נושא המאמר: מסגרות אשראי בנקאים
מאת: דורון עמית שמור מאמר למועדפים
מערכת היחסים בין הבנקים לעסקים הקטנים יכולה להתחדד!
למה אני מתכוון?
למעשה העסקים הקטנים בישראל מהווים 99% מהעסקים בישראל, מה שאומר כי כוחם רב מאד עם היו יכולים להיות מאוחדים, כפי שמגיעים אל הבנקים קבוצות גדולות או חברות גדולות החולבות את האשראי הבנקאי במלואו שהרי רק 25% מהאשראי במשק הולך ל-99% מהעסקים בריביות הנעות בין 8% ל- 11% כאשר ה אחד אחוז משאר העסקים נהנים מאשראי בגובה של 75% מהאשראי במשק ובריבית של 4% בלבד.
כמי שנותן ייעוץ עסקי הרי ניתן כאן להבין שיש איפה ואיפה, לדוגמא בימים האחרונים ליוויתי לקוח לבנק, במצוקתו, על מנת לפרוס את חובותיו ולהתאימם לתוצאות הפעילות העסקית שלו ואילו הבנק אישר את העמדת ההלוואה בריבית נשך של למעלה מ-13%. מה שאומר שנאלצתי להתאים שוב את ההוצאה התזרימית הכוללת את הריבית הרצחנית והגדלתי את המחויבות של הלקוח והחובה שלו לעמוד ביעדים על מנת שלא יצרו גירעון תזרימי נוסף.
כמי שנותן ייעוץ עסקי אין אני בא בטענות אל הבנק, לשיטתי הבנק הוא עסק מסחרי לכול דבר ועניין, והוא סוברני לקבל החלטות עסקיות משל עצמו (כמובן בכפוף לתנאי הרישיון שלו והפיקוח של בנק ישראל) ואין זה מחובתו להעמיד אשראי כזה או אחר לכול דכפין ב"חינם" או בעלות נמוכה.
כ יועץ עסקי אני טוען כי האיפה והאיפה שעושים הבנקים בין מקבלי האשראי שלו שהרי עם ניקח בחשבון כי 25% מסך האשראי הבנקאי הולך ל עסקים קטנים המשלמים ריבית גבוהה, הם אלה בסופו של דבר הממנים את התספורות, הנפילות, החובות האבודים של הבנקים עם הלווים הגדולים.
כן, אם העסקים הקטנים היו מאורגנים רובם ככולם בגוף אחד מאגד (לצערי דבר שלא יקרה לעולם במדינת ישראל) כי רק בנושא העסקים הקטנים יש כול כך הרבה ארגונים, ועמותות, ומשרדי ממשלה אשר כולם מושכים לכוונים שונים וכתוצאה מכך לא מאפשרים ארגון אם אחד שידאג לאינטרסים של בעלי העסקים הקטנים.
אני יכול לספר כאל על עוולות "ממש עוולות" של התנהלות הבנקים עם לקוחותיהם השונים, עוולות אשר יכולות להטריף את המבין והיודע בתחום האשראי הבנקאי וחלוקתו, בסך הכול בנק רוצה למכור כסף, ובנק יודע שהיום בכדי למכור כסף הוא לא יכול לקבל בטוחה מלאה לכספו ולכן יש כאלה שהוא מחלק אשראי גבוה, יש כאלה שהוא חונק באשראי וממציא חלופות אשראי יקרות כבר ביסוד, וכך לא פלא כי רווחי הבנקים בישראל הם מהגבוהים בעולם.
ולכול אלה שאומרים אני אוהב את הבנק שלי, אני חבר של מנהל הבנק, פקידת האשראי נותנת לי כול מה שאני רוצה, לי לא יחזור שיק (הבנק יחזור אבל לא השיק שלי) יש לי הפתעות בשבילם, בוא נראה את הבנק איך הוא מתנהל בשעת צרה של הלקוח, רציתם לדעת איך? הוא פשוט תופס את הלקוח ב?????? ומגדיל את החבות שלו לבנק בהעמדת אשראי בריבית הדומה לריבית נשך אך מותרת ע"י הפיקוח על הבנקים.
מי חושב שחוק המסגרות אכן היה טוב לצרכן, או היטיב עם הצרכן, טועה טעות מרה, הבנקים חוגגים על הריביות מעבר למסגרות והריבית שנקבעה למסגרות. הבעיה במדינתנו הקטנה והמטריפה כי כול פקיד או שר רוצים ליישם מדיניות שתזכור אותם ותקדם אותם בעתיד ומי שיצר את חוק המסגרת רק גרם לבנקים לעשות עוד יותר כסף, כי למסגרת אף אחד לא יכול להיכנס בטח לא עסקים קטנים המתמודדים מול כול כך הרבה קשיים.
www.doronamit.co.il
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י דורון עמית שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.