12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הכנה נפשית ללידה
מאת: אביטל גרינפלד מרדכי   שמור מאמר למועדפים

בטח צפית בתכנית הריאליטי "בייבי בום". סביר כי עבור חלק מהצופים היא היתה משעשעת כפי שניווטו אותה מפיקי התכנית אלא שלידה אינה שעשוע. לידה היא החוויה החשובה ביותר עבור אשה. היא יכולה להיות עילאית ומעצמיה אך גם טראומטית שמצלקת את הנפש למשך שנים.
מאז עלתה לאוויר ספגה התכנית ביקורת מצד העוסקות בתחום ההריון והלידה ומגורמים אחרים שסברו שאין מקום להכניס מצלמות לחדר הלידה.
האמת שהביקורת על התכנית החלה עוד קודם לכן כאשר פנו מההפקה לדולות בבקשה שיסייעו באיתור זוגות המתעתדים ללדת. הפייסבוק המה אז כפי שהמה לאחר שידור הפרק הראשון, כאשר רוב הדעות היו נגד דחיפת המצלמות לחדר הלידה.
לכשעצמי, אני מוצאת חשיבות גדולה בשידור התכנית שכן היא ממחישה את הפער האדיר בין הרצון של האשה ללידה טובה ובין חוסר המוכנות של נשים רבות ללידה. לצערי, יש חוסר מודעות לנושא ההכנה ללידה, שבמידה מסוימת מערכת הבריאות בישראל תורמת לה.
נדמה שבתי החולים בארץ אמביולנטים לכל נושא הלידה. מצד אחד מדובר במקור רווח משמעותי והם משקיעים מיליונים בשיווק ובתחרות ביניהם. מצד שני, יולדות הן נטל. יולדות שמגיעות עם תומכות לידה נחשבות "פושעות". עבור בית החולים, הלידה צריכה להסתיים כמה שיותר מהר והיולדת צריכה לפנות את מיטתה בהקדם. עבור בתי החולים, לידה היא הליך רפואי. לצערי, הסדרה משקפת את אותה תפיסת עולם של בתי החולים שחילחלה גם אלינו.
מה ראינו בתכנית? יולדת שמגיעה אינספור פעמים לבית החולים למרות שאינה בלידה. למעשה אין לה מושג מה עובר עליה אבל אין מי שיסביר לה? רוצה זירוז, ניתן לך? אחד הדברים המדהימים בסיטואציה של בני הזוג האלה היתה כאשר לא שמעו את הדופק של התינוק והרופא הניף לה טופס חתימה על הסכמה לניתוח קיסרי? למרות שהיו לה 9 חודשים ולמרות שלרופאים היו 9 שעות, דרשו ממנה הרופאים לחתום על הטופס בלחץ. אין פלא שאיבדה את הצבע בפנים.
בתכנית הופיע זוג אחר. היולדת הגיעה לכאורה מוכנה וידעה מה היא רוצה. למזלה היא קיבלה מיילדת מדהימה. אלא שהנסיון מראה שאם היולדת לא מתעקשת על לידה טבעית בקצב שלה, בתי החולים יתערבו ויאיצו בה.
בתכנית גם השתתפה יולדת שעברה לידה ארוכה. ארוכה מידי. זה לא היה אמור להיות כך. הפחד מהלידה הוא גורם מכריע בלידות רבות ארוכות, שבסופו של דבר מסתיימות בניתוח.
מה שמקומם אותי ואת רבות העוסקות בתחום החינוך ללידה, הוא לראות שכל היולדות בתוכנית שוכבות. מהרגע שמאושפזות- שוכבות. הרי ידוע (או שלא...) שכדי שלידה תתקדם- עלייך לעמוד, לנוע. אפילו מדי פעם אם לא בכל רגע.
