12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: העלאת מס החברות בראי המציאות
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]   שמור מאמר למועדפים

הגירעון העצום מולו מדינת ישראל ניצבת בימים אלה, מהווה אתגר פיסקאלי המאיים על יציבות המשק ופוטנציאל הצמיחה שלו. מתכנני התקציב עומדים כיום בפני מלכוד חברתי-כלכלי, כאשר מחד מתמודדים הם אל מול איומי שביתה כללית במשק ומנגד ניצבים לפני מצוק פיסקאלי שאחריתו מי ישורנה. כחלק מניסיונות ההתמודדות אל מול אותו בור תקציבי יצא משרד האוצר בשורת רפורמות מתחומי מדיניות המס. נדבך אחד מאותן רפורמות הינו ההחלטה המתעתדת להעלות את שיעור מס החברותב1.5%.

מס החברות הינו מס ישיר המוטל על רווחיהן של חברות. במדינות שונות נהוגות שיטות מגוונות למיסוי אותם רווחים, בין אם שיטות דיפרנציאליות ובין אם שיעור מס קבוע. בישראל מסתמנת בשלושת העשורים האחרונים מגמת ירידה בשיעור מס זה כאשר בשנות ה80 שיעור המס היה כ60%, שנות ה90 כ36%, ובשנות ה2000 חווינו ירידה עד לשיעור של 25%.

ראוי להעלות שלוש הנחות מוצא לגבי מס החברות:

1. קיים שוני דיוני ומהותי בין שיעור המס הסטטוטורי- שיעור המס הקבוע בחוק, וזה האפקטיבי- שיעור המס בפועל לאחר הנחות שונות. במרבית המדינות קיימת דיפרנציאציה במישור המס האפקטיבי בין חברות שונות (ר' למשל חוק עידוד השקעות הון).לאור האמור השוואה המבוססת על שיעור מס החברות הסטטוטורי אינו מציג תמונה מדויקת.
2. מס החברות הוא כלי פיסקאלי שנועד בין היתר להשיא את שיעורי הצמיחה המשקית ולווסת פעילות כלכלית. לשיעור המס השפעה על נטייתן של חברות בינלאומיות לבכר מדינה מסוימת כאופציה להשקעה, ושל מקומיות להמשיך פעילותן במשק נדון. גידול במספר ההשקעות החיצוני והפנימי בהכרח מהווה זרז חיובי לצמיחה משקית ומנוף לפעילות העסקית כלכלית.
3. מאפייני המשק והסביבה העסקית הם שני יסודות החייבים להילקח בחשבון בקביעת שיעור מס החברות.

מטרתו של נייר עמדה זה הינה להאיר את ההשלכות השנויות במחלוקת, העלולות להתעורר מההחלטה להעלות את שיעור מס החברות תוך הבעת תקווה כי אותו פתרון לא יעטה אצטלה ארוכת טווח. אותן השלכות עשויות לבוא לידי ביטוי בכמה מישורים:

החלשת מעמד המשק המקומי בתחרות המסים הבינלאומית- על פי מחקר של מכון י-ם עולה כי מבין 13 המדינות חברות ה OECD המונות אוכלוסייה של בין 12-4 מיליון, ממוצע שיעור מס החברות עומד על 23.4% קרי נמוך יותר מזה הישראלי ערב ההעלאה. משקלו של ממצא זה אף גובר בהתחשב באיכות התשתיות הירודה ביחס לאירופה, המצב הגיאופוליטי הנפיץ ותמהיל המסים המשלים הקיימים בישראל ומהווה פגיעה במעמדו של המשק הישראלי בתחרות המסים הבינלאומית.

1. הטלת מס כולל בשיעורים לא סבירים


שיעור המס הכולל המוטל על רווחי תאגיד הנמשכים כדיבידנד כיום על 47.5%. העלאת מס החברות בשיעור נוסף תביא להיקף מיסוי נרחב על המידה באופן לא סביר. מצב זה עלול להביא לכליאת רווחים רחבת היקף ו\או העתקת פעילות למקום בו משיכת הרווחים של בעלי המניות תהא יותר משתלמת.

2. יצירת אפקט רגרסיבי בשוק התאגידים


התפיסה לפיה העלאת מס חברות היא נכונה כיון שהוא מכוון לשכבות החזקות אינה מדויקת. רוב המשק הישראלי מבוסס על חברות בינוניות וקטנות התורמות לצמיחתו. העלאת שיעורי המס עבור אותן חברות עלולה להביא לפגיעה בתחזיות רווח ולפגיעה בעובדים. ודוק, מגזר המסחר והשירותים האחראי במידה ניכרת לצמיחה ולתעסוקה במשק, אינו נהנה מהטבות המס שבחוק לעידוד השקעות הון כמו מפעלי התעשייה ולפיכך שיעורי המס האפקטיבי עליו גבוהים יותר ממגזרים יצרניים אחרים.

העלאת המס באופן גורף תהווה פגיעה קשה יותר בתאגידים בעלי מחזור עסקים קטן יותר משום יכולת שרידותם הנמוכה. לאור האמור לא הגיוני להעלות את שיעור מס החברות באופן גורף אלא נכון להחיל אותו באופן דיפרנציאלי כך שיאבד מכוחו הרגרסיבי ומהאפקט המצנן שלו על הצמיחה המשקית.

