נושא המאמר: טיול אל מתחת לחומותיה של ירושלים
מאת: מני נחמן שמור מאמר למועדפים
לאחר ביקרונו בכותל ואחרי שנחצה את העיר העתיקה נוכל, להגיע לעיר דויד וניקבת השילוח דרך שער האשפתות. משם יש לרדת בסולם כדי להגיע לאתר החפירות של ארמונו של דוד המלך . המלך הידוע ודאי לא חלם שאלפי שנים אחריו סטודנטים מתנדבים מכל העולם יקלפו שכבה אחר שכבה במברשות עדינות וימצאו חלקים ממטבחו, בעוד הם נרגשים ממטבעות עתיקות שהתגלו בבוץ.
בין התגליות, נתגלו שתי חותמות במרחק מטרים ספורים אחת מהשנייה של שניים משריו של המלך צדקיהו – גדליהו בן פשחור ויהוכל בן שלמיהו בן שבי – בזמן שהגיעו אל המלך בדרישה להרוג את ירמיהו הנביא. לאחר שנצפה בעתיקות הארמון אפשר לצפות במצגת מולטימדיה שמתארת את ההיסטוריה של עיר דוד
וזה דבר הניקבה
לפני הירידה למנהרה התת קרקעית מומלץ לקפל את המכנסיים, להפשיל שרוולים ולהכין פנסים. הניקבה שאותה מומלץ לראות היא לא הניקבה ההאוטנטית שחפר המלך דוד וגם לא מפעל המים העילי שהקים בנו שלמה. ניקבה זו היא אותה ניקבה שחפר המלך חזקיהו 400 שנה לאחר מכן, מתוך ידיעה שלא יעבור זמן רב עד שירושלים תהיה במצור ומי שתייה יחסרו לתושביה.
בהתחלה היבוסים היו אלה שחפרו ניקבת מים מבין חומות העיר אל מעיין הגיחון כדי שאפשר יהיה לשאוב מים בזמן מצור, אך ברשלנותם לא טרחו להציב שמירה עליה . מה שגרם לדוד המלך לנצל זאת ולשלוח את לוחמיו במעלה ה"צינור" (הניקבה בלשון התנ"ך). בשיא החשכה התגנבו לוחמי דוד, הרגו את השומרים ופרצו את חומות העיר. ("וילכד דויד את מצדת ציון היא עיר דויד: ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ..." שמואל ב\' פרק ה, פסוק ז-ח:).
שלמה המלך הרחיב את הבירה ירושלים, הקים את בית המקדש ובנה מפעל מים מפואר וגדול לספק את צרכי העיר. הניקבה המקורית בה השתמש דוד נזנחה ונסתמה עם הזמן. 400 שנה לאחר תקופת דוד ושלמה הושמעו איומים מצדו של מלך אשור סנחריב, לכבוש את ירושלים. המלך חזקיהו הבין שהדבר הראשון שהאשורים יעשו יהיה לנתק מיד את מפעל המים העילי, ועל כן שלח את פועליו לחפור במהירות ניקבה חדשה מתחת לחומות העיר שתתחבר אל מעיין הגיחון.
כדי תסתיים כמה שיותר מהר נשלחו שתי קבוצות כורים שחצבו בו זמנית זה לקראת זה וחפרו בבטן ההר בתאורת לפידים. ("והוא, חיזקיהו, סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם מטה מערבה לעיר דוד, ויצלח חזקיהו בכל מעשהו". דברי הימים ב, לב, ל). אבל בסוף האשורים ניצחו והגלו את עם ישראל. ירושלים נהרסה אבל הניקבה שרדה
הרפתקה במים
כשתהיו בתוך הניקבה, הדליקו את הפנסים {דמיינו שהייתה כאן אבן סלע איתן כשהכורים של צדקיהו הגיעו. בפיתולי המנהרה תוכלו להרגיש את צעדי הכורים המגששים באפלה, חופרים בסלע מכה אחר מכה עם איזמל ידני, ממש מלאכת מחשבת.
הניקבה צרה מאוד וחוץ מכם יש עוד הרבה אנשים. בדרך כלל אלו תלמידי בית ספר שובבים שישתובבו ויעשו קולות שהדיהם יגיעו אל אוזניכם מתוככי האדמה. אם תסתכלו מדי פעם למעלה בוודאי תבחינו כי התקרה מעל מגיעה לשמונה מטרים ואז לפתע היא מצטמצמת לגובה של מטר וחצי. כאן לא היתה לכורים אפשרות לחצוב מעל לראשיהם.
לאחר שתצאו מהניקבה תראו את ברכת השילוח שבמרכזה ישנם שעליהם אפשר לשבת, לנוח ולקרוא את הכתובת שששמו הכורים כאשר נפגשו משני צדי הניקבה: "תמה הניקבה. וזה היה דבר הניקבה: בעוד החוצבים מניפים את הגרזן איש אל רעהו, ובעוד שלוש אמות להינקב, ויישמע קול איש קורא אל רעהו, כי הייתה זדה (קילוח מים) בצור מימין ומשמאל. וביום הניקבה הכו החוצבים איש לקראת רעהו גרזן על גרזן. וילכו המים מן המוצא אל הברכה במאתיים ואלף אמה, ומאת אמה היה גובה הצור על ראש החוצבים".
לאחר שיסתיים הביקור מומלץ להתכונן לעלייה קצרה אבל תלולה דרך הסמטאות המובילות אל מרכז המבקרים והחנייה. אפשר לקחת מונית מקומית שתסיע אתכם למעלה או ללכת רגלית אל הכביש הראשי
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י מני נחמן שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
