חיפוש מאמרים

11692 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
כולסטרול גבוה (היפר-כולסטרולמיה) \ קובי עזרא





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: עסקים כלכלה חברה

נושא המאמר: כלכלה חופשית ואחריות חברתית עסקים - כלכלה - חברה
מאת: אסף זילברברג    שמור מאמר למועדפים


כלכלה וחברה זו לא סתירה - כלכלה חופשית ואחריות חברתית

אתחיל קטע זה בהצגת עמדתי האישית שאין סתירה הכרחית או וודאית בין חברה וכלכלה, למרות המתח שיש לעיתים בין התחומים. לדעתי, פעמים רבות מנסים גורמים שונים להציג את המציאות כמורכבת משתי גישות סותרות - "חברתיים" מול "כלכליים". דבר זה נעשה משיקולים שונים, לעיתים גם על מנת להשפיע על דעת הקהל ואף לעוות אותה.
כאשר מציגים את המציאות בדרך זו, ה"כלכליים" מציגים את מקבלי הקצבאות כ"נצלנים" ואף כ"עלוקות" ואילו ה"חברתיים" מציגים את בעלי ההון כ"עושקים" וכ"רעים", רק משום שיש להם כסף.
באופן עקרוני, איני מקבל את תקיפת בעלי/ות ההון ומפריעים לי רק אלו שעשו את הונם ע"י ניצול אחרים. מצד שני, אני מתנגד לגישת ה"מגיע לי" הנפוצה לפיה אנשים ומוסדות מנסים לנצל אחרים, מתוך מחשבה ואמונה שהם צריכים לממן את דרך חייהם.
בכל הנוגע לסגנון שבו מתנהל הדיון הציבורי, אני מתנגד לשימוש בשפה הבוטה (התנגדותי לבוטות נכונה גם בתחומים רבים אחרים) ואני גם חושב ששתי העמדות מוגזמות.
מבחינה רעיונית, אם במונח "חברתיים" הכוונה הנה לכלכלה סוציאליסטית טהורה ובמונח "כלכליים" הכוונה הנה לכלכלה קפיטליסטית טהורה, הרי שלדעתי לשתי הגישות אין בסיס במציאות. אני חושב ששתי העמדות הקיצוניות, הן של מדיניות סעד גורפת והן של קפיטליזם דורסני הנן לא מציאותיות, בעיקר בגלל המחיר הכלכלי והחברתי שלהן לטווח הקצר והארוך וגם בגלל חוסר הצדק הקיים בשתיהן. מצד אחד, כולנו חיים בתוך החברה (גם אם אנו בשוליים שלה) וכולנו משתמשים במוצרים ושירותים הנובעים מעצם החיים המשותפים ולכן יש מקום למסים ולמימון ציבורי בתחומים רבים. מצד שני, איני רואה הצדקה לממן כל רצון פרטי מכסף ציבורי. כאשר מדובר בהסדרים המוסכמים על כל הצדדים אין בעיה, אולם במישור הציבורי הדבר עלול להיות לעיתים בעייתי, שכן הציבור לא נשאל לגבי מתן הסיוע לכל אותם התחומים.
בבואנו להוציא כספי ציבור עלינו לחשוב מצד אחד על כל אותם אנשים ותחומים שאליהם אנו רוצים להעביר את הכסף ומצד שני צריך לזכור שתשלומי המסים (בעיקר של מקבלי השכר הגבוה) הם שמאפשרים לתת סיוע למקבלי השכר הנמוך ולנזקקים.
לדעתי, הסיוע הציבורי צריך להיעשות בשקיפות מלאה (אני בעד ביטול הכספים הייחודיים) וכחלק מהמאבק הציבורי על אופן חלוקת המשאבים. בדרך זו הסיוע יהיה מצומצם (ואני מעריך שגם מוסכם) יותר. אני חושב שעל חלק גדול מתחומי הסיוע יש הסכמה (חולים, קשישים, נכים, פגעי אסונות טבע ועוד) ואת המחלוקות בשאר התחומים יש לפתור על בסיס הסכמות חברתיות ופוליטיות. בהקשר זה אציין שלדעתי, התחום החברתי-כלכלי הנו אחד השיקולים המהותיים ביותר בבואנו להטיל פתק בקלפי.
על מנת שהדברים לא יישמעו תיאורטיים בלבד אציג מספר רעיונות לדרכים שבהן כלכלה וחברה ישתלבו. את רעיונותיי אציג בקצרה וזאת כדי לעודד שיתוף פעולה ללא בסיס מוכתב מראש.
ראשית, יש לבצע צמצום דרסטי במדיניות מתן הקצבאות השונות כגון השלמת והבטחת הכנסה וייתכן אף של דמי אבטלה וקצבאות נוספות. את הצמצום במתן הקצבאות יש לבצע בתהליך ארוך שיאפשר ליחידים ולארגונים להיערך למצב החדש ולבסס את הקצבאות שיישארו על רווחה זמנית ולא על סעד, למעט חריגים. בהקשר זה, ניתן גם לבחון מחדש את סוגיית ה"קריירה השנייה" של רבים מיוצאי מערכות הביטחון, לצמצם (משמעותית) את מערך שירות הקבע בצה"ל ולחסוך כספי ציבור במקומות שהדבר אפשרי בהם.
במקביל, אני בעד לעודד יוזמות שמסייעות (באופן ישיר או עקיף) לצמיחה כלכלית כגון מעונות יום, יום לימודים ארוך בגילאים צעירים והקלות נוספות. במקרים רבים ניתן למצוא את האיזון למימון יוזמות אלו בין גורמים ציבוריים, פרטיים ואחרים. יש להפעיל שיקול דעת על מנת לקבוע אילו תחומים יש לממן רק מכספים ציבוריים, באילו תחומים לחפש מימון ציבורי ופרטי משולב ומעורב ואילו תחומים להשאיר רק לתחום הפרטי.
בנוסף, אני בעד לגבש "תו תקן חברתי" שיאפשר לנו לרכוש מוצרים ע"פ קריטריונים שונים (יחס ותנאים לעובדים, פערי משכורת ותנאי פנסיה, משובי לקוחות, זיהום סביבתי ועוד). תו תקן כזה עשוי לשפר את החברה שבה אנו עובדים וחיים.
יש כמובן רעיונות טובים נוספים ולדעתי יש לאמץ רעיונות טובים גם של אחרים על מנת לשפר הן את המצב החברתי והן את המצב הכלכלי.
אני כותב מתוך ידיעותיי והאופן שבו אני רואה את המציאות החברתית-כלכלית המודרנית, אולם לכל המעונינים בהרחבה אמליץ על הספרים "רווחה מתקתקת ? הכלכלה והפוליטיקה של הרווחה בישראל", מאת מוריה אבנימלך ויוסי תמיר וכן על "הלקסוס ועץ הזית: הגלובליזציה - מבט אל עולם משתנה", מאת תומס ל' פרידמן. בספרים אלו (ואחרים) מוצגת סקירה חברתית וכלכלית על ישראל ועל העולם בדרך מעניינת, גם אם לעיתים ארוכה במקצת.
כאדם בעל השקפת עולם המבוססת על רעיון החופש האישי לצד אחריות אישית של כל אחד ואחת מאיתנו על דרך חייו, אני חושב ומאמין שניתן לשלב גם בין החופש האישי לאחריות החברתית. שילוב זה עשוי להוביל לצדק חברתי אמיתי.
אני חושב שניתן למצוא את האיזון (הדינמי והמשתנה) בין הגישות השונות ולגבש מצב בסיסי שבו יש תחרות חופשית הוגנת לצד רשת ביטחון חברתית-כלכלית, למתקשים להתמודד עם המצב הקיים.
לדעתי, אם ניקח, במידה, את הטוב מכל גישה, נוכל ביחד, בתהליך לא קל שיכלול וויתורים רבים, לגבש חברה שיהיה נחמד יותר לחיות ולעבוד בה.
במקום לקטר ? בואו ננסה לשפר. לפי דעתי, אפשר גם אחרת, אם באמת רוצים.
תחשבו בעצמכם ותיהנו מהחיים.

