12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: טובת הילדים – חובה לדעת! כיצד מטיבים עם הילדים? כיצד קובעים מהי טובתם?
מאת: עו"ד שירלי אנגלמן, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה   שמור מאמר למועדפים

עו"ד שירלי אנגלמן, עורכת דין גירושין וענייני משפחה, מגשרת ומנחת סדנאות מתגרשים. (לשאלות וליצירת קשר בדואר אלקטרוני: [email protected] ) (למאמר המלא ומידע נוסף באתר אינטרנט: www.get-net.co.il ). טלפון: 077-2010-298.

כללי ברזל לטובת הילדים:
? ילדים זקוקים לאהבה ולקרבת שני ההורים!
? אין להשתמש בילדים ככלי להפעלת לחצים על הצד השני!
? אין לגרום לניתוק מגע בין הילדים לאחד ההורים!
? חשוב לאפשר להם לבטא בחופשיות את אהבתם כלפי שני ההורים!
? אין "לרכל" ו"ללכלך" על ההורה השני, באוזני הילדים או בקרבתם!
? חשוב להדגיש כי לילדים אין כל חלק או השפעה בהחלטה להתגרש, ילדים רבים מדי חשים אשמים בגירושין!
? יש לשוחח עם הילדים רבות, רצוי בשיחה משותפת עם שני ההורים!
? ילדים זקוקים ליציבות, רצוי לאפשר להם להמשיך את חייהם כמו קודם לכן: משפחה מורחבת, חברים, בית, מסגרות לימודים.
"טובת הילד" חייבת להיות הקו מנחה של הורים בהחלטות שיקבלו בנושאי הגירושין. עו"ד ומגשרים צריכים לעודד את לקוחותיהם לראות נגד עיניהם בראש ובראשונה את טובת הילד. זוהי משמעותה האמיתית של הורים, לשים את הילד בראש מעייניכם, לפני כל שיקול אחר!
תפקידו של עו"ד טוב, לחרוט על דגלו את טובת הילד, ולדאוג לכך שהחלטות השופטים, המלצות פקידות סעד ויחידת הסיוע, התבססו על תשתית מידע רחב ומהימן הנוגע לטובתו של הילד, אשר יוביל להכרעה שבהכרח תיטיב עם הילד בסופו של תהליך.
הורים הרוצים לדאוג לטובת ילדיהם, חייבים להביא בחשבון את הדברים הבאים:
1. הסדרת הגירושין בין ההורים בדרכי נועם, באופן של גישור /הסכם (בין אם ע"י עו"ד אחד המייצג את שניהם ובין אם ע"י שני עו"ד, על מנת שכל צד יהיה בטוח שזכויותיו נשמרות ומוגנות), מצמצמת את ההיבטים וההשלכות השליליים של הגירושין, שיתוף פעולה בין ההורים, מקצר את זמן ההליכים, מצמצם את הסכסוך והמריבות, ומצמצם את סבלם של הילדים.
2. הורים דעו לכם! מחקרים פסיכולוגים מראים כי ככל שעצמת הסכסוך הזוגי גדלה, גדל הסיכוי לבעיות התנהגות ודיכאון בקרב ילדי בני הזוג. הדבר תקף הן לגבי ילדי הורים נשואים והן לגבי ילדי הורים גרושים. כאשר מערכת היחסים בין ההורים בנויה על שיתוף פעולה וכאשר אין מאבקים משפטיים מיותרים וההורים יוצאים שבעי רצון מתוצאות הגירושין וההסדרים ביניהם, אזי הילדים יוצאים נשכרים פי כמה וכמה.
