם תרכובות צימחיות – בעלות מבנה שאיננו סטרואידים אך מזכירות את האסטרדיול ומתנהגות באופן הדומה לאסטרוגן או אנטיאסטרוגן. נמצאים בכמויות קטנות בפירות, ירקות, דגנים, מוצרי סויה וזרעי פשתן. קטניות עשירות בהם. כאשר מבקשים למנוע הידלדלות העצם אצל נשים מבוגרות , תרכובות אלו הן חלופות מתאימות של אסטרוגנים (לכן במידה מסויימת יכולים להחליף את השימוש באסטרוגנים מלאכותיים). בשימוש בפיטואסטרוגנים לא צצו תופעות לוואי. בין הצמחים שפעילותם האסטרוגנית הוכחה כוללים את האנג`ליקה, שוש קירח, קוהוש שחור ושומר פשוט.

• פעילות גופנית
איך לא? פעילות גופנית מהווה תנאי חשוב לעצמות חזקות. במשך הילדות וההתבגרות, אם יש רמות קלציום מספקות בתזונה, הרי שפעילות גופנית תנבא יצירת עצם. התועלת של פעילות גופנית אצל הסובלים מאוסטאופורזיס היא מרובה. תרגילים הנושאי משקל יוצרים לחץ מכאני על השרירים והעצמות ולכן יוצרים גירוי להגברת צפיפות העצם ב-2%-8% לשנה. סוגי פעילויות הנושאות משקל הם: הליכה מהירה, ריצה, ריקוד ופעילות אירובית. אצל מבוגרים יש לבצע קודם מבדק רפואי לפני התחלת פעילות וכמובן בהדרגה. במחקרים שונים התברר שגם אנשים קשישים מאד נהנים מפעילות נושאת כוח 3-2 פעמים בשבוע, מומלץ להתמקד בקבוצות השרירים הפלקסוריים של הברכיים והירכיים. גם יוגה וטאי-צ`י משפרים את חוזק העצמות. מומלץ בעיקר למבוגרים שפעילויות אחרות יכולות להוות בעיה. באחד המחקרים נמצא כי פעילות מסוג טאי-צ`י מפחיתה סיכון לנפילות בכמעט 50%.

בברכה,
מיכל לזרוביץ
nhfk kzruch.