לתגובות:

Asaf.zilberberg@gmail.com

מקווה שנהנית מהקריאה, אסף.

אודות הכותב:
שמי אסף ונולדתי בשנת 1976, תואר ראשון במדעי החברה ואחרי טיול ארוך בהודו ונפאל. המאמרים הקצרים שאפרסם במסגרת זו נועדו לקדם שיפורים חברתיים במספר תחומים.
גישתי היא שיכול להיות הרבה יותר נחמד ושזה תלוי גם בכל אחד ואחת מאיתנו.
ניתן ליצור עימי קשר בכתובת הדוא"ל
asaf.zilberberg@gmail.com
קריאה מהנה למי שרוצה.




מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אסף זילברברג שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 



ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!

After almost a year of wearing a Rolex Submariner rolex replica uk 114060 watch, I've come to at least one conclusion - this is a darn tough timepiece to beat. To own a Rolex watch for many replica watches sale people is an aspiration. The power of the Swiss company is that it has created a demand for the name, in many ways, more so than the products they produce. People often come to me and rolex replica say, "Ariel, I want a Rolex." I usually respond with, "OK, what Rolex do you want?" The answer is, "I don't know, that is why I need your rolex replica help, I need you to help me choose one." The message there is that Rolex is a company whose image in many ways is louder than its products. But at aBlogtoWatch, product is everything. The good news is that when it comes to product, Rolex watches rolex replica sale rarely let you down. If anyone asks me why Rolex is such a successful brand I often point out that "their products are actually really good."