3. שימו לב!!! ילדים זקוקים לאהבה ולקרבת שני ההורים, לכן אין להשתמש בילדים ככלי להפעלת לחצים על הצד השני, אין לגרום לניתוק מגע בין הילדים לאחד ההורים, חשוב לאפשר להם לבטא בחופשיות את אהבתם כלפי שני ההורים כאחד, אין "לרכל" ו"ללכלך" על ההורה השני, באוזני הילדים או בקרבתם – זכרו כי אתם גורמים נזק נפשי בלתי הפיך לילדכם, המחיר גבוה מדי ואינו שווה שום הישג משפטי או כלכלי שהוא! במיוחד בתקופה בה מתפורר התא המשפחתי, ילדים צריכים לדעת ולחוש שההורות לא התפרקה וכי אף הורה לא נטש אותם או התרחק מהם וכי הוריהם יישארו תמיד הוריהם באותה מידה. חשוב להדגיש כי לילדים אין כל חלק או השפעה בהחלטה להתגרש, ילדים רבים מדי חשים אשמים בגירושין, יש לשוחח עמם על זה רבות, רצוי בשיחה משותפת עם שני ההורים, במידת האפשר.
4. ילדים זקוקים ליציבות, לכן רצוי, במידת האפשר לאפשר להם להמשיך את חייהם כפי שהכירו אותם קודם לכן, כלומר: מפגשים עם המשפחה המורחבת, עם חברים, להשאירם להתגורר בבית לו הם רגילים, במסגרות הלימודים אליהן הם רגילים וכדומה. אמנם לילדים היכולת המופלאה להסתגל לשינויים, אך ככל שתאפשרו להם תחושת יציבות והמשכיות, כך תחושת הביטחון תתערער פחות, עקב הגירושין.
5. ההורים הנם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם ולפיכך הנם רשאים להגיע ביניהם להחלטה מי מביניהם יחזיק בקטינים ומה יהיו הסדרי הראיה של ההורה שלא קיבל את המשמורת על הקטינים.
6. הסכם בדבר החזקת הקטינים טעון אישור של בית המשפט. כל עוד אין ההסדר פוגע בטובת הקטינים, בית המשפט יאשר אותו.
7. כאשר ההורים אינם מסוגלים להחליט ביניהם מי יקבל משמורת על הקטינים או מה יהיו הסדרי הראיה, נמסר העניין להכרעה של בית המשפט.
8. כיצד יקבע בית המשפט מי יהיה המשמורן של הקטינים? הילד נתפס בפסיקה ובחקיקה כאדם עם זכויות , כאשר רצון הוריו הנו רלוונטי רק אם הוא עולה בקנה אחד עם טובת הילד וזכויותיו.
9. בקביעת המשמורת על הקטינים, על בית המשפט לפעול בהתאם לעקרון העל של טובת הילד. עקרון טובת הילד קובע כי טובת הילד הנה להישאר במשמורת של אותו הורה שיספק לו את הצרכים הפיזיים, הרגשיים והחומריים שיאפשרו התפתחות תקינה של בריאותו הנפשית והגופנית של הילד.
10. חזקת הגיל הרך- בהתאם לדין העברי ילד עד גיל 6 זקוק במידה רבה לטיפול ולהשגחה "גופניים", שהאם יכולה לספק ולכן יש להשאירו בחזקת האם. החוק האזרחי מעניק תוקף לקביעה זו, אלא אם קיימות סיבות מיוחדות שבעטיין לא יהא זה ראוי להשאיר את הילדים במשמורת האם.
11. בהתאם להלכה הדתית, בנים מעל גיל 6, טובתם מחייבת שיועברו למשמורת אביהם, שילמדם דרכי תורה, ובנות מעל גיל 6 טובתן מחייבת שתשארנה במשמורת אמן, שתלמדן בדרכי נשים ובדרכי צניעות.
12. גם כללים אלו כפופים לעקרון טובת הילד, ואם הנם סותרים את טובתו, בתי המשפט מנועים מלהחילם.
13. רצון הילד- ילד שמלאו לו 10 שנים אשר מגלה בגרות, רשאי להביע רצונו בפני בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה, כאשר שתי הערכאות בדרך כלל לא תפסוקנה בניגוד לרצונו המפורש. בית המשפט יפסוק בניגוד לרצונו המפורש של הקטין רק באם ישתכנע כי רצון הקטין עומד בניגוד מוחלט לטובתו.
