|
|
נושא המאמר: לקראת בוא החורף – קצת על "מבשרי הגשם" בנגב ובמדבר יהודה. מאת: יואב צרפתי שמור מאמר למועדפים(לעורך - בטקסט הקודם נפלט לי ולא היה ערוך עד סופו, מבקש לפרסם את הטקסט הזה, ללא הערה זו כמובן)
לקראת בוא החורף – קצת על "מבשרי הגשם" בנגב ובמדבר יהודה.
"מבשרי הגשם" – הגדרה ואפיון "מבשרי הגשם" – צמחים שפורחים בחודשים אוקטובר ועד תחילת הגשמים – בתקופת הסתיו. הפריחה היא ללא קשר לגשם שירד בשנה זו, אם ירד, ולכן כשרואים את פריחתם נדע שעוד מעט ירד הגשם, ומכאן בא הביטוי – "מבשרי הגשם". "מבשרי הגשם" – שם רומנטי ולא מדעי, יש התלבטות לגבי צמחים לא מעטים, האם ניתן להכניס לקטגוריה הזו. באקלים ים תיכוני כפי שקיים ברוב חלקי הארץ, רוב הפריחה תהיה באביב. החורף הוא תקופת הגידול הטובה ביותר של הצמחים המקומיים שמפתחים בתקופה זו נוף ועלווה ומגדלים את משקלם ( בניגוד להתנהגות הנשירים שהגיעו מאירופה ולכן הם בתרדמת חורף כתוצאה "מעול גנטי" ואי התאמה לאקלים המקומי). הסתיו הוא העונה היבשה ביותר של השנה ולכן הכי פחות מתאימה לפריחה שדורשת משאבים רבים. נשאלת השאלה איזה יתרון יש לצמחים לפרוח בסתיו ? תחרות על מאבקים – אחת התחרויות הגדולות אצל צמחים היא התחרות על המאבקים. צמחים משקיעים המון אנרגיה ומשאבים בתחרות זו. פרחים בעלי צבעים מרהיבים וריחות חזקים וכל זאת על מנת למשוך את המאבקים. פריחה בסתיו תקטין תחרות זו מאחר ואין הרבה פרחים בסביבה. יכולת לפרוח בסתיו – קבוצת הגיאופיטים בעלי איבר אגירה תת קרקעי המחזיק בתוכו כמות גדולה של מים ומזון. מחסן זה מאפשר לצמח להוציא פרח גם בסתיו למרות היובש. הגיאופיטים מתחלקים לכאלו שאיבר האגירה שלהם התפתח מגבעול ונקרא – פקעת (רקפות, כלניות, סיפנים), ולאלו שאין להם התעבות בזמן שהם צעירים ובזמן התבגרותם יוצרים התעבות בבסיסי העלים, איבר הנקרא – בצל. ישנם עוד איברי אגירה שונים כמו למשל שורש מעבה – אצל הבטטה, הסלק וכו. מבחינה פונקציונאלית לכל איברי האגירה יש תפקיד זהה – לעבור את העונה היבשה ולאפשר פריחה אחרי האביב, בעיקר בסתיו. לא כל הגיאופיטים הם "מבשרי הגשם", אבל רוב "מבשרי הגשם" הם גיאופיטים. פריחת מבשרי הגשם קשורה לגשמים שהיו בחורף הקודם לפריחתם. לכן אם יש שנת בצורת, הצמח יפתח אברי אגירה קטנים מאוד שיעברו את הקיץ בשלום אבל לא יפרחו במהלך הסתיו. התמיינות הניצנים נעשים כבר בסוף העונה הטובה, ולכן אין קשר לכמות המשקעים שירדו בעונת הפריחה. איבר האגירה יוכל למלא את כל משאבי המים והמזון באירוע גשם אחד. איבר אגירה יוכל לעבור חורף שחון ולהתקיים גם יותר משנה ללא גשם, אך אז לא תהיה פריחה בסתיו. על מנת שהצמח יעבור התמיינות (יצירת נצנים חדשים) איבר האגירה צריך למלא את משאבי המים והמזון שלו. רביה וגטטיבית (ריבוי פקעות) יוצרת צפיפות ליד פקעת האם, ולהקטנה של הפקעות לאורך תקופה של כמה שנים, דבר שיביא להפסקת פריחה במידה ולא יהיה דילול פקעות ע"י בעלי חיים (כמו למשל דרבנים). החדרת איבר האגירה לתת הקרקע נעשית לאחר שהצמח הצמיח שורשים לעומק מספיק, ע"י כיווץ השורשים ומשיכת האיבר לתוך האדמה עד לעומק הרצוי. לדוגמא - חלמונית לעומק 15 ס"מ, צבעוני 30 ס"מ. טריגר (גורם מעורר) הפריחה אינו ידוע, זהו אינו האור מאחר ואיבר האגירה מצוי מתחת לפני השטח. ניסויים שנערכו על פקעות חלמוניות הביא לפריחת הפקעות באמצעות בקרת הטמפרטורה של האדמה בה היו שתולים פקעות הצמח.