כשהיולדת בפרק השני שכבה שעות והגיעה לפתיחה מלאה אך הראש לא ירד- הרופא אמר ניתן לך צ'אנס. נחכה עוד.
זעקתי היא: אל תתנו לה צ'אנס. תנו לה לזוז, תייעצו לה. אילו בן הזוג (שקרא הכל על לידה) היה יודע גם איך לגעת בה כדי לעזור לראש לרדת, אילו היתה בתנועה לפני קבלת האפידורל, אז אולי לא הייתה צריכה להגיע לניתוח.
לידה טבעית זה לדעת מה כן. מה את יכולה לעשות, מה בן זוגך יכול לעשות. יש הרבה מה לדעת וזה יכול להוביל אותך ללדת כמו שרצית. את צריכה לדעת שלרופא ולמיילדת אין מקום לעודד לקחת אפידורל!
כמי שעוסקת בתחום ההריון והלידה ומזה כ15 שנים מתמחה בכנה נפשית ללידה, אני מצטערת בכל פעם מחדש לשמוע סיפורי לידה קשים. אני מתכוונת מצד אותן נשים שלא חשבו שהכנה זה דבר קריטי. ואולי הן לא יודעות שיש תחום שהן יכולות להתוודע לו? אולי אינן יודעות שיש מה לדעת. אני נדהמת מחוסר המודעות אצל נשים אך גם אצל גברים לחשיבות ההכנה ללידה.
האם תיגשי למבחן בלי ללמוד אליו? האם תיגשי לראיון עבודה בלי התואר לתפקיד? האם תקני דירה בלי לראות אותה?
נכון שכבר בהריון בני הזוג ניצבים בפני הוצאות מרובות. בעיני עדיף להשקיע בקורס הכנה טוב עם בן הזוג ו/או הכנה נפשית מאשר להזמין חדר במלונית או ציוד חדש לתינוק, מאחר שהכנה טובה ללידה משמעותה גם התאוששות מהירה יותר. נשים שמכינות את עצמן נפשית ללידה מדווחות על תחושת העצמה לאחר הלידה.
הכנה טובה/ הכנה נפשית מונעת דיכאון לאחר לידה וחוסכת טיפול לתיקון טראומה אחרי לידה.
בראיון למוסף "שמנת" של עיתון הארץ נאמר מצד הצוות כי המסר של התוכנית הוא שלידה זה דבר בטוח, טבעי ושלא צריך לפחד ממנה וכי הם מאפשרים ליולדת לשמור על הביטוי העצמי שלה והרצונות שלה.
זהו מסר נהדר, אז למה יש לי צמרמורת בעת הצפייה בתוכנית? ה"בום" שעובר בי הוא בדיוק הפוך ממה שהצוות משדר לכאורה- פחד, חוסר אונים וחוסר ידע.
מצפה לתינוק? קומי, תזיזי את הישבן וצאי ללמוד. קחי אחריות על חייך וצרי לך לידה.

מה לא עושים?
לא הולכים למיון יולדות על הציר הראשון! ולא על השני ולא השלישי; לא הולכים למיון יולדות כי נמאס לך; לא בוחרים בזירוז לידה כי נמאס לך; לא מגיעים ללידה בלי לדעת מה את יכולה לעשות בעצמך כדי לקדם אותה; לא עונים לטלפון באמצע ציר. ובכלל: לא עושים מהלידה שלך הופעה מול קהל (ולא באור פלורסנטים)

מה כן עושים?
קורס הכנה ללידה, הכנה נפשית ללידה, לבדוק איזו הכנה מתאימה לך, לוודא שאת מקבלת כלים פרקטיים שברגע האמת לא תשכחי אותם, והעיקר- לטפל בפחדים.
ואז, תדעי מה לעשות! ותראי שיש לך יכולת להשפיע המון על הבלתי מצופה.
* הערה: זה לא מאמר נגד אפידורל

אביטל גרינפלד מרדכי- מאמנת ללידה נפלאה
מדריכת הכנה ללידה ודולה