14. חוות דעת מומחים- פעמים רבות ייעזר בית המשפט, לצורך קביעת טובת הילד, בחוות דעת של מומחים שונים ובכלל זה בתסקיר של פקידת סעד או חוות דעת פסיכולוג, ואף בבדיקת מסוגלות הורית שנערכת לכל אחד מבני הזוג. בית המשפט אינו מחויב להמלצות המומחים, אם כי במרבית הפעמים הוא נוטה לאמץ אותן.
15. ישנן דרכים רבות ושונות להשפיע על המלצות המומחים לטובתכם. כך לדוגמא, אם תהיו הראשונים לשתף את פקיד הסעד בזווית הראיה שלכם, קיים סיכוי גדול כי פקיד הסעד יושפע מגרסתכם, שלא באה בנסיבות של סכסוך ב"בית משפט", ולכשיפנה אליו בית המשפט כבר יהיה פקיד הסעד בעדכם. עורך דין טוב ידע להדריך אתכם כיצד לנהוג בכדי לקדם את מעמדכם כמשמורן הראוי.
16. האם עלול להיות הבדל בין החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובין החלטת בית הדין הרבני בנושא המשמורת? כן. למרות ששתי ערכאות השיפוט כפופות לאותן הנחיות באשר לשיקול העל של טובת הקטין בקביעת המשמורת, הרי שלשתי הערכאות יש פרשנות שונה באשר להגדרת "טובת" הקטין.
לפיכך, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יטה לבחון את טובת הילד על בסיס קריטריונים מערביים כגון צרכים נפשיים-חברתיים-תרבותיים- חומריים של הילד.
בית הדין הרבני יטה לשים דגש כבד יותר על מוסר הילד, ערכיו, וחינוכו בהתאם למצוות הדת. כך לדוגמא, במרבית המקרים יטה בית הדין הרבני לקבוע כי עדיף לקטין לגדול במחיצת ההורה ששומר מצוות, מכיוון שטובת הקטין הנה לגדול בבית דתי.
זאת ועוד, באם הבעל יצליח להוכיח כי האם מתגוררת עם בן זוג אחר, ללא נישואין כדת משה וישראל, יפסוק לרוב בית הדין הרבני כי האם חיה חיי פריצות ואין זה לטובת הקטינים לחיות בתנאים אלו.
17. מספר מבחנים נשקלים לעניין מסוגלות הורית, תוך שילוב בין מבחנים אישיותיים (ראיונות, שאלונים), ניסיון העבר, ולפעמים גם צפי העתיד. השופט פורת קבע כבר בשנת 1992, כי יש לבחון על-ידי מומחים, 14 קריטריונים שונים לגבי המסוגלות ההורית: יציבות, מודל לחיקוי, גורם מחנך, יכולת להתאים בין צרכי ההורה לבין צרכי הילד, יכולת להתנתק מהילד ולתת לו להיות עצמאי ואוטונומי, יכולת להתמודד עם משברים, להיות דמות חיובית להפנמה של הילד, הרעיון של זמינות (הורה שנמצא בבית, אחראי ויודע מה קורה ומה הצרכים של הילד ומצבו בבית-הספר), והרעיון של משברים (יכולת של ההורה להתמודד עם משברים בעבר וגם עם משבר הגירושין כאינדיקציה למסוגלות הורית ולאיכות ההורה לעתיד לבוא).
18. בחלק מהמדינות המערביות חזקת הגיל הרך בוטלה לטובת עקרון ההורה הפסיכולוגי או עקרון ההורה הדומיננטי.
19. ההורה המטפל הדומיננטי – לפי עיקרון זה ילד יישאר עם אותו הורה שעד פרוץ המשבר היה זה שטיפל בו באופן הדומיננטי יותר.
20. העיקרון של ההורה הפסיכולוגי - כאן מדובר על ההורה שהוא היותר משמעותי בחייו של הילד ושאליו הילד מחובר יותר רגשית. בשני העקרונות הכוונה היא ליצור רצף טיפולי או רגשי ולהשיג יציבות בחיי הילד. זה שונה מהרעיון של מסוגלות הורית. הורה יכול להיות מאוד משמעותי בחייו של הילד, אך לא להיות אחראי במידה כזו שתקנה לו מסוגלות הוראית שנדרשת מן ההורה המשמורן.