3. חוסר התאמה למאפייני השוק האובייקטיביים


העלאת מס החברות ללא מתן דגש על העובדה כי המשק הישראלי הוא קטן ופונקציית הביקוש בו למוצרים שונים מצומצמת, חוטאת למטרת העל המשקית. במדינות בהן השוק הפנימי גדול כמו יפן וארה"ב, חברות מוכנות לשלם שיעורי מס גבוהים יותר לשם חשיפה לאותם שווקים. מדינות בעלות שוק פנימי פחות משמעותי לרוב שומרות על שיעורי מס חברות נמוך יותר (למשל שוויץ). מדינת ישראל המשתייכת לקטגוריה השנייה אינה יכולה להתעלם מקווי המתאר העסקיים המאפיינים אותה ועל כן בהעלאת מס החברות היא יוצרת מאין דיסוננס כלכלי פנימי.

4. פגיעה בהשקעות וריסון צמיחה


הרפורמה במשק באמצע שנות ה2000 שהביאה לירידה בשיעור מס החברות היוותה גורם מרכזי בהנעת הצמיחה במשק . חלק ממסקנות הרפורמה הצביעו על העובדה שנישומים מגיבים במהירות ויעילות להפחתת מסים במיוחד במדינות אחרות. לאור הממצאים נראה כי העלאת שיעור מס החברות לא תתורגם בהכרח לעליה בשיעורי גביית המס וגידול בהיקף ההכנסות בעיקר משום תכנוני מס לגיטימיים בינלאומיים קרי:
א. חברות זרות שטרם נכנסו לשוק, תבחרנה אפיקי השקעה במדינות בהן שיעור המס נמוך יותר מישראל.
ב. החברות הפועלות במשק בחלקן תפסקנה את פעילותן בזירה הישראלית לאחר שאינטרס ההסתמכות שלהן על מדיניות המס הישראלית ייפגע. הפחתת מס החברות המדורגת על פני מספר שנים כבר נקבעה, והעסקאות תומחרו בהתאם לשיעורים אלה. לביטול הרפורמה יהיו השלכות חמורות ובכלל זה פגיעה באמון המשקיעים.
ג. חברות ישראליות תתעלנה משאבים לחו"ל, שם תוכלנה לקבל תשואה גבוהה יותר על השקעותיהן.
לאור האמור נראה כי להעלאת מס החברות אפקט אנטי צמיחתי המתבטא בצינון ההשקעות ופגיעה באמון בין עולם העסקים לרגולטור.

5. פגיעה בכיס של הצרכן


העלאת מס החברות עלול לפגוע בשווי החברות הנסחרות בבורסה. תוצאה זו עלולה להשפיע על הפנסיה והחסכונות של הציבור הרחב. בנוסף הכבדת נטל המס תתורגם גם על הצרכן שיספוג לפחות את חלק מעלויות המס שהתווספו. לאור האמור נראה כי בסופו של דבר מדובר באינטרס משותף של התעשיינים, נותני השירותים והציבור להשאיר את המס על כנו ונמוך.

מסקנות וסיכום מס החברות החדש


במדינת ישראל העלאת מס החברות נתפסת כדבר הפופולרי לעשות. אותו מס שנתפס כהולך יד ביד עם השכבות החזקות מהווה מטרה קלה לתקיפה לנבחרי הציבור בעלי המשנה הפרו-סוציאליסטית, בשם הצדק החברתי. זהו הפתרון הקל והפופולארי אך לאו דווקא הנכון כפי שהוצג במסמך לעיל. משרד האוצר שעמד בפני שוקת שבורה, קיבל שורה של החלטות אמיצות כצעדי אין ברירה. הצעידה על החבל הדק בו מקבלי ההחלטות נאלצים לבחור מאיזו עוגה תקציבית לנגוס, טומנת בחובה מלכוד רב ודורשת אסטרטגיה ארוכת טווח.

שר האוצר לפיד הבהיר כי צעדים מהסוג שתוארו לעיל הינם זמניים ונועדו לתת מענה לטווח הקצר. עוד הבהיר שר האוצר כי משנתו הליבראלית תבוא לידי ביטוי בעתיד הלא רחוק. הנחתנו ותקוותנו היא כי לאחר העברת התקציב, שר האוצר ישיב את מס החברות למסלול בו צעד בשנים האחרונות ויתפנה לאפיקי יצירת הכנסה חדשים התואמים את קווי המתאר הכלכליים בהם הוא מאמין, כגון פתיחת השווקים לתחרות, שבירת הקונגלומרטים העסקיים, ואולי אף שקילת יצירת אפיקי הכנסה יצירתיים יותר כגון חנינות מס לבעלי הון שחור, התרה והסדרה של הימורים בישראל ועוד.

ראוי לזכור תמיד כי המשק המקומי צריך להתאים עצמו למגמות הגלובליזציה ולקווי המתאר העסקיים המאפיינים אותו, לפיכך מדינת ישראל אינה יכולה להתבונן מהצד ולהעלות מסים בעוד ששווקי העולם פועלים במגמה הפוכה (ר' למשל שבדיה, פינלנד, בריטניה, ארה"ב ועוד). תכנון פיסקאלי נכון לוקח בחשבון את צמיחת המשק בטווח הארוך, וראייה ליבראלית כלכלית לטווח הארוך, בכוחה להשיא משק אל על.

רמת גן: רח' בן גוריון 2, (מגדל ב.ס.ר 1)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות פלי"ם7, קומה 7
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' פרנקלין 7, סקטור 1, בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר לעורך דין אלי דורון
משרד עורכי דין - דורון, טיקוצקי, צדרבוים