נושא המאמר: נקודה שבועית יום הכיפורים
מאת: דוד דרומר שמור מאמר למועדפים
בתחילת ספר ישעיהו אומר הנביא: "לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" - הפסוק, שמלווה אותנו ביום הכיפורים, מלמד אותנו על כרת העונות לעם ישראל: אם החטאים יהיו כמו צבע השני, האדום, אז הם ילבינו כמו שלג, ואם הם יאדימו כמו תולע, אז הם יזכו להיות זכים ונקיים כמו צמר.
שלג הוא לבן ונקי לגמרי,הצמר לעומתו אינו נקי כל כך אלא יש בו מן הצהבהבות , ומכאן נסביר את הפסוק מהנבואה שאם החטאים האישיים יהיו "כשנים" אז נוכל להפוך אותם להיות נקיים וזכים כמו "שלג", אבל אם החטאים "יאדימו כתולע", כלומר שאם חס וחלילה עברנו עברות של החטאת הרבים, יהיה קשה לתקן עד למדרגה של שלג אלא רק למדרגת "צמר".
אחד מהשיאים של יום הכיפורים הוא "סדר העבודה" של הכהן הגדול בבית המקדש במהלך תפילת מוסף.
לעבודת המקדש אין כלל ערך אם היא מנותקת מההתנהגות המוסרית. הקדוש ברוך הוא מכפר לעונות בני ישראל רק כאשר האדם סר מדרכו הרעה.
התשובה היא תנאי הכרחי לכפרה ורק אחריה הקורבנות מכפרים על האדם.
אחד הדברים הבולטים ביום כיפור הוא הצבע הלבן. כיום נוהגים רבים מאיתנו ללבוש ממש בגדי לבן ביום זה אך המקור הוא הרבה יותר ותיק.
כחלק מעבודת הכהן הגדול במקדש הוא היה מחליף את בגדיו חמש פעמים. פעמיים מתוכם היו החלפה לסדרת בגדים מצומצמת ופשוטה יותר מהרגיל והיא בצבעי לבן ורק איתה היה נכנס ביום היחיד בשנה לקודש הקודשים.
על ראש השעיר,שהיה נשלח על ידי הכהן הגדול לאחר הגרלה אל המדבר, היו קושרים "לשון של זהורית" והלשון הזה היה מלבין כשהיה מגיע השעיר למדבר, שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו".
הצבע הלבן מסמל טוהר וקדושה ויש בו את הפשטות והנקיות שיש ביום הכיפורים, יום שנפתח בתפילה זכה בה אנו פורשים את חטאינו האישיים, תפילת כל נדרי שלמעשה מבטלת כל נדר שאמרנו כולנו וממשיכה בתפילות ובקשות לכפרה אישית ולאומית.
בסיומו של יום קדוש זה אנו נמצאים כולנו על דף חלק, נקי ולבן. אנו כמו בגדיו של הכהן הגדול בשעת כניסתו למקום הקדוש ביותר - קודש הקדשים. כמו "הלשון של זהורית" שעל ראש השעיר שמלבינה בהגיעו למדבר.
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל!
ושבת שלום ומבורך!
תודות: לצחי מכאלי
"חוויית השבוע שלי" http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י דוד דרומר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
