12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פרוביוטיקה ומחלות זיהומיות של דרכי נשימה עליונות
מאת: לילך נהרי, נטורופתית   שמור מאמר למועדפים

מחקרים invivo , invitro ובבע"ח הראו שלזנים הפרוביוטים יכלת לווסת את מערכת החיסון. הפרוביוטיקה פוגשת בקירות המעי את תאי מערכת החיסון ופועלת עליהם ישירות, או ע"י גירוי לייצור ציתוקינים. במחקרים מצאו כי מתן תוספת פרוביוטית מעלה את הפרוליפרציה של תאי מערכת החיסון וכן מגרה תאי B ליצור נוגדנים ללא מפגש עם אנטיגן. נעשו הרבה מחקרים על יעילות תוספת פרוביוטית במקרים של מחלת מעי דלקתית, שלשול ומחלות אלרגיות. נעשה נסיון לבדוק האם שפעול מערכת החיסון, פעולה המיוחסת לחיידקים הפרוביוטיים, יעילה גם במצבי זיהום של דרכי הנשימה העליונות.

במחקר כפול סמיות שהתפרסם ב- american journal of clinical nutrition נבדק הקשר בין צריכת פרוביוטיקה לבין רמת בקטריות באף. כמאגר לבקטריות, האף עלול להכיל PPB: סטפילוקוקוס אוראוס, סטפילוקוקוס פנמוניה, בטא-המוליטיק סטרפטוקוקי והמופילוס איפלואנזה. במשך 3 שבועות 209 מתנדבים צרכו 65 מ"ל פרוביוטיקה במשקה חלב מותסס או 180 גרם יוגורט ליום. הפרוביוטיקה הכילה lactobacillius GG , bifidobacterium sp B420, lactobacilus acidophilus 145 , streptococcus themophilus. נבדקה רמת הבקטריות בימים 1, 21 ו-28.
בקבוצה שצרכה משקה פרוביוטי, רמת בקטריות PPB ירדה ב-19% מהמצב ההתחלתי, בעיקר בגלל ירידה של בקטריות גרהם חיוביות. בקבוצה שצרכה יוגורט לא היתה ירידה משמעותית בכמות הבקטריות.

המסקנות היו כי צריכה של חלב מותסס המכיל פרוביוטיקה מוריד בצורה משמעותית את רמות הבקטריה המאוכלסות בחלל האף. ההשערה היא שחיידקים פרוביוטים גירו לימפוציטים B של מערכת העיכול הקשורים לרקמה לימפטית, ומשם נדדו למערכת החיסון של דרכי הנשימה העליונות.

במחקר השתתפו 100 ילדים בגילאים 24-6 חודשים, נורמלים או בתת-תזונה לפי משקל לגובה. הילדים קבלו במשך 3 חודשים, סתיו עד חורף, תוסף תזונה של פרוביוטיקה המכילה lactobacilus acidophilus ו- lactobacilus casei בחלב מותסס. קבוצת הבקורת קיבלה חלב ללא תוספת פרוביוטית. שכיחות של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות נבדקו וקוטלגו על פי חומרה: פנמוניה, ברונכיטיס, ברונכיטיס חסימתי חוזר, וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות. 58% התאימו לפרוטוקול המחקר: 22 בקבוצת מקבלי הפרוביוטיקה ו-36 בקבוצת הבקורת. 21 ילדים היו בתת-תזונה ו-37 היו בעלי משקל יחסית לגובה תקין. לא נרשמו מקרי מוות.
סה"כ מקרי מחלה היה 103: 34 בקבוצה שקבלה פרוביוטיקה ו-69 בקבוצת הבקורת. בקבוצה שצרכה פרוביוטיקה היה מקסימום של 3 מקרי מחלה ואילו לקבוצת הבקורת היה 7.

המסקנות היו כי מתן תוספת של לקטובצילוס חי הוריד שכיחות של פנמוניה וכן שכיחות של ברונכיטיס בילדים עם תת-תזונה וכן בילדים נורמלים.

במחקר קליני נבדק מצב האינטרפרון ב 46 ילדים מאושפזים: 33 חולים עם מצבים מורכבים של וירוס אקוטי במערכת נשימה (ARVI) כגון פנמוניה, ברונכיטיס וכו`, ו- 13 חולים עם וגטווסקולר דיסטוניה, כקבוצת ביקורת. המחקר הראה כי בחולים עם אינפקציה אקוטית של מערכת נשימה עליונה ותחתונה נראו שינויים משמעותיים במערכת האינטרפרון שלהם. חולים עם ARVI קבלו ביפידום בקטריה פורטה בכמות גבוהה. ביפידום בקטריה פורטה נמצאה כמוסתת את ההשפעה על מערכת האינטרפרון על ידי גיוס אלפא וגמא אינטרפרון והורדה ביצירת אינטרפרון בסרום. חסרים נתונים רבים במחקר זה. לא נמצאו מחקרים נוספים בנושא זה.

מסקנות:
מספר המחקרים בנושא זה דלים ולא מספיקים כדי להגיע למסקנות. ישנן תיאוריות והשערות לגבי חשיבות איזון פלורת המעיים והקשר למערכת החיסון. במחקרים invitro נמצא קשר זה. יחד עם זאת, חסרים מחקרים קליניים המראים את הקשר בין מחלות זיהומיות בדרכי הנשימה לבין מתן תוספת של פרוביוטיקה. כמו כן ישנה בעייתיות בשימוש חלב כנשא לפרוביוטיקה מבחינה נטורופתית, שכן חלב נחשב למזון אלרגני ומלחלח, שמזיק בזמן מחלת דרכי נשימה עליונות.
חשוב לציין כי פרוביוטיקה מכילה סוגים שונים של חיידקים. שתי הקבוצות העיקריות הן לקטובצילים ולהם תת קבוצות בצילי וקוקי (cocci), וביפידובקטריה המייצרים בעיקר חומצה אצטית אך גם חומצה לקטית. המחקרים שציינתי פה השתמשו בשני הסוגים.