צמחים מבשרי גשם בנגב (רשימה חלקית בהחלט)
בן חצב מדברי מבשר קלאסי. גודל הבצל של בן חצב המדברי גדול מאוד ביחס לפרח. יש שני גלים של פריחה, הראשון על סמך התמיינות במהלך גשם של שנה קודמת, שני על סמך התמיינות כאשר יורד גשם המביא לגל פריחה שני ולפעמים אפילו גל שלישי. פריחת הפרח היא מלמעלה למטה על עמוד תפרחת ארוך. פורח בחודשים אוקטובר נובמבר. תפוצה – ים תכוני, בתות ספר, ערבות, מדבריות. בנגב נמצא בעיקר בחלקים היותר גשומים של צפון הנגב ורכסי ההר הנגב.
מידע נוסף על מין זה http://flora.huji.ac.il/?action=specie&specie=SCIHAN
חלמונית גדולה
חלמונית גדולה שייכת למשפחת הנרקיסים שהם תת משפחה בתוך השושנים. הפצת הזרעים ע"י נמלים שאוכלות איבר מיוחד שגורם להשתחררות הזרעים למרחק לא גדול. המאביק העיקרי היא דבורת בר סוליסטית (חייה לא בלהקה), לקראת ערב הדבורה נכנסת לתוך הפרח על מנת לישון בו והוא נסגר ומגן עליה. פורח בנגב בחודשים אוקטובר נובמבר. תפוצה – ים תיכונית, בתות ספר, ערבות, חרמון. בנגב נמצאים ריכוזים ביער יתיר, בגבעות גורל (ליד להבים), בהר הנגב באזור ירוחם ושדה בוקר.