21. בית המשפט בקביעתו את טובת הילד ישקול מכלול של זכויות, צרכים ואינטרסים של הילד, כדלקמן:
א. גילו ומינו של הילד.
ב. רצון הילד ודעותיו.
ג. שלום הילד וביטחונו- הגופני והנפשי.
ד. השפעת תוצאת ההחלטה על חיי הילד, בהווה ובעתיד.
ה. קשרים ויחסים של הילד עם הוריו.
ו. סביבתו הטבעית של הילד.
ז. מסוגלות הורית, מבחינה נפשית ומבחינת ידע וניסיון לטיפול בילד.
ח. מסוגלות כלכלית לפרנס את הילד.
ט. ועוד.
22. בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נקבע כי הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, הוא אחד מתפקידי ההורים כאפוטרופוסים. במידה ולא הגיעו ההורים להסכמה, על ביהמ"ש להכריע בדבר: "כפי שיראה לו לטובת הקטין".
23. בסעיף 12 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (1989) קובע: "מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד."
24. בתקנות סדר הדין האזרחי, תקנה 258 (ג)(2) נקבע כי בית משפט הדן בתובענה בענייני משפחה, בנושאים הנוגעים לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו, וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד.
25. בימ"ש מתחשב ברצונו של הילד בהתאם לגילו, כושר אבחנתו ושיפוטו, השפעות חיצוניות, נסיבות אובייקטיביות, התפתחותו השכלית, הכנות הנפשית ועומק רצונו של הילד, בחירתו החופשית, בגרותו, נחישותו,רצינותו, וכיוצא בזאת.
26. ביהמ"ש מאזן בין רצונו של הקטן לבין נתונים אובייקטיבים כגון: המשכיות ויציבות עבור הקטין, הרגל, סביבה, גיל, תנאים כלכליים וכדומה.
27. לשמיעת רצון הילד עשויים ישנם יתרונות שונים, כגון: הדבר מאפשרת לבית המשפט להתרשם מהילד ישירות ומסייעת בקבלת ההחלטה. בנוסף, הילד מקבל תחושה כי דעתו חשובה לבית המשפט ולכל הנוגעים בדבר, וכי הוא נוטל חלק בהליך קבלת ההחלטות בעניינו.
28. בדו"ח ועדת רוטלוי (בנושא הילד ומשפחתו), המליצה הוועדה על הגשמת זכותם של ילדים להשתתף בהליכים משפטיים בעניינם, זאת באמצעות שמיעת צרכיו ורצונותיו האישיים של הקטין, ככל הניתן ישירות בפני השופט הדן בעניינו. יחד עם זאת, הוועדה הכירה גם בכך שלא בכל מקרה יש לאפשר שמיעתו של הילד, הכול בהתאם לגילו, לכשריו המתפתחים ולאפשרות שייגרם לו נזק אם יממש זכותו זו. כמו כן הכירה הוועדה בדרכי שמיעה, שאינן בהכרח בפני בית המשפט.
29. שמיעת הילד ורצונו, אין משמעה כי רצונו הוא שיכריע, מאחר ורצונו הוא פרמטר אחד בתוך מכלול מרכיבים. בנוסף, רצון הילד אינו בהכרח משקף את טובתו האובייקטיבית. על כן רצון הילד הינו רק נתון נוסף שבית המשפט עשוי להסתייע בו לצורך ההכרעה.

כולי תקווה שבאמצעות מידע זה וטיפים אלה, הצלחתי, ולו במעט, להקל עליכם ועל ילדכם את הליך הגירושין.
אנא הבטיחו לי, כי בכל דרך בה תבחרו, לא תזנחו את כללי הברזל שבראש המאמר!

בהצלחה,
בברכת כותבת המאמר,
עורכת דין ומגשרת, שירלי אנגלמן
טלפון: 077-2010-298
דוא"ל: [email protected]
אתר: www.get-net.co.il