מידע נוסף על מין זה http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=STECLU
סתוונית
מתוך סדרה של 10 מיני סתווניות נמצאים 4 מינים בנגב ובמדבר יהודה, אשר פורחים בתקופות שונות. 1. סתוונית הקליפות – מקדימה לפרוח בחודשים ספטמבר אוקטובר, תמיד ללא העלים. תפוצת בישראל – בתות ספר, ערבות, מדבריות, חרמון. בנגב נמצאת בעיקר ברכסי הר הנגב וצפונו. 2. סתוונית היורה – פורחת בחודשים אוקטובר עד דצמבר, ומכאן שהיא צמח "מבשר גשם" טיפוסי. תפוצתה בישראל – בתות ספר וים תיכוני, בנגב נמצאת רק בחלקו הצפוני (שפלת הנגב). 3. סתוונית הנגב – פורחת מסוף דצמבר ועד פברואר, תמיד יחד עם עלים, מכאן שהיא אינה "מבשרת גשם" קלאסי. סתוונית הנגב היא גיאופיט של קרקעות הלס של הנגב הצפוני. הפקעת טמונה עמוק באדמה כך שמחרשות הפלחים הבדואים אינן יכולות לפגוע בהן. תפוצתה בארץ – בתות ספר, ערבות ומדבריות. בנגב מצויה בעיקר בחלקו שאינו סלעי – ביתרונות הלס בחלקו המערבי של צפון הנגב, ובמרבצי הלס בעמקים של הר הנגב. 4. סתוונית טוביה – פורחת בחודשים דצמבר ינואר ומכאן שאינה "מבשרת גשם" קלאסי. פורחת בעלומת פרחים לפני הופעת העלים שמופעים לקראת סיום הפריחה. תפוצתה בארץ – בתות ספר, ערבות ומדבריות. בנגב ובמדבר יהודה תפוצתה בספר מדבר יהודה אזור תקוע ועד ערד, וכן ברכסי הר הנגב. מידע נוסף על מינים אלו http://flora.huji.ac.il/?action=freesearch&q=%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA
חבצלת הנגב
מתוך סדרה של 3 מיני חבצלות נמצא מין אחד בנגב – חבצלת הנגב. פורח בחודשים ספטמבר אוקטובר. בשעות הצהרים הפרח סגור והוא נפתח בפיצוץ בשעות אחה"צ המאוחרות. הצמח מאובק ע"י פעילי לילה והפריחה נמשכת לאורך כל הלילה עד שעות הבוקר. לפרח ריח חזק על מנת למשוך אליו את המאביקים. צמח אוהב חולות צעירים ומכאן שנמצא אותו בעיקר באזורים חוליים. תפוצה בארץ – ערבות ומדבריות. בנגב נמצא בכל אזורי החול – חולות שפלת הנגב (חלוצה, עגור, שונרא), מישור ימין וכן בחולות הערבה.
מידע נוסף על מין זה http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=PANSIC
נרקיס מצוי
אינו מבשר גשם, ומצוי בריכוזים קטנים בנגב. מפאת יופו ולקראת פריחתו בהר הנגב אנו מזכירים אותו כאן. נרקיסים בנגב ניתן לראות בנחל חצץ – מזרחית לשדה בוקר (נחל אחד מזרחה מהישוב החדש מרחב-עם) וכן בנחל דימונה. בשני המקרים ההגעה מחייבת הליכה רגלית בשילוב עם כניסה לשטח ברכב שטח. פריחת הנרקיס בנגב תחול במהלך חודש דצמבר, החל מהשבוע השני.
מידע נוסף על מין זה http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=NARTAZ
מידע זה מוגש לציבור כשירות מצוות חברת פטרה ג'יפ תיירות - טיולי ג'יפים בארץ, במרחב ומעבר לים. מטיילים ונהנים עם כל החושים.
לינקים למידע נוסף http://flora.huji.ac.il/ - אתר צמחיית ישראל http://www.tiuli.com/ - טיולי פריחה http://rotem.huji.ac.il/floweringReports.htm - דו"ח פריחה
נגב מדבר יהודה גשם מזג אוויר חורף ערד מדבריות מאמרים אקדמאיים - מאמרים באנגלית - מאמרים מתורגמים - מאמרים מדעיים - מאמרים רפואיים - מאמרים משפטיים - מאמרים פסיכולוגיה - מאמרים אקדמים - מאמרים בעברית - מאמרים בקרימינוגוליה - מאגר מאמרים - סיכומי מאמרים - מאמרים קולנוע - מאמרים בתקשורת - כתיבת מאמרים - פרסום מאמרים חינם - חיפוש מאמרים פרסום מאמר באינטרנט פרסום מאמר מקצועי פירסום מאמרים מקצועיים מאמרים באתר מאמרים article.co.il
www.petratours.co.il
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י יואב צרפתי שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
|
|
|
להשכיר רכב
הזמנת מלון בחו"ל
הזמנת מלון בישראל
אתר איי יוון
מדריך איטליה
מלונות בניו יורק
מדריך לאס וגאס
המלצות על נופש
המלצות על פריז
נדל"ן ביוון
|